מוזיאונים בקרקוב עם אתנחתות בבתי קפה

מוזיאונים בקרקוב יש בשפע ובמגוון תחומים: אומנות, היסטוריה, ארכיאולוגיה ואפילו מדע וטכנולוגיה. אנחנו אוהבים מוזיאונים ולכן בכל ביקור בעיר גדולה מכניסים מוזיאון אחד או שניים לתוכנית. ביקור במוזיאון הוא גם דרך נפלאה לחשוף את הילדים לדברים חדשים: אומנות, היסטוריה ואפילו מדע.

הביקור במוזיאון עם ילדים יכול להיות מאתגר בכל גיל. על הפעוטות יש להשגיח שלא יגעו במה שאסור. הקטנים בגיל הסקרנות רוצים לדעת הכל אבל אינם יודעים לקרוא או אינם מדברים את השפה המקומית. המתבגרים בקלות יתייגו את המקום "משעמם"  וירטנו שהם רעבים.  עם השנים  תוך כדי גידול 4 ילדים, פתחנו כמה טקטיקות איך לעניין את הילדים. עכשיו כשאנחנו מטיילים עם הקטנה שלנו אנחנו מיישמים ונהנים.
מבין רשימת המוזיאונים הארוכה בחרנו להתמקד בשלושה

מוזיאון ההנדסה העירונית
מוזיאון לאומנות המאה ה19
המוזיאון התת קרקעי של כיכר השוק

 

ו"שוב אתם גוררים אותי למוזיאון? " מתלוננת הקטנה. אני מבינה לליבה. כשטיילתי בנערותי, גם אני הרגשתי שנגררתי עם אמי לכל מוזיאוני האומנות. אז היה לנו הסכם: קודם הולכים למוזיאון האומנות, ואחר כך גלידה. אז את הדיל הזה שידרגנו לטובת הילדים: מבקרים במוזיאון, ואחר כך עוצרים להפסקת קפה. מתחת לכל מוזיאון תמצאו גם המלצה להפסקה מתוקה. ומי שרוצה לדלג ישר לשם – אז הקישורים לפניכם. רק בזהירות שלא להרגיז את הגברת שומרת התרבות – כן ?

בית הקפה ונילה
בית הקפה מעל הסוקיניצה
הפסקה מתוקה לקחת אתכם

 

 

מוזיאון ההנדסה העירונית

זהו מוזיאון טכנולוגיה קטן הממוקם ברובע קז'ימירז' במבנים ששימשו בעבר כתחנה סופית לחשמליות.  במוזיאון ישנם מוצגים מדעיים אינטרקטיביים, לצד תערוכות המספרות על ההתפתחות הטכנולוגית בקרקוב. בכל התערוכות ובכל המיצגים יש מידע באנגלית.

 

תערוכה מענינת במיוחד מוקדשת ל"מאחורי הקלעים "של החיים העירוניים.  אנחנו לוקחים כמובן מאליו את הכבישים הסלולים, המדרכות הנוחות, את המים ההזורמים בברזים, את החשמל המאיר את בתינו. גם הביוב נלקח כמובן מאליו, או לפחות עד שמשהו מתקלקל ואנחנו זוכים להצפה בבית. התערוכה עוקבת אחרי התפתחות המערכות האלה בקרקוב החל מימי הביניים.

אנחנו למדים למשל, שצינורות המים הראשונים היו גזעים חלולים של עצים. מהתחריט היפהפה ניתן איזו מערכת מורכבת לשאיבת מים היתה. דגם שלה נמצא אף הוא במוזיאון.

 

האספלט המכסה את הכבישים הוא המצאה חדשה יחסית מתחילת המאה הקודמת. עד אז רצפו את הרחובות באבנים. האבנים היו שיפור גדול לעומת רחובות עפר כבוש, שהיה הופך לבוץ עם כל גשם. אבל לאבנים היה חסרון אחד והוא הרעש. כאשר גלגלי הכרכרות (או המזוודות ) עוברות על ריצוף האבנים הן עושות המון רעש. בתמונה המצורפת ניתן לראות  סידור אבני ריצוף בחול – שיטה שלא השתנה מרגע המצאתה, לצד קטע אספלט מאחד הגשרים בקרקוב, שעליו מוטבע שם בית החרושת הגדול ביותר בקרקוב.

 

אני מגלה התקן חשמלי שלא ידעתי על קיומו. מתקן זכוכית בעל בליטות רבות היושב בתוך ארגז עץ. זהו חלק ממיר זרם חילופין לזרם ישר, הנדרש להפעלת החשמליות. הוא שברירי כל כך, שלא הוציאו אותו מהאריזה בה הוא נמצא.  תמונה מוצלחת יותר של היצור החשמלי , ניתן לראות כאן.

 

תערוכה מעניינת נוספת עוקבת אחרי כניסת המנוע לחיים המודרניים. באולם מוצגים מכוניות ואופנועים שיוצרו בפולין.

 

לצד הדגמים ישנם צילומים מרתקים, המתארים אנקדוטות מהקשיים שנתקלו בהם בעלי הרכבים. מכוניות ממונעות נכנסו לשימוש הרבה לפני שנסללו כבישים ברחבי פולין.

לבנית הרכבים בפולין, התמשו בחומרים נחותים כגון פיברגלס לגוף הרכב, מנוע חלש, צינורות מפלסטיק זול. הקילקולים היו רבים, אבל שירותי דרך ומוסכים היו מעטיo, לכן כל נהג היה גם מכונאי לעת מצוא.

אפשר ללעוג ולגחך למראה המכוניות הסובייטיות, אבל אפשר גם להעריך ולהתפעל מכך שאנשים עשו את המיטב מהאמצעים הדלים שעמדו לרשותם.

 

 

 

חדר המוצגים האינטרקיביים קטן יחסית אבל יש בו כמה מוצגים ממש נחמדים. והנה מספר מתקנים לדוגמה.

על ארבעת הקירות מסתלסלות להן הספרות של הפיי, אותו מספר המשתתף בחישובי השטח, הנפח והיקף של כדורים ועיגולים. מספר הספרות אחרי הנקודה הוא אינסופי, ולכן המספר יכול להקיף את החדר יותר מפעם אחת.

 

למה הגלגל הוא עגול ? אתם מוזמנים לנסות בעצמכם לנסוע באוטו עם גלגלים מרובעים. הקטנה שלנו נקרעה מצחוק מהחוויה.

המרת אנרגיה סיבובית לקווית אפשר להרגיש על בשרנו. צריך לרוץ מהר כדי שהמעלית תעלה. עקרון פיזיקלי זה נרתם  להמון שימושים לאדם. תחנות רוח ומים למיניהם, אנרגיה הידרו-אלקטרית.

חדר נוסף עם מוצגים אינטרטיביים המוקדשים לחשמל נמצא באגף הדפוס.

 

 

 

 

מידע שימושי

בילינו במוזיאון כשעתיים. כולם מתקבלים בברכה אבל המוזיאון מתאים לילדים גדולים ולבני נער.  מבוגרים עם אהבה למכוניות ונוסטלגית מזרח אירופה יהנו במיוחד. פרטים על המוזיאון בקז'ימירז' ניתן למצוא באתר המוזיאון. למוזיאון ישנה שלוחה של גן שעשועי מדע, הנמצאת מעט מחוץ לעיר. המשחקים בגן מתאימים גם לילדים צעירים יותר.

המבנה התעשייתי של המוזיאון יפהפה. ברחבי קרקוב יש עוד מבנים תעשייתים יפים. באתר המוזיאון ניתן למצוא מסלול טיול ביניהם, עם הסברים על המבנים.

 

טיפים לביקור עם ילדים

מוזיאון שהוא אינטרקטיבי הוא בדרך כלל הצלחה עם ילדים. הרעיון המנחה מוזיאנים כאלה הוא לימוד תוך כדי משחק. הילדים נוגעים, מפעילים ובודקים בעצמם. גם לצחוק, ואפילו לצעוק- לגיטימי במקומות כאלה.  האתגר הוא להעביר לילדים את העקרונות הפיזיקליים שמאחורי המשחקים.  אם הילד שואל – זה הזמו להסביר. אם הילד לא שואל – בוחרים מתקן אחד שקל להעביר את העקרון הפיזיקלי וממשיכים.  לפעמים השאלות יגיען דווקא אחרי הביקור במוזיאון – אז כדאי להיות מוכנים 🙂

 

 

מתחשק לכם משהו מתוק ? קונדוטוריה "ונילה "

בית קפה קטן ונחמד ברובע קז'ימיר הוא בית הקפה והקונדיטוריה "ונילה", בבית הקפה הזה טעמנו את העוגה החביבה על האפיפיור יוחנן פאולוס הII, וככזאת צברה לה מעריצים רבים בקרב הפולנית. העוגה נקראת קרימובקה, והיא וריאציה פולנית מוצלחת למדי על עוגת הקרם-שניט. לא התאפקתי ואכלתי גם עוגת שוקולד שכבות.

 

 

 

מוזיאון לאומנות של המאה ה19

 

מוזיאון האומנות של המאה ה19 נמצא בקומתו העליונה של מבנה הסוקיניצה, שנמצא במרכז כיכר השוק של כרכוב. המבנה שמש בעבר כשוק בדים, וכיום פרושות בקומתו התחתונה חנויות מזכרות לרוב.  בקומתו העליונה מספר חדרים המוקדשים לאומנות פולנית.

האיש ואני אוהבים מוזיאוני אומנות. בכל טיול שלנו אנחנו משתדלים לשלב לפחות אחד, במיוחד כשמטיילים עם ילדים.  מוזיאונים קטנים טובים במיוחד לביקור עם ילדים. אפשר להניח להם לשוטט חופשי, בלי לחשוש שילכו לאיבוד. וכך אנחנו מאפשרים לקטנה שלנו להסתובב לבד. במהרה מגיעה קבוצת תלמידים לסיור במוזיאון. הם מצויידים במכשירי אודיו להדרכה ובדפי משימות. הם מתפרשים בין התמונות. בקרוב יקשיבו להדרכות הקוליות, ויענו על השאלות. אבל לפני כל דבר, יש לעשות סלפי.

 

 

במאה ה19 אירופה ידעה התעוררות חזקה של לאומיות, וניתן לראות את הנושאים האלה בתמונות.  נושאים דתיים מפנים את מקומם למראות מהמולדת. האדמה, הכפריים שמעבדים אותה, אגדות ופולקרות כעת תופשים את מרכז הבמה. התמונות האלה של חיי היומיום בכפר מרתקות אותי. עדיין ניתן למצוא מקומות בהם כך חיים.

 

 

 

ההתעוררות הלאומית גררה עמה גם מאבקים פיזיים. לא מעט תמונות מוקדשות לתיאור סצנות של קרבות הירואיים. חדר אחד מוקדש כולו לתמונות על גיבור פולני. על תמונות אלה אני חולפת במהירות. אולי כי התיחסותי להיסטוריה פולנית מוטית לשלילה עקב מאורעות השואה ואולי כי אני אמא לשני בנים לקראת גיוס. הצייר צייר את הגיבור המנצח, אבל אני רואה רק את החיילים המוטלים חסרי חיים. במלחמות יש רק מפסידים.

 

 

במאה ה19 החלה גם התנועת האימפרסיוניסטים , שזו התקופה החביבה עלי באומנות. באולמות אני מוצאת דוגמאות לאימפרסיוניזם פולני.

הביקור במוזיאוני אומנות של מזרח אירופה חביבים עלי במיוחד. האומנים שעבודותיהן מוצגות אינם מוכרים לי. ההתבוננות שלי בתמונות נקיה מהטיות. אני מקדישה את תשומת הלב שלי להתבוננות בתמונות, ולהנאה מהן.

 

במוזיאון זה מצאנו תמונה של מאוריציו גוטליב המופלא.

 

מידע שימושי

הגלריה קטנה יחסית מה שמאפשר להתמקד בנחת בתמונות הקיימת, בלי לרוץ. ישנו מידע באנגלית ואפשר לקחת מדריך שמע. אפשר לקנות כרטיס כניסה רק לגלריה, או כחלק מכרטיס משולב של המוזיאון הלאומי.  אתר האינטרנט נותן מידע מידע על הגלריה והתערוכות  בה.

 

טיפים לביקור עם ילדים

מוזיאון אומנות הוא אחד המזויאונים היותר מאתגרים בעיני לביקור עם ילדים. יש לשמור על שקט, אסור להתקרב יותר מדי.הגברות החמורות סבר המשגיחות בכל אולם מטילות את אימתן אפילו עלי.

מדריך שמע לילדים – במוזיאונים רבים יוצרים מדריך שמע מיועד לילדים. מומלץ לקחת או להוריד אפליקציה מתאימה. (זה כמובן בתנאי שהאנגלית מספיק טובה)

אם במוזיאון יש עבודות של אומן שאנחנו אוהבים במיוחד, אנחנו מדברים עם הילדים עליהם. כשאנחנו מתלהבים – הכי קל להקשיב לנו.

אפשר לבו מצויידים בדפים וצבעים ולאפשר לילדים לצייר את מה שאוהבים.

ולפעמים אפשר לתת להם סתם להסתובב, ולהנות מהיופי .

 

 

שהו מתוק ? בית הקפה שבמרפסת

את הביקור במוזיאון אנחנו מסיימים בבית הקפה הממוקם במרפסת הגדולה של הסוקיניצה. אנחנו מתישבים לנו מתחת לשמשיות  בצל, וצופים על המתרחש בכיכר מתחינו בעודנו ממתינים לעוגות, לקפה ולמילקשייק. בצל השמשיה רוח קלה נושבת ומביאה אלינו מקולות התיירים מתחתינו : ילד רודף אחרי יונים, נקישות פרסות הסוסים והכרכרות, פעמוני כנסיה מדנדנים. אם אעצום עיניים, אוכל לדמיין בקלות שאני בקרקוב של ימי הביניים.

העוגות והמילקשייקים היו מצויינים. בית הקפה יקר מעט מהמחירים הממוצעים בעיר, אבל הלוקיישן נהדר. לבית הקפה אפשר להגיע גם מבלי לשלם דמי כניסה למוזיאון.

 

 

המוזיאון התת קרקעי של השוק

זהו  אחד המוזיאונים המרתקים ביותר שביקרנו בהם.  מתחת לכיכר השוק השוקקת תיירים בכל שעות היום, מצוי מוזיאון המציג למבקרים את החיים בימי הביניים בקרקוב. המוזיאון מבוסס על סדרה של חפירות שנעשו בכיכר בתחילת שנות האלפיים. במסגרת החפירות נמצאו מבנים ששימשו למסחר, רחובות, בתי מגורים, חפצים, מטבעות, ואפילו בית קברות.

 

המוזיאון משתמש במדיה דיגיטלית כדי להחיות את העבר. בפינות שונות מוקרנים סרטונים עם דמויות מהתקופה: תגרנית בשוק, אסיר המובל דרך כיכר העיר. בית הנפח שוחזר ומוקרן בו סרט המספר על התהליך. בפינה אחרת סדורות סחורות כאילו ממתינות לבעליהם שיבוא לאסוף אותן.

ליד כל מוצג מותקנים מסכי-מגע בהם אפשר לקרוא בהרחבה על המוצגים. הדפדוף איטי מעט אז נדרשת סבלנות.

 

קרקוב של ימי הביניים היתה מרכז סחר איזורי והדרכים אליה וממנה היו מלאות בתעבורה.קרקוב היתה במרכזה של רשת דרכים איזורית, והיתה נמל חשוב על הויסלה ששימש אף הוא למעבר סחורות. כל הסחורות האלה הגיעו לכיכר השוק המרכזית והחליפו ידיים כאן. לא פלא שבחפירות נמצאו אינסוף פריטים יומיומיים, מטבעות כסף, חפצי נוי, כלי נשק, מפתחות ואפילו צעצועים. כל המידע הזה עובד כדי ליצור תמונה מרתקת של החיים בימי הביניים. אפשר לבקר במסדרונות שבהם סדורים הדוכנים שבהם נשמרו הסחורות ושמשו כחנויות. כל דוכן מספר את סיםורה של סחורה אחרת. הפוסט הזה כמובן צר מלהכיל את כל המידע המעניין שלמדנו שם ,אבל הנה כמה עובדות מענינות כדי לסבר את האוזן.

 

כל הדרכים מובילות לקרקוב

קרקוב כאמור ישבה בליבה של רשת דרכים מסועפת, שהסוחרים הכירו היטב. למרבית הדרכים לא היו שמות, אבל היו מספר דרכים מרכזיות שזכו להקרא בשם : ויה מאגנה הדרך הגדולה שהובילה מקרקוב לפוזנן, דרך המלח שהובילה למכרות המלח הסמוכים לקרקוב, הדרך הקרקובית שהחיברה את קרקוב ללובלין. הדרכים לא היו סלולות או מחופות אבנים אלא היו דרכי עפר כבוש. רוחב הדרך התאים לכמות העוברים בה. בדרכים היו "חוקי תנועה" מוסכמים וידועים לכל. זכות הקדימה בדרכים צרות היתה לעגלה עמוסת סחורה על פני עגלות ריקות וכל שאר המשתמשים בדרך. עגלה קדמה לרוכב על סוס, שקדם להולך ברגל. מגוון מיסים יצירתיים הוטלו על העוברים ונגנבו בבתי המכס לאורכה. כל בעל עגלה, רוכב על סוס, או נוהג עדרך נאלץ לשלם מס דרך ומס גשרים, גם אם בחר לעבור על פני נהר קפוא בקרבתו. הולכי רגל שהלכו על דשא נאלצו לשלם על כך מס. מס שולם גם על כל פגיעה בגדות הנהר. הכסף שנאסף שימש לתחזוקה של דרכים, ולפיתוח דרכים חדשות. אזרחי קרקוב, וצלינים שעלו לרגל היו פתורים ממיסים אלה.

 

 

 

על ערפדים ומיתות אחרות

בקצהשל כיכר השטק התגלה בית קברות ובו 150 קברים. מדהים כמה אפשר ללמוד על חיי היומיום משלדים. היום אפשר ללמוד על איכות התזונה, סיבת המוות, מחלות קודמות,מין ואפילו השתייכות גנטית. נמצאו מספר שלדים שתנוחות השכיבה שלהם מוזרות. יש כאלה המקופלים כעובר, אחרים שוכבים על בטנם כשהראש מופנה כלפי מטה, ושלדים אחרים קשורים וראשם נקבר בנפרד מהם. קברים אלה ככל הנראה מקום מנוחתם של אנשים שנחשדו בהיותם ערפדים. תנוחת הקבורה המיוחדת באה כדי להבטיח שהם לא יצאו מקבריהם להטריד ולאמלל את החיים. כמעט כל אדם שהיה בעל איפיון גופני חריג מהכלל עלול היה להחשב ערפד : בעל שיניים בולטות במיוחד, אדם עם גבות מחוברות, ואפילו איטר יד ימינו. שני שלדים מענינים אחרים הם של גברים שנמצאו קבורים זה לצד זה, כפותים ועם טבעות מתכת באיזור האגן . החוקרים חושבים שמדובר בשני חיילים שהוצאו להורג, אולי בעוון מרידה . הטבעות מגינות על איזור החלציים, אופייניות למדים של חיילים באותה תקופה. אופן שבירת החוליות מעיד על מכות מכשיר חד ועוצמתי. וגופם החסון מעיד על כך שהיו כשירים גופנית ומורגלים בעבודה קשה ויומיומית.

עוד משהו

כדאי לעצור ולקרוא את המידע על החפירות הארכיאולוגיות שנערכו, ולבתבונן בתמונות המראות את הכיכר בעת החפירה. העבודה שהושקעה היתה אדירה! כמו בן ישנם מספר חדרים המוקדשים לסרטים תיעודיים על קרקוב. כדאי להקצות להם זמן.

 

מידע שימושי

בכל שעה מוכנסים למוזיאון מספר מצומצם של אנשים, ולכן כדאי להזמין מראש את השעה הרצויה לביקור באתר המוזיאון. התשלום על הביקור מתבצע ביום הביקור. בדרך כלל אני אוהבת להסתובב במוזיאון לבד, אבל במוזיאון הזה הרגשתי שסיור עם מדריך היה תורם מאוד. המידע במוזיאון הזה הוא רב מאוד, והרגשנו לעיתים שאנחנו מוצפים. סיור עם מדריך טוב יכול בהחלט למקד על העובדות והסיפורים המענינים. ארגון הסיורים החינמי בעיר (עם המטריות הצהובות) מציע במוזיאון סיור מודרך בתשלום – כדאי בהחלט לשקול להצטרף אליהם.

 

טיפים לביקור עם ילדים

מוזיאונים שמסתמכים על מולטימדיה בעיני הם הכי מאתגרים, כיוון שהם מאוד תלויים בשליטה בשפה.  נדרש מאמץ מיוחד מאיתנו ההורים לקרוא את ההסברים ואז לתמצת אותם לילדים. אנחנו בוחרים מספר מוצגים ומתרכזים בהם. המוצגים היותר פשוטים לתיווך הם סרטונים, משחקים אלקטרונים, וסצנות משוחזרות עם דמויות.

 

משהו מתוק לקחת לדרך
אם יש סיבה טובה למה לא לחזור ולחיות בימי הביניים היא העובדה שהשוקולד לא היה מוכר אז באירופה. בקרקוב המודרנית דווקא אפשר לקנות שוקולדים טעימים מאוד מתוצרת מקומית, של בית החרושת  Wawel הנקראה על שם הטירה בקרקוב . את השוקולדים ניתן למצוא בתפזורות בסופר. טעים ומומלץ.

 

 

את רשימת המוזיאונים בקרקוב ניתן למצוא כאן.

המלצות על מוזיאונים בקרקוב , בחלקם פחות שגרתיים מצאתי בבלוג Culture Trip

המלצות נוספות על נקודות עניין , מוזיאונים ואתרים בקרקוב אפשר לקרוא בבלוג של  הילה מור אלון שהתאהבה בקרקוב ממבט ראשון. 

 

רוצים להשאר מעודכנים לגבי שאר הסיפורים מקרקוב? הרשמו לרשימת הדיוור
הפוסטים הבאים יספרו סיפורים מקרקוב, המלצות לחופשת חורף, וחוויות מטיול משפחתי בארצות הבלטיות.