כמו בכל עיר גדולה גם בסיאטל ניצלנו את ההזדמנות לפקוד מוזיאונים. הבחירהנפלה על מוזיאונים בסיאטל הקשורים לטכנולוגיה, תעשיה, חדשנות, מדע בדיוני וקצת פנטזיה. המוזיאונים בסיאטל גדולים, מענינים אבל יקרים. בסוף הפוסט ריכזנו כמה רעיונות איך להוזיל את הביקור במוזיאון ולהפיק ממנו את המיטב.
מוזיאון התעופה
מוזיאון התעופה נמצא מעט דרומית לעיר בצמוד למפעלי בואינג. אנחנו מגיעים לשם עם הרבה המלצות ולא מתאכזבים. בכניסה למוזיאון ממתינה לנו חבורת אנשים מבוגרים, מחוייטים ומחוייכים. הם מדריכים בהתנדבות ויעניקו לנו חצי שעה של הסברים ונגיעה במעט מהסיפורים שמאחורי המטוסים שבתצוגה. המדריך שלנו מספר על עצמו שהוא לא עובד בואינג בפנסיה אלא "סתם" פנסיונר חובב תעופה. ניכר עליהם, על המדריך שלנו וחבריו שהם מצאו במוזיאון מועדון חברים קטן ותעסוקה הקרובה לליבם. אנחנו בהחלט נהנים מהסיפורים שלו.
אנחנו מתחילים בסיפור המטוס הראשון של האחים רייט. האחים רייט היו חסרי השכלה הפורמלית אבל עם חוש טכני מפותח וידיים טובות. המדריך שלנו מרחיב על תהליך בניית המטוס, מספר על התחרות חובקת העולם מי יהיה הראשון שיעוף. דיון על הקשיים הטכניים שניתקלו בהם ועל הטיסה הראשונה מובילים אותנו למטוסים נוספים.
אנו מבקרים בתערוכה מענינת שעוסקת בהתפתחות שירותי דואר אויר לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה. דואר האויר התפתח בזכות עודף מטוסים מהמלחמה, וטייסים, שחלקם לפחות לא רצה לחזור לחייו הקודמים. גם צ'ארלס לינדברג, שהיה הראשון שחצה לבד את האוקיאנוס השקט, היה (בין השאר) טייס מטוס דואר .
אנו פוגשים מטוס שהיה מהראשונים ששימשו לטיסות המסחריות. בואינג A80. המושבים במטוס הם, כסאות רגילים, המנורות מעל למושב ומנורות לילה "מהבית". עם מטוס זה מתחיל גם הסיפור של הדיילים או בעצם הדיילות. היות והדגש היה על בטיחות בשלב הזה, הדרישות מהדיילות היו מחמירות. הדיילת נדרשה להיות קלת משקל (עד 52 ק"ג), קטנת מימדים (עד 165 ס"מ ), וגם אחות מוסמכת! הדרישה לאחיות פחתה עם הזמן והתבטלה כליל עם תחילת מלחמת העולם השנייה. אבל היו גם דרישות נוספות. דיילת נדרשה להיות צעירה ורווקה. חברות התעופה חשבו שדיילות יפות וצעירות יקדמו את הטיסות המסחריות. דיילות פוטרו אם הגיעו לגיל 32 – 35, תלוי בחברה, אם התחתנו או אם חרגו מהמידות הפיזיות הנדרשות. האפליה הזו נעלמה רק בשנת 1968! אלן צ'רץ מספר לנו המדריך, הייתה הדיילת הראשונה. היא הגיעה עם ההצעה לחברת התעופה ושם היו מוכנים לנסות את הרעיון. הביאי לנו 7 בנות כמוך (אחיות מוסמכות…) וננסה, אמרו לה ומשם השאר הוא היסטוריה. הטיסה הראשונה שלה הייתה מסן פרנציסקו לשיקגו, 20 שעות, 13 עצירות ביניים ו 14 נוסעים. הדרישות מהדיילות כללו אז גם סחיבת מזוודות, אם היה בכך צורך, תדלוק המטוס, וסיוע לטייס לדחוף את המטוס להאנגאר שלו. המשכורת מנגד הייתה טובה, 125$ לחודש, אבל הקריירה של צ'רץ הייתה קצרת מועד. שנה וחצי בלבד, והיא נאלצה לפרוש בעקבות תאונת דרכים.
אנו פוגשים בהמשך הדרך את ה- לוקהיד E10 אלקטרה. מטוס כדוגמת זה בו טסה אמיליה אירהארט, חלוצת הטיסה, הטייסת הראשונה שחצתה את האוקיינוס האטלנטי בטיסת סולו בשנת 1928. אירהארט נעלמה בשנת 1937 במהלך טיסה באזור איי הוואי במסגרת הניסיון השני שלה להקיף את כדור הארץ, לאחר שהשלימה כבר כשני שליש מהדרך. לגבי היעלמותה יש תיאוריות רבות ומסתורין אופף עד עצם היום הזה את הסיפור כולו. את מה שחסרה ביכולות כטייסת, השלימה איירהרט באומץ לב ובנחישות מספר לנו המדריך שלנו.
מטוס הדקוטה, כפי שכונה בארץ או ה- 3DC, מתנוסס מעלינו. זהו המטוס שכמעט וגרם לפשיטת הרגל של חברת בואינג. המטוס, תוצרת חברת דאגלס הפך לפופולרי ביותר ובואינג לא השכילה להבין את השינוי בענף וכמעט שנשארה בחוץ. ה- 3DC הוזמן על ידי חברת אמריקן איירליינס, ונכנס לשירות בשנת 1936, היה בעל טווח טיסה משמעותי והיווה בעצם את הבסיס לטיסות המסחריות כפי שאנו מכירים אותם היום. מעל 16000 ממנו יוצרו, כאשר בשנת 1998 עוד היו כ 400 פעילים וזאת מבלי לספור את הגרסאות הצבאיות של המטוס.
אבל מבחינתי הביקור כולו במוזיאון שווה ולו בעבור ציפור אחת שחורה. במוזיאון מוצג לראווה מטוס ייחודי ממשפחת הציפורים השחורות, ה- בלאק בירדס. אלו הם מטוסי ריגול אמריקאיים שפותחו בחברת לוקהיד תוך 26 חודשים בלבד והקדימו את זמנם בעשורים! הציפור השחורה עפה גבוה ומהר מכל מטוס אחר בן זמנה, ובשל יכולותיה הייחודיות, עלו תיאוריות כי נבנתה בטכנולוגיה חייזרית. המטוס הוא יפיפה ואת כל הטכנולוגיות שלו, היה צריך לפתח מאפס. אף טכנולוגיה לא התאימה להשאלה ממטוסים קיימים, מספר קלארנס "קלי" ג'ונסון, מפתח המטוס. הציפור השחורה נסקה לגובה 25.5 ק"מ והגיעה למהירות של מאך 3, כלומר פי 3 ממהירות הקול. המטוס היה בנוי רובו ככולו טיטניום (מעל 90%), כדי שיעמוד בטמפרטורות הגבוהות. המטוס היה בשירות משנת 1964 ועד לשנת 1998. רק 32 ממנו יוצרו, 12 אבדו בתאונות, אף אחד מעולם לא הופל.
אנקדוטה מרתקת אחת על המטוס מספרת שהמתכת של המטוס התרחבה כתוצאה מהחום בטיסה בכ- 5 ס"מ! כתוצאה מכך, היו נזילות דלק על הקרקע טרם הטיסה. בעיה שנפתרה רק בשלהי ימיו של המטוס. אנקדוטה נוספת מספרת שאת עפרות הטיטניום שנדרש לבניית המטוס, קנו מרוסיה דרך שרשרת של חברות קש בעולם השלישי. סיפור קטן נוסף הוא על הצמיגים שלו שהכילו אלומיניום ונופחו בחנקן. היה צורך להחליף אותם כל כ 20 משימות (כ- 2500$ לצמיג).
בשבילי זהו חלון קטנטן לעולם שאני מכיר. אני מביט במטוס ומהרהר עד כמה מסובך ויקר היה להחזיק את הכלים הללו כך שימשיכו לפעול ולבצע את משימתם. זו לא מכונית ביתית שיש ממנה אלפים על הכביש, ואין באמת בעיה של חלקי חילוף, מה גם שעל פי רוב האחזקה השוטפת בדרך כלל לא יקרה (באופן יחסי). טיפול עד שניים לשנה, ותיקונים ההולכים ומצטברים ככל שהזמן חולף. בכלים מהסוג הצבאי, הטיפולים באים עם לא מעט תקלות ועלויות שהן לעיתים מטורפות. אני יכול רק לדמיין כמה עלתה לאמריקאים אחזקתם של 32 המטוסים, ולהבין את ערכם בעיני הפיקוד העליון האמריקאי, שהיה מוכן להשקיע את הכספים הללו במשך שנים כה רבות. המטוס הזה היה כמו מדע בדיוני ועל כנפי המחשבות הללו אני חוזר לסרטי המדע הבדיוני החביבים עליי, בהם אין באמת אף פעם התמודדות אמיתית על הקושי שהחלליות ימשיכו להתעופף בלי שום מגבלה ומי בכלל מדבר על כניסה ויציאה מהאטמוספירה כאילו שהתנענו את האוטו וקפצנו לקניון הקרוב.
אנחנו סובבים סביב המטוס הלוך ושוב, ואני מתקשה להמשיך הלאה, מצלם אותו שוב ושוב מזויות שונות. מנוע המטוס מוצג אף הוא וקשה שלא להתרשם עמוקות מההישג הטכנולוגי שהשיגו בוני המטוס. טיסה במאך שלוש ובמהירויות רגילות, למעשה שני מנועים ששולבו באחד. הדגם שלפנינו הוא ייחודי ( 21 M ) וכולל גם מל"ט המשוגר מגב המטוס, המוצג אף הוא. כאשר הבנות מאבדות סופית את הסבלנות אנחנו נפרדים מהמטוס וממשיכים הלאה. אני נהנה להמשיך ולהציץ בו עד שאנחנו נפרדים מהמוזיאון.
מוזיאון התעופה – מידע שימושי
בילינו לא מעט במוזיאון התעופה, בהתחשב בכך שאף אחד מאיתנו אינו פריק של טיסה. אבל, המוזיאון מעניין, מלא במטוסים שכל אחד מהם סיפור משלו. ישנה תערוכה העוסקת בטיס לאלסקה, מידע מעניין על התעופה אצל בעלי חיים וכל זה עוד לפני שבכלל נכנסנו לאגף החלל המספר את סיפור המירוץ לחלל וכיבושו.
רק להתבונן על מטוסים באמת יכול להיות משעמם. בערוץ היוטיוב של המוזיאון תוכלו לפגוש את האוצר הראשי של המוזיאון מספר על המטוסים. בחיי שהוא מגניב!
במוזיאון מוצגים 150 דגמים של מטוסים . ניתן לראות את כולם בקטלוג המטוסים וירטואלי
אם אתם חובבי תעופה או מפעליםיש אפשרות לבקר במפעל בואינג הסמוך למוזיאון. יש להזמין סיור מראש.
מוזיאון סיאטל להיסטוריה ותעשיה
מוזיאון ההיסטוריה והתעשייה של סיאטל (MOHAI) הוא מקום טוב להתחיל את ההיכרות עם העיר. כיום העיר סיאטל היא מרכז היטק וחדשנות בחוף המערבי בארה"ב , אבל כבר מתחילתה היא היתה כר פורה ליוזמות כלכליות וחדשניות. המוזיאון שוכן בפארק על גדות מפרץ המשמש מעגן לסירות ומטוסים ימיים, הממריאים משם לכל הסביבה. ראינו אותם מגיעים לאורקאס או חולפים מעלינו לעבר יעד מרוחק יותר. כבר בכניסה למוזיאון אנחנו פוגשים את החדשנות. אנו רואים זוג המתארגן לשיט קייאקים במפרץ. יוצאי הדופן הם הקייאקים עצמם. הם מתקפלים ועשויים מפלסטיק גלי. הזוג מרכיב אותם מערימת משטחי הפלסטיק. צריך לראות בשביל להאמין. זה הכי דומה לסירות הנייר שעשינו כולנו בילדותנו רק שהפעם הם ממש ישוטו בסירה שכזו
המוזיאון עצמו מספר את תולדות העיר ובמקביל שם דגש על חדשנות ויצירתיות. סיאטל כיום היא מרכז ליוזמות מגוונות ולחברות היטק חלקן חובקות עולם. סטארבאקס, מייקרוסופט, אמאזון -החלו את דרכם כאן. בחסות אמאזון קומת הכניסה מוקדשת ליזמות וליזמים. התערוכה עוסקת בתהליכים ההופכים רעיון למוצר מצליח ולחברה ומדגימה בעזרת מוצרים וחברות מאיזור סיאטל לאורך ההיסטוריה.
כך למשל אנחנו יכולים לראות משאית שפותחה במיוחד להעברת בולי עץ לטובת תעשית העץ שהתפחה בסיאטל עם תחילת ההתישבות האירופאית. אנחנו יכולים להציץ בערכת הדפיברילטור הנישא לייפפאק שהיה חדשני בזמנו והפך לסטנדרט. במסגרת קיימות מוצגת חולצה מנדפת זיעה העשויה מפלסטיק ממוחזר – על התווית מצויין כמה בקבוקים היא "חסכה" לעולם. מוצגים מוצרים לעולם טוב יותר- מתקן לאחסון חיסונים בתנאי שטח. התרמוס הזה יכול לשמור על חיסונים שלא יתקלקלו במשך כחודשיים ללא צורך במקור אנרגיה. יש גם בקרה מלאה לטמפ' בתוך המיכל. הוא הגיע לאתיופיה, סנגל ועוד מקומות בו זקוקים לו ממש.
יש גם פינה לדיון בפיתוחים. האם הם באמת הביאו למטרה המיוחלת? עידוד חשיבה ביקורתית של הקהל המגיע לתערוכה.
התערוכה מדגישה עבודה בצוות, שיתוף רעיונות, הפריה הדדית וגיוון תרבותי, מגדרי וגילאי כסביבה שמעודדת חדשנות, יצירתיות ופיתוחים חדשים. הכלך מאוד מכיל ופוליטיקלי קורקט . האם כך נוהגת גם החברה שנתנה חסותה לתערוכה ? על כך הדעות חלוקות.
האגף שעוסק בהיסטוריה של העיר, מתחיל עם השבטים האינדיאניים הדואמיש והסקואמיש (שאותם פגשנו במוזיאון ונקובר) ומספר על התרבות והאורח החיים שלהם. איזור סיאטל הוא איזור של יערות ומפרצים ואורח חיי השבטים מתאים : ציד, ליקוט, דיג, שיט בסירות קאנו. המתישבים הראשונים מתקבלים בברכה על ידי המקומיים, שמסייעים להם . בהמשך המתישבים האירופאים דוחקים את רגלייהם.
המתיישבים הראשונים שהגיעו לסיאטל בדרך היבשה היו משפחת דני (DENNY), לאחר שחצו את האורגון טרייל , במסע של כמעט 2900 ק"מ. הם מתמקמים באזור סיאטל בשנת 1851. 5 שנים לאחר מכן זו כבר עיירת ספר העוסקת בייצור עצים. בעיירה 20 בניינים ובהם כנסיה, חנויות, בתי מגורים ומנסרה. המנסרה מעסיקה עיקרית של מתיישבים ומקומיים אבל התנאים קשים. הדמוגרפיה אף היא בעיתית אשה אחת לכל 10 גברים.
התערוכה מציגה את העליות והירידות של העיר. היא מציגה את השריפה הגדולה ב 1889 שכילתה את כל האזור המסחרי של העיר, שנאת הזרים בתקופות השפל, חיבור הרכבת למזרח, הקמת כבישי הטבעת של העיר, הבהלה לזהב, צ'יף סיאטל שהעיר נקראת על שמו.אפשר ללמוד הרבה על העיר מהתערוכה, אבל היא מקיפה מאוד ובאיזשהו שלב, קשה להמשיך ולקלוט עוד פרטים.
אומנות כדרך לשמר היסטוריה
בחלל המבוא של המוזיאון ניצב פסל עץ אדיר מימדים כאילו היה עץ שניטע במוזיאון. הפסל הזה עשוי מלוחות עץ שפורקו מהספינה ואוונה, שנבנתה בסוף המאה ה19 ופורקה בתחילת שנות האלפיים. לקח כמעט שנתיים לפרק את הלוחות מהספינה, לנקות אותם וליבש אותם בתנור . הגוונים השונים של העץ הם תוצאה של פגעי מזג האויר, ברזל וחבלים שהיו על הספינה והותירו את חותמם. החלקים המתכתיים פורקו אף הם ושמשו להרכבת הפסל שמשקלו כ2 טונות. הספינה שמשה תחילה להובלת גזעי עצים והמשך לדיג.
מוזיאון סיאטל להיסטוריה ותעשיה – מידע נוסף
- למידע על מרכז החדשנות.
- למידע על המוזיאון ועל התערוכות בו.
- לאתר הרישמי של שביל אורגון
- ילדים עד גיל 14 נכנסים חינם למוזיאון, יש הנחה לבני נוער ואילו דמיה כניסה למבוגרים יקרים למדי =21 דולר. פעם בחודש ישנה כניסה חינם למוזיאון. שווה לבדוק באתר.
- מלבד אגף החדשנות ותערוכת הקבע של ההיסטוריה של העיר, ישנן תערוכות מתחלפות במוזיאון. כדאי לבדוק מראש באתר ולתכנן את הביקור.
- אם מתעייפים מהמוזיאון – אפשר לצאת להתרעננות לפיקניק וחילוץ עצמות בפארק.
מוזיאון לאומנות פופולרית MOPOP
המוזיאון נוסד בשנת 2000 על ידי פול אלן, המייסד השותף של מיקרוסופט כמוזיאון למדע בדיוני, ובהמשך עבר מיתוג מחדש. המוזיאון ממוקם בפארק במרכז סיאטל, בצמוד לספייס נידל וקו המונורייל של סיאטל. המוזיאון תוכנן על ידי האדריכל פרנק גארי וכבר מבחוץ אפשר להתרשם מהמבנה המרהיב שלו. הבניין מצופה לוחות מתכת במספר צבעים הנראות כגלים בתנועה או מפות המכסות שולחן מתנופפות ברוח.
המוזיאון מציג שני תחומים: מוזיקה פופולרית ומדע בדיוני ופנטזיה. באנו בשביל המדע הבדיוני והפנטזיה, תחומים הקרובים לליבי ולליבה של ההקטנה. אותה מעניינים בשלב הנוכחי בעיקר הסיפורים על העולמות מלאי הקסם והכישוף. אני חובב ותיק של עולמות האקסטרפולציה המחשבתית. אני מתחבר בקלות לעולמות לא מוכרים שברא סופר, על כל המורכבויות שלהם, התנאים והאתגרים שהם מציבים. אני מאוד שמח לזכות להצצה על מקומות שהיו יכולים להיות במציאות חלופית זו או אחרת, על כיוונים אפשריים של העתיד שאותו לא נזכה לראות, על האלגוריות והביקורת שאי אפשר אולי לבטא על עולמנו שלנו אבל המאפשרת כאשר מדובר בתרבות הרחוקה מאיתנו בחלל או בזמן. מרתק לבחון את העולם של הארי פוטר למשל, עולם של קסמים על כל השכבות שלו אותם יצרה רולינג , או העולם של חולית מבית היוצר של פראנק הרברט ויש כמובן אינספור דוגמאות נוספות.
אנחנו מתחילים את ביקורינו בתערוכה של מארוול על היקום של גיבורי העל. התערוכה בתשלום נוסף, מלווה את עולם גיבורי העל מהקומיקסים הראשונים ועד לפריחה הנוכחית בתחום. התערוכה בנויה היטב, מוליכה אותנו מחדר לחדר, עם שפע מוצגים, פסלים ומידע. הקטנה מתרוצצת בעיניים נוצצות בין גיבור זה או אחר. יש שם, איפשהו באמצע מיצג אינטראקטיבי בו אתה "מולבש" בבגדיו של איירון מן וחווה דמו קצר וירטואלי על המסך מולך של, "אתה" כאיירון מן.
התערוכה נפתחת במספר תמונות ענק של ילדים הקוראים במגאזיני הקומיקס. משם אנו מגיעים לסרטון קצר המספר את סיפור הולדתו של יקום הגיבורים של מארוול, החל מהגיבור הראשון, קפטן אמריקה, שיצא לאור שנה לפני כניסת ארצות הברית למלחמת העולם השנייה, דרך התקופה בה שרפו קומיקסים בארצות הברית ועד לידתם מחדש של הגיבורים דרך עיניו של סטאן לי שהלך לאחרונה לעולמו בגיל 95. לאחר מכן אנו עוברים במסלול המפגיש אותנו עם הגיבורים וסיפוריהם, אשר לא מעטים מהם, אני מגלה שאיני מכיר כלל.
מן התערוכה הזו אנו הולכים לתערוכת המדע הבדיוני, "עולמות אינסופיים". בחדרי התערוכה כונסו חפצים ודמויות ממבחר סרטי מדע בדיוני. אנו פוגשים דמויות מתוך מלחמת הכוכבים, אוסף כלי נשק ממבחר גדול של סרטים, את הציוד של ה- גוסט באסטרז ועוד ועוד. התערוכה הצמודה היא בנושא אימה ותערוכה שלישית מספרת את סיפור הפנטזיה. התערוכות נפרשות על פני חדרים בודדים וקל להבין את הקושי האדיר של בוני התערוכה שנדרשו להחליט מה ייכנס ומה לא לתוכן. משלושתם, הפנטזיה היא המאכזבת במיוחד. עבורי תערוכת סרטי המדע הבדיוני פשוט קצרה מדי.
אני לא מוותר על ביקור בהיכל התהילה של המדע הבדיוני והפנטזיה. שמעתי לא מעט על היכלי התהילה מהסוג הזה, בעיקר בעולמות הספורט, ומעולם לא נזדמן לי לבקר באחד מהם. הביקור כאן משמח במיוחד כי אני קורא הרבה בעיקר מהתחומים הללו כבר מילדות. מדובר בשני חדרונים קטנטנים שאנחנו מתקשים למצוא. הם נמצאים מול אחת הכניסות שכלל לא ראינו כשהגענו. אבל החדרונים מלאים לפחות בעבורי ובעבור מי שחי ומכיר את התחום, קסם של ממש. על קיר אחד, לוחיות מתכת עם שמותיהם של אלו שזכו להיכנס להיכל. ז'ורז' מלייס, פיליפ קי דיק, רוג'ר זילאזני, האקס פיילז, באפי הם קצה קצהו של הקיר. אני פוגש שם שמות רבים שאני מכיר וגם כאלה שפחות. יש בחדרים מעט מוצגים שנבחרו בפינצטה. החליפה של רייצ'ל מבלייד ראנר, הבגדים של אינדיאנה ג'ונס, מחברות עם הטקסטים בכתב ידו של ג'ק ואנס אם אינני טועה. ישנם גם מספר סופרים שזכו להרחבה לגבי יצירתם, פינת וידאו בה סרטונים קצרים עם גדולי האמנים המספרים על הספרים שכתבו, הסרטים שעשו, ספילברג, לוקאס, דל טורו. הייתי מבלה שעות נוספות במקום אבל הסבלנות נגמרה לגדולה לחלוטין.
אי אפשר כמובן להתעלם מהמיצב הענקי של מעל 500 גיטרות וכלי נגינה נוספים הבנויים כמגדל במרכז המבנה, או מהאולם עם הקיר הענקי עליו מוקרנים סרטוני מוזיקה.
מוזיאון MOPOP – מידע נוסף
מידע על המוזיאון שעות הכניסה ועלויות ניתן למצוא באתר MOPOP
מוזיאונים בסיאטל – מידע נוסף
מחירי הכניסה למוזיאונים בסיאטל הם יקרים ולכן כדאי לתכנן את הביקורים היטב. המזויאונים ברובם גדולים מאוד ויש בהם הרבה תצוגות מענינות. כדאי לתכנן לא יותר ממוזיאון ליום ולקחת בחשבון זמן למנוחה ופקניק. מרבית המזויאונים נמצאים ליד פארק שניתן לצאת אליו ולנוח. ברוב המוזיאונים לצד בית הקפה יש איזור שאליו אפשר להביא אולכ מהבית.
מוזיאונים בסיאטל – סימנו לפעם הבאה
בקרבת מוזיאון לאומנות פופולרית נמצא המוזיאון והגן של אמן הזכוכית צ'יהולי. הכניסה יקרה מאוד אבל אם אתם מתכננים כניבה לספייסנידל כדאי לשקול רכישת כרטיס משולב.
אם אתם עם ילדים צעירים עד גיל 10 כדאי לבדוק ביקור במוזיאון הילדים של סיאטל.
בסיאטל ישנו מוזיאון אומנות – כדאי לבדוק מה התערוכות המוצגות במקום.
איך להוזיל עלות מוזיאונים בסיאטל ?
כאמור מוזיאונים בסיאטל יקרים מאוד אבל בהחלט שווים ביקור. מצאנו מספר דרכים להוזיל עלויות כניסה.
כרטיסים משולבים עבור אתרים או מוזיאונים בסיאטל
בסיאטל ישנן מספר אפשרויות לכרטיסים משולבים למספר מוזיאונים. כדאי להשוות מחיר כולל של עלות הכניסה למוזיאונים עם עלות הכרטיס ולקחת בחשבון שאולי בסוף לא תכנסו לאחד המוזיאונים . הכרטיסים המשולבים שמצאתי הם :
- סיטיפאס – מאפשר לבחור ארבעה מתוך שישה אתרים וכולל את הספייסנידל MOPAP והמוזיאון של צ'יהולי
- See It All
- מטיילים עם בני נוער ? כדאי לבדוק את כרטיס הנוער תמורת 5 דולר מקנה הנחות למוזיאונים ואירועי תרבות.
ימים ללא דמי כניסה למוזיאונים בסיאטל
בחלק מהמוזיאונים ישנם ימים מוזלים או חינמיים במהלך החודש.בדקו אם שהותכם "נופלת" על יום כזה ונצלו זאת. המיגע נמצא באתר המוזיאון .
חיילים משוחררים או בעלי תעודת מילואים ?
חיילים בארה"ב זוכים לכבוד ולהנחות רבות. במוזיאונים רבים למשפחות של חיילים יש הנחה. להפתעתינו גילינו שגם שחרור מצה"ל לפעמים מקנה הנחה. אז קחו את תעודת השחרור איתכם. תמיד שווה לנסות.
אמריקה אמריקה… חושבים בגדול. תודה, מעניין מאוד.
תודה רבה גליה.