ביקור בחצרים וטיול לאורך דרך הפסלים
"כמה חבל שבן גוריון לא זכה לראות את כל זה ", אני אומרת לליאור מרק, מנהל הדרכות ותוכן תיירות חצרים, בעודנו חולפים לצד מדשאות קיבוץ חצרים. ביקור בחצרים של היום היה משמח אותו. השעה היא ארבע אחרי הצהרים והדשא הגדול שליד חדר האוכל שוקק פעילות. ילדי גן מתרוצצים. ילדי בית הספר, הישובים על מחצלות, עוסקים בפעילות יצירתית כלשהי. סב ונכדיו יושבים על ספסל. קלנועיות ובהן זקני הקיבוץ חולפים על פנינו. במקום לוחית זיהוי מקובע מאחור שמו של הבעלים: דינה, מורדכי. קצת קשה להאמין, שהדשא והעצים הגבוהים ממוקמים בלב מדבר, 5 דקות מבאר שבע.
ביקור בחצרים בוודאי היה משמח גם את מארקס ואנגלס, הוגי הסוציאליזם והקומוניזם. חצרים הוא קיבוץ שיתופי-קולקטיבי , אך בניגוד למדינות הקומוניסטיות שקרסו, חצרים משגשג. תושבי הקיבוץ אוכלים בחדר האוכל במשותף.הכביסה המשפחתית נשלחת למכבסה המשותפת. הם מתגוררים בבתים צנועים של 80 עד 100 מטר. רכוש הקיבוץ הוא משותף : החל מהמכוניות וכלה שני המפעלים המשגשגים של הקיבוץ. ההחלטות מתקבלות במשותף באסיפה של כל 420 חברי חצרים. מה הסוד של הקיבוץ? צניעות ו "חשיבה מחוץ לקופסה",כפי משנן לנו ליאור כמו מנטרה בעת הביקור בחצרים " אל תחשבו חקלאות – תחשבו אינוביישן"
חדשנות או חקלאות? – סוד הצלחה של קיבוץ חצרים
ביקור בחצרים מתחיל במטע החוחובה. שורות, שורות של שיחים גבוהים, המזכירים במראם עצי הזית. ממגרעיני השיח הלא מרשים הזה מיצרים את השמן המבוקש ביותר בתעשיית הקוסמטיקה בעולם. בזכות פיתוחים טכנולוגיים של זנים, שיטות השקיה וגידול חצרים הפכה לאחד מספקי השמן הגדולים בעולם.
צמח החוחובה מגיע אלינו מהאיזורים הצחיחים-למחצה של דרום מערב ארה"ב ומקסיקו. שמן החוחובה ע"פ ההרכב הכימי הוא חלב, ודומה לשכבת הסבום שמגינה על העור שלנו. הוא מצטיין בכמויות גדולות של אנטיאוקסידנטים,ויטמינים ואומגה 9. אין לו ריח ולכן ניתן לערבב אותו בתכשירים קוסמטיים רבים.
"שלא תטעו", אומר ליאור,"כל דבר כאן מתוכנן ומבוקר, פרי מחקר ופיתוח". צמחי החוחובה הם זנים ישראלים ,שפותחו כדי להתאימם לתנאי הגידול בארץ, למקסם את מתן הפרי ואת תפוקת השמן. שיטת הגידול בעזרת טפטפות תת קרקעיות מאפשרת איסוף ממוכן של הגרעינים. בעונת האיסוף – ממש בימים אלה- נאספים בחצרים 10 טון גרעינים ביום, פי 4 -5 מאשר במקומות אחרים בעולם. במשך דקות ארוכות ומרתקות מונה ליאור את ההמצאות והפיתוחים השונים שהובילו לתפוקה מקסימלית ולמיצוי פוטנציאל הרווח. אני לא אספיילר לכם. בואו לביקור בחצרים.
כשעומדים כך בצל שורות השיחים המתמרים מעל לארבע מטר, קל לשכוח באילו תנאים הם גודלו. אדמת הנגב היא אדמת לס המתאפינת באחוזי מלח גבוהים. היא הדוקה ואינה מחלחלת מים. השמש קופחת מעל הראש, הקרינה גבוה, והגשמים זעומים. איך אפשר לקיים כך חקלאות בכלל?
ביקור בחצרים – קצת היסטוריה
קיבוץ חצרים הוקם בשנת 1946 כחלק מאחד עשר הישובים שהוקמו בצפון הנגב במטרה להכליל את הנגב בשטח ישראל בתוכנית החלוקה. על קרקע מדברית חשופה ושוממה מלבד עץ שיטה אחת, הוקם קיבוץ חצירים. השנים הראשונות של הקיבו. לוו בקשיים רבים. בעת מלחמת השחרור הקיבוץ היה נצור. גידולי הקרקע לא עלו יפה עקב האדמה המליחה. המקום ידע בצורת, שטפונות ומכת ארבה. בעקבות הקשיים והבדידות הועלתה האפשרות להתישב במקום מסביר פנים יותר. לאחר התערבות מוסדות ההתיישבות, בן גוריון ולוי אשכול, הוחלט לתמוך בקיבוץ עד שאדמות ישטפו ויושבחו. לאחר שנתיים של שטיפת הקרקע, המאמצים צלחו, והגידולים החלו לתת פריים.
נראה שהמשבר ופתרונו זרעו בקרב חברי חצרים את זרע התושיה, שנבט והפך את הקיבוץ למוקד של חדשנות, פיתוח ופתרון בעיות. בשנות שישים נפתח בקיבוץ מפעל הטפטפות נטפים. את רעיון הטפטפת הגה שמחה בלאס, ממתכנני המוביל הארצי. עם רעיון זה ניגש למזכיר הקיבוץ דאז, שהסכים לנסות את המתקן. הניסוי הצליח, והשאר כמו שאומרים – היסטוריה. הטפטפות שינו את העולם והביאו לחסכון במים, שיפור שיטות הדישון והגדלת היבולים. במשך השנים הטפטפות הלכו והשתכללו. וכיום ניתן לפקח עליהם, לאסוף מידע ולשלוט עליהן מרחוק.
אומנות וקהילתיות בקיבוץ חצרים
בקיבוץ חצרים מתגוררת האומנית זהבה פאול. לצערי ביום הביקור היא אינה נמצאת, אבל ליאור לוקח אותנו לראות את היצירות שלה ברחבי הקיבוץ וסביב לביתה. על קירות החיצוניים של המועדון ועל מבנה המרפאה תלויים עבודות תבליט יפהפיות, המספרות על נקודות ציון בהיסטוריה של הקיבוץ.
ברחבת חדר האוכל ובכניסה שלו פסיפסים שנעשו בעזרת ילדי הקיבוץ, בהנחיתה של האומנית.
אבל המקום הקסום באמת הוא ביתה והחצר סביבו. ביתה של האמנית הוא בית קיבוץ סטנדרטי, אבל דמויות הקרמיקה על קירותיו, ועל גגו משווים לו נופך של עליזות, שמחה וחגיגיות.
גם העץ והגדר שמול ביתה מעוטרים בעבודות פרי יצירתה, בסיגנונות שונים. באתר שלה, זהב בה, ניתן לקרוא עליה, ועל תחומים נוספים בהם היא יוצרת.
לתיאום ביקור בביתה של זהבה, סיור בין עבודות האמנות שלה ומפגש איתה פנו לתיירות חצרים : 086473817 מייל: tourism@hatzerim.co.il
ביקור בחצרים – מידע שימושי
- הסיור שלנו היה טעימה קטנה ממה שיש לקיבוץ להציע לאורחיו. מידע נוסף על סיורים מפורט באתר תיירות חצירים. ניתן לתאם סיור לקבוצות ולמשפחות ולהתאימו לנושאים המענינים אתכם – היסטוריה, חדשנות בחקלאות, אומנות.
- סמוך למרכז המבקרים ישנו אולם אירועים קטן ואינטימי. לקבוצות גדולות אפשר לשלב ארוחה עם הביקור.
- ליצירת קשר טלפון: 086473817 מייל: tourism@hatzerim.co.il או בטופס הקשר של תיירות חצירים.
אמנות לאור שקיעה – דרך הפסלים ביער חצרים
בתיזמון מושלם לקראת שקיעה לוקח אותנו ליאור לטיול בדרך הפסלים באיזור חצרים. אורך המסלול על כל פיתוליו כ6.5 ק"מ. המסלול עובר בין טבע, אומנות ומורשת. יוזמי הדרך הם האמנים חברי קיבוץ חצרים מרגה פישטיין ובעלה ישראל. הזוג פנו לאמני ישראל בבקשה להציב בצידי הדרך ובגבעות שמסביב את יצירותיהם, תוך התיחסות לסביבה בה מוצבים. כיום נמצאים לאורך הדרך 40 פסלים.
אין כמו נסיעה לאורך הדרך כדי להבין עד כמה חצרים היא נווה מדבר. חלקה הראשון של הדרך עובר לצד מטעי החוחובה, המשתרעים עד לאופק ולבאר שבע. מצידה השני – מדבר. ליאור מספר לנו שבעמק הזה, נערך הקרב המכריע בבאר שבע בין כוחות האנז"ק בפיקודו של אלנבי, לבין הטורקים. הטורקים התבצרו בחפירות ולאורך הגבעות. אלנבי נקט בפעולת הסחה של הערכות לקרב באיזור העמק, כשבפועל שלח חיילים ופרשים מצד מזרח שם פתחו הבריטים בהפתעה במתקפה על באר שבע. לאחר ניתוק הדרכים לעיר, לקראת השקיעה , הסתערו הפרשים האוסטרלים והניו-זילנדים וכבשו את העיר במהירות . לאורך הדדרך ניתן לראות חאן ובאר עתיקה.
לאורך הדרך נטעה קק"ל עצים המתאימים לאקלים מדברי, ומסוגלים לצמוח ללא השקיה: אשל, שיטה ואקליפטוס. סמוך לעצים ניתן לראות תלוליות עפר. אלה הן בורות לימן, שמטרתם לאגור מים ולחות באיזור העץ. פרוש המילה לימן ביוונית הוא נמל. בשנות ה60 של המאה הקודמת החלו לעשות נסיונות להפריח את המדבר. לשם כך בנו לימנים, סכרים, באיזורים של נחלים או שטפונות, ונטען בהם עצים. מטרתם לאגור מי שטפונות ולאפשר להם לחלחל אל תוך האדמה. בימי החורף, מתכסים האיזורים בעשבים ירוקים ומשוכים אליהם בעלי חיים.
דרך הפסלים ביער חצרים – מידע שימושי
- כדאי לשלב את דרך הפסלים עם ביקור בחצרים, או טיול באיזור באר שבע.
- דרך הפסלים סובבת את קיבוץ חצרים מדרום. הדרך עבירה לכל רכב. זהו מסלול נהדר לנסיעה באופניים, מכיוון שמתחשק באמת לעצור ליד כל פסל.
- אל תפספסו את מצפה זוריק. ממנו ניתן לראות את כל האיזור.
- לאורך דרך הפסלים בחצרים ישנם שני חניונים בהם אפשר לעשות פיקניק. כאן תוכלו למצוא מתכוני בישול בשטח על פקל קפה.
- בשני מקומות לאורך הדרך הציבה קק"ל חניונים המאפשרים לא רק ליהנות מהנוף וממראה הפסלים, אלא גם מבילוי בחיק הטבע.
הביקור בחצרים נערך במסגרת סיור בלוגריות בנושא קיימות ותיירות חקלאית. תודה לתמר אדמתי, מנהלת קשרי קהילה של אתר דודאים, ולליאור מרק מנהל הדרכה ותוכן על תיירות חצרים. הייתי אורחת של שני האתרים.
ביקור במוזיאון חיל האויר
אם כבר הגעתם עד לחצרים, זו הזדמנות לבקר גם במוזיאון חיל האויר. המוזיאון מציג מבחר גדול של כלי טיס שהיו ועדין בשרות חיל האויר. ביקרנו במוזיאון חיל האויר בדרך לחופשה משפחתית בערד לפני מספר שנים.
שתי אנקדוטות שאנחנו עדיין זוכרים מהביקור :
- כמעט כל מטוס שמגיע לחיל האויר עובר הסבה והתאמה הן מבחינת צבעי הסואה, דרך מערכות נשק, ראיה, ואפילו יכולת נשיאת דלק, כדי להתאים אותם לצרכים של חיל האויר.
- לכל מטוס מוענק שם עברי
- הטייסים מתהדרים במטוסים שהפילו במבצעים, ע"י ציור מטרות על המטוס.
ביקור במוזיאון חיל האויר – טיפים לביקור מוצלח :
- מכיוון שמרבית תצוגות המוזיאון הוא מטוסים המגרש חניה לא מקורה, לא כדאי להגיע בימי גשם או בימי חום.
- רב המטוסים הם לראותם בלבד, אבל ישנם מספר מטוסים קטנים וישנים שניתן לשבת בהם ולהצטלם.
- במטוס בואינג ישן ניתן לראות סרטי תדמית על החיל. הסרטונים כוללים גם תיעוד מתקיפת הכור האטומי בעירק -מומלץ!
- מלבד מטוסים ניתן לראות גם תותחי נ"מ, טילים, מנועי מטוסים, ורקטות.
- פריטים מענינים במיוחד: טיל סקאד מימי מלחמת המפרץ, זנב מטוס סורי שהופל.
- בחופשות בתי הספר ובחגים ישנן במוזיאון פעילויות מיוחדות לילדים
עדכון לימי קורונה 2020 – לפי אתר המוזיאון חלקים גדולים של התצוגה סגורים, הוביקור במוזיאון הוא בתיאום מראש בלבד.
איזה יופי של סיור! כמה חבל שפספסתי את החלק הזה. אני אוהבת מאוד לסייר בקיבוצים. יש כמעט בכולם פינות חמד והפתעות, ונראה שבחצרים יש הרבה כאלו. אני בהחלט אקפוץ לטיול באזור.
תודה נעה- כיף לך שאת גרה בסביבה. בקיבוצים באמת יש הרבה פסטורליה. ממליצה מאוד לקפוץ לביקור
לא יצא לי לבקר שם עדיין. שומרת לי את ההמלצות שלך לימים טובים יותר 🙏🏻
תודה גלית , כמו שאת רואה גם אני בהיקור ראשון ומפתיע 🙂
יופי ינינה!
פעם לפני שנים, היינו אורחים של קבע במוזיאון חיל האוויר עם הבן הצעיר שלנו, שידע את שמות כל המטוסים כולם. בחיי. טוב לשמוע שגם הקיבוץ עצמו מה-זה מעניין, מצליח ומשופע באמנות וחדשנות.
תודה יקירה.
תודה גליה , גם אני הופתעתי לגלות שהקיבוץ מעניין ועך זהבה פאול בכלל לא שמעתי. כיף שגם בארצינו יש עוד מה לגלות
פוסט מרתק. לא חדעתי שקיבוץ חצרים הוא שריד לגישה שחשבתי שעברה מן העולם ודווקא שמחתי מאוד לקרוא על השיתוף והחדשנות שהולכים יד ביד. אהבתי מאוד את האמנית זהבה פאול ויצירותיה ונראה לי ממש נהדר לשלב כל זאת עם דרך הפסלים. גוזרת ושומרת.
תודה אורית !
בוקר טוב ינינה
לקרוא את הפוסט המעניין שלך על הבוקר – נפלא!!!
אהבתי את עבודות הפסיפס של זהבה בת הקיבוץ
יהיה מעניין לראות את דרך הפסלים. הארת בפני יעד שלא ביקרתי מעולם.
תודה לך.
תודה רבה רחל! אני חושבת שתאהבי את הקרמיקה ואת דרך הפסלים.
החדשנות של קיבוץ חצרים באמת עשתה מהפכה עולמית וראויה להיכנס להיסטוריה. בסיור בלוגריות בקיבוץ מגל בתחילת 2020, למדנו שלא סתם מגל חבר לחצרים כבר לפני שנים כי גם להם תנאים מיוחדים. הקיבוץ יושב בנקודה שבה המותניים של המדינה הן הצרות ביותר והיתה בעיה של שטח.
אני רושמת לי לנסוע בדרך הפסלים של חצרים באחת הנסיעות הקרובות לרמת נגב. פעם היינו נוסעים אחת לחודש. עכשיו – פעמיים בשנה 🙂
תודה זיוה. הסיפור של מגל ושל חצרים מראה שהקושי הוא בעצם בסיס להזדמנות- בתנאי שיש קהילה חזקה. אני חשובת שאת תהני מהנסיעה בדרך הזו.
כמה אוצרות גיליתן שם. הסיפור של הקיבוץ מעניין, דרך הפסלים נראית מקסים והכל נראה צבעוני ומטופח. רושמת לי לפעם. תודה
תודה רבה איריס. ממליצה!
התרגשתי לקרוא! החדשנות, המקוריות והחשיבה מחוץ לקופסה היא לגמרי של חצרים, אבל זה בכל זאת ממלא אותי גאווה לאומית ושמחה. תודה על הפוסט ועל עוד מקום לבקר בו במסגרת הפומו🤣
תודה מלי. אני מודה שגם אני הצינית והספקנית – התרגשתי והתמלאתי גאווה לאומית. ציונות – גירסה 2.0. חייבים להרגחע את הפומו
פוסט נפלא!!!! מעורר השראה ורצון להגיע בעצמי לכל המקומות שציינת!!!! הצלחת להעביר את רוח החדשנות, היצירתיות והשיתופיות ששורה על הקיבוץ.
תודה רבה מיכל! אי אפשר שלא להתלהב מהאנרגיות של החיבוץ הזה.
טיול נגבי נחמד שלעיתים נראה לקוח מפלאנטה אחרת… 🙂 אין ספק שקיבוצים שהיו מספיק עשירים הצליחו לשרוד את המשבר הגדול של שנות ה- 80 ולהישאר "קיבוץ" בפורמט הישן. בתור מישהי שגדלה במציאות הזו ונטשה אותה, קשה לי מאד לדמיין את עצמי חוזרת להתגורר בתוך החלום המדומה הזה. אהבתי מאד את דרך הפסלים.
תודה אורה. אם אני לא טועה יש רק קיבוצים בודדים כאלה. פחות מ10. מישהו אמר דזה עולה כסף להחזיק בעקרונות. הגדרה מענינת- חלום מדומה 🤔
לא מאמינה שגרתי 4 שנים בבאר שבע ולא ביקרתי שם!
גם אני גרתי ליד באר שבע זמן מה ולא הגעתי לשם. ככה זה – בסוף מוצאים הפתעות מתחת לפנס
באר שבע היא אחת הערים האהובות עלי ובזכותך יש לי עוד סיבה טובה להגיע אליה..
תודה נעה, ואל תשכחי לקפוץ 5 דקות ממנה😉
ינינה, אני אוהבת ביקורים שמתמקדים בישוב לא גדול ומוצאים בו פינות חמד. את חצרים ונטפים אני מכירה היטב כי זה מקום העבודה של בן זוגי. אני מתחברת למה שאורה כתבה בתגובה שלה גם אני לא רואה את עצמי חוזרת לחיות בקיבוץ ועדיין יש לי פינה חמה בלב לצורת החיים הייחודית הזאת ושמחה על חשיפה חיובית של עשייה קיבוצית.
תודה רבה יפעת, גם אני לא רואה את עצמי חיה בקיבוץ אם כי אני יכולה לראות את היתרונות. אשרינו שיש לנו זכות בחירה. ובכל זאת לא יכולה שלא להתפעל מההשגים.
מה שקורה בקיבוץ חצרים ממש מרגש ומשמח. ושביל הפסלים תפור עלי – לוקיישנים לצילום 🙂 תודה!
תודה ענבל ! שביל הפסלים הוא באמת לוקיישן נהדר