קרנבל במלטה – ומי שלא יבוא, חבל!

רצה בכחוס או הגורל וחופשת החורף של הסטודנטית תאמה לשבוע הקרנבלים בעולם. הפור נפל על מלטה – בזכות קרבתה והעלויות הסבירות של השהות בה. האלגורתם-יודע-כל שלח אלי את אנטואנט, בעלת עסק תיירות מקומי קטן, שהבטיחה להראות לנו צדדים פחות מוכרים של מלטה. היש דרך טובה מזו לחגוג סיומו של סמסטר ראשון בטכניון? רגע לפני שהעולם נכנע לקורונה, נסגרו שערי המדינות והמסך ירד על אירועים המוניים, הספקנו הסטודנטית ואני לחוות קרנבל במלטה כהילכתו. אני כותבת את סיכומו של טיול הזה כשנה אחרי. התמונות של המוני החוגגים המצטופפים בכיכרות כשעל פניהם מסכות קרנבל כמעט בלתי מתקבלות על הדעת. איש לא חשב אז מה תעולל לנו המגפה! החדשות הראשונות על עולם המסתגר מפני הוירוס בשילוב עם טבע ירוק ופורח והמבצרים וכפרים ציוריים עוררו בנו תחושה כאילו נסענו בזמן לימי הביניים. אכול ושתה בעת קרנבל במלטה – כי מחר ?

תקציר תולדות הקרנבלים

הקרנבל נחוג ברחבי העולם הנוצרי הקתולי בשבוע הקודם לארבעים ימי התענית שלפני פסחא, לזכר הימים שהובילו לצליבתו של ישו. בימי הקרנבל נערכים חגיגות ומצעדים, האלכוהול נשפך כמים והארוחות כוללות מאכלים עתירי בשר ושומן. אמנם מסורות הקרנבל והתענית התגבשו בימי הביניים, אך כמו בחגים אחרים נוצריים כגון פסחא שחווינו בקרקוב וחג המולד שחווינו בירושלים, הן נושאות עימן גלגולים של מסורות פגאניות. בעבר באירופה ימים אלה של סוף החורף היו הימים שבהם נתדלדל מלאי המזון שהוכן מבעוד מועד. תקופה זו של השנה היתה הימים האחרונים בהם פשוטי העם יכלו לאכול היטב עד בוא האביב. כך המנהג של התענית מתאים לחיי היומיום. בסוף החורף נחוגו בתרבויות הפגאניות חגים שסימלו התחדשות ופריון ואת נצחון החיים על המוות: חגיגות דיוניסוס היווניות, חגיגות ברומא לכבוד סטורנלה, חגיגות לכבוד אוזיריס במצרים וחגיגות לכבוד עשתורת. יש האומרים כי מקור המילה קרנבל הוא בקרנבלה, סירת השוטים הקשורה לחגיגות דיוניסוס.  אחרים טוענים שמקורה בשילוב מילים לטיניות :לסלק ובשר.

הקרנבל מזוהה עם העולם הנוצרי הקתולי, אבל גם בקרב האורתודכסים והפרוטסטנטים נהוגות חגיגות דומות בתקופה מקבילה בשנה. האלמנטים המשותפים לכל החגיגות – מסכות, שתיה מרובה, דמותו של השוטה – מעידה על צורך פסיכולוגי עמוק של האדם. החברות העתיקות והמסורתיות שהושתתו על סדר נוקשה והיררכיה חברתית, שהועידה לכל אחד את מקומו. על מנת שהסדר  החברתי ימשיך התעורר צורך לאפשר שחרור של לחצים חברתיים ותסיסה. ימי הקרנבל הם ימים שבהם הסדר החברתי מופר והאנשים נותנים דרור לדחפים שמדוכאים כל השנה. המסכות מגנות על האנשים ומאפשרים להם לחוות תפקידים שונים בחברה ולהשמיע ביקורת כנגד השלטון, הכנסיה והסדר.

קרנבל במלטה – אנקדוטות היסטוריות

רבים קושרים את תחילת חגיגות הקרנבל במלטה עם הגעתם של אבירי מסדר סנט ג'ון לאי באמצע המאה ה16. הארכיונים מתעדים חגיגות קרניבל במלטה עוד לפני בואם של האבירים, אם כי בצורה צנועה יותר. מאמר בעיתון מקומי של מלטה מספר על כך נמצאו תעודות בארכיון המדווחות על עליה ברכישת מוצרי בשר בתקופת הקרנבל ועל הצורך להגביל את מחירו. רשומץ בית החולים סנטו ספיריטו מציינים שבימי הקרניבל החולים נהנו מאוכל טוב יותר מאשר בימים רגילים.

כנגד אבירי סנט ג'ון נרשמו מספר תקריות של חגיגות פרועות במיוחד, שהפכו לקטטות ועוררו את זעמם של ראשי המסדר. בכל זאת מדובר במסדר דתי, ואל לאביריו לחרוג מאמות המוסר המקובלות. אירועים אלה נרשמו בתעודות, ומספקים לנו הצצה על מנהגי הקרניבל שהלכו והתפתחו עם השנים.  המנהגים כללו שחזור של קרב בו נצחו האבירים את התורכים, חתונה היתולית, קישוט צי הספינות והזמנת אורחים לחגיגות על הספינות. מנהג מעניין שהגיע מנאפולי הוא הקוקניה (kukkanja) – תחת ענפיו של עץ גדול בכיכר העיר הוחברו נקניקים, שומן ובשר והקהל הוזמן לחפשם. כל מה שמצא ו המשתתפים הם הורשו לקחת לביתם. אגב התעודות מעידות על אנשים ששמם הפרטי היה קרניבל – אולי כי נולדו בתקופה זו?

קרנבל בגוזו – אי קטן, הרבה חוגגים

טור המכוניות הארוך שאליו הופנינו על ידי שוטר חייכן מתנהל בנינוחות. קצהו מסתיים בתוך מעבורת שמעמיסה אליה שורות שורות של מכוניות. משנתמלאה- סוגרת את לועה הפעור, מפליגה אל האי הקטן ממול במרחק 20 דקות הפלגה, פורקת את מטענה וחזורת . אווירת הקרנבל מורגשת כבר בהמתנה. מהמוכניות הסמוכות בוקעת מוסיקה עליזה. יש מי שעטה על גופו תחפושת, אחרים מסתפקים רק בפאה. צבעונית תא מטען שנפתח חושף בקבוקי אלכוהול עד דלא ידע. זהו יומו הראשון של הקרנבל, ואנחנו מוקפים בעיקר במקומיים, העושים את דרכם אל האי גוזו. כאן, כך אומרים, מתקיים הקרנבל האמיתי: אותנטי, ספונטני ואפילו פרוע. על השהות שלנו באי המקסים גוזו, אכתוב בהמשך, אבל תחילה -קרנבל.

את ערב הקרנבל הראשון אנחנו בוחרים לבלות בעיר ויקטוריה, מרחק כעשרים דקות הליכה מהחווה-שהפכה-למלון שבה אנחנו משתכנים. סביב לכיכר הקטנה סודרו כסאות ומעליהם סככות כנגד הגשם. אנחנו מגיעים לחזות בסופו של ריקוד מסורתי, שרוקדת קבוצה גדולה של סבים וסבתות. תלבושות מוקפדות, מוסיקה מסורתית. בני הזוג לריקוד אוחזים בפיסת בד ארוכה, המשמשת כתווך ביניהם, נמתחת או רפויה בהתאם לצעדי הריקוד המתבצעים. להזכירנו כי הקרנבל מעוגן עמוק במסורת השמרנית והקתולית.

בזו אחר זו עולים למרכז הבמה להקות בתלבושות ססגוניות, ורוקדות לפני הצופים מגוון ריקודים. לכל להקה מוקצה זמן למספר ריקודים. תלמידי בית ספר וגנים, משפחות, בני נוער, צעירים ומבוגרים, רזים ושמנים, גבוהים ונמוכים. נראה כאילו כל העיר משתתפת בחגיגה. שמח ומגוון אבל מסודר ובכלל לא פרוע.

הגשם מבריח אותנו אל תוך מסעדה מקומית,שמהווה מקום מפלט ומנוחה גם לחוגגים. בשולחן הסמוך מתמקמת משפחה מחופשת. הם פושטים מסכותיהם ומזמינים שתיה וארוחה קלה. תור ארוך של א.נשים בתחפושות משתרך לפני השירותים. המסעדה קטנה, ותא השירותים קטן עוד יותר- יש לעבור בדלת קטנה ולהתכופף מעט כדי להכנס. יש מי שתחפושתו האקסטרוגנטית מהווה מכשול, והוא נאלץ להתחל את התפשטותו כבר בחלל המסעדה. על השולחן והכסאות הסמוכים מונחים מגבעות ומעילים, כנפיים, זנבות ומסכות. בעל הבית מקבל בהבנה את המהומה הקטנה המשתררת באחורי מסעדתו. הוא מציע שתיה לחוגגים, ואף מסייע בשחרור רוכסן סורר.  "אוי הנעליים הורגות אותי , שעות אנחנו על הרגליים " מקוננת אחת המחופשות בפני חברותיה, ומתישבת פרושת איברים על הכסא הסמוך." שבעה חודשים אנחנו מתאמנים על זה " היא מסבירה לנו, כמעט בהתנצלות.  

מלבד אירועים המאורגנים לקהל הרחב מתקיימות ברחבי האי גם מסיבות פרטיות בתשלום. מסיבת ענק כזו המתקיימת כבר משעות אחר הצהריים המוקדמות סמוך למלון שלנו. השלכות המסיבה מלבד מוסיקה קולנית מתבטאות במחסור חמור בחניה. את המכונית שלנו אנחנו נאלצים להחנות בכפר סמוך מרחק כרבע שעה הליכה מהמלון. אם אתם בעניין – בררו במלון לגבי רכישת כרטיסים וסעו לשם במונית.

 בסופו של דבר לא הגענו אל העיירה נאדור, זו ששם קרנבליה הפרועים יצא למרחוק. היא ממוקמת בקצה השני של האי, והנסיעה אליה כרוכה במעבר דרך העיר ויקטוריה. עייפנו מהרפתקאות חיפוש החניה אחר הצהריים, ואנחנו בוחרות לשקוע בשינה עמוקה ומוקדמת לכל צלילי המסיבה. לפנינו עד מספר ימי קרנבל באי הגדול מלטה ובבירתה ואלטה.

קרנבל בכפר בסימן קהילתיות

בכיכר הכפר מתכנסים תושבי הכפר המחופשים. בגאווה רבה הם מציגים את תחפושיתיהם, מתרכזיםבקבוצות קטנות לפטפוט, מתפעלים אלה מילדיהם של אלה.  "תראי איזה פרח נהדר יש כאן " מסמן לי תינוק מגודל וחייכן להתקרב. עגלת הנכים של בנו המתבגר הפכה בחסות הקרנבל לעגלת תינוק ענקית, מעוטרת בפרחי פלסטיק וצעצועים. הנער לבוש טריקו מפוספס, ממתקים בצורת מוצצים קשורים לו בסרט סביב צווארו וכובע מפוספס לראשו. הנער מסמן לי בידיו לא להתקרב, מביט במבט מתחנן אל אביו כמבקש ממנו לוותר על התעלול. אני מחליטה לשתף פעולה ומתקרבת אל פרחי הפלסטיק כמו כדי להריחם. זרזיף מים קרים ניתז אלי מהחמניה, ממלא את פני ואת משקפי במים. אני צוחקת. האב צוחק. הנער, שמבין שאיני כועסת, מצטרף לצחוק אף הוא. שיחת נימוסים של מהיכן את? כמה ימים תהייה במלטה ? מתגלגלת כמעט מעצמה. במהלכה אני מבחינה בחברים הנגשים אל המשפחה, מחבקים את הנער ומשוחחים עמו. כשברקע מתנגן השיר האהוב על הנער, ניגשים אליו שני בני נער חסונים, עוזרים לו לקום מהעגלה ותומכים בו משני צדדיו בעוד הוא מניע את גופו לקצב המוסיקה. "קרנבל שמח! " אני מאחלת לנער ולמשפחתו, ומתרגשת לראות איך בחגיגה נוטלים חלק כווולם. מרגש גם לראות איך המסורת עוברת מדור לדור : עגלות קטנות שנבנו על ידי הילדים מוצגות בגאווה רבה על ידי הוריהם.   

אל הקרנבל בכפר אנחנו מגיעים בתום יום טיול עמוס בעיר הבירה. למרות הקרנבל נראה כי העסקים כרגיל  – מסעדות, חנויות, בתי עסק  – הכל פתוח.  בבוקר עובדים – בלילה חוגגים. לכפר הזה הגענו בזכות אנטואנט, היא ובעלה דמיין עבדו במשך שנים בתיירות ומלונאות והחליטו לפתוח משרד שירותי תיירות עצמאי. אנטואנט מתגוררת עם בעלה בכפר סמוך, ומרגישה כאן כמו בבית. בעוד אנחנו עסוקים בהתפעלות ובצילומים – היא מנהלת שיחות ערות עם מכריה.

בשעה זו בתי העסק בכפר סגורים, החלונות מוגפים והסמטאות ריקות. המועצה אירגנה רמקולים עם מוסיקה. העסקים המקומיים אמונים על דוכני המזון והשתיה. תושבי הכפר על התחפושות, הריקודים, השמחה והאוירה הטובה. הכיכר מתמלאת בתושבים מחופשים כיד הדמיון הטובה, בתחפושות ביצור עצמי או קנויות. משפחות שלמות מחופשות לפי נושאים. חבורות של צעירים משוטטות בתחפושות המשלבות בין הסקסי והגרוטסקי. חבורות של משוגעים לדבר הופכות את מכוניתם או הטרקטור המשפחתי לעגלת קרנבלים צבעונית. הקורונה, שהחלה לתת את סמניה בעולם מקבלת אף היא התיחסות. בימים אלה אין נדבקים במלטה, אבל החדשות המגיעות מאיטליה השכנה זורעות חשש גם בקרב החוגגים.

נושאי התחפושות כוללות לא מעט אירוניה וביקורת על הפוליטיקה המקומית או הבילאומית. תחפושות ומיצגים רבים עוסקים בהווי המקומי, ביחסים עם הכפרים השכנים והמדינות השכנות. אנטואנט מפרשת לנו ומוסיפה נופך ועניין לחגיגה.

ולפעמים החגיגה נגמרת – מסיבת סיום קרנבל במלטה

ערב האחרון של קרנבל במלטה ואנחנו חוגגים יחד עם אלפי מלטזים, תיירים ומשתתפים בואלטה. השדרה הרחבה והאלגנטית של העיר הפכה למסיבת רחוב צבעונית ושמחה. את התפאורה והמוסיקה מספקות העגלות הגדולות והמושקעות.

כל עגלה כזאת, המכונה באנגלית float, היא מיצג הבנוי ברובו מנייר עיתונים, דבק, צבעים והרבה יצירתיות. בזכות הטכנולוגיה הזולה והזמינה הדמויות זזות, עיניהן מאירות, ידיהן מתנופפות ומסען מלווה בתמרות עשן, מופעי אורות ותותחי קונפטי. מרבית העגלות נגררות על ידי טרקטורים, שהוסבו לבמה ניידת עם פרסומות של נותני החסות. כן, קרנבל במלטה זה עסק רציני.

העגלה מלווה בלהקה של רקדנים, שהם בדרך כלל  חברים, קרובי משפחה ובוני הבמה בכבודם ובעצמם. התלבושות, והכוריאוגרפיה מושקעת כאילו זו הפקת אופרה. כאן כל דיכפין יטה ויצטרף לרוקדים.

כיף לראות שגם בקרנבל המושקע, הרישמי והמתוקשר הילדים לוקחים חלק חשוב בחגיגה ואפילו בבנית הבמות. בבמה אחת שני הרקדנים הצעירים גונבים את ההצגה. האב הגאה לבוש בסווצר היצוגי של הסיוע הטכני של הבמה מספר לי בגאווה – הם אח ואחות!

 העגלות הנעות הן לא רק ליופי, אלא תפקידם גם להעביר ביקורת גם על הממסד, הפוליטיקה ובמצב בכללי , בהתאם לרוח הקרנבל הסורתית. לא צריך הרבה הבנה בפולטיקה העולמית כדי להבין את המסר של העגלה , שמציגה את טראמפ רוכב על שור משתולל, בדרכו לכבוש ולרמוס כל חלקה טובה.

העגלה המדוברת ביותר השנה היא העגלה בדמותו של ארכיבישוף מלטה, האוחז בידיו עוגת חתונה ועליה זוג גברים גאה.  הארכיבישוף והכנסיה הקתולית במלטה התנגדו לנישואי זוגות בני אותו מין, אבל החוק המתיר נשיאונים כאלה עבר.  בחלקה האחורי של העגלה צללים מציצים מחלונות אפלים. העגלה  עוררה שיח ציבורי וביקורת, ואפילו כמעט נפסלה מכיוון  שהיו שראו בכך רמז על מעורבות כמרים במלטה בפרשת ההטרדות המיניות של הכנסיה הקתולית.  אגב המסיבות לכבוד אישור החוק התקיימו כמובן באותה כיכר ,שבה נחוג הקרנבל .

בסוף הערב העגלות המושקעות יהרסו, הטרקטורים יחזרו לשדה, החוגגים יתעוררו ל"יום רביעי של העפר" , והנשים יוכלו לתלות סוף סוף את הכביסה ברחובות העיר.

קרנבל במלטה –  מידע שימושי

באופן מפתיע התקשיתי למצוא מידע מפורט על אירועי הקרנבל במלטה בעת הכנת הטיול. האתרים בעברית כללו מידע כללי על הקרנבל, אבל לא היכן ומה מתרחש בהם. אפילו באתרים הרישמיים של לשכות התיירות של מלטה וגוזו, המידע הופיע רק סמוך לנסיעה. אני מרכזת כאן מידע ותובנות שאספתי במהלך הטיול שלנו.

במשך 5 ימי הקרנבל מתקיימים אירועים בכל יום בערים הגדולות: ואלטה (באי מלטה),ויקטוריה ונאדור (באי גוזו). בכל יום יש לפחות אירוע אחד רישמי, המתקיים ברחובות העיר. ההשתתפות והצפיה האירועים ברחובות העיר היא בחינם וכולם מוזמנים לחגיגה.

בכפרים הקטנים יותר ישנם אירועים מקומיים, שמתקיימים פעם או פעמיים. האירועים האלה מכונים קרנבלים ספונטניים, הם פחות רישמיים ומפארים, אבל שמחים יצירתיים ואותנטיים. כדאי להעזר במקומיים לגבי המלצות, הוראות הגעה ובעיקר המלצות חניה.

האירועים הגדולים ביותר מתרחשים בואלטה. באתר הפסטיבלים במלטה אפשר למצוא לו"ז ומחירי כרטיסים. עלות הכרטיסים אינה יקרה ומכירתם נפתחת כשבועים שלושה לפני הקרנבל. אם אתם נכנסים חודש או חודשים לפני ומגלים שהכל נמכר – אל חשש. זה פשוט מוקדם מדי. בדיעבד- הייתי רוכשת בשימחה כרטיס למושב וצופה בנחת בתהלוכה. עקב אילוצים השתתפנו באירועים רק בשעות הערב. בדיעבד הייתי שמחה לחזות בתהלוכות, ברקדנים ובמיצגים גם בשעות היום.

המלטזים גאים באירועי הקרנבל, משקיעים בתחפושות שלהם ושמחים להצטלם. אין צורך "לגנוב" תמונות. פשוט תגשו ותבקשו לצלם או להצטלם. הורים רבים שמחים וגאים כשמבקשים לצלם את ילדיהם.

בלוגרים ממליצים על קרנבלים ותהלוכות

איריס סביניק קראסו בעלת הבלוג עד הטיול הבא מספרת על חוויותיה בפסטיבלים של צפון איטליה ובצפון טוסקנה

מיכל מנור בעלת הבלוג רואה עולם סוקרת פסטיבלי חורף באירופה.