לאחר העיקול במעלה הגבעה מתבהר פשרו של הפקק המסומן במכשיר הניווט. אנו מבחינים באחד המבנים המסקרנים ביותר בתבל. סטונהנג'. קריאת "וואו" בוקעת מפינו. הנטיה הטבעית היא מיד להאט ולהתבונן. נסיעה איטית במורד הגבעה מאפשרת לנו מספיק זמן להתבוננות בפרטים: האבנים הענקיות בלב שדה ירוק, דמויות האנשים הקטנטנות. תראי, אני אומרת לקטנת הבית, סטונהנג'! הקטנה מסיטה את עיניה מהספר שבו היא שקועה, מתבוננת מבעד לחלון. ראיתי היא מודיעה בשלוות נפש. ואני מתרגשת כולי – איך בכלל התלבטתי לגבי ביקור בסטונהנג'?
חששתי שתיהרס לי הפנטזיה. מאז שקראתי לראשונה על סונהנג' כילדה, המקום מהלך עלי קסם. האנשים שחיו בעידן הפריהיסטורי – אהבו, לחמו, צחקו, הולידו ילדים ונעלמו – הציתו את דמיוני. חששתי שכשאגיע לאתר התיירותי, שבוודאי יהיה מוצף תיירים – הסטונהנג' יאבד מקסמו בעיני. הבסיס להתלבטות שלי היה גם כספי. עלות הכניסה לאתר למשפחה היא לא זולה. לפחות בענין זה תנוח דעתכם. מתברר שאפשר לראות את הסטונהג' ולהתרשם מגדולתו כמעט בחינם. למעשה רוב המקומיים עושים זאת. ומה לגבי הקסם? לא רק שלא פג בעיקבות ביקור בסטונהנג', אלא מתחשק לי לחזור ולבקר בו.
מה רואים בעת ביקור בסטנהנג'? מה הסיפור של סטונהנג'? ובכלל כל מה שלא ידעתם שרציתם לשאול..
מה פירוש המילה סטונהנג'?
סטונהג' מורכב מהמילים האנגליות stone – אבן, ו henge – באנגלית עתיקה שפירושה תלוי. כלומר הסטונהג' הוא האבנים התלויות. האבנים היו מחוברים בינים במשקופים ונראו כאבנים תלויות. סטונהנג' נתן את השם למתחמים עגולים פריהיסטוריים, עשויים מאבן, עץ או עפר, עם פתח בצידם או דרך מובילה אליהם. הם כולם נקראים באנגלית henge . בבריטניה ואירלנד יש קרוב ל100 כאלה. מניחים שלמעגלים האלה היתה משמעות פולחנית.
מתי נבנה סטונהנג' ולמה הוא שימש?
סטונהנג' הוא מקדש פרהיסטורי שהוקם לפני 4500 שנה. כשמתבוננים באבנים הענקיות הסדורות במבנים מעגלים אי אפשר שלא להתפעל המיכולות הנדסה של האנשים שחיו בתקופת האבן. ההתפעלות והמסתורין מהמקום מועצמת עוד יותר כשמבינים שהמבנה תוכנן כך, שקרני השמש יעברו בזוית מיוחדת דרך האבנים בזריחה של היום הארוך ביותר בשנה.
הסטונהנג' לא נבנה ביום אחד, וגם לא כמקשה אחת. המבנה המסתורי שאנחנו רואים היום הוא תוצאה של שלבי בניה, שינויים ובניה מחדש,שנמשכו כ1500 שנה.
לפני כ5000 שנה נבנה חפיר מעגלי ובתוכו מעגל עמודי עץ. מהעפר שהוצא בעת החפירה, נבנתה סוללה. על עמודי העץ מרמזים בורות לאורך היקף. בקרקעית החפיר נמצאו עצמות של בעלי חיים. נראה שהם הונחו שם במתכוון.בחפירות נמצאו גם בורות ובהם אפר אנושי, ולכן מעריכים שהמקום היה אתר קבורה .
כ 500 שנים מאוחר יותר, החלה באתר בניה באבנים. תחילה הוצבו במקום 80 אבנים במעגל. האבנים מכונות האנבים הכחולות ( bluestones ) בשל גונם הכחלחל-אפור. אלו הן אבנים מסלע וולקני. יש האומרים שהם הובאו מחצבה המרוקת כ40 ק"מ מכאן. אחרים אומרים שהאבנים היו אבנים תועות שהיו פזורות באיזור. אבנים תועות הן אבנים שהובעו על ידי תנועות של קרח. אנחנו לראשונה נפגשנו עם אבנים תועות בטיול באסטוניה. מאוחר יותר הובאו האבנים הנמצאות במעגל הפנימי הנקראות האבנים הסרסניות (sarsen stones.) אלו הן אבני חול. הן הוצבו בצורת פרסה, כשכל שלוש אנבנים מחוברות ביניהן במשקוף. מעריכים שהאבנים האלה הובאו ממחצבות המרוחקות מכאן כ200 ק"מ.
לסטונהנג' הובילה שדרה עצומה שעדין ניתן לראות את הסימון שלה בקרקע מהאוויר. ההילסטון – אבן גדולה ובולטת מסמנת את כיוון הכניסה ואת כיוון זריחת השמש.
סטונהנג' הוא לא המונומנט הראשון שנבנה באיזור. במשך מאות שנים היה האיזור הזה מקודש. כחמש מאות שנה לפני בנית סטונהנג בנו את סטונהנג cursus. תעלה חפורה בצורת מלבן ענק שצלעו הארוכה היא כ 3 ק"מ לא ידוע למה שימש.
סטונהנג' על ציר הזמן ההיסטורי
עתיק הוא מושג יחסי. במרכז המבקרים ישנו ציר זמן שבו ממוקם סטונהנג' ביחס למבנים עתיקים בעולם, הפעילות באיזור סטונהנג' החלה כ500 שנה אחרי שהאדם הפך מנווד לעובד אדמה. באותה תקופה כבר נראו מבנים מגליתיים במלטה. מעגלי האבנים של סטונהנג' הם מהתקופה של הפירמידות . הקולוסיאום, הפסלים באיי פסחא, מאצ'ו פיצו' – כולם מאוחרים יותר.
סונהנג' הוזכר לראשונה בכתבים בימי הביניים. זה כמובן לא אומר שלא הכירו אותו קודם לכן.ג'פרי ממונמות' בספרו ההיסטוריה של מלכי ביטניה, מתיחס למעגל האבנים ומספר שהאבנים הובאו למקום מאירלנד בהוראתו של מרלין ואורליוס. כמובן, לסיפור אין קשר למציאות אבל זה מבהיר שהמקום הילך מיסתורין כבר אז.
בעודינו סובבים את מעגל האבנים, הבחנו בכתובת חקוקה על אחד האבנים. המתנדב של הרשות לא ידע לומר לנו מה כתוב עליה או מאיזו תקופה היא אבל הוא סיפר לנו שיש המון כתובות וציורים על האבנים. חלקם אפילו קדומים כמעט כמו הקמת סטונהנג' (עיטורים הנראים כציור של גרזן)
ישנם גם ציורים ורישומים של הסטונהנג' שנעשו במשך השנים. לא כולם מדוייקים היסטורית. אני מצרפת קישור לכמה . לצערי, לא ראיתי אף אחד מהם. איור של הנריגיילס בטייט מאמר העוסק בתמונות וציורים של סטונהנג' לאורך ההיסטוריה.
הבלוג הנהדר קלונהנג' עוסק בהעתקים של סטונהג' ברחבי העולם, החל מקרח ועד מתנפחים. הוא מדגים עד כמה המקום ממשיך להצית את הדמיון – גם בימינו.
מה אנחנו יודעים על האנשים שבנו את סטונהנג'?
בתקופת בנית סטונהנג' האנשים חיו בקבוצות קטנות של משפחות מורחבות. הם קיימו חקלאות, גידלו צאן ובקר. הם חיו בבקתות עץ. הם יצרו כלי חרס, כלים מאבנים ומעצמות של בעלי חיים. מרביתם חיו כל חייהם באיזור שבו הם נולדו, אם כי היו מעטים שהלכו למרחקים ארוכים. חפירות בישובים בסביבה העלו עצמות של בעלי חיים שלא מהאיזור. הסחר נערך בצורה הבסיסית של חילופי סחורות. עדין לא הומצא הכסף.
לגבי חיים דתיים ורוחניים של האנשים האלה – יש רק השערות. מכיוון שהחברה התקימה בעידן שלפני המצאת הכתב לא נשארו עדויות. ניתן רק לשער.
מתי הופסק הפולחן באתר, ומה עלה בגורלו?
גם לאחר סיום הבניה של סונהנג' והפעילות בו הסתימה, כ 1600 שנה לפנה"ס סביב לסטונהנג' על הרכסים יש תילי קבורה רבים. אנשים המשיכו לקבור כאן את מתיהם גם בתקופת הברונזה הקדומה. בחלק מהקברים שנעשו בהם חפירות במאה ה19 נמצאו מימצאים רבים וכוללים לוחיות זהב, וסכינים מעוטרים.
למרות הילת המסתורין של המקום, עם הזמן נלקחו חלק מהאבנים מהמקום. הם שימשו בכל מיני שימושים מישניים, אפילו כאבני ריחיים או אבנים לטחינה. עקב שינויים בקרקע ופגעי מזג האוויר, אבנים קרסו.
איפה כל התיירים ?
האתר מתגאה במילוין מבקרים בכל שנה. גם ביום שבו אנחנו מבקרים למרות הקורונה, המתנו למעלה מרבע שעה בקופה לרכישת כרטיסים. אבל הושקעה מחשבה מרובה בתכנון האתר, כך שרוב הזמן תתאפשר זוית צפיה אל מעגל האבנים ללא הפרעה. השביל הסובב את האבנים מאפשר פרספקטיבה טובה. רק בקטע האחרון של המעגל מתקרב השביל אל האבנים, כך שאפשר יהיה לעשות סלפי.
במרכז המבקים ישנה תערוכה מרתקת העוסקת בתמונות שצלמו אנשים בסטונהנג' במהלך ההיסטוריה. התמונות נשלחו על ידי אנשים, בצירוף הסיפורים האישיים שלהם. התמונות מוצגות לצד התיחסות להתפתחות אמצעי הצילום בתקופה. הן מהוות הצצה מדהימה, לאופנות ולסיפורים הקטנים של האנשים. על התערוכה ותמונות נבחרות .
ומה אמרה קטנת הבית ?
קטנת הבית לא נכנסה. היא החליטה, שההצצה מהכביש מספיקה לה. היא העדיפה לבלות את השעתיים האלה בקריאה בספר באחו הירוק, מוקפת פריחה צהובה.
ביקור בסטונהנג' – מידע שימושי
השדות הסובבים את הסטונהנג' הם רכוש של הנשיונל טראסט ופתוחים לציבור הרחב לביקור חופשי, בכל שעות היום. יש באיזור מסלולי הליכה ושבילי טיול רק איזור קטן סביב לסטונהנג' הוא בתשלום.
ביקור בסטונהנג' – מתי? וכמה זמן להקצות?
אנחנו הגענו בשעות אחר הצהרים, כשלוש שעות לפני סגירת האתר, ושהינו במקום כשעתיים. בילינו זמן רב בטיול נינוח סביב לאבני סטונהנג', הסתובבנו מעט בסביבה וחיפשנו זויות מענינות לצילום. הקדשנו זמן גם למרכז המבקרים. האתר לא היה עמוס מאוד במבקרים, ויכולנו אפילו לתפוס תמונה רק שלנו.
השעות הטובות ביותר הן כמובן כזריחה ובשקיעה, וכשאין עננים. אם תרצו להתקרב לאבנים ממש – אפשר להזמין כרטיס מיוחד. הכרטיסים האלה אוזלים מהר ויש לרכוש אותם מראש. כמובן- תמיד ניתן לצפות מהשדות והשבילים מסביב.
ביקור בסטונהנג' בתשלום כולל :
- ביקור במרכז המבקרים, שכולל מימצאים מהחפירות באיזור, דגמים והסברים.
- הסעה בראוטובס למתחם של סטונהנג' ( בהליכה זה כחצי שעה)
- גישה לשביל מעגלי הסובב את הסטונהנג'.
- חניה חינם .
אם רכשתם כרטיס כניסה ההמלצה שלנו להקיף את הסטונהנג' בכיוון השעון. כך תחילה מקבלים מבט כללי על המבנה, ורק לקראת הסוף מגיעים ממש קרוב לאבנים. אפקט הוואו מובטח!
ביקור בסטונהנג' ללא תשלום:
אם אינכם מעונינים לשלם את דמי הכניסה תוכלו להגיע קרוב ולראות אותו מזוית אחת משביל סמוך. לא תוכלו להקיף אותו. החניה באתר בתשלום של 5 פאונד.
הגעה בתחבורה ציבורית
מתחנת הרכת של סאליסברי salisbury יוצא אוטובוס לכיוון סטונהנג', הוא מאפשר עצירות בעוד מקומות מענינים בסיבה. אפשר להגיע לסאליסברי ברכבת מלונדון. חשוב לבדוק את זמני היציאה של האוטובוס.
מידע נוסף על סטונהנג' ואתרים פרהיסטוריים אחרים
- באתר המורשת של אנגליה יש מידע רב על ההיסטוריה סטונהנג', אנקדוטות, השימור ועוד.
- מידע מעניין על המעגלים הפרהיסטוריים באנגליה.
- גם בארצינו יש אתרים פרהיטוריים מרשימים. בתמנע ישנה אומנות קיר פרהיסטורית על הסלעים.
תודה על פוסט מרתק יאנינה. היינו שם לפני עשרות שנים, ועדיין הרושם איתנו.
תודה רבה. אני לא מופתעת שעדין הרושם נשאר. מקום מדהים עם אווירה מיוחדת.
תודה, ינינה! עוד לא הייתי – והפוסט שלך עשה סדר וחשק…
ואני חייבת לשאול, מה הספר שכ”כ ריתק את קטנת הבית?
תודה ג'ייד. הספר הוא "רעד" אבל אני חטשבת שמה שריתק אותה זה דווקא הרעיון של לקרוא באחו מלא בפרחים. כמו בסרטים.
פוסט מפורט ומעניין שעושה הרבה חשק לבקר במקום. אולי בפעם הבאה שאגיע ללונדון. אגב, האם ההגעה בתחבורה ציבורית אפשרית/ קלה? תודה
ההגעה בתחבורה ציבורית אפשרית אבל לא פשוטה. אם מגיעים בתחבורה ציבורית יש לקחת בחשבון שזה יום שלם. צריך להגיע לסאליסברי , כ45 דקות נסיעה מלונדון מתחנת ויקטוריה (עם החלפה) ואחר כך לקחת אוטובוס. תודה על השאלה – עדכנתי בפוסט פרטים על תחב"ץ
פוסט נהדר ינינה. מעולה למי שרוצה לבקר שם ולמצות את החוויה.
כבר סיפרתי לך על האתר הדומה בשבדיה, לא מוכר ולא מתוייר כמעט. מעניין למה דווקא סטונהנג' הפך כה פופולרי.
תודה רבה רחלי, קראתי בעניין על האתר השוודיה. אני מקווה לבקר גם בו. לדעתי מה שהפך את הסטונהנג' לפופולרי זה יחסי ציבור – כבר מימי הביניים כותבים עליו, ציירים מציירים אותו- והנגישות שלו : קרוב מאוד ללונדון – גם במושגים של פעם.
איזה יופי ינינה שהגעתם למקום המהפנט הזה. הסברים מצויינים ומעוררי עניין. מקווה להגיע בקרוב!
תודה רבה גלית! כשאת מגיעה אל תפספסי את התערוכה המרתקת על צילומים של סטונהנג' לאורך הזמן. התמונות והסיפורים ששלחו האנשים – מרתקים