טיול בעקבות מילים – סיור באקדמיה ללשון העברית

השיעור האהוב עלי ביותר בתיכון היה שיעור לשון. אהבתי דקדוק. אהבתי תחביר. אהבתי פונטיקה. ובמיוחד אהבתי לשמוע על המילים, שנכנסו אלינו לשפה העברית. הטיול בעקבות גילגולן של מילים הוא מרתק ומרגש לא פחות מטיול בשבילים. לכבוד יום העברית שחל בשבוע שעבר נסענו האיש ואני ירושלימה למטרת סיור באקדמיה ללשון העברית.

• כמה מילים על מילים בעברית
• כל מה שרציתם לדעת על סיור באקדמיה ללשון העברית
• המלצה לסיור בקמפוס אדמונד גבעת רם
• טיול בעקבות מילים – מידע נוסף

הרשומה הזאת מוקדשת לגב' שולמית שמידט, המורה המיתולוגית ללשון בביה"ס להנדסאים ברמת אביב.

כמה מילים על מילים בעברית

בכניסה לאקדמיה ציור קיר יפהפה, שמתאר את התפתחות השפה העברית. בימינו העברית היא שפה אופפת כל . כלומר זו שפה שמשמשת אותנו לכל תחומי החיים: לעבודה, לרכילות, לקניות,לתפילות  ואפילו למריבות. אבל לא תמיד זה היה כך. בימי הגלות השפה שמשה בעיקר כשפת קודש, אבל בעזרתה גם שמרו הקהילות על קשר ביניהן. איגרות ומכתבים בין קהילות ברחבי העולם נשלחו בעברית. לאורך כל ההיסטוריה לשפה העברית נכנסו השפעות ומילים משפות זרות. כך בשפה שלנו יש מילים שמקורן בפרסית, בארמית, ביוונית . אפילו הכתב שבו אנחנו כותבים כיום הוא כתב ארמי!

קחו למשל את המילה טיול. ממתי בעצם אנחנו מטיילים להנאתינו  ? הרי בתנ"כ אבותינו נצטוו ללכת, לתור, לנוע ולנוד.ב סיפורי חז"ל מספרים על רבן גמליאל שהיה מטייל בין עכו לכזיב. כשפגש אותו שיכור וביקש שרבן גמליאל יתיר את נדרו, ציווה עליו רבן גמליאל לטייל בעקבותיו, עד שהשכרות תיפוג. (ויקרא רבה לז ג) השורש של טיול הוא טול, מהמילה הארמית טולא שפירושה צל. ואיך זה קשור לטיול ? ובכן טיול להנאה הוא בפרדסים ובגנים בהם יש צל. 

אליעזר בן יהודה נחשב ובצדק מחיה השפה העברית, אבל כבר בזמן העליה הראשונה לפני בואו לארץ החלו לחדש מילים וביטויים. בני העליה הראשונה נדרשו למילים כדי לתאר את החיים החדשים בארץ. כך למשל הרב יחיאל פינס כתב ספר מדעים בעברית וחידש מילים רבות וביניהם עגבניה, פחמן ומימן. נתן שיפריס,שהביא לא"י את מנוע הדיזל הראשון, חידש מילים רבות הקשורות לכלי עבודה: הלחמה, קורנס ועוד. צבי נישרי, שהיה מורה להתעמלות בגימנסיה הרצליה, כתב את מילון ההתעמלות. גם המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק חידש מילים רבות. את המילים החדשות היו מפיצים עביתונים של אותה תקופה. אחר כך נוסד הועד לשפה העברית, שהוא אביו של האקדמיה ללשון העברית. האקדמיה נוסדה בתחילת שנות ה50 וחבריה ועובדיה הם חוקרי הלשון העברית והספרות העברית, סופרים, עורכים ומתרגמים. גם כיום אמונה האקדמיה ללשון העברית על חקר השפה העברית, חידושה והפצתה בקרב הציבור. אם אתם לא מכירים את האתר הנפלא של האקדמיה או רשומים למידעון שלה – ממליצה בחום!

איך אתם מגיעים ליעדכם בחו"ל? אתם טסים במטוס או באוירון? את המילה אוירון חידש איתמר בן אב"י בהשראת המילה הצרפתית Avion , והיא כוללת בתוכה את המילה אוירף שמקורה יווני. אם בחרתם באוירון אז דעו לכם שבתחילת המאה העשרים האוירון עופף, ומי שנהג בו היה מעופף. חיים נחמן ביאליק לא אהב את הפועל מעופף, והציע להשתמש בפועל טוס , המתאר תנועה מהירה כבר בתנ"ך. כך נולד המטוס, הטייס והטיסה שלנו.  עוד סיפורי לשון הקשורים בטיול תוכלי למצוא בהיילייט בחשבון האינטגרם שלנו. 

כשהוקמו בית הספר והגן העברי הראשון בראשון לציון למורות ולגננות לא היו סיפורי ילדים ושירים ואפילו מילים לחפצים יומיומיים בגן ובכיתה. מעבר לכך הילדים שהגיעו לגן לא דיברו עברית. הגננות והמורות דיברו אל הילדים בעברית והדגימו כדי שכולם יבינו. הן הראו על חפצים ואמרו את שמם. כך בעצם התקבעה שיטת הלימוד שנהוגה בגן ובבית הספר עד היום : לומדים עברית בעברית ולא מתרגמים. הילדים עזרו בהפצת השפה העברית – הם חזרו הביתה ולימדו את ההורים שלהם. 

סיור באקדמיה ללשון העברית – מידע שימושי

מרכז המבקרים באקדמיה ללשון הוקם ממש לאחרונה.הסיור בו הוא מודרך. חלקו הראשון של הסיור מוקדש להיסטוריה של השפה העברית והוא מועבר על ידי משחקים והפעלות. במקום ישנה תצוגה של פריטים מעזבונו של בן יהודה. ישנו מיצג אור קולי מרגש המציג מסורות של תפילה בעברית ברחבי העולם. חלקו השני של הסיור הוקדש להרצאה על מחדשי העברית. הסיור שהשתתפנו בו היה לכבוד יום העברית. הבטיחו לי שמתוכננים סיורים נוספים בנושאים שונים. 

סיור באקדמיה ללשון העברית מתאים לכולם. אמנם הסיור שהייתי בו התאים למיטיבי קשב, אבל מתוכננים סיורים מותאמים לילדי בית ספר.

איך מגיעים ? האקדמיה ללשון העברית מופיע במפות גוגל. אנחנו הגענו בתחבורה ציבורית – קווים 68, א66, 66 – תחנת קמפוס ספרא-גבעת רם

ואל תשכחו לבקר בשירותים..

טיול בקמפוס אדמונד ספרא – גבעת רם

בתום סיור באקדמיה ללשון עברית החלטנו לשוטט קצת. האיש בוגר אוניברסיטת תל אביב, אני – בוגרת הטכניון. זוהי לנו פעם ראשונה בקמפוס ספרא- גבעת רם של האוניברסיטה העברית.  

האוניברסיטה העברית נוסדה ב1925 בהר הצופים. קרבות מלחמת יום העצמאות אילצו את האוניברסיטה לרדת מההר ומוסדותיה פוזרו ב50 בנינים ארעים בעיר. בשנות ה50 הוחלט על בניתו של קמפוס חדש בעיר. האיזור שנבחר הוא גבעת רם, שיועד להיות מרכז שלטוני ותרבותי בעירבין הבנינים הראשונים, שנחנכו בקמפוס גבעת רם הוא בנין שרמן, הבנין הגבוה ביותר בקמפוס.  בכניסה לבנין קיר אריחים צבעוני מספר את סיפור הווסדה של האוניברסיטה. כיום לאוניברסיטה העברית שישה קמפוסים. קמפוס ספרא – גבעת רם משמש את הפקולטות למדעי הטבע, המחשבים וההנדסה. לאחרונה נבנה בו מכון למחקר מדעי המוח. כמו כן הוא מארח את האקדמיה ללשון העברית, האקדמיה למוסיקה ולמחול ואת הספריה הלאומית, שבקרוב תעבור למבנה חדש.  לצערינו הספקנו לטייל רק בחלק קטן מהקמפוס. 

הנכנסים בשער הראשי נמשכים מיד לרחבה הגדולה של הדשא המרכזי. אמנם הפסל הבולט ביותר הוא הפסל של הנרי מור. אבל מלבדו יש עוד עבודות אמנות ופינות חמד סביב לדשא ובכניסה לבנינים המקיפים אותו. ביום חורף הסגרירי מעט בו טיילנו לקמפוס היתה אווירה אירופאית: סטודנטים יושבים בחבורות על הדשא, פרופסורים מהורהרים מהלכים בשבילים ומנהלים שיחות. ושלכת – הו כמה שלכת!

האקדמיה ללשון סמוכה לחורש קטן של עצים מחטניים. האדמה התכסתה כולה בלבוש ירוק. עלים לבביים ירוקים מעידים שהרקפות אוטוטו יפרחו. בכלל בקמפוס שפע של עצים, ולהם שלטים קטנים עם שמם. 

את בנין מדעי המוח אי אפשר לפספס. מעטה דמוי סינפסות אדיר מכסה את צדדיו. וממנו נצפה נוף מפתיע לירושלים. הבנין מחולק לשני חלקים , כמו שתי ההמיספרות ובאמצע כיכר גדולה ובה שדרת עצי הדר. בבנין יש תערוכה העוסקת בקשר בין המדעים השונים. 

טיול בקמפוס ספרא -גבעת רם : מידע שימושי

• בכניסה לקמפוס ניתן לקחת חוברת ובה המלצה למסלול טיול. כאן ניתן לראות מפה מפורטת של הקמפוס
• ניתן להוריד לנייד סיור טבע ואמנות בקמפוס גבעת רם
• עוד סיפורים על השפה העברית בזירה הלשונית של רוביק רוזנטל

אכול ושתה – בעברית

סיור בלשני ואויר הרים צלול כיין עשה אותנו רעבים. נאמנים להרגלנו פנינו לעצת המקומיים. עובדות מרכז המבקרים ממליצות לנו על מסעדה קטנה, הממוקמת בחניה של המכונים לננויצור. זוהי מסעדה קטנה המגישה אוכל ביתי. יש מעט שולחנות בחוץ ומעט שולחנות בפנים. המסעדה אמנם קטנה , אבל ליבו של נתי בעל המקום רחב. הוא מעמיס לנו על הצלחת ממגוון התבשילים שלו: אורז צהוב, מוסקה טבעונית,  ירקות מבושלים וסלטים כאילו היינו סטודנטים צעירים ומורעבים. האוכל חם, טרי וטעים.  המחיר – סטודנטיאלי : מנה עקרית תוספות וסלטים 40 ש"ח. 

טיול בעקבות מילים בעברית – מידע נוסף

• אוהבים מילים וביטויים? באתר האקדמיה יש חידונים ומשחקים .
• בלוג השפה העברית של מילון רב מילים
• סיפורים נוספים בזירה הלשונית של רוביק רוזנטל
  

עוד משהו על שמות עבריים

אם כבר מדברים על מילים בעברית כמה מילים על שם הבלוג שלנו – אפקים מטיילים. שם המשפחה שלנו אפק הוא שם מעוברת. בשנות ה70 אנשים שנשלחו מטעם המדינה לחו"ל התבקשו להחליף את שם המשפחה לשם עברי. שם המשפחה המקורי היה פינק, שפירושו ציפור קטנה. כשנשלחה משפחתו של האיש לאיטליה, בחרו הוריו בשם אפק בזכות הקרבה של הצליל. רק שנים רבות אח"כ למדנו שמקורה של מילה אפק היא באכדית, ופירושה מים רבים. 

ואתם ? יש לכם סיפור נחמד על מילה בעברית ? או טיול שקשור לשפה ? – נשמח ממש לשמוע!