חופשת סקי בבורובץ

"סקי זה הבטן-גב של החורף ",קובעת הסטודנטית לפני שאנחנו יוצאים אל חופשת סקי בבורובץ, "אבא יהנה מזה, אבל את? ".  צודקת הסטודנטית. לפני שאני מגיעה לבטן גב אני צריכה כמה ימים של אקשן. כל חופשות החורף שלנו עד כה היו הרפתקניות ואקטיביות: מרדף אחרי אורות הצפון בפילנד, טרק בשלג בבולגריה, אופנועי שלג ברומניה. הגיע הזמן לצרף לארסנל היכולות שלי גם סקי ולבדוק האם הוא באמת כזה קליל ומשוחרר כמי שאומרים. אז יצאנו האיש ואני ל5 ימי חופשת סקי בבורובץ.

אני מזמינה אתכם לקרוא על חוויות הסקי שלי בבורובץ מטובלים בקורטוב היסטורית סקי בבורובץ, או לגלוש ישר למידע השימושי, להמלצה על המלון, המסעדות ולפעילות אחרי הסקי.

סיפורי חופשת סקי בבורובץ – מיומנה של גולשת מתחילה

האמת היא שזו לא הפעם הראשונה שלנו בחופשת סקי. טעימונת של סקי ערכנו בעת חופשת שלג בזקופנה, בפולין. הילדים והאיש למדו לגלוש, ואני הייתי כ"כ עסוקה בלדאוג לכולם, שבכלל לא התקדמתי.  הפעם החלטתי לקחת את לימוד הסקי ברצינות.

יום ראשון לסקי

ראדי המדריך שלנו פוגש אותנו בכניסה למלון. לאחר הכרות קצרה הוא מצווה עלינו להעמיס מגלשינו על כתפינו וללכת אחריו אל קצה המדון המושלג מולינו. השיעור מתחיל בדברים הבסיסיים: איך נועלים את המגלשים? איך מסתובבים? ואיך עוצרים? השלג חלקלק. המגלשים כבדים. הרגלים בורחות לי ואני נאחזת במקלות הסקי, כבמשענת קנה רצוץ. ראדי קולט מיד את הקטע של הפחד אצלי. הוא מסביר, שהמקלות הן רק לשיווי משקל ואני בכלל לא אמורה להשתמש בהם בעת הגלישה. כדי למנוע ממני את פיתויי השימוש, הוא מנשל אותי מהם. להפתעתי בלי המקלות פתאום נהיה קל יותר.  אני מצליחה להתרכז בגלישה ומשחררת מעט את הפחד. בסוף השעתיים הראשונות, הצלחתי לגלוש במדרון המתון. והאיש ? גולש במדרון כאילו נולד על המגלשים.

יום שני לסקי  

אנחנו מתחילים בעליה המעלית שכונתה על ידי חבר פייסבוק שלי בשם הנפלא: קולב לישבן.  מוט שבקציהו מושב קט, שמטרתה למשוך את הגולשת על מגלשיה במעלה הגבעה. יד אחת אוחזת בשני המקלות. יד שניה במוט. אפילו לדבר הפשוט הזה אני זקוקה לכמה סיבובים כדי להסתגל: איך עוזבים אותו בסוף? איך תופסים את המוט בלי שיברח? ומה אני עושה אם כל האנשים שחוצים את מסלול המעלית? אני בטוחה שבכל רגע אני מתנגשת בהם. אני מקבלת את המקלות בחזרה ומצווה לגלוש אחרי המדריך. הוא חוזר ומזכיר לי שהמקלות הן רק לאיזון. הוא עוקב ומתקן אותי – איזו רגל עובדת פחות.. היכן אני נוטה יותר מדי עם הגוף…  תכלס, אני מתחילה להנות. והאיש? גולש כ"כ יפה, שאני חושדת בו שהוא מתחזה.

יום שלישי לסקי

ראדי המדריך כבר סומך עלינו. הוא מנחה אותנו לעשות כמה סיבובי חימום של עליה וירידה בשיפוע, וקובע איתנו נקודת מפגש במעלה המדרון. בשאני נפגשים הוא מראה על תור הכניסה למעלית מרוחקת . "בואו אחרי", הוא אומר ומתחיל לגלוש. אני מיד נבהלת: כדי להגיע למעלית לעינו לחצות רחבה ענקית של שלג אליה מתנקזים גולשים ממספר מסלולים, ויש לחצות בתוואי של קולבי-ישבנים. איך אני עושה את זה? ראדי מסמן לי לגלוש אחריו ומבטיח שיסביר לנו את כל מה שצריך לדעת. להפתעתי אני עוברת בשלום את כל המכשולים,המהמורות והגולשים בשלום. האתגר שלי להיום הוא שיפוע חד יותר. ראדי עושה איתנו סיבוב אחד או שניים וגם הוא קולט שהאיש מתחזה. הוא משאיר אותי להמשיך ולהתאמן ולוקח את האיש למסלול מאתגר יותר. אני מתרגלת ירידות אבל בעיקר שליטה בפחד. הכלל הלא כתוב בסקי הוא שהגולשים אחראים לא להתנגש במי שלפניהם. אני מבינה שמי שגולש מהר, שולט במעשיו ובמגלשיו ומן הסתם לא יתנגש בי. אבל אלה שכמוני מתג'עג'עים על המסלול ? מי מבטיח שלא יתנגשו בי? לראדי יש תשובה מוכנה: "גם אם יתנגשו במהירות הזו זה לא נורא."

יום רביעי לסקי

כשלומדים יכולת גופנית חדשה, לעיתים קשה לדמיין איך ההרגשה כששולטים בה. ראדי מחליט שאני כבר מוכנה למסלול שאפשר לגלוש בו דקות ארוכות. אנחנו עולים ברכבל כסאות (ואני כמובן נופלת ממנו ) אל מעלה ההר. כאן הכל לבן והמון גולשים לכל עבר. אנחנו מתחילים ירידה איטית. במסלול זה הקושי הוא לא הירידה, או היציבות – אלא האורך. די בכמה פניות בודדות ושרירי הרגליים מתעייפים. אנחנו עוצרים למנוחה. וממשיכים. עוד כמה דקות של גלישה – ושוב מנוחה. מסלול של כשני ק"מ מציג לי אתגרים מרובים. את המסלול שלנו חוצים מסלולים אדומים, כחולים ושחורים. האתגר – לא לסטות מהמסלול. לא להבהל מהשיפוע. ראדי עוצר בכל פעם. נותן דגשים. לקראת סוף המסלול אני מזהה את הגבעה הקטנה שכלכך הפחידה אותי אתמול. פתאום אני גולשת במורדה, די בקלילות. כיף זה לגלות כמה השתפרתי. אני סופסוף מתחילה לגלות את הכייף האמיתי הגלום בסקי. 

תראי, אומר לי ראדי. אם עשית את המסלול הזה את כבר לא מתחילה. 

יום חמישי לסקי

אני מתעוררת עם אנרגיות נמוכות. השלג במדרון הנמוך דק ותחתיו שכבת קרח. את המקלות אני לא מצליחה לנעוץ כראוי. אני מאבדת שיווי משקל שוב ושוב בתור למעלית. ובירידה ממנה נופלת ממש. אני מחליטה לחכות לראדי כדי להפרד, ולאפשר לאיש, מתקדם הרבה ממני לנצל את הזמן עם המדריך.  ראדי כמובן לא מוותר לי: " נעשה רק סיבוב אחד ביחד". אני מתרצה. אני עולה על המעלית אל מעלה הגבעה. השלג כאן מרגיש עמוק יותר. פתאום משום מקום מופיע מתבגר על סנובורד. ומתנגש בי. אנחנו נופלים: ערימה של ידים, רגלים ומגלשיים. ראדי מפריד את הערימה ומסייעים לנו לקום. אני בריאה ושלמה. ראדי לא מוותר ושולח אותי לתור בחזרה. הפעם אני עולה בשלום. השלג כאן מרגיש לי בסדר, אני גולשת אחריו במדרון. למרות הגלישה המוצלחת אני מחליטה לא להתגרות בגורלי. אני שולחת את האיש עם ראדי לסיבובים הגבוהים, ונשארת כאן לתרגל שיפועים. בכל סיבוב אני צוברת בטחון ומהירות. ראדי עושה איתי סיבוב אחד אחרון, ומודיע לי שהוא היה ממש טוב.

"נפגש כאן, בשנה הבאה, באותה שעה? "אני שואלת את ראדי.

סקי זה נפלא .

בורובץ על חוד המגלשיים

פרדיננד הראשון, מלך בולגריה, נצר לבית המלוכה סקסה קובורג גותה, נולד בוינה והתחנך באווירה הקוסמופוליטית והאלגנטית שלה. הוא שהיה בוטנאי, חובב חרקים,בולים ותענוגות. במשך שלושים שנות שלטונו הוא הצעיד את בולגריה מהנחשלות, שבה שקעה תחת השלטון העותמני, למדינה מודרנית עם כל החידושים של המאה ה19. למה אני מספרת לכם את כל זה? ובכן, פרדיננד הוא זה שגילה את הפוטנציאל הגלום בהרי הרילה, והפך את איזור בורובץ לאתר אחוזת הציד שלו ובית הקיץ שלו ושל בנו – בוריס השלישי. האחוזה – צארסקה ביסטריצה – נבנתה בסגנון הרנסס הבולגרי עם אלמטים אירופאים. שטח האחוזה שייך למשפחה המלכותית עד היום והם מגיעי אליה לנופש.

אחריו הגיעה האצולה הבולגרית, שגילתה את שעשועי השלג. בסוף המאה ה19 נפתח מסלול הסקי הראשון אז אגב נקרא המקום חמקוריה, שפירושו יער אורנים בתורכית. בהמשך שונה שם המקום לבורובץ – תרגום מילולי לבולגרית. בשנות ה60 וה70 של המאה הקודמת הפכה בורובץ לאתר הסקי הגדול בבלקן. הוקמו מעליות, נוספו והורחבו מסלולים ונבנו מלונות בסגנון האלפיני. תחרויות הגלישה הראשונות הקיימו בשנת 1930. בתחילת שנות ה70 נכנסה בורובץ לרשימת התחרויות האלפיניות.

אתר הסקי בורובץ גאה להיות אתר הסקי הראשון בבולגריה. זהו אינו ישוב של ממש, אלא רק אתר מלונות ומסעדות. מרבית נותני השירותים של המקום מגיעים מהעיר הסמוכה סמוקוב. בלובי ובמסדרונות המובילים אל חדר הסקי של מלון רילה יש אוסף תמונות היסטוריות נפלא המתאר רגעי חופשת סקי בבורובץ של פעם. יש גם תמונות המתארות את הרגעים החשובים בהתפתחות הסקי בבולגרי . שווה להכנס למלון ולהציץ – גם אם אינכם מתאכסנים בו.

חופשת סקי בבורובץ – מידע שימושי

על מסלולים, רכבלים ותותחי שלג

אז איך עובד תותח שלג ? אנחנו שואלים זה את זה כמעט בו זמנית. לשון השלג המגיעה כמעט עד מרגלות המלון בו אנחנו מתאכסנים, ניכר עליה שהיא מלאכותית. לאורכה ולאורך המסלולים השכנים עומדים תותחי שלג. זקני בורובץ לא זוכרים חורף שכזה, שלא ירד בו שלג. עקב התחממות הגלובלית ומזג האוויר הלא צפוי אתרי סקי נמוכים יחסית נעזרים בתותחי שלג כדי להבטיח מספיק סקי לגלישה. בורובץ ממוקמת בגובה של 1300 מטר, ושלג מלא יש רק מגובה 1800 מטר. כאן בתמונה אפשר לראות מדרון מושלג בזכות התותחים

בבורובץ ישנם 25 מסלולים ברמות קושי שונות כולל מסלולים שחורים ואדומים. בכל בוקר מתעדכן מצב המסלולים. ניתן להגיע מהעיירה אל המסלולים במספר מעליות ורכבלים, שכולם, כולל הרכבל שעולה לגובה 2400מ, נכללים בסקיפאס היומי. למפה מפורטת של המסלולים והמעליות. שמחתי לגלות שיש מספר מסלולי מתחילים, כולל מסלול אחד ארוך, של כשבעה ק"מ. בבורובץ יש אפשרות לסקי לילה בימים ד- שבת.

ציוד, סקיפאס והדרכה

מחירי סקיפאס לדוגמה : 85 לבה ליום שלם. פאס בוקר עד 12:30 – 70 לבה, פאס אחר צהריים 60. פאס לילה – 50 לבה (לא נכלל בפאס היומי). זול יותר לקנות פאס למספר ימים ויש הנחה לפאס משפחתי הכולל שני הורים ושלושה ילדים. ילדים עד גיל 7 גולשים חינם למידע נוסף על מחירי הפאס

בורובץ מלאה בתי ספר לסקי ותחנות להשכרת ציוד. ניתן לשכור ציוד גם בלי הזמנה מראש. אנחנו שכרנו ציוד והדרכה מחברת Traventuria : מגלשי סקי, נעלי סקי ומקלות. העלות 153 יורו לזוג. בדיעבד אני מבינה שהיה נוח יותר לשכור ציוד במלון. המחירים דומים.

בתמונה – דגמי סקי היסטוריים.

החלטנו על 5 שיעורי סקי בני שעתיים כל אחד. המדריך שלנו ראדי, היה מעולה. העלות כ 500 יורו לזוג. מספר הטלפון של ראדי (דובר אנגלית ) 359-895-330-454+ ואפשר ליצור איתו קשר בווטסאפ.

המלצה חמה להוריד את האפליקציה של בורובץ: מדיע על מסלולים, מצלמות רשת ואפילו אפשרות לחידוש הפאס.

לינה בבורובץ – מלון רילה

חופשת הסקי בבורובץ נבחרה בזכות מלון רילה. המלון נמצא בליבה של העיירה, מול מדרון הסקי למתחילים. למלון יש היסטוריה של אירוח גולשים עוד מימי הקומוניזם בבולגריה, אבל אז התארחו בו רק האפרטשיקים המקורבים למפלגה. היום המלון פתוח לכולם, ומעולה למשפחות. גם העיצוב רחוק מלהיות קומוניסטי: חדרים גדולים ומרווחים, עיצוב צעיר ונעים ומאוד פונקציונלי. מחלון חדרנו נשקף מראה אל המדרונות. ארוחת הבוקר בסגנון מזנון נדיבה וכוללת הכל מכל. החל מאוכל חם של ביצים במיני אופני הכנה, נקניקיות ,בייקון ואפילו האש בראונס ושעועית – להשלמת ארוחת בוקר אנגלית. מבחר גדול של גבינות טובות, נקניקים, ירקות חתוכים ופירות. באגף המאפים: מאפי בוקר נפלאים, וכמובן באניצה ( מאפה בולגרי מסורתי). הילדים יעופו על הדונטאס, הפנקייקס והואפל הבלגי.

הבריכה והספא פתוחים במשך רוב שעות היום.: בריכה מחוממת וג'קוזי, סאונה יבשה ורטובה, חמאם וחדר קור. יש אפשרות להזמין מסז'ים.  שירותי הסקי של המלון כוללים השכרת ציוד, רכישת סקיפאס, שמירת ציוד סקי בחדר מחומם (זה חשוב במיוחד אם אתם מתחילים מוקדם – שלא תמצאו את המגלשיים שלכם עם קרח ואת הנעלים – קפואות).יש מועדון ילדים ופעילויות כגון בישול ויצירה.

המלצה חמה על The Terrace במלון: בר קוקטיילים עם מספר מצומצם של מנות טעימות ומעוצבות להפליא. ממליצה לעלות לקומה השניה של הבר כי ממנה נשקף מראה נהדר למסלולי הגלישה .

כדאי לדעת לפני הזמנת חדר במלון

• במלון ישנם שני אגפים נפרדים. החדרים היקרים יותר מכונים signature והם ממוקמים ממש מעל הספא. כדי להגיע מאגף חדרי הsuperior לספא יש לעבור דרך מסדרון ארוך והלובי.
• למלון ישנם חדרים שמשקיפים למדרונות, וכאלה שמשקיפים אל העיירה. ההמלצה שלי לבחור בחדרים המקיפים למדרונות. אלא אם את באמת מסוגלים לבלות את כל יומכם בסקי.
• חדר signature לזוג , שהוזמן בדצמבר עלה 700 ש"ח ללילה, וכולל ארוחת בוקר ושימוש חופשי בספא.
• להזמנות חדרים במלון רילה

איך מגיעים לבורובץ?

החסרון העקרי של חופשת סקי בבורובץ היא ההגעה לעיירה. אין תחבורה ציבורית נוחה משדה התעופה או מסופיה. בורובץ מרוחקת כ70 ק"מ מסופיה והנסיעה לוקחת כשעה וחצי. עלות נסיעה במונית בכיוון אחד היא 140 לבה. מקומות הלינה וחברות הסקי מציעים להזמין דרכם הסעה. כדאי לעשות השוואת מחירים.

קולינריה

לא תשארו רעבים בעת חופשת סקי בבורובץ. מבחר גדול של מסעדות ומזללות ממוקם ברחובות הראשיים וסביב למדרונות הסקי. חלק גדול מהמלונות (כולל גם מלון רילה) מציע שהות על בסיס ארוחת ערב וארוחת בוקר. כל עוד אנחנו יכולים לפתוח ארוחה בסלט שופסקה – הגרסה הבולגרית לסלט יווני- אנחנו מרוצים. במסעדות רבות האוכל שאתם מזמינים מוגש בבת אחת. אם חשוב לכם סדר המנות – תגידו.

מסעדת בלקני – מסעדת בולגרית בדגש על גריל. אכלנו סלט שופסקה, צלחת מזטים הכוללת פלפלים קלויים, כדורי גבינה מתובלת, ממרח פלפלים קלויים עם לחם חם מהתנור, תפוחי אדמה, מנת פורל בגריל ומנת צלעות. עיצוב המסעדה מסורתי ויש בה אח עצים בוערת.

ביסטרו המלכה – נמצא בשיפולי הכפר. מקום פצפון עם בישול ביתי. שתי מנות שופסקה, מנת קדירה ומנת צלעות בגריל עלו כאן 50 לבה.

אם נמאס לכם מכל האוכל הבלקני יש במרכז העיירה מסעדה סינית – Chinese Moon ,שהפתיעה לטובה במבחן המסעדה הסינית שלנו – מרק חמוץ חריף. מנות הבשר נדיבות.

המסעדה הטובה ביותר שאחלנו בה היא סנגריה . מסעדה קטנה בבעלות אישה נמרצת שהפתיע אותנו בידיעת עברית. אכלנו צלעות, ומאכל קדרה נפלא. למנות פתיחה – חצילים, לחם ביתי וסלט שופסקה.

אפרה סקי בבורובץ

בורובץ היא עיירת סקי ואינה מציעה פעילויות רבות מעבר לכך. ובכל זאת יש בה מספר אפשרויות:

טיול רכיבת על סוסים

באחר צהריים ערפילי יצאנו לרכיבה על סוסים בתוך היער הסובב את בורובץ. בחורפים כהרגלם הרכיבה היא בשלג. השנה אין כמעט שלג אבל יש הרבה ערפל. הערפל הוסיף מימד מיסתורי והרפתקני לחוויה. על אוגי בעל החווה המליצה חברתי ענבל שבלתה במחיצתו 5 ימי רכיבה.

• טיול של חצי שעה יעלה 30 לבה, שעה 50 לבה, ושעתיים 90 לבה.
• לקחנו טיול רכיבה על סוסים עם אוגי מחוות בוץ'. החווה נמצאת כשני ק"מ העיירה. אוגי ישמח לבוא לאסוף אתכם. ⁦+359 88 766 0119
• אפשרות נוספת : לצאת מעמדת סוסים בקצה העיירה.

תצפית אל המוסלה והרי הרילה

הצעה לתכנית לאחר הצהריים בהירים: עליה ברכבל ה Yastrebets עד לגובה של 2400 מטר. אפשר לראות מכאן את מדרונות רכס הרילה, את הפסגה הגבוהה ביותר בבולגריה – המוסלה. מסלול הליכה משולט גם לחורף הוא אל בקתת מוסלה (Musala Hut).

למרות מזג האוויר המעורפל החלטנו לעלות לסיבוב. רק לאחר כמה דקות טובות של עליה אנחנו מבחינים בשלוגיות הראשונות. כאילו יד נעלמה בזקה שלג על הסלעים הבולטים. לאחר תחנת הביניים בגובה של 1800 מטר אנחנו יוצאים אל עולם לבן.

זהו יום מעורפל במיוחד ויורד גשם מעורב בשלג. על חלון קרונית הרכבל טיפות גשם, שדרכם אנחנו רואים את העולם. מתברר שיש גולשים שמזג האויר הרע אינו מרתיע אותם. אנחנו רואים אותם גולשים בשבילים מתחתינו.

למעלה הכל לבן. מדי פעם נפתח צוהר בענן ואפשר לראת שיש עוד הר מולינו, אבל תוך רגע זה נעלם. מצאנו לנו בקתה חמימה, התישבנו לארוחה קלה. עוד סיבוב בתוך הלבן -לבן הזה וירדנו למטה.

• סקי פס כולל גם את העליה ברכבל. אפשר לקנות כרטיס הלוך ושוב חד פעמי בעלות של 30 לבה.
• העליה ברכבל לוקחת כ25 דקות.
• סמוך לתחנת הרכבל יש כמה בקתות לאכול בהם. טיול בהרים לא יהיה שלם בלי מרק חם בבקתה.

מסלול הליכה אל הסלע השחור

המסלול אל הסלע השחור, הוא אחד המסלולים המומלצים פה, והוא פתוח גם בחורף. לפחות בתחילתו המסלול הוא לאורך דרך עפר, שבחורף הזה היא כולה בוץ. מסלול ההליכה הבוצי התגלה לא כייפי במיוחד. אבל היער – קסום ממש. אז שוטטנו לנו מעט בצידי הדרך בין העצים. השלג שירד בלילה ובבוקר הצטבר בצורה יפה ומפתיעה על העצים. עם חום היום, הוא נושר מדי פעם מהעצים, ויוצר כתמים לבנים על הדרך הלבנה.

• מסלול הליכה של כ4 ק"מ לכיוון יוצא מקצה העיירה סמוך למלון winter palace. מוערך בשעה וחצי לכיוון.