אצות זה החיים !

את חופשות הקיץ של ימי ילדותי ביליתי בים. בכל יום היינו הולכים מביתנו שלושתינו: אימי, אחי הקטן ואני לים. כבר מראש גרם המדרגות המוביל מהצוק אל החוף הייתי בוחנת את מצב הים: כמה עמוס החוף? כמה גלים יש? והחשוב ביותר: האם יש אצות במים? בימים של טרום נחילי המדוזות, האצות הטילו עלי אימה. תחושת הבהלה המעורבת בגועל כשהייתי מרגישה אצה נוגעת בכתפי החשופה במים, הייתה בלתי ניתנת לתיאור. מאז עברו שנים רבות, והיום אני רואה באצות ידידות טובות. איך קרה הדבר? למה אצות צריכות לעניין אתכן? ואיפה תוכלו אתם להתידד איתן ואפילו לטעום אותן?

כל מה שרצית לדעת על האצות

האצות היו כאן לפנינו וכנראה יהיו גם אחרינו. הן התפתחו בסביבה הימית כשהתנאים על כדור הארץ היו קשים ולא מזמינים. הן מסוגלות לייצר את מזונן לבד ולהתרבות בלי עזרת אף אחד. יש בהן חומרים נוגדי דלקות, זיהומים וגידולים ממאירים. הן עשירות בחומרים מזינים וחלבון, סופחות פחמן דו-חמצני ופולטות חמצן. עם כל הטוב הזה, איך זה שעד היום לא עושים איתן משהו משמעותי? לזה עוד נגיע.

האצות בחופי ישראל מחולקות לשלוש קבוצות לפי צבען: ירוקיות, אדומיות וחומיות. הצבע הירוק נובע מכלורופיל,מולקולה חיונית לתהליך הפוטוסינתזה, בו אור, מים ופחמן דו-חמצני הופכים לסוכר ופולטים חמצן. בחומיות ובאדומיות יש גם פיגמנטים נוספים שמאפשרים בליעת אור בתדרים נאחרים. הן מגוונות בצורותיהן, ובמרקמיהן. אתם מוזמנים להציץ בספרית האצות המקוונת כדי להתרשם.

מהי פוטוסינתזה וכיצד היא פועלת?

פוטוסינתזה היא תהליך ביולוגי שממש יוצר "יש מאין". התהליך הזה הוא הבסיס לשרשרת המזון בעולם ומאפשר את קיומם של רוב היצורים החיים על פני כדור הארץ.התהליך מתחיל כאשר אור השמש נקלט על ידי פיגמנטים כשהחשוב שבהם הוא הכלורופיל. האור הנקלט משמש לפירוק מולקולות מים (H2O) בתהליך הנקרא פוטוליזה. התהליך הזה משחרר חמצן (O2) כתוצר לוואי, אותו הצמחים פולטים לאטמוספירה. הפירוק הזה גם משחרר אלקטרונים ופרוטונים (יוני מימן).שעוברים דרך סדרה של תגובות כימיות בתהליך היוצר מולקולות אנרגיה.מולקולות האנרגיה משמשות כדי לקבע פחמן דו-חמצני (CO2) מהאוויר ולהפוך אותו לסוכרים .הגלוקוז שנוצר הוא מקור האנרגיה העיקרי של הצמח ומשמש גם כחומר גלם לבניית מולקולות אורגניות מורכבות יותר. 

עוד דברים מגניבים על אצות

מרבית האצות הגדולות ראויות למאכל וחלקן מכילות כמעט 40% חלבון. יש טעימות במיוחד כמו האולבה, שנראית כמו חסה, ואחרות שנראות כמו ספגטי. אע"פ שניתן תאורטית לאכול אותן ישירות מהים, כיום לא מומלץ בגלל זיהומי הים.

פרויקט מדע אזרחי

עם האצות התיידדתי במסגרת פרויקט מדע אזרחי של עמותת אקואושן, שמטרתו לקדם את חקר הים והשמירה עליו. מטרת הפרויקט הייתה לנטר את החיים על טבלאות הגידוד בחוף געש.

טבלאות הגידוד הן אותם סלעים שטוחים הקרובים לחוף, שנוצרו בתהליך גידוד. חוף מגודד הוא תופעה נדירה בעולם, אך בישראל יש טבלאות גידוד רבות לאורך חופי הים התיכון של הכרמל והגליל. טבלאות הגידוד עשירות במערכות צומח ימיות, אצות, רכיכות, סרטנים ודגים. גם עופות ים נצפים על פני טבלאות הגידוד. מטרת הפרויקט הייתה לנטר את המינים האלה.

כיצד מנטרים?

הכלים שבהם אנחנו משתמשים הם פשוטים: ריבוע המחולק ל-100 ריבועים (קוודרט), סרט מדידה, עפרון ונייר עמידים למים, ומגדיר. הקוודרט תוחם את השטח שבו סופרים את המינים ואחוזי הכיסוי שלהם. נשמע פשוט, נכון? בטבע כמו בטבע, לא אחת באמצע הספירה מגיע גל ומבלבל את הכל. לפעמים הטבלאות מכוסות במים ולא ניתן לספור.

האצות מצילות את העולם ?

האצות הן משאב טבע שרק בעשרים שנים האחרונות החוקרים והיזמים מנסים לרתום את הפוטנציאל שלו לתועלת הסביבה. המחשבה שאם נשתמש באצות ליצור תוספי מזון, דלקים, וחומרים לתעשיות שונות, ותוך כדי תהליך נשתמש בפחמן דו חמצני , נפלוט חמצן , מעוררת תקווה לעתיד כדור הארץ.

ישנו נסיון להתמש באצות כמקור אנרגיה מתחדשת : דלק ביולוגי (ביו-דיזל, ביו-אתנול, וביו-גז) . כך למשל חברת Sapphire Energy(קליפורניה) וחברת Algenol (פלורידה). המדענים בודקים אפשרות של שילובן במערכות אקוויפוניות,לניקוי המים לשימוש כמזון לדגים. חברת Algix: משתמשת באצות לייצור חומרים מתחדשים בתעשיות הפלסטיק והאריזות. החברה שואפת להפחית את התלות בפלסטיק מבוסס נפט על ידי שימוש בחומרים ביולוגיים. אומנם יש כיום התלהבות גדולה מהתחום המכונה Blue-Tech אבל מרבית היוזמות עדיין לא מסחריות בקנה מידה גדול. יותר מכך , העולם ממשיך לייצר כמות הולכת וגדלה של פחמן דו – חמצני, ופוטנציאל היצור של היוזמות השונות רחוק למלחפות עליה.

דווקא בתחום המזון הפוטנציאל כבר ממומש. אצות משמשות כמזון לבני אדם כבר מאוד שנים. האתגר הוא לצאת מגבולות הסושי.

חברת סיקורה – לא רק סושי

חברת סיקורה, סטארטאפ ישראלי, מגדלת אצות למאכל. החווה ממוקמת בשפך נחל אלכסנדר. בחממות רשת בסדרה של מיכלים מתרבות וגדלות שני סוגים: אולבה, שמזכירה קצת חסה, וגלצילריה, שמזכירה אלמוג והיא פריכה. במחזור גידול של מספר שבועות לחווה יש פוטנציאל לגדל 5 טון . המים לחווה נשאבים בעומק הים, מגיעים לחווה בצינור ועוברים תהליך של סינון דרך חול. המים הנקיים מוזרמים למיכלי הגידול, ואחר כך חוזרים לים.

את מרבית התוצרת, החווה משווקת לחו"ל. כדי לשמור על הערכים התזונתיים, הן נארזות בוואקום ונשמרות בהקפאה. לסיקורה יש שיתוף פעולה מעניין עם מאפיה המייצרת לחם וקרקרים מקמח מלא עם אצות. זה מצוין!

המלצה חמה על הסיור הצצה באצה ,שבו תוכלו לשמוע על על הים התיכון והחיים בו, לשמוע על תהליכי הגידול ולערוך סיור במתקנים ואפילו לטעם.

לדעת עוד …

• אם אצות ויצורים ימיים אחרים מסקרנים אתכם בואו לבקר בטבלאות גידוד במקמות שונים בארץ : חוף געש , חוף שדות ים וחוף שיקמונה בחיפה. הכי טוב לנעול נעלים להליכה במים ופשוט לשוטט ולהתבונן.
• חברת אקואושן מציעה סירים מודרכים להיכרות עם הים והחופים. למידע על סיורים פתוחים לקהל הרחב .
• הים הוא עולם מרתק ואנחנו יודעים עליו מעט מאוד. אני מזמינה אתכם לקרוא על חוויותי מהפלגת מחקר בחסות אקואושן
• פעם בשנה, בעונת ההטלה עולות צבות הים להטיל ביצים בחופי ארצינו. על פרויקט שימור צבי הים וסיורים בנושא.

האם גם לכם יש זיכרונות ילדות מהים? מה דעתכם על השימוש באצות למאכל? שתפו אותנו בתגובות!