שלושה מסלולי טיול אל כפרים בקפריסין

באיזה כפר ממאות כפרים בקפריסין לבחור ? רק בהרי הטרודוס יש יותר ממאה! אני מתבוננת בתמונות של כפרים ציוריים, קוראת על יחודיותם של המקום ורק נהיית מבולבלת. מצד אחד מתחשק לנו לראות כפר אותנטי, שלא יהיה עמוס בתיירות ובמלכודות תיירים. מצד שני, לא נרצה להסתובב בכפר סגור ומסוגר, שמלבד קומץ זקנים כל יושביו נטשו אותו. משהגענו לכפר ועשינו טיול ברחוב הראשי, אכלנו בטברנה, הצצנו אל חנות מזכרות – מה עוד  אפשר לעשות? באיזו כפר לבחור? משיקולי מיקום וזמני נסיעה בחרנו כמה כפרים, וכפר אחד בחר אותנו. המלצות למסלולי טיול, תובנות וטיפים כאן

• טיול אל הכפר לפקרה וסביבתו
• טיול אל הכפרים שמתחת לאולימפוס
• אורוקליני
• תובנות וטיפים לתכנון טיול אל כפרים בקפריסין

תובנות וטיפים לתכנון טיול כפרים בקפריסין

כפרים בקפריסין נחלקים לכפרים הריים וכפרים חופיים. ככלל אצבע אפשר לומר שהכפרים ליד החוף, הנגישים יותר עברו פיתוח מודרני, יש בהם פרויקטי וילות מודרניות, אבל בדר"כ יש גם גרעין עתיק. הכפרים ההררים מרוקחים יותר, נגישים פחות, ויש בהן יותר ארכיטקטורה מסורתית. באתר לשכת התיירות הקפריסאית יש רשימה של כפרים תיירותיים, לפי א"ב ולא לפי מפה. באתר ניתן למצוא מסלולים לדרכי יין או מורשת , שיכולים להיות בסיס טוב לטיול יומי. אנחנו אוהבים לשלב ביקור בכפר עם מסלול הליכה או ביקור במוזיאון, או ביקב.

הדרך חשובה לא פחות מהיעד עצמו, במיוחד באביב. מהדרך נשקפים מטעים פורחים, גגות בתים, מגדלים וכיפות כנסיה. אין הרבה מקומות עצירה מסודרים לאורך הכבישים, אבל כשיש כדאי לעצור ולהתבונן. להתמצאות מפת כפרים בקפריסין שבהם ביקרנו

מרביתם של כפרים בקפריסין סגורים ומסוגרים מחוץ לעונה, לכן כדאי לכוון לכפרים המפורסמים ביותר, שם יש סיכוי לפגוש חיים. באביב והסתו מתקיימים בכפרים שונים פסטיבלים. מדובר באירועים סביב ליחוד של הכפר, בדרך כלל קשור בגידולים, המשלבים מסורות של הכפר, דוכני מזון, ריקודים מקומיים . זהו ה- זמן להגיע לכפרים, אז הם מתמלאים צבע וחיים. בקבוצת הפייסבוק קפריסין – צבע וטבע מתפרסמים האירועים כחודש מראש.

לקראת חג המולד מכריזה לשכת התיירות על כפרי חג המולד בהם יתקיימו שווקים ואירועים. אם אתם מגיעים לפני חג המולד, כדאי לבדוק על אירועים . בחורף הרי הטרודוס עשויים להתכסות בשלג. פנינית לביא בקרה בכפרי כריסטמאס בחורף. מלי אברמוביץ' הטוריסטית טיילה בכפרים בחורף ואיריס סויניק אפילו הרהיבה עוז לצאת למסלול הליכה בחורף.

האם לישן בתוך כפרים בקפריסין או להגיע לביקור חד יומי ? התחבטנו בשאלה הזו בעצמינו ומכיוון שהגענו באביב, שיכולים עדיין להיות בו גשמים החלטנו שלא. הגישה הנוחה ביותר לכפרים בטרודוס היא מלימסול ומפאפוס. מיכל בן ארי מנור טיילה בכפרי הטרודוס המערביים..

טיול אל הכפר לפקרה וסביבתו

הכפר לפקרה והכפרים שבסביבתו נמצאים בגישה נוחה ובזמן נסיעה קצר מלרנקה. תוך כדי נסיעה הנוף משתנה משדות רחבי ידיים אל נוף הררי, כשעל שיפוליו פרוסים כפרים קטנים. בזכותה גישה הנוחה אפשר לשלב ביקור בסביבתו עם ביקור בלרנקה. זוהי הזדמנות לחוות אווירה של כפר תיירותי נעים, מבלי להתרחק מאוד מהחוף.

 לפקרה – כפר התחרה ותכשיטי הכסף

אני חושבת, שהכפר הכי מפורסם בקפריסין, הוא לפקרה. מעבר לתכשיטיי הכסף ועבודות התחרה היחודיים למקום,הגישה הנוחה מלרנקה בוודאי תרמה לפופולריות שלו. אבל כשמטיילים מחוץ לעונה, זהו דווקא יתרון. זה מבטיח שלא נגיע אל כפר רפאים. אבל רגע לפני שנכנסים לכפר כדי לעצור רגע בחניה של אחת מחנויות התחרה והמזכרה שעל אם הדרך, כק"מ לפני הכניסה לכפר. הנוף על הכפר יפהפה!

התחרה של לפקרה – מסורת שעומדת להעלם ?

ברחוב הראשי של הכפר צמודים זה לזה חנויות, המוכרות עבודות יד. בפתח כל חנות יושבת גברת ורוקמת. די להביט לכיוונן והן מיד יזמינו אתכם לבוא לראות, איך הן רוקמות וכמובן להמשיך אל בחנות, ואולי לקנות משהו.

הכפר נתן את שמו לתחרה היחודית למקום – לפקריטיקה. עבודות התחרה המסורתיות מתוארכות לפחות למאה ה15. עבודות התחרה הן שילוב של חיתוכים גיאומטריים ורקמה מבסיבם ולצידם ובצורות שונות. לא ברור מהיכן הגיע המסורת של התחרה, אבל לחלק גדול מהצורות יש שמות איטלקיים. בכפר מספרים שליאנרדו דה-וינצי ביקר בכפר, וקנה כאן מפה שאותה הביא לדואמו בפירנצה. המסורת , כמובן, עברה במשך מאות שנים מאם לבת. ברחבי הכפר ניתן לראות צילומים מקסימים של נשות הכפר, יושבות ועובדות ובודאי מרכלות. סוחרי הכפר מכרו את התחרה בכל אירופה. תור הזהב של תחרת הכפר היה בתחילת השלטון הבריטי באי. יצוא התחרה לאירופה פסק עם מלחמת העולם הראשונה, ומעולם לא שב לרמות שלפני.

למרות הכרזת יונסקו על תחרת לפקריטיקה כמורשת תרבות עולמית, זוהי מיומנות הולכת ונעלמת. הגברת החביבה שהדגימה לנו את עבודתה מספרת שהיא וחברותיה הן הדור האחרון. הצעירות כבר לא רוצות לעסוק בזה, היא נאנחת. היא למדה את המלאכה מאמה, שלמדה מסבתה, אבל בנותיה לא מעונינות. החישוב הכלכלי הוא פשוט, היא מסבירה. לעבודת התחרה הקטנה שבידה נדרשות 15 שעות עבודה. למי שעובדת בנקיון בתים משלמים כ6 יורו לשעה. את התחרה היא לא יכולה יכולה למכור ב90 יורו, שאפשר להרויח בקלות בעבודה במשק בית. היא פורשת  מפה גדולה ויפה שעליה עובדת אחותה. מפות כאלה שבהן הושקעו עשרות שעות של עבודה, לא ניתן למכור ביותר מ400 יורו.

בתים וסימטאות בלפקרה

במרכז הכפר נשמרה הארכיטקטורה המסורתית של בתים בני שתי קומות, מרפסות וחצרות פנימיים. הרחובות המרכזיים מטופחים ונעימים להסתובב גם כשהכל סגור.  הנה קצת ממה שראינו :

בכפר יש מתנ"ס חדש, ויש בית ספר הממוקם במבנה נאו-קלאסי יפהפה. בפרברי הכפר ניתן גם לראות וילות חדשות ויפות. כנסית הכפר המטופחת משקיפה על עמק נאה. היא מעוטרת בפיתוחי אבן נאים, ובכניסה רצפת אריחים נאה. אנחנו מציצים לרגע פנימה, ומבחינים בגברת שמטאטאה בחרדת קודש.

האבן הלבנה בסביבה נתנה לכפר את שמו . היא גם משמשת לבניה. לפקה ביוונית פירושו לבן , ואורי – אבנים. בתחילת האביב כל הגבעות בסיבה מכוסות בכסות צמחיה ירוקה וצהובה. את האדמה הלבנה אנחנו רואים רק בקצה בכפר. למעשה יש שני כפרים: האחד נקרא פאנו -לפקרה (כלומר לפקרה העליונה) והשני קאטו-לפקרה (כלומר לפקרה התחתונה) . את הסיור שלנו אנחנו עושים בפאנו לפקרה. בצילום ניתן לראות את קאטו לפקרה, וחדי העין יבחינו בפס של אדמה לבנה, שנתן לכפרים את שמם.

לפקרה – מידע שימושי

לינה בלפקרה

לפקרה מציעה מגוון של מקומות לינה. הכפר גדול מספיק כדי שיהיו בו מסעדות ומאכליות פתוחות גם מחוץ לעונה. בעונה, כשהכפר מלא תיירים, שעות הבוקר ושעות הערב השקטות הן תענוג שזוכה לו רק מי שנשאר ללילה. רשמתי לעצמי כמה מקומות לינה שהייתי רוצה לישון בהם שניהם ממוקמים ממש במרכז הכפר ובמחירים סבירים

• מלון לפקרה
• נוף לפקרה

אם אתם ממש רוצים להתפנק לכו על האגורה

מסלולי הליכה באיזור לפקרה

מסביב לכפר יש מספר מסלולי הליכה, שלוקחים החל משעה וחצי ועד חצי יום. מכיוון שאנחנו קפצנו רק לחצי יום, לא ניסינו אף אחד מהם, ולכן אני לא יודעת עד כמה הם מסומנים היטב. אני מצרפת כאן כמה קישורים, אבל ממש ממליצה להתעדכן אצל המקומיים.

• מידע על שני מסלולים באתר היערות של קפריסין
• עוד המלצות על מסלולי הליכה היוצאים מלפקרה

הכפר קאטו-דריס

התחנה הבאה שלנו בטיול היא הכפר קאטו-דריס . זהו כפר פצפון, שזכה לתהילה בזכות קדוש שהתגורר בו לפני כמה מאות שנים. פירוש המילה דריס הוא אלון. מספרים שפעם היו אלונים רבים באיזור ועל שמם נקרא הכפר. אומרים שפעם היו שני כפרים, אחד עליון ואחד תחתון  ועץ גדול עמד ביניהם. כיום נשאר רק כפר אחד הכפר קאט-דריס, כלומר אלון תחתון. לא ראינו עץ אלון, לא נפש חיה ואפילו לא חתול. השלטים הקטנים על הבתים אנחנו מבינים שגם כאן, כל בית מסוגר הוא בית הארחה, אבל אנחנו מחוץ לעונה. הכפר היפה היה כולו סגור ומסוגר. הנה קצת ממה שראינו בסיבוב בסימטאות

מה עוד אפשר לעשות בסביבה:

• חוות החמורים – עסק משפחתי, ששם לו למטרה לשמר את מסורת החמורים וגידול עצי הזית בקפריסין. מקום נחמד לפקניק ולסיבוב עם ילדים.
• יקב כריסטודיה, משמ על הדרך, מציע ברנץ' או סיור ביקב וטעימות
• סכר לפקרה – מאגר המים בין הגדולים בסביבה, יש סביבות מסלולי הליכה ונקודות לתפית. למי שרוצה כחול בעיניים ולא ים .

טיול אל הכפרים שמתחת לאולימפוס

אז כולם מדברים על הכפרים המקסימים בטרודוס, וגם לנו התחשק לבקר בהם. בערימת החוברות שלקחתי מלשכת התיירות מצאתי המלצה למסלול טיול בין הכפרים אגרוס וקקופטריה, בין המפורסמים מבין כפרים בכפריסין. שילבתי במסלול גם טיול הליכה במסלול ליד האולימפוס.לטיול הזה יצאנו טיפה מאוחר, עצמרנו בדרך להרבה תצפיות והצצנו לעוד כפרים . אע"פ שבקקופטריה לא הספקנו לבקר, זה היה מסלול יפהפה. על מנת להנות מהמסלול במלואו, השתדלו להגיע אל הכפר הראשון לפני השעה 10, וסעו אליו בדרך המהירה ביותר ממלונכם.

הכפר אגרוס

אל הכפר ארגוס הגענו בזכות מסלול תיירותי מומלץ שמצאנו באתר לשכת התיירות של קפריסין. ההמסלול משלב בין נופים לבין כפרים בעלי חשיבות למורשת המקומית.  הכפר אגרוס מפורסם בזכות מי הורדים שלו, הנופים היפים ותיירות כפרית שהתפתחה בו.  אומנם הכפר ארגוס היה אמור להיות רק הראשון מבין הכפריםשבו אנחנו נבקר, אבל הדרך לכפר ארוכה ומתפתלת והנופים בכל סיבוב באמת יפים. לא יכולתי להתאפק. הייתי חייבת לעצור ולצלם.  

אנחנו מגיעים אל הכפר סמוך לשעת צהריים, מחנים את הרכב סמוך לברז המים של הכפר, מברכים לשלום את זוג הזקנים במרפסת שמעל ויוצאים לסיבוב. זהו כפר הררי בגובה של 1100 מטר על מדרונות הרי הטרודוס, והמדרונות מורגשים היטב על כל צעד ושעל. אנחנו משוטטים קצת בסימטאות הכפר, ומציצים על הנוף. תזכרי, מזהיר אותי האיש, שאת כל מה שיורדים, נצטרך בהמשך לעלות…

קורטוב היסטוריה

הדרך מובילה אותנו לכיכר המרכזית של הכפר. זוהי כיכר רחבת ידיים ומעליה תלויים דגלים של קפריסין ושל יוון. בסמוך לכיכר עובר נחל, ומעליו עומדת הכנסיה. שמו ומקורותיו של הכפר קשורים למנזר מגאלוס אגרוס, שהוקם על ידי נזירים שנמלטו מטורקיה הביזנטית במאה ה-9, אשר הביאו עמם את האיקונה של אם האלוהים והקימו מרכז רוחני חדש שממנו צמח הכפר. המנזר כיום לא קיים, ועליו שרידיו עומדת כנסיה. בקצה הכיכר אנחנו מאתרים תא טלפון טיפוסי לאנגליה רק שהוא ירוק. ובסמוך אליו תיבת דואר צהובה. צורתה וראשי התיבות – GR – החקוקות עליה, מסגירות את מוצאה האנגלי. (ראשי התיבות הן של המלך גורג' החמישי, אביה של אליזבת) . בתא הטלפון, שכבר מזמן לא פועל ישנו שלט הסבר המספר על ההיסטוריה של התאים, החל מטלפון חוגה פשוט ועד לכרטיס חיוג.

ואם כבר באנגלים עסקינן, לכפר היה תפקיד מרכזי במאבק כנגד הבריטים. לארגון האאוקה  (EOKA)שפעל כנגד הבריטים היתה מפקדה מרכזית בכפר, ובבית הספר המקומי החלה פעילות הנוער. הכפר היה נתון לעוצר חוזר ונשנה כתוצאה מהפעילות הפוליטית שפעלה בו . הכלב הנבחני שפגשנו באחת הסימטאות (קשור היטב, ובעלת הבית נוזפת בו מיד) משמר משהו מרוח המקור. מלבד מאבק בבריטים הכפר היה מפלט של לוחמים כנגד תורכים, והוציא מתוכו מתנדבים שיצאו להלחם במלחמות העולם הראשונה, השניה, ומאבקם של היוונים בתורכים.

ורדים וממתקים

אגרוס ידוע בעיקר בזכות גידולי הורדים וייצור מי ורדים. מסורת שהונהגה בתחילת המאה ה-20 על ידי מורה מקומי. כיום מייצר הכפר כ-20 טון ורדים בשנה, וחוגג זאת בכל חודש מאי בפסטיבל הוורדים הססגוני. שבו המבקרים יכולים להשתתף בקטיף הוורדים ובתהליך הזיקוק, ולטעום ממוצרים המבוססים על ורדים כגון קוסמטיקה, ליקרים וממתקים. אבל אנחנו מבקרים בכפר בסופו של חודש מרץ, כשהורדים עדיין לא פרחו, ואנחנו מחליטים לוותר על הביקור במפעל. 

הכפר מפורסם גם בבשרים המעושנים המסורתיים שלו, בריבות הביתיות, בשימורים המתוקים וביינות המקומיים. אבל ברחוב הראשי, החנויות ולישכת התיירות המקומית סגורים ומסוגרים. לחוויה האותנטית שלנו אנחנו זוכים דווקא במכולת המקומית. סיבוב בין המדפים גילינו מוצרים של ממתקים, קרמים של ורדים, לצד מותגים מוכרים. אגף הירקות היה משופע בירקות טריים. אבל קרם הגנה כנגד השמש – לא מצאנו. המוכר במכולת והקונים הבודדים אינם דוברים אנגלים.  גוגל טרנסלייט חילץ אותנו ממוצוקתינו :  אנטיליאקו . (אנטי – נגד, ליאקו, בא מהליוס- שמש ). אנטיליאקו? מרים המוכר את גבותיו העבותות בתמיה, ומתקן את המבטא שלנו. הוא מהדף סביב גופו את הסוודר המחמם, מחבק זרועותיו, וממלמל – קריו (קר).  אנחנו ממלמלים תודה בחביבות (אפחריסטו) ויוצאים אל השמש החמימה..

אגרוס – מידע שימושי

קשה לומר שסימטאות הכפר ציוריות, מכיוון שאין בו כמעט בנינים מסורתיים. הכפר גדול, נקי ומטופח, וניכר שהוא בנוי לקבל מבקרים. המראה הציורי שלו הוא בעיקר מהתצפיות עליו מהדרך. שווה ליצור במקומות שאפשר ולהסתכל.

הזמן להגיע עליו הוא בחודש מאי בעת הפסטיבל. אירועי הפסטיבל מתקיימים השנה בסופי השבוע של אמצע מאי.

אורוקליני – חוף ים ופלמינגו

אל הכפר הזה לא כדאי לנסוע במיוחד אלא אם אתם מחפשים פלמינגו בחורף, אבל מקום נחמד לעצירה על הדרך בין איה נאפה ולרנקה. במיוחד אם טיילתם בקייפ גרקו ולא מתחשק לכם להכנס לאיה נאפה לאכול.

האורוקליני (Oroklini) ממוקם בסמוך לחוף הים מזרחית ללרנקה. הכפר שוכן למרגלות גבעות נמוכות, המקנות נוף מעניין. לאורוקליני הגענו במקרה, פשוט כי המלון שבחרנו נמצא בתחומו. המילה כפר אולי קצת קטנה על המקום, כי הוא בכל זאת מונה כ6000 תושבים. יש בו קהילה גדולה של בריטים, שמשפיעה על אופי המקום. כולם דוברים אנגלית מצויינת. בספריית החוף הקטנה יש המון ספרים באנגלית. ויש שלוש מסעדות הודיות בכפר! בכפר יש גם קהילה של יוצאי אוקראינה, שאותם פוגשים בעיקר כנותני השירות במלונות. השהות בכפר סיפקה לנו את החוויה האותנטית – אוכל במסעדות שאוכלים בהם מקומיים ומפגש עם תושבים.

על מלון מרקורי ביץ' רזורט לרנקה, שהתארחנו בו ואהבנו מאוד, אכתוב בהרחבה בפוסט המנהלות. כאן רק אומר שאם אתם מחפשים מקום שקט, עם גישה נוחה למסעדות ולאוטוסטרדה – זה המקום.

פלמינגו באגם ורוקליני

ה-סיבה להגיע לאיזור בורוקליני הם הפלמינגו. אגם המלח הקטן הסמוך אל הכפר התגלה כמקום תצפית נהדר. ישנה חניה מסודרת, ומסתור ציפורים מוגבה המאפשר להתבונן בציפורים. מלבד הפלמינגו ישנם עוד עופות מים. בגוגל – Oroklini Lake . מסתור הציפורים שממנו צלמתי את הסרטון נקרא flamingo spot

טיילת אורוקליני

לאורך החוף ישנם בתי נופש ומלונות שכמעט נוגעים במים. בינם ובין הגלים חוצצת טיילת מקסימה. ניכר שהפיתוח שלה הסתיים לא מכבר. מה שמקסים בה זה הפשטות שלה. פס רחב של מדרכה, המשתלבת אל תוך מסלול מעץ. ספסלים. גשרונים.ואפילו שמורת טבע פצפונת בשפך הנחל. בשני קצות הטיילת – חופי ים רחבים. השכם בבוקר , ממש עם הזריחה אפשר לפגוש שם את תושבי המקום בהליכה נמרצת לפני תחילתו של יום. אם מתחשק לכם לשבת לארוחה ממש על המים, אני ממליצה Mer Bleue Restaurant מאכלי ים ובשר על הגריל – טרי וטעים ואווירה נעימה.