טיולי יום מטירנה

בניגוד לדיעה הרוחת טירנה יכולה לשמש כבסיס לגיחות קצרות אל מרכז אלבניה. מיקומה של טירנה במרכז המדינה, תשתית האוטובוסים המקומית ביחד עם תשתית תיירותית, מאפשרות עריכת טיולי יום מטירנה. הנה שלוש אפשרויות :

• המרפסת של טירנה
• אגם בובילה
• קרויה

המרפסת של טירנה – טיול בשמורת דייטי

הנגיש מבין טיולי יום מטירנה הוא טיול אל "המרפסת של טירנה ": הפארק הלאומי דייטי ( Dajti Mountain National Park ) . כחצי שעה נסיעה באוטובוס דרך שכונות מגורים של העיר מביאה אותנו סמוך למרגלות התחנה התחתונה של הרכבל, שכבר ממנה נשקף נוף העיר.  כרבע שעה של ריחוף באוויר  מעל המדרונות של ההר ואנחנו במרפסת תצפית בתחנה העליונה .טירנה פרושה לרגלינו.  בימים יפים רואים מכאן גם את הים, אבל אנחנו הגענו ביום גשום וערפילי מעט.

הר דייטי הוא פסגה דרמטית המתנשאת מזרחית לטירנה והוא חלק מרכס הרי סקנדרבג. הפסגה הגבוהה ביותר שלו, מאיה אי דייטי, מגיעה לגובה 1,613 מטרים. ההר משתרע לאורך כ-8 קילומטרים וברוחב של כ-5 קילומטרים, עם מדרונות תלולים במזרח ומדרונות מערביים מתונים יותר היורדים לעבר טירנה. בהר יש תופעות קארסטיות כמו מערות ומעיינות תת-קרקעיים. בפארק הלאומי מגוון צמחיה ובעלי חיים: חזירי בר, זאבים, דובים וציפורים. בטיול שלנו פגשנו רק סוסים. את הציפורים שמענו בין צמרות העצים.

• בתחנת הרכבל העליונה יש מסעדה, מרפסת תצפית, מיני-גולף ואיזור לפיקניקים. התצפית על טירנה מכאן נהדרת ויש שביל הליכה מונגש.  במרחק הליכה קצר יש פארק חבלים.  אם אתם קונים כרטיס לפארק החבלים  – העליה ברכבל היא בחינם

• זה איזור נהדר לבלות בו עם ילדים במיוחד אם אתם לא מתכוונים לנסוע אל הצפון . בימים חמים, כאן יהיה קריר ונעים יותר.

שמורת דייטי – מסלול הליכה אל פסגת טויאניט

מסלול הליכה מוצל ברובו המוביל אל פסגת הר טויאניט ( maja e tujanit ) תצפית על טירנה ואגם בובילה.

• מרחק – כ5 ק"מ
• זמן – כשלוש שעות (הלוך וחזור)
• עליה וירידה – כ500 מטר

המסלול מסומן לא רע בשילוט וסימון שבילים לבן אדום. בהלוך הלכנו לפיהם והגענו מצויין. בחזור, טעות בניווט בנקודה מסויימת הובילה אותי אל הרפתקה קטנה, אבל על כך בהמשך.

המסלול מחולק לשניים חלקו הראשון של המסלול הוא אל Qafa e Qershise, שפירושו "צואר הדובדבנים". בשלטים החלק הזה מתוזמן כשעה ועשר דקות. יש בו כמה קטעים תלולים למדי, וההליכה נעימה בין עצי יער גבוהים. פה ושם אפשר להבחין גם בבונקרים. אנחנו הולכים לאחר בוקר גשום  ולכן יש מקומות עם בוץ.  המקלות שלקחנו איתנו יעזרו לנו מאוד בירידה.  לאחר שהגענו אל  "צוואר הדובדבנים" , מתחילה דרך ג'יפים ישנה ונוחה המובילה אל פסגת טואניט  maja e tujanit . ההליכה קלה יחסית עד לנקודת תצפית ראשונה ומרהיבה אל טירנה. מורדות ההר וטירנה פרושה לפנינו

עוד כ10 דקות הליכה לאורך המסלול מובילה אל נקודת התצפית השניה המשקיפה אל אגם בובילה. מכאן חוזרים את הדרך בחזרה.

טעות בדרך ומפגש מפתיע

אני משאירה את חברותיי להינות מהנופים וממהרת לרדת מההר כדי להספיק לסיור אדריכלות בטירנה. הדרך אל "צוואר הדובדבנים" קלה ומהירה, ומשם אני נכנסת אל מעבה היער. הקטעים התלולים חלקלקים ומאתגרים בגלל הבוץ. כל תשומת ליבי מוקדשת לירידה זהירה כדי שלא להחליק. מתישהו אני טועה בדרך ויורדת בשביל הלא נכון. כשאני מבינה את טעותי, אין לי אנרגיה לטפס חזרה. אני מחליטה להמשיך לרדת בשביל המוטעה מתוך תקווה שיתחבר לדרך הראשית. כשאני מגיעה אליהה עולה השאלה: לאיזה כיוון לפנות? אני מחליטה ללכת עשר דקות באקראי לכיוון אחד. אם לא אתקל במשהו מוכר, אפנה חזרה ואנסה את הכיוון השני.

לאחר הליכה קצרה, אני מבחינה בבוטקה שמירה שנראית נטושה. לפתע מגיח מתוכה שומר במדים . שוטר צעיר, כמעט ילד, שנראה מופתע לראות אותי לא פחות משאני מופתעת לראות אותו. הוא מדבר מעט מאוד אנגלית, ואני מתקשה להסביר לו שאני מחפשת את תחנת הרכבל העליונה ואת הדרך חזרה לטירנה. הוא מחווה בידיו אל המחסום בהמשך הדרך. אך אני מתקשה להבין. הוא לא יודע מה פירוש המילה "רכבל" באנגלית. אני שולפת נייר מהתיק, מבקשת את העט שלו, ומציירת במהירות רכבל קטן. פניו מתבהרות בחיוך – עכשיו הוא מבין. הוא מראה לי שאפשר לעקוף את המחסום ומסמן לי את הדרך הנכונה.

הוא מתעניין מהיכן אני ושואל אם אני נהנית ב"שצ'יפריה" – השם האלבני לאלבניה. אני מודה לו מאוד באלבנית ונפרדת לשלום. הוא מנפנף לי לשלום, ונעלם חזרה לבוטקה החשוכה שלו. אני חושבת לעצמי: פעם, בימי הקומוניזם הנוקשים, טעות כזו אולי הייתה עולה לי בכדור בראש, או לכל הפחות במעצר ממושך.

(להגנתי אני יכולה לומר שגם חברותי טעו בדרך, פגשו את אותו חייל, שאלו אותן שאלות רק שהוא ידע בדיוק להיכן להכוין אותן ). כאן בתמונה בונקר ביער.

טיול יום מטירנה אל הפארק הלאומי דייטי – מידע שימושי

• עוד מידע על פארק דייטי
• תיאור מסלול בויקילוק
• ההגעה אל הרכבל ממרכז העיר באוטובוס בקו 11 לוקחת כחצי שעה – 40 דקות ( 17 תחנות ). הנסיעה באוטובוס עולה 40 לק ומשלמים במזומן. לא מקבלים עודף אז תכינו במדוייק.
• תחנה אחת קודם לרכבל נמצא בונקרט1 – בונקר אטומי תת-קרקעי שהפך למוזיאון להיסטוריה של המשטר הקומוניסטי במדינה. מידע על בונקרט 1 . ידידי בנצי גורן ביקר שם וכתב על כך.
• באיזור תחנת האוטובוס שליד הרכבל יש מספר בתי קפה שכונתי נכחמדים. מי רוצה אספרסו משובח ב2 שקלים ?
• ההמלצה שלי היא להקדיש יום שלם לביקור באיזור הזה של טירנה כדי להנות ממנו בנחת. הייתי מתחילה מבונקרט1 וממשיכה לטיול על ההר אחרי הביקור.

אגם בובילה

אגם בובילה הוא עוד אחד מאותם מקומות מפתיעים ועוצרי נשימה באלבניה, ורק לחשוב שכמעט ופספסנו אותו בגלל גשם. אבל מזג האוויר עשה עימנו חסד, ועצר את הגשם לכמה שעות. העננים הוסיפו הוד וצבעים משתנים.

אגם בובילה (Lake Bovilla) הוא מאגר מים מלאכותי הממוקם כ-16 ק"מ צפונית לטירנה, בלב רכס הרי דייטי שבאלבניה. האגם הוא מקור מי השתייה המרכזי לעיר טירנה סביבתה. סביבת האגם מאופיינת בנופים מרהיבים של הרים ויערות. צבע האגם משתנה בתלות בתאורה, ובהשתקפויות באמת מרהיבות.

העבודות על מאגר בובילה החלו בשלהי המשטר הקומוניסטי, הופסקו עם קריסותו והמשיכו לאחר מספר שנים בתמיכת איטליה. המאגר הגיע לתפעול מלא לקראת שנות האלפיים. הוא נוצר בעקבות בניית סכר על  נהר טרקוזה (Tërkuzë). הסכר עצמו מתנשא לגובה של 91 מטר ואורכו 130–135 מטר. במהלך בניית המאגר נדרשו כ-400 משפחות להתפנות .תהליך שגרר לא מעט התנגדות, למרות הפיצוי למשפחות . בניגוד לאגם קומן, שמספק חשמל הידרו אלקטרי, יעודו של בובילה הוא רק לספק מי שתיה.

כשעומדים בראש התצפית ומתבוננים לכל עבר, האגם נראה ענק, אבל הכנרת שלנו מכילה פי 50 יותר מים ממנו .

מה אפשר לעשות באגם בובילה?

• פקניק
  • במקום כ"כ יפה לא ציפיתם שלא תהיה מסעדה, נכון?  לא אכלנו במסעדה אז לא יכולה להעיד על איכותה או מחיריה, אבל בסמוך אליה יש דשא גדול תחת עצי זית ושם אפשר לעשות פיקניק. אנחנו לקחנו את האוכל שלנו לנקודת התצפית העליונה.
• באגם ישנן כמה נקודות תצפית יפות:
  • הראשונה היא ממש על הכביש שעובר מעל לסכר התחתון שלו . בקצה הכביש יש חניה קטנה שאפשר לחנות בה כדי לא לחסום את הדרך.  השתקפויות יפהפיות על האגם.
  • איזור המסעדה הוא נקודת תצפית נוספת ויפה, ואליה אפשר להגיע גם בנסיעה בדרך עפר.
  • התצפית היפה יותר היא במעלה הר גמטי. מאיזור המסעדה ישנו שביל שעולה במעלה ההר, ומוביל אל מרפסת תצפית ואל סלע תצפית.

• מסלולי הליכה:
  • המסלול לפסגת הר גמטי:  המסלול מתחיל בחניה שליד המסעדה ואורכו כ 30 דקות בהליכה רציפה. רמת הקושי בינונית, ויש להיזהר מאבנים רופפות וקצת חשיפה. מהפסגה נשקפים נופים מרהיבים של האגם, טירנה וחוף הים האדריאטי בימים בהירים. תחילה מגיעים אל נקודת התצפית העליונה שבה שהינו , וממנה השביל ממשיך הלאה.
  • שבילים לאורך האגם : מצידו השני של הכביש התחתון אפשר ללכת לאורך שבילים לכיוון שתי מערות.

אגם בובילה – מידע שימושי

זהו הטיול המאתגר למימוש מבין טיולי יום מטירנה, אבל

• הנסיעה אל אגם בובלה בעיקר בשליש הדרך הקרוב לאגם היא הדרך צרה, לא סלולה, ומשאיות ממפעל הבטון הסמוךנוסעיןתץ הלןך ושוב.
• לא ניתן להגיע לאגם בתחבורה ציבורית, אבל ישנן לא מעט סיורי יום שיוצאים מטירנה. מצאתי כאן כמה אפשרויות.
• אנחנו שילבנו עם ביקור בקרויה. כותבת על כך כאן בהמשך.

נקודת עצירה נחמדה בדרך לאגם  – מפל על נהר בובילה

קרויה

קרויה Krujë ממוקמת בנוף דרמטי בין הר קרויה לנהר אישם Ishëm. כמו ערים אחרות באלבניה, גם לה יש היסטוריה עשירה, אבל  בקרב האלבנים היא בעיקר מקור לגאווה לאומית, ידועה כסמל לעצמאות ולהתנגדות.  פירוש שם העיר באלבנית הוא מעיין נובע. קרויה יושבה על ידי שבט אילירי בשם אלבני. הפכה העיר לבירת נסיכות ארבנון, הישות הפוליטית האלבנית הראשונה בימי הביניים. היא שימשה בירה גם לנסיכויות אלבניות שבאו אחריה, והייתה מרכז חשוב בעת מאבקי ימי הביניים.עיקר פירסומה בזכות הגיבור הלאומי סקנדברג, שהעיר היתה מבצרו. עליו אספר כשנגיע לטירת קרויה, אבל תחילה עלינו לעבור בשוק.

השוק 

מספרים שהשוק הישן של קרויה פועל מהמאה ה15, אז החנויות והדוכנים נשענו על חומות הטירה. שיא הפריחה הכלכלית והמסחרית היתה במאה ה17. השוק כפי שהוא נראה היום הוא תוצאה של שיפוץ בשנות ה70 של המאה הקודמת. רחוב אחד של אבנים מרובעות כשמשני צדדיו חנויות, בעיקר של מזכרות ומעט חנויות של ענתיקות. תיירותי ? בהחלט. אבל עדיין מאוד יפה, ססגוני, ונעים לבקר בו.

בחנות מספר 37, מצפה לנו הפתעה, בעלת החנות שולפת תעודה רישמית, ממוסגרת –  משפחתה הצילה יהודים בימי השואה. זה מרגש לפגוש ככה פתאום באמצע השוק צאצאית של חסידי אומות עולם.לצערי, תנועת התיירים, וההמולה הכללית לא מאפשרת לשמוע את סיפור המשפחה.

• השוק כאמור ססגוני וחביב. מחירי המזכרות משתלמים יותר מאשר בשוק בטירנה.

טירת קרויה

טירת קרויה בנויה על גבעה המשקיפה על העיר ועל העמק הפורה שמתחתיה. חפירות ארכיאולוגיות מצאו בה שרידים מהמאה ה5 וה6 , אבל היא היתה מרכזית בהיטוריה האלבניהת בימי הביניים. לא הצלחתי למצוא חומר מפורט עליה במשך הדורות. כיום בין החומות בולט במיוחד המוזיאון המוקדש לגיבור הלאומי סקנדרבג. המבנה הוא מבנה מודרני, שנבנה בימי הקומוניזם ותוכנן על ידי של הוג'ה הרודן. כיוון שסקנדרבג המשיך להחשב גיבור גם לאחר נפילת הקומוניזם, המוזיאון פעיל ומושך אליו קבוצות בתי ספר.

בין החומות נמצא גם מזויאון אתנוגרפי (עליו בהמשך) מסעדה , שרידים של כנסיה ומסגד. למרות תיירותיותו המופגנת של המקום , יש בו אווירה אותנטית. בכניסה לטירה ישובים זוג זקנים ומוכרים שזיפים ירוקים ארוגים בשקיות פלסטיק. ברחבה המובילה למסעדה יושבת אונם נגן סקסופון ומנגן מוסיקת מעליות רומנטית, אבל בסמוך אליו מסתובבות שלוש עיזים ואוכלות מכל הבא ליד. שוטר הטירה מגיע מדי פעם ומגרש אותן ממקומות אבטרטגיים. תזכרו טוב, את העיזים האלה, הן מוטיב חוזר כאן בסיפור על קוריה.

הכניסה לטירה בחינם, הכניסה למוזיאונים בתשלום. על המוזיאון האתנוגרפי המומלץ כתבתי בהמשך.

סקנדרבג

כל עם צריך גיבור, והגיבור הלאומי של אלבניה הוא סקנדרבג. סקנדרבג נולד בתחילת המאה ה15, בשם ג'ורג', למשפחת קסטריוטי (Kastrioti) העשירה והמבוססת באלבניה. היא עלתה לגדולה מהלך המאות ה-14 וה-15, כאשר שלטה בנסיכות קסטריוטי בצפון-מרכז אלבניה. אביו ג'ון הפוך לוואסל של האימפריה העותמנית, ומדי פעם נאלץ לשלוח מי מבניו כבני עברובה לחצר הסולטן , ובניהם בנו, ג'ורג'. את תהילתו הוא אומנם קיבל בעקבות הנהגת קרבות והתנגדות לעות'מנים, אבל את דרכו הצבאית החל דווקא כמפקד בצבאםי. הוא היה מפקד כל כך מוצלח ונועז עד כי התורכים העניקו לא את כנויו . סקנדר – מלשון איסקנדר, כלומר אלכסנדר. ובג או ביי – הוא תואר כבוד תורכי שפירושו אדון או מנהיג. כך השוו התורכים את אומץ ליבו, נועזותו ויכולותיו הצבאיות, ללא פחות מאלכנסדר הגדול.

לאחר שנים ארוכות של שירות העות'מנים, ערק משורותיהם, חזר לאדמות אבותיו, ויצר ברית חזקה,שאיחדה אצילים אלבניים ואזוריים למען התנגדות לשלטון העות'מאני.במשך 25 שנים עד מותו, ניהל סקנדרבג לוחמת גרילה נועזת, תוך שימוש בתנאי השטח ההרריים של אלבניה כדי להביס שוב ושוב צבאות עות'מאניים גדולים ממנו בהרבה. הוא זכה בניצחונות מכריעים ביותר מ-20 קרבות, ועמד בשלושה מצורים על קרויה ,שבהם הדף את ההתקפות העות'מאניות ושמר על עצמאותה של המבצר. אמנם כעבור עשר שנים אחרי מותו השתלטו העות'מאנים על קרויה, אך התנגדותו הממושכת הפכה לאגדה ברחבי אירופה. מאבקו עורר הערכה ותמיכה מצד האפיפיורות, נאפולי, הונגריה וממלכות נוצריות נוספות, ואלבניה נחשבה אז למעוז נדיר של התנגדות נוצרית.

קסדה עם ראש תיש

בפסלים הפזורים ברחבי אלבניה מופיע סקנדרבג חבוש בקסדה ועליה ראש תיש.אגדות רבות נקשרו לראש התיש: חלקן רואות בו השראה לדימוי של אלכסנדר "בעל שתי הקרניים" ממקורות יווניים וערביים. אחרות מקשרות אותו לטקטיקת הגרילה של סקנדרבג בהרים האלבניים, שם תישים מסמלים חוסן וזריזות.. להפתעתי הרבה הקסדה הזו אכן נאמנה למקור. לאחר מותו של סקנדרבג וכיבוש אלבניה, המשפחה נדדה לאיטליה, שם המשיכה את שושלתה וקיבלה תארים ונחלות. סמל הנשר הדו-ראשי של המשפחה משמש עד היום כדגל אלבניה. כשנדדה המשפחה לאיטליה, לקחה איתה את הקזדה ואת חרבו. הקסדה כיום מוצגת במוזיאון בוינה.

המוזיאון האתנוגרפי

המוזיאון האתנוגרפי ממוקם בבית מסורתי במתחם המבצר. זהו רחב ידיים בין שתי קומות מהמאה ה-19, שהיה שייך למשפחת טופטאני העשירה. בקומה התחתונה של הבית תצוגה על המלאכות שנדרשו כדי לקיים חיים יומיומיים : החל מהכנת שמן זית, דרך טווית צמר, אכסון מזון בכלים, גידולי שדה ובעלי חיים. כח חדר מוקדש לנושא אחר, ויש הסברים באנגלית בשילוב עם מולטי מדיה.

הקומה העליונה מוקדשת לאורח החיים של משפחה עשירה למדי . החדרים רחבים ידיים, מעוטרים בציורי קיר וגילופי עץ. החדרים מרוהטים ברהיטים נאים ובשטיחים. בני הבית נהנו מחמאם טורקי משלהם. בקומה זו ישנה גם תצוגה יפה המוקדשת לטקסטיל וללבוש מסורתי . בתצוגה ניתן לראות מיני מלבושים לנשים ולגברים, ובדים מסורתיים בדוגמאות שונות. בעבר לכל כפר היה מעין בגד יצוגי משלו, ותערוכת צילומים יפה מתעדת זאת.

זהו אחד המוזיאונים האתנוגרפי היפים שהייתי בהם. הכניסה למוזיאון בתשלום של 700 לק ושווה כל פרוטה.

קרויה – מידע שימושי

אנחנו שילבנו את קרויה עם טיול באגם בובילה, וכחלק מנסיעה בין שקודרה לטירנה. אפשר לבקר באתריה המרכזיים במשך כחצי יום, אבל בדיעבד זו עיר שהייתי שנארת בה ללילה. דווקא בעיירות הומות תיירים יומיים מסקרן אותי להיות בשעות שאחרי ולפני הגעתם. השקיעות מהעיר בודאי יפות בימים בהירים, והיא קרובה לפארק לאומי, שאפשר לבקר בו . בקרויה ישנם כמה אתרים המקודשים לבקטשים – זרם מוסלמי סופי סובלני : כמו קסרו של הדרויש סארי סלטיק (Sari Salltik )

• לקרויה אפשר להגיע בתחבורה ציבורית מטירנה, הנסיעה לוקחת כשעה והעלות 2 יורו. האוטובוס יוצא מתחנת האוטובוסים לצפון ולדרום. התחנה אינה ממוקמת במרכז העיר אבל אפשר להגיע אליה באוטובוס (מכיכר סקנדרבג – קוים 4, 138 58 ). משך הנסיעה כ20 דקות, ועולה כחצי יורו.
• אפשר גם לקחת טיולי יום מאורגנים מטירנה ( כ20-30 יורו לאדם ) – למשל הטיול הזה שמשלב גם ביקור בסארי סלטיק או הטיול הזה שמשלב גם ביקור בבובילה