ההרים הלבנים – טיול שלכת בניו המפשיר

ההרים הלבנים נחשבים לאחד האתרים הטובים עבור טיול שלכת בניו המפשייר. הרשתות מלאות בתמונות של מרבדי עלים אדומים. אבל מתברר שהשלכת "מפונקת" וחמקמקה כמעט כמו פריחת הדובדבן. . התמונה הזו, שנראית כמו ציור, צולמה מחלון המכונית תוך כדי נסיעה, והיא מאגדת בתוכה את כל מה שאני מרגישה לגבי השלכת. צבעים עזים כמעט לא טבעיים. מרבד של כתמים אימפרסיוניסטיים. טשטוש קל המייצג את חמקמקות השלכת. הרחבי הרשת אפשר למצוא מידע רב על טיול שלכת בניו המפשייר : מפות והמלצות, מסלולי טיול ואטרקציות, ואפילו מחשבון המעריך את תפוצת השלכת. אבל כשהגענו אל ההרים הלבנים, הפקרנו את עצמינו לחסדי הטבע והמזל : קצת גשם, הרבה שמש, שקיעה נפלאה, מסלולי הליכה, מפלים, והרבה "וואו" מיופיו של הטבע.

• רקע על ההרים הלבנים
• המלצות לינה
• גשרים מקורים
• כביש נופי קנקמגוס
• מסלולי הליכה בהרים הלבנים
• העיירה ג'קסון
• מידע נוסף, טיפים ותובנות

ההרים הלבנים – רקע

ההרים הלבנים של מדינת ניו-המפשיר הם חלק מרכס האפלצ'ים האדיר, העובר במקביל לחוף המזרחי צפון אמריקה לאורך 14 מדינות בארה"ב וארבע מדינות בקנדה. סלעי ההרים הלבנים נוצרו לפני למעלה ממאה מליון שנים, כאשר הלוח הצפון האמריקאי נע מעבר אל מעל הנקודה החמה של ני אינגלנד. נקודה חמה היא איזור קטן שבו מתרחשת פעילות געשית לאורך זמן רב.

לא ברור מהיכן ההרים הלבנים קיבלו את שמם, ולא ידוע איך השבטים המקומיים קראו להם. השם ההרים הלבנים ניתן ע"י המתישבים הלבנים. המסורת אומרת שהם נצפו לראושנה מספינה, כשהפסגות שלהן היו מכוסות שלג ולכן נקראו כך. 

הפסגה הגבוה ביותר בהרים הלבנים היא הר וושינגטון, המתנשא לגובה של 1917 מטר. בפסגת ההר רוחות יכולות להגיע למהירויות של קרוב ל 400 קמ"ש. הר וושינגטון הוא חלק משורת פסגות, שנקראו ע"ש נשיאיי ארה"ב, המכונות הרכס הנשיאותי.

ההרים הלבנים מכסים כרבע משטחה של ניו המפשייר, וברובם אדמה ציבורית, ובה מספר פארקים. בזכות קרבתם היחסית לבוסטון, לניו יורק ומנטריאול הם מושכים אליהם תיירים רבים, במיוחד בזמן השלכת.

שלכת

בסתו ההרים הלבנים נצבעים בגוונים של זהב, אדום עמוק וכתום לוהט. כאשר הימים מתקצרים והטמפרטורות יורדות העצים מפסיקים לייצר כלורופיל, החיוני לפוטוסינתזה, שנותן לצמחים את הצבע הירוק. כאשר הכלורופיל מתפרק, מתגלים צבעים אחרים: קרוטנואידים חושפים את הצהובים והכתומים, ואנתוציאנינים יוצרים את הגוונים האדומים והסגולים האופייניים לעצי אדר ואלונים. הצבעים משתנים בתגובה לשינויים באור, בטמפרטורה וברמות הסוכר בעלים.

העיתוי ואופי הלשכת תלויים באיזון עדין בין תנאי מזג האוויר והסביבה. אביב חמים וגשום, קיץ מתון, וימי סתיו יבשים אך שטופי שמש מניבים את הצבעים הטובים ביותר. בצורות, סופות או כפור מוקדם עלולים לגרום לנשירת עלים מוקדמת. בהרים הלבנים השלכת מגיעה מסוף ספטמבר ועד לאמצע אוקטובר. השנה (2025) השלכת נחשבה לדלה, והתמונות בפוסט צולמו בתחילת אוקטובר.

• שני אתרים בהם ניתן לבדוק תאריכי שלכת : שלכת בארה"ב, מפת שלכת

כבישים נופיים ופארקים

איזור ההרים הלבנים כולל בתוכו את היער הלאומי ההרים הלבנים ומספר פארקים של מדינת ניו המפשייר, כשכל אחד מהם מציע מסלולי הליכה, פינות פיקניקים, קמפינג, פעילות נופש ואטרקציות בתשלום. באיזור עוברים מספר כבישים נופיים המתחברים לספרה שמונה : כביש 302, כביש 93 , כביש 16 והמפורסם שבהם -כביש 112 הידוע ככביש קנקמגוס. כבישים אלה מחברים עיירות באיזור ולמרות המראות המרהיבים לאורכם, אין הרבה נקודות מסודרות לעצירה, ובד"כ קשה לעצור בשולי הדרך (מלבד לאורך כביש 112 ) . בנסיעה רצופה אפשר לעבור בכולם בפחות משעתיים, ומכיוון שהם סלולים ומתוחזקים היטב מן רואד טריפ שכזה הוא אפשרות טובה לימי גשם.

המלצת לינה

נורדיק וילאג' רזורט כפר נופש מקסים הממוקם בתוך יער , במרחק נסיעה קצר מהעיירות ג'קסון ובארטלט. החדרים מחולקים לביתנים המרוחקים זה מזה, כשכל סוג של חדר הוא שונה. לחדרים רבים, יש נוף אל ההרים. בשטח כפר הנופש יש בריכות מקורות ופתוחות, מסלולי הליכה, חדר כושר, גן משחקים, ודיר קטן עם עיזים. הבריכה המחוממת

בחרנו בחדר הזול ביותר וקיבלנו דירת נופש על שטח של 65 מ"ר , ובה סלון, פינת אוכל מטבח מאובזר היטב, שירותים וחדר שינה. הספה בסלון נפתחת למיטה, כך שהדירה מתאימה גם למשפחה.

גשרים מקורים

זוכרים את הספר "הגשרים של מחוז מדיסון" ובו סיפור אהבה בין עקרת בית מקומית לבין צלם המתעניין בגשרים מקורים? גשרים כאלה יש בכל ניו אינגלנד. מרבית הגשרים נבנו בראשית עד אמצע המאה ה-19, בתקופה שבה עיירות נזקקו למעברים עמידים לעגלות, כרכרות ובעלי חיים על פני נהרות ונחלים באיזור.

למה הגשרים מקורים ?

מטרת קירוי הגשר היא להגן על מבנה העץ מפני מזג האוויר הקשה. גשם, שלג ושמש פוגעים בקורות העץ ומקצרים את חיי הגשר ל-10עד 20 שנים בלבד. הקירוי האריך את חיי הגשרים ליותר מ-100 שנה על ידי שמירה על העץ יבש. הקירוי נתן מחסה לנוסעים ולבעלי חיים והפך את הגשרים לבטוחים יותר עבור סוסים, שלא אהבו לחצות גשרים פתוחים. כמו כן הכיסוי מוסיף שכבת יציבות נוספת למבנה הגשר. מרבית הגשרים נבנו על אדמות ציבוריים ובהשקעה של העיירה או הקהילה הקרובה. גשרים שנבנו על אדמות פרטיות היו מקור פרנסה נאה לבעליהם בזכות גביית אגרות. הם יכלו להנות מתשואה של 70 אחוזים על ההשקעה.

לא בכדי בחר רוברט וואלר הסופר בגשרים לסיפור רומנטי. הגשרים המקורים לעיתים כונו "גשרי חיזור", והפכו למקומות מפגש פופולריים לזוגות שחיפשו פרטיות בעיירות כפריות קטנות. בסתו הגשרים האלה נראים מקסימים במיוחד.

איך בונים גשר ?

גשרים מקורים נבנו באופן מסורתי באמצעות קורות עץ כבדות היוצרות שלד חזק של קורות משולבות, שתוכנן לשאת משקל ביעילות מעל נהרות או עמקים. עוצמת המבנה נובעת מכך שקורות אלכסוניות ואנכיות מחלקות את העומס באופן שווה, ויוצרות קשיחות ואיזון. הרצפה נתמכת ע"י קורות עץ מסיביות, המחוברות באמצעות חיזוק צולב ומקובעות בעזרת יתדות עץ, המאפשרות גמישות בעת התרחבות והתכווצות בשל שינויי טמפרטורה ולחות. חוזק נוסף ניתן למבנה בזכות קשת עץ מכל צד של הגשר, שרגליה נטועות בתוך עמודי אבן. הקשת בנויה מלוחות עץ מכופפים ומוצמדים זה לזה- לטובת גמישות. הגשרים נבנו בעיקר מעץ מקומי כגון אורן, אלון או אשוח.
בניית גשר מקורה טיפוסי בעל נתיב בודד יכלה להימשך בין ארבעה חודשים לשנה, בהתאם לאורך, לחומרים ולתנאי מזג האוויר. אע"פ שהם בנויים מעץ הגשרים האלה חזקים מספיק לשאת עגלות רתומות לסוסים בעבר, וכלי רכב קלים בימינו. יצא לנו מספר פעמים לחצות נהרות על גשרים מקורים. במבט ראשון הם נראים מאוד דומים, אבל שינוי קלים שהופכים כל אחד למיוחד.  כך למשל  ישנם גשרים עם מסלולים נפרדים להולכי רגל, אחרים – כפולים באורכם. יש כאלה שהם מכוסים לגמרי, ואחרים עם חלונות .

גשרים מקורים בניו המפשייר – מידע נוסף

• מידע ומיקום הגשרים המקורים בניו המפשייר
• מאמר מפורט על מבנה הגשרים המקורים
• חמישה גשרים מקורים שונים במראיהם

כביש נופי קנקמגוס – Kancamagus Highway

קטע מכביש 112 מחבר בין קונווי ולינקולן ועובר בעמק לצידו של נהר. בהמשך הכביש מתפתל ועולה אל מעבר הרים בגובה של 800 מטר: מעבר קנקמגוס. לאורכו נקודות תצפית, מסלולי הליכה, מפלים, פינות לפיקניק ואפילו גשר מקורה.

אורכו של הכביש הוא 50 ק"מ ובנסיעה רציפה אפשר לעבור אותו בפחות משעה, אבל כדאי להקדיש לטיול בו יום שלם. אנחנו עשינו את הנסיעה לאורכו פעמיים – פעם ביום שמשי ופעם ביום מעונן . בכל כיוון ובמזג אוויר שונה הנופים נראים אחרת. כאן למשל הנוף מתצפית שוגר היל. איזה מראה אתם מעדיפים ?

רקע היסטורי על כביש נופי קנקמגוס

לפני בוא המתישבים הלבנים חיו בעמק שבטים מקומיים. הם עברו בעמק למטרות דיג בנהרות וציד. לא הרבה נותר מהם, מלבד שמות. פאסאקונאווי (Passaconaway)  איחד 17 שבטים מקומיים לקונפדרציה אחת כדי לעמוד בפני המתישבים הלבנים ( 1620 ). פירוש שמו  חסר הפחד. נכדו , קנקמגוס, שהעניק את שמו לכביש הנופי, מאס במלחמות ונדד עם שבטיו לצפון ניו המפשייר ולקנדה. (1691 )

ראשוני המתישבים האירופאים הגיעו לעמק בסוף מאה ה16. הם באו בחיפוש אחרי ציד לשם מכירת פרוות. משפחות, שמתיישבות כאן נתקלות בקשיים רבים: מזג אוויר קשוח, ילדיהם מתו במחלות, חיות המשק נטרפו, והיהול לא הצליח. רבים עזבו, אבל מי שנשאר פנה לעסקי אספקת עץ.  מי הנהרות שמשו להניע את גלגלי המנסרות, ובולי העץ הובאו על עגלות. לקראת אמצע המאה ה19 כשנסללו מסילות לאיזור והגיע הרכבת היתה תקופה של פריחה. היה  קל יותר לשנע את הקורות, ובעלי האדמות השכירו זכויות כריתת עצים באדמותיהם. תקופה זו הסתיימה בתחילת המאה ה20, והחוות נעזבו.

 נקודות עצירה ומסלולי טיול לאורך כביש קנקמגוס

לא תכננו מראש באיזה נקודות לעצור אלא החלטנו לזרום. לאורך הכביש יש שלטים בולטים לקראת נקודות עצירה יפות וחניונים. בכל חניון  ישנ מפה שבה ניתן לראות מה הן נקודות העצירה הבאות, ומה מסלולי ההליכה באיזור. בתחילה עצרנו כמעט בכל נקודה, ובהמשך פחות. כאן אפרט על הנקודות שעצרנו בהם

הגשר המקורה אלבני

גם אם כבר ראיתם גשרים מקורים כדאי לעצור בתחנה הזו ולצאת לטיול קצר. הגשר יפהפה, ושלטים מסבירים על הטכנולוגיה של בנית הגשרים האלה והבנאי-אומן שבנה אותו.  הגשר עצמו עדיין פעילו ואפשר ללעבור אותו במכונית ולהמשיך בנסיעה קצרה לגשר נוסף.

ממסלול הליכה מומלץ שיוצא מהגשר הוא Boalder loop trail. אורכו כ4.5 ק"מ ויכול לקחת כשעתיים.

המפלים התחתונים Lower Falls

הדרך שבה נוסעים כיום נבנתה בשנות ה30 של המאה הקודמת בזמן ה Great Depression במטרה לספק עבודה לאנשים. הדרך ההיסטורית היתה רחוקה יותר מהנהר והנוסעים בה לא הכירו את המפלים האלה.  מסלילת הדרך בשנות השישים הפך האתר לנקודה עצירה פופולרית בדרך.

רוקי גורג' Rocky Gorge

אחד מאתרי התיירות הפופולרים לאורך הדרך. מפלים שוצפים וקוצפים וגשר מעליהם. לפני כעשרת אלפים שנה כל האיזור היה מכוסה שכבר עבה של קרח. כשהחל הקרח להנמס,  זרמים של מי קרח החלו ליצור את ערוץ הנהר. הנהר נקרא סויפט על שם הזרימה המהירה שבו באביב, והוא מעמיק את הערוץ כבר עשרת אלפים שנה. בכל חורף המים והקרח תוקפים את הנקודות החלשות בסלעים, המיים נכנסים לסדקים קופאים ומרחיבים אותם, באביב המים חודרים בעד הסדקים ומרחיבים אותם עוד עד שהסלע ניתק.

מפלי סובדי Sabbaday Falls

מסלול קצר ויפהפה שכולל הליכה לאורך שביל ומדרגות מעץ המובילות לגוה המפל, שבו זורמים מים שוצפים וקוצפים. השם המשונה מעט הוא הלחם מילים של Sabbath + Day . המסורת המקומית מספרת על קבוצת עובדים שבאה לאיזור כדי לסלול כביש. ביום שבת, יום מנוחה לחלק מהזרמים הנוצריים, הם השאירו את כלי העבודה והלכו לנוח ליד המפל ומעולם לא חזרו.

גבעת הסוכר ותצפיות נוספות

תצפית הנוף של Sugar Hill היא אחת מנקודות התצפית המרשימות ביותר לאורך כביש קנקמגוס. ממוקמת בערך באמצע הדרך בין לינקולן לקונווי, נקודת התצפית הזו מציעה נופים מרהיבים של הר טרמונט, צוק הינשוף, הר הדוב ועוד.

החל מגבעת הסוכר מתחילה עליה אל הפאס. לאורך הדרך אל הפס וומעט אחריו יש מספר נקודות תצפית בשני צידי הכביש עם חניות מסודרות.  עצרנו בעוד שתי  תצפיות נוספות: תצפית פמינגוואסאט ותצפית הנקוק.

מתצפית הנקוק נשאר קטע יחסית קצר של כביש עד ללינקולן ובו יש עוד מספר נקודות למסלולי הליכה, שאליהם לא הספקנו להגיע.

כביש נופי קנקמגוס – מידע שימושי

• מרבית הכביש נמצא בתוך היער הלאומי ההרים הלבנים. הכניסה לפארק והנסיעה לאורך הכביש אינה בתשלום, אבל החניה בשתלום של 5 דולר למכונית. להבנתינו זהו תשלום יומי – כלומר מרגע ששילמנו בחניה אחת, אנחנו יכולים להמשיך ולחנות בפארק לחניות שונות לאורך כל היום, וזה מה שעשינו.
• לעיתים החניה עמוסה ואנשים חונים בצידי הדרך, נראה שזה מתקבל בהנה (אלא אם כתוב בפירוש לא לחנות ) בתצפיות הקרובות לפאס אנשים פשוט ממתינים עד שחניה תתפנה
• מפת האתרים והמסלולים היוצאים מהכביש

מסלולי הליכה בהרים הלבנים

במלון קיבלנו רשימה של מסלולי הליכה מומלצים ברמות שונות וניסינו כמה מהם. המסלולים התגלו באמת כיפים מאוד, והערכות הזמנים מתאימות. אספר כאן על המסלולים שעשינו ובהמשך אציין את המסלולים המומלצים הנוספים שלא הצלחנו להגיע אליהם.

מפלי ריפלי Ripley Falls

• מסלול של כ 1 ק"מ ואורך כ 20-30 דקות הליכה למפל בן 100 מטר (כיוון אחד)
• המסלול יוצא מתוך חניה מסודרת בפארק קרופורד נוטץ'.
• החניה בתשלום את הכסף שמים במעטפה ומשלשלים לתיבה.

מסלול חביב של הליכה נעימה ברובו בעליה עד למפל. מכיוון שהמסלול הוא ביער אין כמעט נוף אבל ההליכה ביער בשלכת היא מרהיבה. עלי השלכת מרשרשים ומסגירים בעלי חיים קטנים : סנאים, מכרסמים ואפילו צפרדע. אם יתמזל מזל כם תפגשו את הרכבת הנופית של האיזור : צופרת ומקטרת.

בסתו המפל לא נראה מרשים במיוחד. אבל היינו במסלול כמעט לבד, מלבד זוג מבוגר שהביע את תמיכתו בישראל, והיה לנו נעים לפטפט עימם. המסלול הזה מתחבר למסלולים נוספים באיזור ובהחלט אפשר לבלות כאן חצי יום

הר וילארד

• מסלול של כ 5 ק"מ (הלוך חזור ), שלוקח בין שעתיים לשלוש
• עליה של 270מ
• חניה מסודרת ליד תחנת הרכבת קרופורד נוטץ', ממנה מתחיל השביל

הר וילארד Mount Willard הוא יעד טיולים פופולרי בתוך פארק קרופורד נוץ'. המסלול ברובו הוא הליכה ביער, לאורץ שביל העולה בעליה מתונה יחסית, עד שמציעים אל תצפית מרהיבה. בתחילתו השביל חוצה פלגי מים וקטנים, וההליכה היא ביער עם עצים רחבי עלים. ככל שעולים למעלה מתרבה כמות העלים המחטניים.
הפסגה של הר וילארד מציעה תצפית פנורמית מרהיבה על קרופורד נוץ', עמק נהר הסאקו והפסגות ההרריות שסביבו.זהו ללא ספק המסלול המרהיב ביותר שעשינו .

חדי העין יבחינו בודאי, בכך שעצים רבים כבר השילו עליהם. חווינו זאת גם בהליכה ביער. התזמון להגיע אל שיא השלכת הוא טריקי. ודווקא בעניין הרכבת היה לנו תזמון טוב וזכינו לשמוע ולראות הרכבת החוצה את העמק.

מרחצאות דיאנה

• מסלול של כ 1 ק"מ על שביל חצץ רחב, מתאים גם ממש אחרי הגשם
• חניה מסודרת בתשלום של 5 דולר

מרחצאות דיאנהDiana's baths הן סדרה יפהפייה של מפלים קטנים ובריכות צלולות. המפלים מוזנים מאגם לוסי אשר מגיע מהר ביג אטיטש. המים גולשים על פני מדפי גרניט חלקים בגובה כולל של כ-25 מטר. בעבר פעלה כאן מנסרה שנוהלה על ידי משפחת לוסי במאה ה-19. ובהמשך היה כאן פנסיון קטן לתיירים וחנות מתנות. לאחר שמשפחת לוסי מכרה את הקרקע, הפך האזור לחלק מהיער הלאומי וכל המבנים שנשארו הוסרו, והמפלים הפכו לאתר טבע מוגן.

מסלולים מומלצים נוספים

באיזור פארק פרנקוניה נוץ' , לא הפסקנו בכלל לטייל והוא משופע במסלולים יפים

• Artists bluff and bald mountain מסלול של כשעה ורבע  ומרחק של כשני קילומטר וחצי, יש בו עליות תלולות ונוף אל אגם.
• אחד המסלולים הפופולריים בפארק הוא FLUME GORGE והכניסה אליו כרכה בתשלום לא מבוטל  (18 דולר למבוגר ) והזמנה מראש לשעה ספציפית במשך היום. 
• Basin Cascade trail מסלול באורך של 3 ק"מ וכשעה וחצי הליכה. עולה לאורך נחל מדורג.

מסלול באיזור כביש 16

• Black Cap Path -מסלול של כשעתיים הליכה ואורכו כארבעה ק"מ.השביל, שנמצא ביער של אשוחיות ואשורים, מוביל לפסגה חשופה. הפסגה הסלעית מספקת נופים של מיין ושל הרי הוויט של ניו המפשייר.

העיירה ג'קסון

הגענו לעיירה במקרה בזכות המלון שלנו, אבל היא לגמרי שווה ביקור בפני עצמה. עיירה מתוקה, שבמרכזה עובר נחל עם מפלים. יש בה שני גשרים מקורים, וספריה עירונית מקסימה במיוחד.  מעניין לציין במשך 200 שנות קיומה החליפה מספר פעמים שמות. היא נוסדה על ידי יוצאי מאדבורי ולכן נקראה ניו-מאדבורי. במהשך שונה שמה לאדמס ע"ש הנשיא באותה תקופה  (1800 בערך ) ג'ון אדמס. בהמשך שונה שמה לג'קסון ע"ל ש"ש הנשיא אנדרו ג'קסון.  כיוון שהנשיא ג'קסון היה בעל עבדים, עובדה שמאוד לא מתישבת עם רוח תקופתינו, החליטו התושבים להשאיר אומנם את שם העיירה, אבל להקדיש אותה לגיאולוג המדינה צ'ארלס ג'קסון.

אנשי הדלעות

לקראת ליל כל הקדושים מזמינה העיירה את המבקרים בה לטייל ברחבי העיירה ובסביבתה ולחפש את "אנשי הדלעות". מדובר בדחלילים שראשם הוא ראש דלעת, המסודרים בסצנות בנושאים שונים. לעיתים קרובות זו פרסומת לבעלי העסק, אבל פרסומת מה זה יצירתית!  כך מצאנו להקת רוק, משפחה בחופשה,  גולש סקי וכלבו, חתן וכלה ואפילו את משפחת אדאמס.

מפלי ג'קסון

ממש במרכז העיירה נמצאים מפלים מרהיבים, במרחק הליכה מינימלית מהחניה.אין כאן ממש מסלול מוסדר, אבל אפשר לשוטט מעט על האבנים הרחבות. . יש במקום שולחנות פיקניק.

הר וושינגטון

בהיותו ההר הגבוה ביותר בסביבה הוא מהווה  מוקד משיכה למגוון אטרקציות. הוא ידוע במיוחד בזכות תנאי מזג האוויר הקיצוניים שבו. סביב להר יתכנו רוחות עזות. השיא הנמדד קרוב ל 400 קמ"ש. לצערינו, לא ביקרנו בו בגלל מזג האויר, אבל אני מסמכמת כאן מידע ונקודות עניין לפעם הבאה:

מסלולי הליכה בהר וושינגטון

ישנם מספר מסלולי הליכה העולים אל פסגת הר וושינגטון. המסלולים הם עליה מתמדת ויתכנו סביבו רוחות עזות. המסלול הפופולרי ביותר הוא Tuckerman Ravineבאורך של  6.5 ק"מ בעליה עד לפסגה. יתרונו העיקרי בכך שהוא מגיע מצד מזרח ומוגן ברובו מרוחות.שני מסלולים ארוכים יותר,שפחות מאמצים את הבירכיים הם מצידו הדרומי של ההר Boott Spur trail מצידו הצפוני- Lion head. מסלול Huntington trail הוא הקשה ביותר ולא מותאם לירידה.

אפשר לעלות להר גם בכלי רכב. כביש נופי (בתשלום ) עולה עד למרכז המבקרים בפסגתו. אפשרות נוספת היא לעלות ברכבת תיירותית (נסענו בכזאת באוסטריה, נחמד עם ילדים, אבל מספיק פעם אחת בחיים)

ההרים הלבנים – מידע נוסף טיפים ותובנות

• כמה זמן ? לפחות 3 ימים מלאים.
• מתי? תחילת אוקטובר עד אמצעו, עדיף באמצע שבוע
• מה עושים בימים גשומים ?
  • זמן טוב לספא , בריכה או פארק מים
  • ביקור במוזיאון הסקי הקרוב למלונכם
  • יש מסלולים שהם דווקא אפשריים ומרשימים בגשם (קחו מטריה) כמו מרחצאות דיאנה
• אתר ההרים הלבנים המרכז מידע על הפארקים השונים, אטרקציות והמלצות למסלולים.
• הקהילות בהרים הלבנים בראי ההיסטוריה
• ניו המפשיר היא מדינה ללא מס, ולכן שווה לרכז קניות באיזור. סטלרס -גרין הוא אאוטלט מוצלח למדי ליד נורת' קונווי , ויש בו מסעדה אסיאתית מוצלחת.