5:30 בבוקר. המרינה של הרצליה שקטה וחשוכה. טריקת הדלת של האוטו מהדהדת על פני הרחוב. אני עושה את דרכי בשקט אל הפינה הדרומית ביותר של המעגן. זהו מקום העגינה של המד-אקס (MedEx) ספינת מחקר של עמותת אקואושן המשרתת חוקרים מאוניברסיטאות בארץ ובחו"ל. מישהו מדליק את האור על סיפון האוניה בדיוק כשאני …
דקות ארוכות אני יושבת מול הכוורת. הפעלתנות דווקא משרה עלי שלוה. דבוריי דבש רבות מספור כבר יצאו ממנה ונכנסו אליה. הנכנסות נושאות איתן צידה: על רגליהן האחוריות מוצמדות כדורי אבקת פרחים, בגופן הן נושאות צוף. "מלח-מים, מלח-מים" כך היינו שרים, כשהיינו ילדים, למראה דבורה מתקרבת אלינו. חוזרים שוב ושוב על …
אחר צהריים של תחילת ספטמבר. חוף הים של מכמורת מקבל אותנו ברוח חמה, מלוחה ולחה. חוף הים כמעט ריק . לרובינו הקיץ תם, כששנת הלימודים מתחילה. במהרה מתקבצים על החוף חבורה של אנשים נרגשים: מתנדבי רשות הטבע והגנים במרחב שרון והיחידה הסביבתית של השרון. מתברר שמלבד ילדינו, ישנם עוד יצורים …
הקטנה חגגה 5. אירגנו לה מסיבה קטנה, אינטימית וזורמת ב"משק ברגר" בכפר הס. כבר בדרך המובילה למקום מבינים שמדובר בדבר האמיתי, ולא בפינת ליטוף לפעוטות. הדרך מובילה אותנו לפאתי הכפר מעבר לשדות. חונים בשולי חורשת אקליפטוס. ביציאה מהאוטו אנחנו שומעים פעית כבשים. זהו משק אמיתי, עם דיר גדול, רפת גדולה, …
תמיד נדמה לי שדווקא לאחר ששערי גני החיות והפארקים נסגרים, מתחיל כל האקשן :החיות יוצאות ממחבואן, ופונות לעיסוקיהן הטבעיים, איסוף מזון, משחקים, יצירת קשרים חברתיים, ומנוחה של ממש. בכל הזדמנות שאפשר אני מצטרפת לסיור זריחה/שקיעה/ערב שמתרחש לאחר שעות הפעילות המוכרזות של המקום.הסיורים – אף פעם לא מאכזבים. אחד מגני החיות החביבים עלינו …
