חופשת מולדת היא לא חופשה רגילה. היא קצת חו"ל והיא קצת בית. חופשת מולדת זה זמן צפוף עם המשפחה. זה לנסות להשלים לילדים זמן עם בני דודים. זה להראות להם משהו, מאיך שאנחנו גדלנו. זה האוכל של בית. זה החום, הלחות. זה קצת הלם תרבות. סיר הלחץ הזה טומן בחובו פוטנציאל לפיצוץ, לחיכוכים או לאכזבות. איך הופכים חופשת מולדת לחופשה מוצלחת ? בפוסט משותף לי ולאחי אנחנו מסכמים תובנות.
וברוח הפוסט תמונה נוסטלגית: אחי ואני באירוע משפחתי באלף הקודם. את הפוסט מלוות תמונות שצולמו על ידי ועל ידי אחי במהלך החופשה
חופשת מולדת על מה ולמה?
זו היתה הפעם השלישית שאחי ומשפחתו הגיעו לארץ לביקור מאז עברו להתגורר לפני 10 שנים בחו"ל.
חופשת מולדת ראשונה ערכו לאחר שבתם השניה, האוסטרלית, נולדה. הם הגיעו אלינו מאוסטרליה הרחוקהץ במשך שבועיים ימים עסקו בהתרוצצות לאורכה ולרוחבה של הארץ, מנסים לדחוס לזמן הקצר כמה שיותר מפגשים עם חברים, משפחה ומיני סידורים. חזרו הביתה – מותשים.
החופשה השניה היתה לפני שנתיים, בזמן קורונה. הפעם הגיעו מסיאטל הקרובה.. את הקורונה אספו כנראה בדרך, והיא עברה וקפצה מאחד לשני, מצמידה אותם לדירתם ומחרבת את חופשתם. הפעם, חופשת מולדת שלישית, היתה החופשה המוצלחת מכל, והם חזרו לביתם מלאי מצבורים, ועם טעם של עוד.
ביקשתי מאחי לשתף את התובנות שלו איך להפוך חופשת מולדת לחופשה מוצלחת. אבל קודם כל תכירו את הנפשות הפועלות: אחי , גיסתי, ושתי בנותיהן בנות 11 ו9.
חופשת מולדת מוצלחת – טיפים ותובנות
אז נתחיל מהעיקר, אני שאולת את אחי. והוא עונה.
נראה שפצחתם את הסוד: איך להפוך חופשת מולדת לחופשה מוצלחת? מה הטיפים שלך ?
- להיות ב״מוד תייר״ כל הזמן.
- להשלים עם זה שישראל יקרה מאוד.
- לזכור שעבור הילדים זה לא הבית שלהם ולחשוב איך עושים בחופשה שיהיה להם נעים.
- אנחנו תיירים שיודעים את שפת המקומיים ויש לנו במדינה קרובי משפחה. כל דבר אחר – לא מעניין. בטח ובטח ובטח לא ללכת להפגין, לא לדבר על פוליטיקה (כן, אפילו אני לא מדבר על פוליטיקה בארץ).
- לראות *רק* את מי שרוצים לראות. אין ״לא נעים לי״ מאנשים אחרים בטח לא בארץ.
- לצחוק על כל דבר כולל מה שהיה מרגיז בעבר, כולל איך שנוהגים בכביש…
- להתמקד במה שטוב בארץ – אוכל, חופים, אתרי תיירות שונים.
- אם יש סידורים בירוקרטיים בארץ, לקחת בחשבון שהם אולי לא יסתיימו בפעם אחת, ולהערך בהתאם מבחינת כמות ימי שהות.
איך מסדרים ל"ז מפגשי קרובים שלא יעיק על הילדים ?
נותנים להם זמן להתבטל. אם אפשר להאריך את הביקור. (אחי ומשפחתו היו שלושה שבועות בארץ )
מה הפתיע אתכם בארץ ?
לא הפתיע אותנו כמעט כלום. סה"כ כמו מקומות אחרים ישראל מתפתחת ושכונות משנות את פניהם (אחי הופתע ששכונת הדר בחיפה הפכה לשכונה חרדית )
הדבר היחיד שלא נערכנו לו נפשית זה כמה האוכל התייקר – גם בסופר וגם בחוץ, ובשנה אחת.
חופשת מולדת היא תמיד קצת חופשה נוסטלגית. באיזה מקומות נוסטלגים הייתם ?
נתניה – עשינו את הסיבוב שאני והחבר׳ה היינו עושים לא מעט בימי שישי – קאזה מיה (הפיצריה שקיימת כבר מ1981), הגלידה האיטולקית טוני אייס (קיימת רק מ1998, הייתי ממש מופתע כשבעלת המקום אמרה לי, הייתי בטוח שפתחה לפני, כנראה היינו הולכים למקומות אחרים לפני שלא קיימים), ראינו גם את קפה שטמפפר, אבל לא נכנסנו (גם קם ב1998), את מה שהיה מסעדת אפרופו. וכמובן ביקור בכיכר העצמאות עם המזרקה החדשה שהיא העתק של הישנה.
אחי ואני גדלנו בנתניה. בנעורינו נתניה היתה מרכז חיינו: לבילויים, לחברים, לים. גם אני חזרתי לנתניה לסיור כתיירת, וחזרתי עם המלצות.
ביקור נוסף נוסטלגי, היה בטכניון. אחי ואני בוגרי הטכניון וכעת בכורתי לומדת שם. אחי אפילו פגש פרופסור שלמד אצלו את יסודות הבינה המלאכותית, כשעוד היתה בחיתוליה.
אטרקציות לילדים בעת חופשת מולדת
חופשת מולדת עם ילדים היא קודם כל חופשה. משהתבשרנו על הביקור המשמח, ניסיתי לחשוב על אטרקציות ומקומות, שיענינו את אחיניותיי שמגיעות מסיאטל: דוברות אנגלית, דוברות מעט עברית וסובלות מחום. מה יש לנו כאן שאין באמריקה?
אז ים. ועוד ים. ועוד ים. אנחנו לוקחים את זה כמובן מאליו, אבל חופי ארצינו נפלאים. יש חול דק ונעים, המים לא קרים, יש גלים לתפוס, ויש צדפים . ללא ספק הפייבוריט של האחיניות שלי!
הייתי בוחרת גם איזשהו מרכז מבקרים, שמספר משהו על הישראליות ופונה לילדים ( בלי יותר מדי פומפוזיות, סיפורי גבורה או מורשת קרב. קיץ. חופש. עזבו אותנו מציונות ופוליטיקה) אז האם יש משהו יותר ישראלי מבמבה? מכירים ילד ישראלי בארץ או בחו"ל שלא אכלו במבה? מרכז המבקרים של מפעל במבה בקרית גת נבחר על ידי אחי והיה הצלחה גדולה .
מעבר לכך, טיולים קטנים ברדיוס הקרוב של הדירות בהן התגוררו. טיול ביפו העתיקה : גלידה- חומוס- אבולעפיה, וכל מתחם שוק הפשפשים. סיבוב במתחם שרונה. ביקור מוצלח מאוד במדעטק בחיפה. סיבוב בכרמלית וברכבלית.
לינה ורכב בארץ
כשאחי מדבר על "מוד תייר" הוא מתכוון שיש להתנהל בארץ, כאילו הגעתם לכל יעד תיירותי. זה כולל שכירת רכב, ולא לבקש טובות של הסעות מהמשפחה. זה כולל שכירת דירה או מלון, ולא להצטופף בחדר הילדות שלכם בבית עם כל המשפחה.
הרכב נשכר עוד מחו"ל לכל התקופה. נלקח והוחזר בשדה התעופה.
בחופשה הזו התגוררו אחי ומשפחתו בשתי דירות:
- דירה בבית ים, הקרובה למקום מגוריה של סבתא, חוף הים הסמוך היה בונוס.
- דירה בחיפה בהדר, המרחק הליכה מהכרמלית ומהמדעטק.
מהצד השני – טיפים לאירוח מוצלח
- אין כמו בילוי משותף בין ילדי המשפחה מהארץ ומחו"ל לקירוב לבבות. חוויות משותפות הן הדבק של המשפחה. מה עושים ? את הדברים הכי בסיסים. אירוח בבית עם המון זמן חופשי, פעילות משותפת בים, בבריכה, פיקניק. טיול משותף.
- תנו להם ספייס. הם צריכים דקה להתרגל אלינו שוב…
- תעדכנו אותם מראש על כל הדברים הקטנים שיקלו על הטיול שלהם : כרטיס רב קו, מוביט, אפליקצית גט.
- זה הזמן לתמונות משפחתיות! כמה שיותר. גם אם השיער פרוע ואתם מזיעים. כמה כבר הזדמנויות יש לכם לעשות כאלה?
- ומהצד השני – יש לכם משפחה בחו"ל, למה שלא תסעו לבקר אותם ? הכי שווה לטייל בחו"ל עם עצות של מקומיים. כך נסעתי עם קטנת הבית לחודש באוסטרליה, לאחר שבכורתינו סיימה להדריך במחנות רמה בארה"ב, הצטרפו אליה האיש וקטנת הבית לסיבוב בסיאטל, וונקובר.
- זה גם הזמן לפתוח אלבומים משפחתיים ישנים ולהזכר איך היה פעם. את אהבת הטיולים ירשנו אחי ואני מאמא. מעט על טיולינו סיפרתי בפוסט על הטיול ללגולנד, ועל הטיול לבודפשט.
אני חושבת שאני מכירה את פועלו של אחיך בלינקדאין, ואולי אפילו מפורום ״עובדים בהייטק״ בתפוז.
ובתור מי שגרה כילדה שנתיים בניו יורק עבור הפוסט דוקטורט של אבא שלי, וגם שהיתה ברילוקיישן בארה״ב בעצמה למשך כמעט ארבע שנים (בין תחילת 2001 לסוף 2004), אני כל כך מסכימה עם הגישה שבביקורי מולדת אתה יותר תייר מאשר אזרח חוזר. אני לא מפקפקת באהבה של ישראלים ברילווקיישן למדינה ובאכפתיות שלהם כלפיה, אבל אני כן חושבת שבמדינה אינטנסיבית כמו ישראל, כדי לחוות את המציאות בה צריך לגור בה.
תודה רבה עדי על התגובה והשיתוף , אכן אחי פעיל בפורמים של עובדי היטק. אני מסכימה שברגע שעוברים לחו"ל ולו רק לרלוקיישן , זוית הראיה משתנה. דברים שרואים משם. וגם לנו הישראלים, טוב לראות קצת איך נראים חיי היומיום במקומות אחרים.
השאלה היא עד כמה אנחנו יכולים להיות מעורים בחיי היום יום בתור תיירים?
יש לי שתי ״חברות״ בפייסבוק שלמדו איתי בשכבה בתיכון שלפני כמה שנים שתיהן עברו לרילוקיישן לאיזורים שונים בקנדה. אחת מהן ומשפחתה עדיין שם, אבל ה״חברה״ השניה החליטה לחזור לארץ. היא סיפרה שבהתחלה היא מאוד התלהבה מהנימוס של המקומיים לעומת התוקפנות של הישראלים, אבל עם הזמן הבינה שגם הקנדים החביבים מביעים את האגרסיות שלהם, אבל בצורה הרבה יותר פאסיבית אגרסיבית מאשר פשוט אגרסיבית כמו הישראלים, ולה אישית זה הרבה יותר הפריע.
והראיה בהחלט משתנה במעבר לחו״ל ובעיקר בהבנה של איך המצב בארץ נראה מנקודת מבטם של אנשים בחו״ל.
כתיירים לדעתי אי אפשר להיות מעורים, אבל במדינות אדיבות נעים להיות תיירים. אני חושבת /שמי שמגיע לחופשת מולדת – הוא לא בדיוק מקומי אבל גם לא בדיוק תייר.
מה התאריכים האפשריים הבאים לטיול בקורפו ?
הי אילן. לגבי טיול בקורפו – זה טיול עצמאי. אתה יכול להזמין טיסה ומלון ולהתבסס על ההמלצות שכתבתי בפוסטים. זה לא טיול מאורגן
לקרוא על ביקור מולדת בימים אלה כשרבים מדברים על הגירה ומימוש הדרכון הזר – נותן הצצה לחיים האחרים האלה. חייבת להודות שהרגשתי רע עם הרעיון של ילדים עם עברית מגומגמת והצורך להכיר להם את הארץ, שעבורם היא כנראה עוד טיול או סתם טיול. ובכלל משפחות שנקרעות וכפי שהגדרת ״הצורך להתרגל מחדש״.
תודה מלי. אין ספק שההחלטה לעזוב היא לא פשוטה. אנחנו מאוד מתגעגעים במיוחד שאחי וגיסתי היו בקשר קרוב עם ילדי לפני שנסעו. אפשר להגיד שאנחנו דור שלני למשפחה קרועה. כשעלינו לארץ מברה"מ משפחתי המורחבת נפוצה לכל עבר על הגלובוס
מכירה את הביקורים האלה של האח המבקר במולדת. בהיבט של המפגש המשפחתי זה תמיד מרגש וכולנו מחכים לזה. ומכירה גם את הדילמה הזאת במינונים. באמת בשנים האחרונות אחי אינו מתחייב לאיש והקצב מותאם אך ורק לצורכי המשפחה. היו שנים שהביקוא היה "קריעת תחת".
נהניתי לקרוא.
תודה רבה זיוה. מאחלת לך הרבה מפגשים משפחתיים. לא להתחייב לאיש זה טיפ טוב!
כמה שהטיים חשובים! אני מגיעה עם כל המשפחה (בדרך כלל) לחופשת מולדת ארוכה (שלושה שבועות עד חודש) בקיץ ועוד ביקור אחד לפחות של שבוע-שבועיים באמצע השנה. לא מוותרת על זה למרות כל הלחץ… הרבה פעמים זקוקה לחופשה אחרי החופשה 🙂
תודה רבה גלית. אני באמת שמתי לב לביקורים התכופים שלך בארץ. אין ספק שחופשות ארוכות זה המפתח. צריכה חופשה מהחופשה – למה?
כי צריך קצת לנוח מהמירוץ הזה לפעמים…. פשוט בטן-גב…
אה, כמובן.
מזדהה מאוד עם הנאמר.
גם לי יש אח באוסטרליה, כבר שנים רבות.
ובביקור האחרון שלו לפני מספר חודשים הרגשנו ממש את הקושי שלו להספיק הכל כתייר וגם לענות על הצורך של כל המכרים להספיק לראות אותו.
היה לו ממש קשה והוא הותש.
בפעם הבאה אתן לו לקרןא אתכם 😊
כתבתם מקסים.
תודה רבה שנהב! באמת מרוץ קרובים יכול להיות מתיש. מאחלת לכם להפגש בקרוב!