בניין הזכוכית המודרני של עירית ניקוסיה נראה כמרחף מעל האתר הארכיאולוגי שלרגליו. גם בלי לקרוא את ההסברים ניתן לזהות את קווי המתאר של כנסיה עתיקה. קיר הבניין הסמוך מעוטר בציור קיר שמח. הוא ממוקם צעדים ספורים מקו הגבול, שמעברו השני מציצים שני מינרטים. כמו בביקור שלנו בסופיה, באמצע טיול בניקוסיה הגענו למקום, שבו במבט אחד אפשר לתפוס את המהות של העיר. גלים של כובשים השאירו סממניהם לאורך השנים. תרבותם של מהגרים חדשים התערבבה בזו של המקומיים. ההיסטוריה מונעת מסכסוך לסכסוך, אבל ביומיום מנסה האדם להקיף את עצמו ביופי ובנוחות. ניקוסיה היתה המענינת ביותר מבין הערים שביקרנו בקפריסין. מזמינה אתכם לקרוא על החוויות, המקומות והמלצות נוספות עבור טיול בניקוסיה.
- נקוסיה ממעוף הציפור
- מוזיאון העיר ניקוסיה
- טיול בעיר העתיקה
- על העיר המחולקת
- אומנות על קו הגבול
- מידע שימושי : אוכל, לינה ועוד המלצות
טיול בניקוסיה ממעוף הציפור
טיול בניקוסיה כמעט מתבקש להתחיל מתצפית. האם אפשר לראות את קו הגבול שחוצה את העיר ? אני שואלת את עצמי. האם אפשר לזהות שינוי בארכיטקטורה? את ציורי הדגלים הטורקיים על מדרונות רכס ההרים, שלמרגלותיו ממוקמת ניקוסיה, אפשר לראות עוד מהאוטוסטרדה בדרך אל העיר.
מגדל שקולאס, המכונה גם מגדל לדרס, מספק תצפית של 360 מעלות על העיר- מהקומה ה11. המבנה עצמו, שנבנה בסוף שנות החמישים, נראה מכוער למדי. עד סוף שנות השבעים היה היה המבנה הגבוה ביותר בקפריסין ושימש כמשרדם של שתי חברות מסחריות.
ניקוסיה עוצבה על ידי מאות שנים של השפעות תרבותיות והיסטוריות. הארכיטקטורה של העיר משקפת את מורשתם של שליטים שונים, כולל הוונציאנים, הלונגיאנים, העות'מאנים והבריטים. מרבית המבנים ההיסטוריים נמצאים בתוך החומות של העיר העתיקה. החומות שנבנו במאה ה16 על ידי הונציאניים, על מעוזיהם בצורת לב והשערים הראשיים עדיין עומדים ומאוד מרשימים. העות'מנים שכבשו את קפריסין בסוף המאה ה16 הביאו איתם את הצורות המעוגלות של הקשתות, הכיפות והחצרות. הבריטים ששלטו בעיר החל מסוף המאה ה19 בנו מבנים בסגנון ניאו- קלאסי וויקטוריאני. העיר החדשה, המודרנית, נצבת מחוץ לחומות . בין בנינים חסרי דמיון, צצים בשנים האחרונות מבנים ארכיטקטונים מענינים.
הקומה ה11 אינה גבוהה מספיק כדי לראות קווי גבול, להציץ אל הצד הטורקי או לראות את קווי המתאר של חומות העיר. אבל התצפית יפה ובהחלט שווה להגיע. למרות המראה המיושן של המקום אנחנו מדיעים לביקור. התצפית על כל חלקי העיר מלווה בהסברים טובים על נקודות עניין עיקריות. יש סרט מבוא מצויין, שמספר על ההיסטוריה של העיר.
תצפית ממגדל שקולאס – מידע שימושי
המקום נקרא Shacolas Tower Museum & Observatory והכניסה אליו היא מרחוב לדרה. הוא פתוח כל יום והכניסה בתשלום של 2.5 יורו.
מוזיאון ניקוסיה – הצצה אל העבר
מוזיאון העיר ניקוסיה ממוקם בבית היסטורי בלב העיר העתיקה. סוחר עשיר בנה אותו בסוף המאה ה19 כנדוניה לביתו. בגלגוליו השונים הוא שימש כמלון, וכבית מחסה לפליטים בעת הפלישה הטורקית. בקומת הכניסה אפשר לראות את אריחי הרצפה המעוטרים, ומהחלונות להנות מראה גגות נאה של המבנים השכנים.
המוזיאון מספר את סיפורה של ניקוסיה לאורך ההיסטוריה, החל מהתיישבויות הקדומות, דרך השפעותיהם של הכובשים ועד למאורעות שהביאו לחצית העיר לשניים. התערוכה מאורגנת היטב, עם מידע מעניין אבל לא עמוס מדי. בכל תקופה יש התיחסות הן לחיי היומיום של התושבים והן לחייהם של השליטים. אפשר לראות דמויות לבושות בבגדים תקופתיים, כלים ותכשיטים, חדרים מעוצבים ברוח התקופה.
גולת הכותרת של המוזיאון בעיני הוא אוסף כלי הקרמיקה, שיוצרו בימי הביניים בעיר. מדובר בעיקר מקערות מעוטרות, בגנון יחודי לעיר, וכוללות עיטורים על בעלי חיים, אנשים, צמחים ואיורים גיאומטרים. האיורים נאיביים וציבעוניים, ובמידה מסויימת מקדימים את זמנם. הם בהחלט יכולים היו להמכר בדוכן קרמיקה ביריד מודרני. העיטורים מספרים לא מעט על החיים בימי הביניים בעיר. התצוגה המשולבת עם קטעים ממקורות מחיה את התקופה.
בחדר המפות יש מפות מענינות מאוד של קפריסין מתקופות שונות, עצי משפחה של מלכי קפריסין, ספרים שכתבו נוסעים לאורך ההיסטוריה, ומפות של ניקוסיה, שנראות כמו במשחקי מחשב . בקומה התחתונה ישנו הסבר גיאולוגי מעניין על הוצרותה של קפריסין, ומאובנים של עץ מחטני .
הביקור במוזיאון היה מבחינתי הרקע הנדרש להמשך טיול בניקוסיה.
מוזיאון העיר ניקוסיה – מידע שימושי
- בקומה העליונה של המוזיאון צוצגת תערוכה מתחלפת על חצית העיר. התערוכה עד סוף אוקטובר 2025 ומאוד מענינת.
- הכניסה למוזיאון בחינם והביקור בו מתאים מאוד עם ילדים.
- מידע נוסף על המוזיאון ושעות הפתיחה
טיול בניקוסיה העתיקה
מוכר המזכרות הזקן רק סיים לפרוש את מעמדי המזכרות מחוץ לחנותו, ומיד החל טורח בפרישת גגונים ומטריות. ענן שחור בשמי ניקוסיה מאיים על מרכולתו. לקוח בודד שותה קפה בקפניאון הסמוך, רכון אל הנייד שלו. שיח הויסטריה שולח את ענפיו העירומים להשתרג מעל הרחוב. אוטוטו, בעונה הנכונה אפשר יהי לצלם כאן תמונות אווירה נהדרות. הבתים הסמוכים סגורים ומסוגרים. ניקוסיה העתיקה נמה את שנתה לפני תחילת עונת התיירים.
על היסטוריה וארכיטקטורה
שיטוט בעיר שנמה את שנתה היא הזדמנות נהדרת להרהר בתהליכים היסטורים. ערים נתונות במתח מתמיד של שינוי ושימור. בעיר רצף התישבותי לאורך מאות ואלפי שנים, ישנה מעין היררכיה של מבנים.עד לחקיקתם של חוקי שימור המבנים היסטוריים בשלהי המאה ה19 מיחזרו האנשים את חומרי הבניה בסביבתם. בתי המגורים, באופן טבעי הם הקלים ביותר לשינוי, להריסה ולמיחזור. הם נבנו על ידי התושבים הפשוטים, לעיתים מחומרים מתכלים. בכל דור ודור הותאמו הבתים לצרכיהם של התושבים, נהרסו ונבנו מחדש בסגנון התקופה. הבתים בעיר העתיקה משקפים את שלהי התקופה עותמנית ואת התקופה הבריטית: מרפסות התלויות מעל הסמטאות, לצד מבנים בסגנון ניאוקלאסי, עם עיטורי כותרות עמודים. לפעמים הם גם וגם. פה ושם אפילו אפשר לראות קצת ארט דקו ובאו-האוס.
מבני ציבור, שנבנים בדרך כלל כדי להרשים את הנתינים, יחזיקו מעמד זמן רב יותר. לעיתים יעשו בהם שינויים. בניקוסיה,הכנסיות הראשונות, נבנו מאבן הגיר המקומית כשלטו באי הביזנטים.הם המשיכו לשרת את האוכלוסיה המקומית, כשהגיעו הלוסיאנאנים מצרפתו הביאו איתם את הדת הקתולית וסגנון בניה גותי. הוונציאנים לא הוסיפו כנסיות, אבל דאגו לביצוריה של העיר. משכבשו העותמנים את העיר מידי הונציאנים הפכו את הכנסיות למסגדים. דוגמה נהדרת לכך היא כנסית סופיה הקדושה, שנבנתה בסגנון גותי על ידי הלוסיניאנים, הפכה למסגד בימי העותמנים שהוסיפו לה מינרטים. החומה הונציאנית המשיכה לשרת גם את התורכים, ונותרה על תילה עד לעידן המודרני. המעוזים והחפיר הפכו לפארק: דשא ירוק, ספסלי עץ מעוצבים.
כיכר אלפטריה, כיכר החירות, החדשה ממוקמת בדיוק על הגבול בין העיר העתיקה והחדשה. היא תוכננה על ידי זאהא חדיד והיא בוודי אחת הפנינים הארכיטקטוניים של העיר. יש בה שני מפלסים, מרחב ציבורי גדול ומעניין, שילוב של מים, דקלים ודשא עם אבן, המשתלבת עם מראה העיר העתיקה.
חוברת מידע מענינת על הארכיטקטורה של ניקוסיה
העיר שלא חוברה לה יחדיו
ההליכה לאורך הרחובות הנושקים לקו הגבול מתעתעת. בארים, בתי קפה ומסעדות קטנות המתמלאים באיטיות הראויה לצהרי יום א. מצד שני עמדות שמירה.מנגד- מחסומים מצלמות וחוטי תיל. מצד אחד אומנות קיר חביבה, מצד שני, שלט – איזור צבאי אסור לצלם. בשקט של יום א הרוח נושאת איתה ציוץ של ציפורים. אומרים שבשטח החיץ המפריד בין שתי הערים, בוא כמעט ולא דורכת כף רגלו של אדם כבר 50 שנה, התפתחה מערכת אקולוגית יחודית. צלצול פעמוני הכנסיה מתערבב בקריאתו של המואזין.
כמעט 80 שנה שלטו הבריטים באי הקטן, מאז כבשו אותה מידי העות'מנים. בזמן שלטונם התעוררו רגשות לאומיים בקרב הקפריסאים. .שתי הקהילות האתניות הגדולות של האי, הקפריסאים ממוצא יווני והקפריסאים ממוצא תורכי, אומנם רצו להפטר מהבריטים, אבל כל קהילה רצתה משהו שונה. הקפריסאים , שהיו הרוב, רצו אנוסיס (סיפוח ביונית ) ליוון. ואילו התורכים רצו טאקסים (חלוקה לשתי מדינות בתורכית) באוגוסט 1960 הכריזה קפריסין על עצמאותה. רגשות לאומיים ומלחמת גרילה של ארגון מחתרת קפריסאי- יווני , לחץ בינלאומי ומגמה כללית של דה-קולוניאליזציה לצד רצון לשמור על אינטרסיים במזרח התיכון הביאה את הבריטים לעזוב את האי. הסכם ציריך-לונדון שנחתם שנה קודם בין שלוש בעלות העניין בריטניה, יוון וטורקיה, השאיר לבריטים שליטה בשני בסיסי חיל האוויר, ואסר על טאקסים ואל אנוסיס. מבסיסים אלה המריאו מטוסים שסייעו בהגנה על ישראל בליל הטילים האיראני.
החלוקה הראשונה של ניקוסיה קרתה כשלוש שנים אחרי קבלת העצמאות. מתח ומעשי עוינות בין שתי הקהילות התפשטו בעיר. ב1974 במהלך הפיכה הכריזה קפריסין על כוונתה לחבור ליוון. התורכים פלשו לאי , כדי לשמור על האינטרסים שלהם. הקו הירוק, איזור החיץ, מפריד בין שני חלקיה של העיר. מצד אחד לפקוסיה היוונית, ומצידו השני לפקושיה התורכית.
מעברי הגבול ומבט לעתיד
בקצה רחוב לדרל, רחוב קניות מרכזי בעיר, הקרוי על שם אחד משמותיה העתיקים של העיר, ממוקמת נקודת מעבר גבול. זהו מעבר גבול להולכי רגל, וניכרת בו תנועה ערה של עוברים. הרוצים לעבור, ניגשים לחלון של בוטקה קטן, מראים את דרכונם או תעודתם וממשיכים הלאה. הענינים נראים שקטים כאילו מדובר במעבר בין שתי מדינות ידידותיות. מטרים ספורים משם אנדרטה המסמלת את החלוקה ואת הנסיונות לאיחוד העיר. על קיר סמוף שלט פסיפס ועליו הכיתוב – Peace.
לעבור או לא לעבור ?
קפריסין התורכית הכריזה על עצמאותה, אבל מלבד תורכיה אף מדינה לא מכירה בה. מדינת ישראל אינה אוסרת ביקור, אבל יש שפע אזהרות והנחיות באתר משרד החוץ. קבוצות הפייסבוק נחלקות בין סיפורים על נופש מהנה וזול , לבין אזהרות והפחדות בנושא תושבי החלק התורכי וצה עלול להיות היחס לישראלים. לשיקולכם. מה אנחנו עשינו? ובכן, במסגרת יום טיול בניקוסיה ממילא לא היה מספיק זמן, אז גם לא היתה שום דילמה.
אומנות על קו הגבול
לאורך הרחובות הצמודים לקו הירוק (אבל לא רק) מצאנו הרבה מאוד גריפיטי ואומנות קירות. בנינים רבים נטושים ומטים לנפול. ניכר כי העיריה מנסה להפיח חיים באיזור זה. אומנם בנינים רבים שופצו והפכו למחסנים, אבל בבנינים אחרים ישנם בארים ובתי קפה ואפילו סטודיואים לאומנות.
אומנות מודרנית בתחנת כוח
המרכז העירוני של ניקוסיה לאומנות עכשווית ממוקם בלב העיר העתיקה, בבניין של תחנת כוח ששופץ והפך למוזיאון. בעת הביקור שלנו מוצגת תערוכה בעוסקת בנושא הטקסטיל כאמצעי לביטוי אומנותי. הטקסטיל – והאומנויות המלוות אותו : רקמה, טוויה, אריגה, תחרה הן חלק מהמסורת של האי קפריסין. לצד העבודות המודרניות ישנה תערוכה מענינת המדברת על הטכניקות המסורתיות והתיעוד שלהם. התערוכות במקום מתחלפות, ובהחלט כדאי להכנס ולהציץ . הכניסה בחינם.
מוזיאונים וגלריות נוספות שלא הספקנו לבקר אבל נראים מענינים:
לבנטיס – אומנות אירופאית ומקומית
טיול בניקוסיה או במנילה?
צמוד לכיכר אלפטריה המודרנית ממוקמת תחנת האוטובוסים המרכזית של ניקוסיה, שהיא דווקא קצת בטעם של פעם. שם פורקים אוטובוסים את קהלם – אנשים מכל הצבעים והמינים. בליל השפות שנשמע מסביב מזכיר מגדל בבל מודרני. במקום קפריסאים מקומיים, רוב האנשים הם עובדים זרים ומהגרים ממדינות עולם שלישי, במיוחד מהפיליפינים. לבושים במיטב מחלוציתיהם, נושאים שקיות של קניות, עוצרים לשיחה תוססת עם מכריהם. ברחובות הסמוכים לתחנה ולכיכר אנחנו עוברים ליד דלתות פתוחות למחצה שריחות אסיאתיים מעוררי תיאבון עולים מהם. קצת כמו בתחנה המרכזית של תל אביב, אני מרגישה שהגעתי למטבחים המחתרתיים של ניקוסיה. כשלרגע נפתחות הדלות ניתן לראות כי המקומות הומים אנשים. החוויה היא כמעט סוריאליסטית – במקום להרגיש שאנו מטיילים בעיר קפריסאית עתיקה עם מורשת היסטורית עמוקה, אתה מוצא את עצמך בלב קהילה שמספרת סיפור אחר לחלוטין על קפריסין של היום.
בבית אני קוראת שהקהילה הפיליפינית היא אחת הקהילות המשמעותיות בקפריסין, עם כ-18,000 חברים . כמו בישראל מרביתם מועסקים בטיפול ובעזרה במשק בית, מלונאות, חקלאות ובנייה. גם כאן תנאי העבודה וחיים שלהם הם לא פשוטים . יום א, הוא יום המנוחה, וכמו אצלינו זה היום למפגשים חברתיים, קניות ותפילה משותפת. לרגע אחד אני חושבת לנטוש את רשימת האתרים והמוזיאונים שהכנתי להיום, ולהשאר כאן ב"מיני מנילה". אבל אני לא בטוחה שאתקבל בברכה ובכלל – אני אפילו לא יודעת מה להזמין. בדיעבד ובעקבות פוסט שאני מוצאת ברשת, אני מבינה שזה המקום לאכול אוכל פיליפיני אותנטי. אז רושמת לי לפעם הבאה.
טיול בניקוסיה – מידע שימושי
- ניקוסיה מרוחקת כשעה נסיעה מנמל התעופה לרנקה, ואפשר להגיע אליה משם באוטובוס. .
- הגענו לביקור חד יומי, אבל התרשמתי שאפשר בהחלט להקדיש לה יומיים מלאים. זו בהחלט עיר שארצה לחזור אליה.
- ימי ראשון מחוץ לעונה הם זמן פחות טוב להגיע, כי העיר די שוממה.
- לא יודעת למה לא חשבתי על סיור מבוסס טיפים. הזדמנות מצויינת לשאול שאלות על העיר המסקרנת הזו.
אכול ושתה
באופן אקראי בחרנו במסעדה To Anamma לארוחת צהריים, ממש על רחוב לדרס. מבחוץ היא אולי לא נראית מזמינה, אבל יש לה גן קסום (מקורה). למרות שעת הצהריים היחסית מוקדמת המסעדה היתה כמעט מלאה, אבל נמצא לנו שולחן. את הארוחה הנעים זמר עם גיטרה, ששילב בין שירים ביוונית ואולדיז באנגלית. נזהרים בכמויות המזון חלקנו בירה, מוסקה וסלט קפריסאי. הסלט הוא הגירסה המקומית לסלט יווני, כולל גם חסה וצלפים ומוגש עם חצאי פיתות קלויות או לחם. סיימנו בקינוח על חשבון הבית: הגירסה המקומית למלבי.
הסיום המתוק של הארוחה לא מנע מאיתנו ביקור בסניף הגלידה הקפריסאית המקומית – הרקליס. המקום מתהדר בהיותו פעיל כבר כמעט 80 שנה. הגלידות מצויינות – בטעם של פעם. לא מתוקות מדי , ובמנות נדיבות.
לינה בניקוסיה
המלצה של הגיס שלי, שמרבה לבקר בקפריסין היא מלון הילטון פארק.
טיול בניקוסיה עם ילדים
אם אתם בטיול משפחתי בקפריסין, בהחלט כדאי לערוך טיול עם ילדים בניקוסיה. העיר העתיקה קטנה ונוחה לטיול ברגל. יש שפע של בתי קפה, מסעדות וגלידריות. יש אומנות רחוב נהדרת ואינסטגרמית. בנוסף להמצלה על התצפית ומוזיאון ניקוסיה, המקומות באים עשויים לעניין ילדים:
