סדנת צילום באבו גוש
איך מספרים סיפור של מקום בתמונות ? איך מצלמים תמונות שהן יחודיות לי ? איך חוזרים מטיול עם תמונות, שאני ממש מרוצה מהן ? כמעט בכל טיול אני שואלת את עmמי את השאלות האלה ולא תמיד מרוצה מהתוצאה. כשדנה חפצדי, בלוגרית ומנהלת קבוצת הטיולים הנפלאה "זאת ירושלים", הזמינה אותי להצטרף לסדנת צילום באבו גוש, שמחתי על ההזדמנות לשפר את כישורי הצילום שלי. כששמעתי שמדובר בסדנת צילום מבית גליץ, שמחתי עוד יותר. הטיול המדהים שלנו ללפלנד היה מטעמם והיה סופר מקצועי. ובכלל, שכחתי כבר כמה נפלאה אבו גוש! אני מזמינה אתכם להצטרף אלי לסיור מבעד לעדשה. מבטיחה שגם אם אתם לא חובבי צילום תוכלו למצוא כאן המלצות למקומות לביקור ולטעימות.
- ביקור במנזר הבנדיקטים
- תצפית נוף מכנסית ארון הברית
- ביקור במסגד חאג'י קדירוב
- מטעמים באבו-גוש
- איך להפיק את המיטב מסדנת צילום
- מדיע נוסף על הסדנה
תחושו את אבו גוש בכל החושים שלכם, הכירו את ההיסטוריה שלה ואת האנשים, תטעמו אותה – ורק אז תתחילו לצלם
מנזר הבנדיקטים באבו גוש
הדלת הקטנה בחומה המקיפה את מנזר הבנדיקטים מובילה אל עולם שהזמן עצר בו מלכת. חצר רחבת ידיים ובה גינה מטופחת. טירת אבן מודרנית עם מגדל ציורי עם חלונות מאורכים. אני כמעט מצפה שהחלון יפתח ורפונזל תשלשל שערה הארוך.
בצמוד למבנה האבן עומדת כנסיה עתיקה מהתקופה הצלבנית. מצידה השני של החצר עומד מבנה המזכיר לי את המבנים העות'מנים במעיליא: חלונות מקושטים ומדרגות המובילות אל גגו השטוח. המדריך שלנו מסב את תשומת ליבנו לכתובת חקוקה בקיר ": חיל המשלוח של הלגיון העשירי פרטנסיס." הלגיון הגיע לארץ בשנת 66 כדי לדכא את המרד. חצר קטנה חובקת פיסות היסטוריה של הארץ והמקום.
פנים הכנסיה מפתיע בפשטותו. הכנסייה מוקדשת להתגלותו של ישו בפני שני שליחיו באמאוס, לאחר שקם לתחייה. האפסיס, קירות הכנסייה ועמודיה, מעוטרים בפרסקאות,שהוזמנו על ידי הצלבניים הקתולים, אך צוירו בידי אומנים יווניים בסגנון אורתודוקסי ביזנטי. למרות עבודות השימור והשיפוץ, השתמרו הפרסקאות רק בחלקם, ולעיתים באיכות ירודה. אך הם יפהפיים ואותנטיים למרות זאת (ואולי דווקא בגלל )
הכנסיה ידועה באקוסטיקה שלה ולפני הקורונה התקיים בה פסטיבל מוזיקה ליטורגית. אנחנו זוכים להנות מהאקוסטיקה הנפלאה ולשמוע שני מזמורים המושרים בפיו של האח אוליביה. קולו הצלול מהדהד בכנסיה, מועצם ועולה אל התקרה, עוטף אותנו ברגש.
מנזר הבנדיקטים באבו גוש – מידע שימושי
- המנזר פתוח לביקור כל השבוע מלבד יום א בשעות 08:30-11:00, 14:30-17:30
- הגעה בוייז: מנזר הבנדקיטים
כנסיית ארון הברית
העננים האפורים והכבדים הם רקע דרמטי לפסל הבתולה האוחזת בישו התינוק ומביטה מזרחה, אל ירושלים. השמש החורפית של אחר הצהריים מחממת את גבה. כרובי תינוקות מכונפים שומרים את צעדיה. בקצה הגן תצפית יפה. אבו גוש והרי ירושלים נפרש לפנינו. על כביש 1 תנועה, תזזית והמולה, ואילו כאן שקט. איך מצלמים נוף ? איך מצלמים אווירה?
למנזרים ולכנסיות באיזור ירושלים יש אווירה אירופאית. הקור , האוויר הצלול ואור אחר הצהריים רק מעצים את התחושה.
הביזנטיים זיהו באיזור זה היישוב קריית יערים, אליו הובא ארון הברית בימי דוד. מהכנסיה שהקימו כאן נותרו רק שרידים. ההוספיטלרים הקימו כנסיה על שרידיה, ובמאה ה19 שופצה הכנסיה והורחבה על ידי המסדר הצרפתי. כיום הכנסיה נמצאת בשיפוצים ולא ניתן לראות את הפסיפסים שבתוכה. אבל משחק האור והצל , העמודים והקשתות – נפלא.
בקצה הגן עומד פסל יפהפה של מריה וישו מתנת קהילה קתולית בטאיוואן. כאשר נרדפו במאה ה18 המאמינים הקתוליים והסתתרו באיזור מיוער בטאיוואן נגלתה לפניהם, הפיכה בהם תקווה ולימדה אותם להשתמש בצמחי מרפא מהטבע. עלוות עצי הגינה מממסגרת את יופיו של הפסל.
כנסית ארון הברית – מידע שימושי
הכנסיה פתוחה בימים ב- שבת בין השעות 8:30 -11:30 ו14:20 עד 17:30. על מנת להכנס בשער יש לצלצל בפעמון. יש חניה בשפע בפנים. בוייז: כנסית ארון הברית.
מסגד חאג'י קדירוב
האתר המסקרן ביותר שבו אנחנו מבקרים הוא המסגד על שם חאג'י קדירוב. את ארבעת המינרטים המוזהבים שלו ניתן לראות כאשר נוסעים בכביש אחד. כשמתקרבים אליו הוא נראה כמו מסגד מהאגדות או מסרט של דיסני. אחמד אבו גוש "הגבאי" של המסגד מקבל אותנו בלבביות בכניסה. המסגד בנוי בארכיטקטורה, שנפוצה בתורכיה ובאיזור הקווקז – כיפה במרכז וסביבה ארבעה מינרטים. באיזור המזרח התיכון הארכיטקטורה שונה. במצריים מסגדים מסורתיים הם מבנה עם כיפה עגולה. בארץ, בסוריה ובלבנון , כפי שראינו בסיור רמדאן ברהט ובטייבה, המסגד הוא עם כיפה ומינרט אחד. המסגד מתגאה בהיותו מסגד השלישי בגודלו בארץ.
המסגד עצמו יפהפה. מחשבה, תכנון וכסף רב הושקע בבניתו. במרכז המסגד כיפה ועליה עיטורים ושמותיו של אללה. נברשת יפהפיה, שיוצרה בוינה, משתלבת בסימטריות וביחד יוצרת מנדלה. השטיחים והדלתות הגיעו מתורכיה. בעיטורי הזהב זהו לא סתם צבע אלא ציפוי זהב 24 קרט.
"תהיו יצירתיים", מנחים אותנו המנטורים, "תנסו לצלם מזויות מענינות ". אני מסתובבת שעה ארוכה, מנסה לחשוב איך אפשר לצלם קדושה?
אם השם קדירוב מצלצל לכם מוכר בימים אלו – זה לא במקרה. מדובר באביו של נשיא צ'צ'ניה הנוכחי. המשפחות הראשונות שהגיעו לפני 500 שנה והתישבו באבו גוש , הן מאיזור הקווקז. קדירוב שמח לתרום ולחזק את הקשר של אנשי הכפר למכורתם.
צילום באבו גוש – איך אפשר בלי קולינריה?
צילום אוכל ועיצובו הוא ענף משל עצמו בתחום. לוקח זמן רב לסדר מנת אוכל ולצלמה כך שתהיה מעוררת תאבון, אפילו כשמבשלים בשטח. אבל אפשר לעשות זאת בנחת, המנה לא תברח. הפעם התבקשנו לצלם את ההתרחשות , את ההכנות
מאפית הכפר
במרחק הליכה קצר מהמנזר הבנדיקטי נמצאת מאפייה ותיקה. זוהי מאפיה בת 30 שנה שמספקת לחמים ופיתות לחנויות ומסעדות באיזור ירושלים. שעות אחר הצהרים במאפיות הן שקטות. התנורים כבויים ומדפים רבים כבר התרוקנו. אבל חאלד, הפועל הותיק של המאפיה, כל כולו שקוע בעבודה. ידיו הזריזות משטחות את כדורי הבצק, מסובבות ומעבירות אותו מצד לצד, עד שנמתח לבצק דק ועגול. בעזרת כרית עגולה ותפוחה הוא מניח את הבצק על הסאג'. לאחר מספר שניות הוא הופך את הפיתה הדקה בידיו החשופות. ריח חמים ונעים מתפשט במאפיה.
לאחר ששבענו מהצילום אנחנו מוזמנים להשביע את רעבוננו. ח'ליל בנו של בעל הבית מגלגל לנו בזריזות לבנה בתוך הפיתות הטריות. טקשן של ידיים זריזות, פיתה טריה ולבנה – מה עוד הצלם החובב צריך ?
כתובת המאפיה : רחוב מרכז הכפר 1
טחינה אליסמין
במרחק נסיעה קצר מהמסגד נמצא מרכז מסחרי קטן. שם נמצא מפעל קטן לטחינה ולחלבה טעימים להפליא. במרכז החנות עומדים אובניים, שטוחנים זרעי סומסום קטנים לנוזל חלק ואחיד – הטחינה.
אני טועמת במקום ארבעה סוגים שונים של טחינה : לבנה, מלאה, אדומה ושחורה. הטחינה האדומה עשויה מסומסום אתיופי, שנקלה במשך שעות ארוכות. הטחינה השחורה נטחנת עם זרעי קצח. כולן טעימות אבל אני מבקשת את הטחינה הלבנה, בעיקר כדי שאוכל לראות איך בעל המקום ממלא לי צנצנת מברז מהמיכל.
הטחינה היא כידוע המרכיב העיקרי של החלבה. לחלבה הגולמית מוסיפים כאן ריחות וטעמים טבעיים: קפה, ורדים, הדרים, שוקו ואפילו עוגיות אוריאו.
אנחנו נדחקים כולנו לחנות הקטנטנה כדי לצלם, לטעום וכמובן שלא חוזרים הביתה בידיים ריקות.
להגעה : טחינת אליסמין בוייז.
כנאפה – ממתקי הכפר
איך אפשר לסיים ביקור בכפר ערבי ללא קפה ומתוקים? הצוות בחר לנו סיום חגיגי במיוחד. אנחנו מזומנים למטבח של אמג'ד אבו גוש בעל המקום, בו הוא מראה לנו איך עושים כנאפה. ממתקי הכפר הם מוסד קולנרי ותיק באבו גוש. אמג'ד מספר לנו שאת אהבת הבישול והאפיה הוא למד בבית. אימו נוואל אף הוציאה ספר בישול עם מטעמי הכפר. אמג'ד לא שומר את סודות הבישול לעצמו, בשמחה הוא מדגים לנו איך להכין את הכנאפה ומשתף סודות מהבישול. אני מדוה שאני הייתי מרוכזת כל כולי בצילום …
ממתקי הכפר הוא תאווה לחיך ולעין. מלבד כנאפה יש במקום מגוון גדול של מיני מתיקה.
להגעה: בוויז – ממתקי הכפר
איך להוציא את המיטב מסדנת צילום ?
המנטורים שלנו רועי טוכבנד, ודקל אבו ממליצים
- הכירו את הסיפור של המקום אותו אתם מצלמים, ונסו להעביר את הסיפור שלו בתמונות.
- תוך כדי הסדנא כדאי להראות את התמונות שצילמתם למדריכים, הם יוכלו לכוון ולעזור איך לשפר את התמונה.
- אם יש אפשרות הביאו יותר ממצלמה אחת כדי לא להחליף עדשות.
- שימו לב למשימות של המדריכים. מטרתן לחדד את הראיה הצילומית.
- שימו לב מה נכנס לפריים: הרקע של האוביקט, הרצפה , חיתוך אברי גוף.
- נקו את העדשות.
סדנת צילום באבו גוש – כל הפרטים
סדנת הצילום באבו גוש היא חלק מסדרת סדנאות צילום פריים ביי פריים מבית הספר לצילום גליץ. הסדנאות מיועדות לצלמים חובבים, המצלמים במצלמה ויודעים לתפעל אותה במצב ידני. עלות הסדנא כ500 ש"ח.
הסדנה מובלת על ידי הצלמים דקל אבו ורועי טוכבנד . הם מטילים על המשתתפים משימות כדי להביא לחשיבה צילומית יצירתית. הם ממליצים על שימוש בעדשות ופרמטרים טובים לצילום. וכמובן הם זמינים לשאלות והנחיה תוך כדי הסדנה. לקבלת מידע על סדנאות נוספות אפשר להצטרף לקבוצת הווטסאפ השקטה
כשבוע אחרי הסדנה נערך משוב משותף לכל המשתתפים. כל משתתף מתבקש לבחור מספר תמונות ועליהם אנחנו מדברים. בלי משוב – איך נשתפר? בעיני החלק הזה הוא חיוני!
לשני המנטורים חברו בסדנה זו שני יזמים תיירותיים תושבי ירושלים. דנה חפצדי, בלוגרית, צלמת חובבת ובעלת קבוצת טיולים בירושלים. והמדריך והצלם החובב אבידוב ברנשטיין. אבידוב מוסיף מידע היסטורי ותרבותי על המקום, ודנה על הפינוקים, הקולינריה והלוגיסטיקה. בזכותם הסדנה מפנקת במיוחד.
הסדנה אינה מיועדת למצלמים בטלפון נייד. בעבר השתתפתי בסדנה חוויתית בירושלים שמתאימה למצלמים בנייד . מרבית התמונות בפוסט על בית הבסבורג בירושלים צולמו בסדנה. קישור למנחה ובסדנה – בסופו.
תודה רבה לרועי,דקל, דנה ואבידוב על סדנה חוויתית, מרתקת ומעשירה.
השתתפתי בסדנה כאורחת של המארגנים. תודה רבה!
מסכימה לכל מילה ומילה. משקף הדיוק רב את הסדנה. מחכה לסדנאות הבאות
תודה רבה ריבה! באוחה שנפגש בסדנאות הבאות
תענוג של ממש לקרוא ולראות.
ינינה יקרה, שמחנו מאוד להכיר ולצלם ביחד, ואין ספק שזה לא הפעם האחרונה שלנו ביחד.
תודה רבה על הפרגון וההשתתפות.
תודה דקל על הסדנא ועל כל מה שלמדתי. כל צלם חובב צריך סדנה כזאת. נפגש בסדנאות הבאות !
תמונות מקסימות!!! נהניתי מאוד גם לקרוא:)
תודה רבה אילנה !
צילומים מדהימים וזויות יפות😊, השינדלר ממש הבאת בצילום מושלם!
תודה על המלצות בפוסט..
תודה רבה אביבה. ככה זה שמסתובבים עם מדריכים צלמים לא מעיזים לא להקפיד.
בלוג מדיוק וסיפור נכון על סדנה מדהימה וטעימה.
תודה רבה חנה! שמחתי להכיר
צילומים נהדרים ! אבו גוש נראה כמו כפר באיטליה דרכך ובא לי עכשו מהמתוקים האלה שצילמת…
תודה רבה דפנה. האמת היא שאבו גוש הוא באמת כפר יפה ומטופח ומשלב מזרח ומערב. והמתוקים ? שומר גזרתו ירחק ( ורק יצלם)
הצילומים משובחים ומעבירים את חוויית אבו גוש. גיליתי את הכפר בזכות הקורונה ועשית לי חשק לחזור.
תודה מלי! לגמרי שכחתי מהכפר הזה. פעם ממש אהבנו לנסוע לשם,למסעדות מזרחיות אבל משגילינו מסעדות כאלה מכל הארץ אז הפסקנו. הקסם של הכפר הוא לאו דווקא בחומוס 🙂
נהנתי לקרוא כל מילה ומילה! למרות שהייתי נוכחת בסדנה חידשת לי וזה היה סופר מעניין! תמונות מדהימות יצאו לך וכיף היה לצאת למסע דרך הקריאה של הבלוג! ❤️
תודה רבה עדי! איזה כיף לשמוע! שמחתי ךהכיר ומקוה שנפגש בסדנאות הבאות.
ינינה. חשבתי שאני מכירה את אבו גוש והנה גילית לי שכיות חמדה של הכרתי. תודה רבה . צילומים מדהימים
תודה רבה ירדנה@ גם אני חשבתי שאני מכירה את אבו גוש. ממש כדאי לבוא ולטייל בה