חופשת סקי בסלה רונדה

אחרי מספר שנים של גלישה באתרי סקי קטנים במזרח אירופה( זקופנה בפולין ובורובץ בבבולגריה), פתאום נפתחה לנו דלת לעולם אחר לגמרי: סקי בסלה רונדה. נסעתי לשם יחד עם הסטודנטית, בשליחות מדור מוד של רשת 13, כדי לסקר מקרוב את חוויית הסקי של חברת סקידיל. הסטודנטית, גולשת חסרת מורא, ניצלה את ההזדמנות לתרגל את האיטלקית שלה. אני- את כישורי הסקי שלי. שתינו יחד גילינו למה סלה רונדה נחשב לאתר הסקי היפה בעולם, ונשארנו עם הרבה טעם של עוד.

• סקירת האתר – על נופים, אתרים וחוויות
• המלצות לינה
• המלצות קולינריות
• ספא
• תרבות מקומית יחודית
• טיפים, מידע שימושי ותובנות: כמה עולה? איך מגיעים? ועוד

סלה רונדה – הגיאוגרפיה של הסקי

רכס הדולומיטים נמצא בצפון איטליה והוא חלק מהאלפים. הדולומיטים נוצרו לפני 200 מליון שנה מתוך ים קדמון שכיסה את האיזור. הם מאופינים במצוקים גבוהים וחשופים היוצרים נופים דרמטיים במיוחד.  הפסגה הגבוה ביותר ברכס היא המרמולדה, ומתנוססת לגובה של  3343 מ'. השם דולומיטים נגזר משמו של המינרולוג הצרפתי דולומיו, שהיה הראשון לתאר את סוג הסלע האופייני להרים אלה. סלע הדולומיט, סלע משקע קשה, עמיד לבליה באקלים יבש ומנצנץ בשמש. הדולומיטים הם לא רכס אחד רציף אלא קבוצות קבוצות של הרים וביניהם עמקים.  שלוש שיניים דולומיטית כאלה מבצבצות מעל הכפר קמפיטלו בו אנחנו מתגוררים. המראה שלהן עוצר נשימה בכל פעם שמסתכלים עליהם. אבל בשעות השקיעה והזריחה כששמש מבעירה את הסלעים החשופים, המראה אינו ניתן לתיאור במילים והתמונת עושות להן עוול. שלוש השיניים האלה הן חלק מקבוצת סאסלונגו. באיזור הזה יש בודאי מסלולי הליכה מרהיבים בקיץ.

סלה רונדה, אתר הסקי שלנו, נמצא סביב לרכס סלה. הכביש המקיף אותו עובר בארבעה מעברי ההרים. הוא מפותל והנסיעה בין העמקים היא איטית. אבל בחורף הדרך המהירה ביותר היא דווקא בגלישה! בחורף מקיפה את רכס סלה אוטוסטרדה של סקי, הכוללת מסלולי סקי ומעליות שאורכם 40 ק"מ. כשאני שומעת על המסלול הזה עיני נדלקות. איזה מגניב זה יהיה לעשות טיול של ממש על מגלשיים! אבל לפני שעולים למסלול  של יום שלם, כדי להיות בטוחים שניתן לסיים אותו.

איך מתחילים סקי בסלה רונדה?

המדריך שלנו שולח אותנו במעלה המעלית את תחילתו של המסלול הכחול . תראו לי מה אתן יודעות לעשות הוא מצווה. את העליה במעלון אני צולחת בהצלחה וגם את הירידה ממנו. לוקח לי כמה סיבובים כדי להתאפס על עצמי, אבל לג'ק זה הספיק. הוא כבר הבין על מה הוא צריך לעבוד.במשך השעתיים הבאות הוא מעביד אותי בתרגילים ודואג לתקן כל פגם בסופם הוא מכריז את כבר כמעט מוכנה כדי לעלות לאדומים…

אני גולשת באתר אלבה. אנחנו עולים אליו ברכבל חדיש. יש בו מסלול גלישה כחול למתחילים ומספר מסלולים אדומים למתקדמים. בתקופה זו של טרום עונה המדרונות כמעט ריקים. האתר מתוחזק מצויין. הנוף הנשקף מהמסלול עוצר נשימה. כאן אפשר להאשים את הנוף בכל נפילה. הוא מסיח את הדעת. 

למחרת כמובטח ג'ק מעלה אותנו למסלול האדום. השיפוע מפחיד. ג'ק מתחיל לגלוש, ואני אחריו. לאט. לאט מדי. השיפוע נהיה תלול עוד יותר. הסטודנטית גולשת לידי בקלילות. ג'ק מסתובב אלי, גולש לאחור בשיפוע המפחיד, מישיר אלי את עיניו הכחולות ואומר- אל תפחדי, אני כאן. אני צולחת את השיפוע המפחיד בזהירות ומגיע אל שיפוע מתון יותר. זה היה החלק הכי תלול! הוא מעודד אותי. הסטודנטית, שחיכתה לי כאן כבר זמן מה, מקבלת אישור להמשיך ולגלוש לבדה. תוך דקות בודדות היא נעלמת במורד המדרון. אני גולשת עם ג'ק, מגיעה לסוף המסלול, עייפה אך מרוצה. עשיתי מסלול אדום, מכאן אין דרך חזרה..

לינה בקמפיטלו

"בונג'ורנו, איו ביזיוני אונו פרנקבולו פר איזראל, פר פבור" אני חוזרת על המשפט שלמדתי מביתי ושיננתי אותו שוב ושוב לאורך הדרך אל סניף הדואר הקרוב. הפקיד החביב מחווה על הכיסא שלפניו ומסמן לי לשבת."פר איזראל? " הוא מרים גבות מעל משקפיו האופנתיים ופותח את הקטלוג. הוא בודאי לא זוכר מתי בפעם האחרונה בקשו כאן לשלוח גלויה לישראל.הוא מעיין בספר המחירים. ניגש לכספת הגדולה, מקיש קוד ופותח דלת כבדה. בתיקיה של פעם, הוא מוצא את הבול הנכסף. תמורת 5.90 יורו אני שולחת זכרונות הביתה. את הבול אגב, הוא מחתים בחותמת ידנית.

בסמוך אליו ישנה חנות להשכרת ציוד סקי, ומולו תחנת האוטבוס של סקיבאס, שמסיע גולשים לאתרי גלישה בעמק. מכל עבר – מלונות. הכפר הציורי קמפיטלו  ממוקם בלב עמק פאסה.  בזכות הרכבל החדיש שבו, יש לו עם חיבור ישיר לאתרי סקי גדולים כמו קול רודלה ( Col Rodella ) ולמסלול הסלה רונדה. מחירי הלינה בכפר זולים יותר ממחירי הלינה בסביבה.

מלון רובינו – מלון אלפיני בעיצוב קלאסי

אנחנו מתגוררים במלון רובינו . מלון בסגנון אלפיני, עם גג משולש ועיטורי קיר. מרפסת החדר משקיפה על נוף הרים מושלג.  החדר שלנו גדול ונוח. יש בו ארון גדול המאפשר לפרק את המזוודה. מלבד המיטה הרחבה יש כורסא, שידת איפור גדולה עם כסא, ובמרפסת שולחן וכסאות. חדר האבטיה מרווח והשירותים מופרדים בדלת. החדר מסודר בכל יום.

המלון מעוצב ומתופעל בסגנון איטלקי מסורתי. כורסאות עור גדולות בלובי, לשקוע בהם. בר משקאות קטן עם מכונת אספרסו חדישה. גם בארוחת הבוקר יש מפות על השולחנות. ארוחת הבוקר היא אירופאית: יש מבחר גדול של מאפי בוקר טריים, עוגות בית, גבינות ונקניקים. מבחר נאה של מעדני חלב ודגני בוקר. מוגשת ביצה מקושקשת אבל אם אם תרצו ביצה תוכלו לשלוק אותה כמידת העשיה הטובה בעיניכם. יש אמנם  מבחר של פירות וירקות. על כל האירוע מנצח רב מלצרים איטלקי, בחליפה מחוייטת, עניבה ו מפית לבנה המבצבצת מקצה כיס החזה. אם בחרתם באירוח הכולל גם ארוחת ערב, בארוחת הבוקר תתבקשו להזמין את מה שתואכלו בערב. זה מאוד מקובל באיטליה.במלון, יש ספא, בתשלום נוסף אך משתלם, בו גם תוכלו לשכור חלוק וכפכפים במחירים שווים לכל נפש.

יתרון נוסף של המלון הוא קירבתו לרכבל בעיירה, במרחק דקות ספורת של הליכה.

• להזמנת חדר במלון רובינו

וילה רוסה – עיצוב צעיר וארוחת בוקר כייפית

וילה רוסה מלון צעיר ומודרני, עם ארוחת בוקר עשירה, שמאוד נהנינו ממנה באחד הבקרים. החדרים אמנם קטנים אבל יש לכולם מרפסת נאה. למרות שבמלון אין ספא, הסטודנטית היתה מעדיפה להתגורר בו.

שאלה מרקורה – מלון בוטיק עם נוף משגע

גם שאלה מרקורה Chalet Marcura הוא מלון בוטיק יפהפה, שבו אני משש אשמח להתארח. ארוחת בוקר טובה, מעוצבת נאה וכוללת מבחר גדול של ירקות. יש בו ספא ונוף משגע!

סלה רונדה – המלצות קולינריות

סלה רונדה הוא לא רק אתר הסקי היפה בעולם, אלא גם הטעים בעולם. בתי מלון רבים מציעים אירוח על בסיס ארוחת בוקר וארוחת ערב. אבל שווה לבדוק את המסעדות באיזור.

מסעדות רבות נסגרות להפסקת אחר הצהריים ונפתחות רק לארוחת הערב, ויש להן יום מנוחה. גם בפיצריות ודוכנים. על הפער התזונתי מחפה הסופר המקומי. כך מצאנו את עצמינו נהנות מלחם טרי, ריקוטה, גבינה ונקניק בליוי עגבניות שרי, על ספסל קטן אל מול השקיעה.

אל דנטה בביקתות הסקי

האיטלקים נוהגים באוכל שלהם בכבוד גם בחופשות הסקי שלהם. אל תופתעו אם גם בבקתת הסקי תתבקשו להמתין מספר דקות למנת הפסטה שלכם. פסטה הרי אוכלים אל דנטה ומבשלים רגע לפני ההגשה. בגיזרת המרקים ראוי לציין את המינסטרונה – מרק הירקות – המוגש עם כמות נדיבה של פרמזן, ומרק מקומי, המזכיר את המרק הצח עם הקניידלך של פסח. הכופתאות מכונות כאן קנדיירי. הן עשווייות מלחם וממולאות בגבינה, חתיכות פרושוטו, ובצל מטוגן.  מעבר להרים הגיעו לכאן גם לא מעט מאכלים אוסטריים וביניהם השניצל הדק והענק המוגש עם פיסת לימון. את הקפה האיטלקי המשובח, תוכלו ללות במיני עוגות אוסטריות. מה שנקרה – הטוב מכל העולמות.

מטעמים לקחת הביתה

בסופר המקומי אפשר למצוא מטעמים במחירים מצחיקים. קנינו בו במיני ממרחים, קפה שוקולדים ואת העוגיות שהסטודנטית הכי אוהבת בעולם. האיזור מתמחה במיני בשרים מעושנים ונקניקים, ובכפר הקטן יש מספר חנויות יעודיות).

מסעדות לארוחת ערב

מסעדת בשרים ומעדניה – Osteria da Carpano  

אוסטריה די קארפנו – מסעדת בשרים מעולה, שגם התוספות ומנת הפתיחה בה מצויינות. היא ממוקמת בתחנת הדלק בכניסה לעיירה פוצה (Pozza ( הגענו חבורה גדולה  ומנות הפתיחה חיכו לנו על השולחן : מיני נקניקים ובשר מעושן מקומי  (פרושוט וחבריו ), פלטת גבינות, לחמים טריים, וכדורי הקנדיירי, שהוגשו על מצע של בצל מטוגן.  ריבת הבצל שליוותה את הגבינות היתה כ"כ טעימה,שקנינו הביתה במעדניה הצמודה.  מנות הבשר שהוגשו היו מצויינות. אני ספייריבס, וביתי נהנתה מסטייק בניחוח רוזמרין. הבשר היה עשוי בדיוק במידה הנכונה. המנות לווו בצ'יפס בייתי טעים להפליא. באגף הקינוחים אפשר היה למצוא מגוון עוגות. טעמנו מרובן כזית, אבל היינו שבעים מכדי להעריכן. מחירי המנות הוגנים מאוד  ואפילו זולים ביחס לאיכות הבשר.

ארוחה וחוויה Rifugio Fuciade

רפיוג'ה פוסידיאה ממוקמת באיזור סן פלגרינו, כ40 דקות נסיעה אבל בהחלט שווה את זה. זו היתה הארוחה הטובה ביותר שאכלנו. גם ההגעה למסעדה היתה חוויה. אי שם באמצע היער והשלג חיכו לנו נהגי חתולי שלג – הועמסתו על הכלים ויצאנו בדהירה אל תוך החושך. בקצה החושך המתינה בקתה ואור חמים בקע מהחלונות.

פירושה של המילה ריפיוג'ו באיטלקית. הוא מחסה אבל בהקשר התיירותי מדובר בבקתות המספקות לינה ואוכל למטיילים ברחבי האלפים ובעיקר בדולומיטים. משהחלו לטייל ולחקור את האלפים במאה ה19, נבנו בקתות שמטרתן היתה לספק רק מחסה מפגעי מזג האויר ולינה, אבל עם הזמן הן החלו לספק גם ארוחות ושירותי תיירות. רוב הבקתות מספקות תנאי לינה בסיסיים וארוחות פשוטות ומזינות. אבל יש גם בקתות מפנקות כמו זו שאנו מבקרים בה. העיצוב שלה כפרי מסורתי: שולחנות עץ, תמונות משפחתיות, פסלים מגולפים, ציורי שמן קטנים של נופי הדולומיטיים. יש בה אוסף מרשימ של אקורדיאונים, וכלי בישול מרהיבים מעץ. האוירה אינטימית וחמימה.  

המנות המוגשות לנו הן הפתעה. גירסה מודרנית, מעוצבת וטעימה של המטבח המקומי. אנחנו נהנים מטרטר בקר וסביצ'ה דג, פילה בקר, פסטה ופולנטה עם פטריות. לקינוח רולדת וניל וטירמיסו אלוהי.

ספא אל מול הנוף

חווית הסקי כרוכה קשר הדוק בספא. אין כמו ג'קוזי וסאונה להרגיע שרירים דואבים ולשחרר כיווצים. QC Terme Dolomite לוקח את חוויית הספא אל הקצה של הפינוק . מתחם בין 3 קומות ובו סאונות, בריכות מחוממות חיצוניות ופנימיות, ג'קוזי, חמאם, חדרי מלח וחדרי קרח. כשמסביב הנוף המשגע של הדולומיטים.

הסטודנטית אינה חובבת ספא, בודאי כשהבחירה היא בין ספא לסקי. היא בודאי לא האמינה, שתוכל לבלות במקום הזה 3 שעות. ובכן , היא חזרה עם טעם של עוד.

אם עניין הספא נשמע לכם משעמם אני ממליצה לנסות את "מסלול המים". מסלול חושים חוויתי המשלב בין מים חמים וקרים, צלילים ואורות. יש בו מספר הפתעות שאשאיר לכם לגלות. אם התעייפתם מפעילות ספא ומסז'ים תוכלו לבחור באחד החדרים למנוחה. אפשר לנוח במיטת מים, על פוף ליד אח, בכורסא בחדר קריאה, על כסא נדנדה, או על ערסל בחדר שמש.

עיצוב המקום יפהפה, כמו שאיטלקים יודעים לעשות. שילוב של עץ ואבן טיבעית, תאורה מרגיעה, צילומים נוסטלגיים, וחפצי מלאכת יד מהתרבות המקומית. אם אתם משקפופקים כמוני, בודאי תדעו להעריך אתמתקן המשקפיים הקטן, שמוצב בכל פינה.

הספא פתוח במשך כל שעות היום עד הערב, כך שאין באמתת דילמה של ספא או סקי. ההמלצה שלי היא לשהות במקום לפחות 3 שעות, לעשות סיבוב הכרות בין האפשרויות, ואז להתמקם במקום החביב עליכם. אנחנו בחרנו בבריכה החיצונית הקטנה, עם גיחות לסאונה עם נוף ואל חדר המנוחה הסמוך.

חשוב לדעת

• בכניסה מקבלים מספר של לוקר ובו מחכים כפכפים חלוק ומגבת. יש בו מקום להכניס תיק גב אבל אל תבנו על מזוודה.
• המקלחת מדוגמת אבל פתוחה.
• יש פן וקרמים ואפילו קרם תלתלים

התרבות אלפינית יחודית : הלאדינים באיזור סלה רונדה

מול סניף הדואר, עומד בית צנוע ועליו הכיתוב קאזינו ועוד מספר מילים באים באיטלקית. הימורים ומשחקי מזל מעולם לא ענינו אותי,כך שמיד מיסכתי את קיומו מתודעתי. רק אחרי יום – יומיים נפל אצלי הז'טון . קאזינו באיטלקית הוא פשוט בית קטן. המבנה הצנוע התברר כמוזיאון לקהילה המקומית ואחד מהאתרים במסלול טיול בעקבות התרבות הלאדינית היחודית לאיזור.

הלאדינים חיים בעיקר בחמש עמקי דולומיטים: ואל גרדנה, ואל באדיה, ואל די פסה, ליוינאלונגו וקורטינה ד’אמפצו. זהו מיעוט היסטורי באיטליה והוא גשר בין התרבויות דוברות האיטלקית והגרמנית באלפים.​ זהותם קשורה קשר הדוק לאורח חיים הררי, לדת הקתולית ולשמירה על השפה הלאדינית כשפת דיבור יומיומית באזור רב‑לשוני. מוצאם מאוכלוסיות רטיות וקלטיות קדומות שהתמזגו מאוחר יותר עם מתיישבים רומיים. ממצאים ארכאולוגיים באזור מעידים על התיישבות בעמקים אלה כבר מתקופת הברונזה, זמן רב לפני הופעת הגבולות הלאומיים המודרניים.​

השפה הלאדינית, תרבות ואומנות

הלאדינית היא השפה הרציפה העתיקה ביותר של אזור הדולומיטים. היא התפתחה מלטינית מדוברת באלפים, תוך השפעות מתמשכות מניבי גרמנית ואיטלקית. בעמקים השונים קיימים ניבים לאדיניים מקומיים. בדרום טירול יש ללאדינית מעמד רשמי לצד גרמנית ואיטלקית, והיא משמשת בבתי ספר, במינהל המקומי ובתקשורת.​ ברחבי ואל די פאסה השילוט הוא דו לשוני.  כך למשל שמו של הכפר שלנו קמפיטלו די פאסה בלאדינית צ'אמפדל.

החיים המסורתיים של הלאדינים נשענים על חקלאות הררית וגדול עדרי צאן וחזירים. מסורת משלבת חגיגות קתוליות עם אמונות הרריות קדומות יותר, המתבטאות בתהלוכות, חגיגות כפר ובטקסים מחזוריים לאורך השנה.  כמובן שאי אפשר בלי אגדות ,רוחות ודמויות השוכנת בהרים לצד קדושים קתוליים והמדונה הבתולה, המגינה על תושבי ההר וההולכים בו. התיירות כיום היא מרכיב מרכזי בכלכלה.​

הלאדינים מפורסמים במסורת מפותחת של גילוף בעץ, במיוחד בוואל גרדנה, שבו מייצרים זה דורות פסלים דתיים, סצנות המולד ובהמשך גם פסלים מודרניים. חפצים יומיומיים, רהיטים ומבני כנסיות מעוטרים לעיתים קרובות בגילופי עץ עדינים ובציור דקורטיבי המשלבים מוטיבים עממיים ונושאים קתוליים. לצערי הזמן הקשר של שהייתנו לא איפשר לנו לבקר במוזיאונים או האתרים הקשורים ללאדינים בעמק, אבל מעט מעבודות אפשר היה לראות בספא אז צירפתי כמה מהן כאן.

התרבות הלאדינית – מידע נוסף

• למידע על מוזיאונים המוקדשים לתרבות הלאדינית.
• מסלולי הליכה ונסיעה המוקדשים למורשת המקומית

סלה רונדה – טיפים, מידע שימושי ותובנות

כמה עולה חופשת סקי בסלה רונדה?

עלות של חופשת סקי מורכבת מעלות של לינה, טיסה והסעה אל היעד, עלות של שכירת ציוד, סקיפאס ומדריך -אם אתם עדיין נזקקים לו, ועלות האוכל לאורך השהיה. לעיתים קרובות רכישת חבילת סקי היא זולה יותר מאשר הרכבה עצמית. לנו השתלם לרכוש סקיפאס ושיעורי סקי דרך סקידיל.

סקיפאס וסקיבאס

בואל די פאסה יש אלפי ק"מ של מסלולים המתחלקים ל8 איזורי גלישה. רק שניים מתוכם מקושרים לסלה רונדה: קנאזי- בלבדרה וקמפיטלו – קול רודלה. לגולשים בעמק יש אפשרות לבחור בין ארבעה סוגים של סקיפס, בתלות באיזורי הגלישה. אפשר לבחור פס שונה לכל יום. וההבדל בין הפאסים הוא 10 -15 יורו ליום.

• דולומיטי סופר סקי מאפשר גישה בכל איזורי סלה רונדה
• אם אתם מתחילים ומתגוררים באיזור קמפיטלו תוכל להסתפק בפאס האיזורי הזול יותר.
• המסלולים בסלה רונדה מדורגים ברמות קושי מהקל אל הקשה: כחול, אדום, שחור. מרבית המסלולים באיזור קנאזי, קמפיטלו די פאסו הם מסלולים אדומים.

בואל די פאסה אפשר לנוע בין הכפרים והרכבלים גם בעזרת אוטובוס יעודי – הסקיבאס. שימו לב לשעות הפעילות של האוטובוס – הן מקבילות לשעות הפעילות של הרכבלים. אם תרצו לנסוע לכפר השכן בערב – תחבורה ציבורית רגילה דלילה או מוניות.

השכרת ציוד ושיעורי סקי בסלה רונדה

בדקנו אפשרות של שיעורי סקי בשתי חברות מקומיות : SCOLA CANAZEI SCOLA CAMPITELLO והמחירים דומים : בין 58 ל 75 יורו לשיעור פרטי, תלוי בשעה ביום ובתאריך בעונה. לכל אדם נוסף בשיעור זה 15 יורו.

עלות ציוד סקי בסיסי: נעליים, מגלשיים ומקלות – החל מ20 יורו ליום. (לדוגמה חנות השכרה בקמפיטלו , או בקנזאי )

איך מגיעים ?

בעונת הסקי סקידיל וישראייר מוציאות טיסות לורונה. קמפיטלו די פאסה מרוחקת כ 200 ק"מ משדה התעופה בורונה. בנסיעה רציפה ברכב זה כשעתיים וחצי .

• ישנן חברות פרטיות המציעות שאטלים.מונית תעלה כ 300 יורו לכיוון.
• חברת פליקסבאס מציעה העברות ישרות בימים מסוימים בעלות של כ50 יורו לאדם לכיוון.
• הנסיעה בתחבורה ציבורית כוללת מספר החלפות ושילוב של אוטובוס ורכבת. העלות כ50 יורו לאדם. בתחבורה ציבורית עקב החלפות הזמן יכול להגיע ל4.5 שעות.

כמה ימים ?

ההמלצה שלי – לא פחות מ5 ימי גלישה, במיוחד אם אתם מתחילים או לא מכירים את האתר. מכיוון שבאיזור יש פעילויות מענינות מעבר לסקי , כולל מסלולי הליכה, נקודות תצפית, ואתרי תרבות – כדאי להשאיר זמן גם להם.

אנחנו הצטרפנו ל סופ"ש גלישה של סקידיל. האפשרות הזו כוללת שלושה ימי גלישה. ההמלצה שלי – רק אם אתם גולשים מנוסים ועדיף אם כבר מכירים את האתר.

האם כדאי לגלוש בפתיחת העונה?

להגיע לפתיחת העונה יש לא מעט יתרונות. בראש ובראשונה – המדרונות ריקים. גלשנו בהם כמעט לבד, לא המתנו אפילו רגע בתור לעלות ברכבלים ובמעליות וזה יתרון גדול במיוחד כשלוקחים שיעורים. בתקופות השיא המתנה יכולה לגזול כמעט רבע מזמן השיעור.  מחירי הלינה והסקיפאס מעט זולים יותר, ולנותני השירותים יש הרבה סבלנות. במידה רבה החוויה היא אותנטית יותר – מרבית הגולשים היו איטלקים.  החסרון העיקרי הוא שלא כל הרכבלים פועלים. האם יש סכנה שלא יהי שלג ? כמעט שלא – אתרי הגלישה בגובה של קרוב ל2000 מטר ויש להם תותחי שלג גם בגבהים אלה.

בונוס נוסף – הכפרים מקושטים לכבוד חג המולד, ויש שווקים ואירועים קהילתיים קטנים.

ארגון עצמאי או סקידיל?

סקידיל מציעה מעטפת נוחה מאוד לגולשים. סקידיל מטיסים את הגולשים לשדה הקרוב ביותר, ודואגים להעברות עד למלון.  לכל אורח מוצמד איש קשר שמכיר את אתר הגלישה והאיזור וישמח לייעץ לכם בכל מה שתרצו: החל מאתרי גלישה לרמתכם וכלה במסעדות ובארים.  בכל מחזור סקי סקי דיל מארגנת מסיבה אחת לפחות, ולעיתים קרובות יש גם הופעה. החסרון הוא שאתם מחוייבים למלונות ולכפר שסקידיל מציעה.

ארגון עצמאי מאפשרת גמישות מלאה. אם אתם שוכרים רכב תוכלו לשלב גם טיול בעיר ורונה, או בכפרים ועיירות בסביבה. כמוכן לא תהיו מחוייבים להתגורר בכפר ספציפי. החסרון הוא נהיגה לעיתים בתנאי שלג. בעלות כוללת טיול עצמאי יכול לצאת יקר יותר.

גילוי נאות :הכותבת היתה אורחת של סקידיל, הסטודנטית הצטרפה בתשלום .