זכרון יעקב הוא אתר תיירות ותיק. כל כך ותיק, שביקרתי בו במסגרת טיול בית ספר ולא פעם אחת. כל כך ותיק, שכבר שנים יש בו מדרחוב ציורי עם בתי קפה וספסלי אבן עם פסלים. כל כך ותיק, שכבר למעלה מעשרים שנה הוא הוא נודע בקולינריה שלו. הוא כל כך ותיק, שקטלגתי את זכרון יעקב כיעד שכבר ראינו בו הכל והוא הושמט לחלוטין ממפת הטיולים שלנו. כנראה לא הייתי חוזרת אליו אף פעם, אלמלא רינת בין בשיתוף עם רחל רנגיני מתיירות זכרון יעקב ארגנו סיור קולינרי בזכרון יעקב.
אז מה היה לנו שם ?
- הצצה לאתרים היסטורים
- בת הרים מעדניה ובר יין
- אדמה – מסעדת איכות מקומית
- קולינריה הודית באירוח ביתי
- ארוחת גורמה מלקט הגינה
- לחם, יין ושוקולד – יקב תשבי
אתרים היסטורים בזכרון יעקב
כידוע עם האוכל בא התאבון. סיור הקולינרי בזכרון יעקב עורר בי חשק לסיור באתרים ההיסטוריים. בעודנו הולכים ברחובות המרכזיים סימנתי לעצמי מספר אתרים שארצה לשוב אליהם
אי אפשר להתעלם מהבניין היפהפה שבו שוכן מוזיאון העליה הראשונה. זהו בית הפקידות, שנבנה בבסוף המאה ה19 על ידי הברון רוטשילד ואכלס את פקידות המושבה. בזמנו נחשב לבניין הגדול והמפואר בארץ. הברון ורעייתו נהגות להתגורר בקומה העליונה של המבנה. זהו המקום הראשון שחזרתי אליו . במסגרת הסיור במוזיאון ובסביבתו גיליתי דברים חדשים על העליה הראשונה, ואפילו זכיתי להתלבש במלבושים תקופתיים.
בית אהרונסון ומוזיאון ניל"י המספר את סיפורם של משפחת אהרונסון, אבשלום פיינברג ושאר חברי המחתרת, שפעלה בימי מלה"ע ה-1 ומטרתה היתה לסייע לבריטים לכבוש את הארץ מידי התורכים. אהרון אהרונסון היה אגרונום והוא ובני משפחתו עסקו במחקר חקלאי. המזויסאון בפתוח בימים ב-ו.
גן טיול -מול מוזיאון הראשונים עומד גן ובו עצי פיקוס ענקיים. מתחת לעצים ממוקמים ספסלים ובמרכז הגן ברכת נוי. העצים האלה ניטעו בימיו של הברון רוטשילד. מתחת לעצים קרירות נעימה, למרות היום החםש בו אנחנו מבקרים.
לעוד אתרים היסטוריים בזכרון יעקב, ולמידע נוסף על אטרקציות בקרו באתר תיירות זכרון יעקב .
בת הרים – מעדניה ובר יין
מעדנית בר יין ממוקמת ברחוב הנדיב, המחופה בשדרה גבוה של עצי צפצפה. גם ביום חם כמו שאנחנ ןמבקרים מתחת לצל נעים וקריר. המעדניה כמעט הולכת לאיבוד בין מזללות חומוס -סלט – ושווארמה, אבל בהחלט שווה לחפש אותה. כי כשנכנסים פנימה מתגלה מקום בניחוח צרפתי . על שולחן גדול מסודרים כלים ובהם מיני זיתים וחמוצים, על צלחת הגשה מרובת קומות מסודרים מיני מאפים, במקרר – מיני יוגורטים, וגבינות.
אבל אנחנו נכנסים פנימה, אל בר היין ומתישבים סביב לשולחנות עץ עמוסים בכל טוב וליד בר היין. בעל הבית והשף אוראל חיון עסוקות בהכנות אחרונות : הוא מגרר גבינה קשה מעל עלי גפן, ומעטר בגרגירי יער. לאר מכן הוא פותח בקבוק יין ועוד אחד, ומתחיל לספר.
המחלבה של אביו, מחלבת בת הרים במלכיה, מיצרים גבינות כבר כמעט שלושים שנה. המחלבה נקראת על שם התצפית היפה של מלכיה, שצופה אל הכפר הלבנוני – בינת ג'בל, שפירושו : בת הרים. היין שמוגש במעדניה מגיע מיקב אביבים שבבעלותם. את מרבית התוצרת משווקים הם לחו"ל. לארץ הוא חזר לאחר שהות של כמה שנים באיטליה, ארה"ב ותאילנד. שם למד בישול, קולינריה ואירוח. משהו מהאווירה והחידושים הוא מביא לפה. הקונספט של מעדניה בשעות היום ובר יין בערב הפך פופולרי בחו"ל.
אז מה אכלנו? עלי גפן עם סילן פרסי. סביצ'ה פרידה אדומה, עםשמן טימין ויניגרט זיתים ותפוחי עץ ירוקים. גבינות ופירות, סלט, מיני מטבלים וכדורי לבנה נהדרים, וגם פוקצה. טעמנו שני סוגי יינות שהותאמו לארוחה.
במעדניה ניתן לרכוש גבינות קשות, יוגורטים, לבנה, גבינות רכות מתוצרת המחלבה, מיני חמצים, מאפים ואת עלי הגפן המופלאים. בר היין מגיש יין מיקב אביבים מלווה במנות שף ופלטות גבינות.
המעדניה ובר היין כשרים. להזמנת מקום לבר היין ולתפריט.
אדמה – מסעדת איכות מקומית
מסעדת אדמה היא מסעדה ותיקה בנוף קולינריה הזכרון יעקובית. היא הוקמה ומנוהלת על ידי רפי ודגנית אזולאי, אנשי היטק לשעבר, שהתאהבו בגבעה שליה ממוקמת המסעדה והנוף ממנה.
חלל המסעדה מחולק לשנים – החלק הפנימי קטן ואינטימי, החלק החיצוני מואר ומכניס את הצמחיה פנימה. המסעדה מגישה מנות מהמטבח הישראלי, מבוסס על חומרי גלם טריים ומקומיים, המגיעים למסעדה בכל בוקר. גם היינות המוצעים כליווי לארוחה הם כולם מיקבים ישראלים. התפריט הוא עונתי אבל יש בו כמה מנות קבועות כגון הניוקי הביתי, קדרת בשר ואנטריקוט.
מה אכלנו? אל השולחן הגיעו בזו אחר זו המנות צבעוניות וטעימות: סלט סלק ואנדיב, פטה כבד וטוסטים, מנת סביצ'ה נפלאה, מרק קרם ערמונים וכמובן – הניוקי המפורסם. קשה לומר מה המנה המועדפת עלי – כולן היו טעימות ונהניתי מהן מאוד.
את ליבי קנתה דגנית, כשהזמינה אותנו להציץ למטבח. "בואו תכירו את צוות העובדים שלנו." היא הזמינה, שמחה על כך שצלחו ביחד את הקורונה. ההתרחשות במטבח הפתוח באמת מרתקת. הסירים מבעבעים ומעלים אדים על הכיריים. התבלינים מסודרים בקופסאות צבעוניות. העובדים אשר על הסירים, המחבתות והבישולים נראים כמבצעים מחול עם מוסיקה פנימית , שרק הם שומעים. לנו לא נותר אלא לטעום, להנות ולהריע לבישוליהם.
המסעדה פתוחה גם בשבת וניתן לעשות בה אירועים קטנים. ואחרי שאכלתם ושבעתם , אני ממליצה על טיול קטן לאורך הרחוב , כדי שתוכלי להנות מהנוף הכפרי הנשקף משם. להזמנת שולחן, תפריט שועות פתיחה – בקרו באתר המסעדה.
פנינת התבלין -קולינריה הודית באירוח ביתי
איזה אוכל הודי אני כבר אוכל כאן ? אני מהרהרת לעצמי כשאני מבחינה בשלט הכניסה לבית הקטן והלבן. אבל ברגע שאני נכנסת לביתה ביתה של פנינה אברהמי קליין , וריחות טובים של תבלינים עוטפים אותי, אני מבינה שהשלט מטעה.
הוריה של פנינה עלו לארץ מהודו. הם בני עדת בני ישראל, שמוצאם מאיזור החוף סביב לבומבי. בני העדה הזאת מאמינים שהם בני שנים וחצי השבטים של עבר הירדן המזרחי. העדה התגלתה בתחילת המאה ה19 על ידי נוסעים יהודים. תשובי הכפרים שמרו שבת וחגגו את חגי ישראל שבתורה, מלו את בניהם ותלו מזוזות. בתחילת המאה ה19 הגיע רב , כיד ללמד אותם את כל התפילות והם הוכרו כיהודים לכל דבר.
על השולחן הגדול במטבחה הציבה פנינה טעימות ממעשי ידיה. בטטה וואדה – תפוח אדמה מבושל, מתובל ווטוגן בבלילת חומוס. לידו – בהג'ה – בצל חתוך ומטוגן כלביבה. מסביב מסודרות קעריות ובהם רטבים צבעוניים. צ'טני תמרהינדי, צ'טני כוסבה ועמבה. עמבה אגב בהודית זה מנגו, והודו היא מוצאו. לעירק הוא הגיעה בנתיבי המסחר.
על השולחן מונחת קופסת תבלינים יפהפיה. פנינה מספרת שאת הקופסה הביאה ממסע שורשים שעשתה עם סבתה בתום השירות הצבאי שלה. פנינה מספרת לנו על תחולת קופסת התבלינים שלה. תערובת קארי היא לא תבלין הודי, אלא תערובת תבלינים אנגלית. בהודו יש צמח בשם קאריפטה, שאת עליו מוסיפים לתבשילים. יש גם תבשילי קארי, שהם שם כולל לתבשיל ירקות.
פנינה מציעה מספר אפשרויות אירוח: סדנת בישול, אירוח לזוגות, לקבוצות גדולות ועד 20 איש. למידע נוסף ולהזמנות דברו עם פנינה 052-2262660. הארוחות הן צמחוניות, בכלי אירוח נפרדים מכלי הבית.
הלקט – גורמה מלקט השדה
שף עידו שגב מארח בבית קטן בקצה מדרחוב המייסדים בזכרון יעקב. הגינה הקטנה נראית כגינת עשבים שוטים, ורק חמניה אחת זקופה מעטרת אותה. אבל הגינה הזו עוד תפתיע.
את רוב שטח החדר היחיד בבית הקטן והצנוע תופס שולחן עץ גדול, ועליו צלחות מסודרות כעומדות למסדר. מנות קטנות של טעימות. לבנה עיזים עם ריג'לה מאודה ותבלינים. טונה משומרת מצופה בתבלינים. ומנת קינוח נפלאה של גבינה, תאנים ענבים תבלינים ודבש. טעמנו מהריה המתובלת שהוא מבשל, ומהחמוצים שהוא מתסיס, ונשנשנו פוקצ'ה עם תבליני העונה. אבל מה שהיה מרתק זה כל העשבים שבעיני הם שוטים ואני מנכשת במרץ מהגינה הקטנה שלי, שף עידו מוצא בהם טעמים, ניחוחות ובריאות ומכניס אותו לארוחותיו.
עידו מארח לארוחה בת 12 מנות של אוכל פרי גינתו, ומצרכים מקומיים. חשוב לומר, שהארוחות האלה לא זולות. למעשה הן אפילו יקרות ממש. הארוחה עולה 480 ש"ח . אבל שף עידו מבשל בכל יום מנה לקהילה , שאפשר לקחת בטייק אווי, תוך הקפדה על הטריות והמקומיות. המחיר הוא בסביבות 60-70 שקלים ( ותבקשו לקנות עם זה בקבוק בירה שלו).
למידע על ארוחות או הזמנת ארוחה לקחת בימי השבוע
יין, לחם ושוקולד – יקב תישבי
למרות שעת הבוקר המוקדמת מתחם יקב תשבי ליד בנימינה רוחש פעילות. בחנות היקב ובמרכז המבקרים הברמן מצחצח כוסות ייו. קונים מסתובבים בין המדפים המלאים כל טוב. במסעדה הסמוכה ליקב קבוצות וזוגות מתישבים לארוחת בוקר. מדי פעם ניגש מי מהעובדים אל גולן תשבי לברר משהו או לקבל הנחיות."אני דור רביעי של כורמים " מתחיל גולן לספר על המקום. סבא וסבתא רבה עלו לארץ מליטא אל זכרון יעקב בסוף המאה ה19. הם נבחרו על ידי הברון רוטשילד לגדל כרמים. מאז בני המשפחה לדורותיה מגדלים כרמים ומייצרים יין. בעקבות משבר קשה בענף היין בשנות ה80 של המאה הקודמת, החליט אביו יונתן תשבי, לפרוש מקואופרטיב "הכרמל מזרחי" ולפתוח יקב פרטי. כיום בכרם יש 400 דונם של גפנים.
די מהר מתברר לנו שיקב תישבי הוא אימפריה קטנה של קולינריה: יין, מאפיה, שוקולד, מסעדה , ובימי שישי בשרים ממעשנה במקום. משבר נוסף בתחום גידול הגפנים לפני כעשרים שנה הביא אותו להכניס מוצרי איכות נוספים, כגון שוקולד ופירות מסוכרים. בימינו חקלאים לא יכולים להתבסס רק על גידול אחד, וכדי לשרוד יש לגוון את העסק , לעקוב אחרי מגמות ולהכניס חידושים. ניכר על גולן, שהוא איש יצירתי ובעל יוזמות, בסיור שלנו איתו אנחנו מתודעיןם לתחביבו : שיפוץ כלי רכב עם היסטוריה. בחצר חונים טרקטורים ישנים שהוא משפץ. על כן עבודה מוגבה רכב שטח מימי מלחמת העולם הראשונה.
במתחם מתרוצצים ילדי המשפחה המורחבת: אחד עם קסדה על אופנים, אחר מפדל על טרקטור קטן ושלישי בקור רוח מודיע שנעקץ מדבורה. גולן מספר בגאווה שגם הדור הצעיר עובד ביקר- מגיל 13 הם מתחילים לעבור. עסקים משפחתיים שעובדים מדור לדור ממלאים אותי השראה. אני מבקשת אישור לצלם תמונה של שלושה דורות .כך נעמדים לתמונה משפחתית יונתן הסב, כולן ושלושת בניו : שי, עדי ואיתמר.
את טעימות הבוקר שלנו אנחנו מתחילים במאפיה, בה נאפים לחם מחמחצת, מאפי בוקר ועוגות בתנור מסורתי. גולן פורס למענינו פרוסות עבות של לחם שאור כפרי , כזה שהקרום הקשה מגן על פנים רך. לצד הקפה של בוקר מוגשים מאפי בוקר. כולם מצוינים.
עסק משפחתי אמרנו ? גולן מפקיד אותנו בידיה של דפנה אחותו בחדר הטעימות. אני אוהבת את השוקולד שלי לצד הקפה, אבל כאן אני נחשפת לראשונה לטעימות שוקולד ויין. לכל משתתף בסדנת הטעימות מחולקת אריזה אלגנטית של ריבועי שוקולד בטעמים. דפנה מוזגת לכוס שלנו יין לבן ומנחה אותנו לפתוח אריזתו של שוקולד ירוק. ללעוס אותו, לתת לו להתמוסס על הלשון ואז ללגום יין. שילוב הטעמים מפתיע – היין והשוקולד מדגישים זה טעמו של זה ויחד יוצרים טעם נוסף. החוויה מענגת ומעניינת. אנחנו מספיקים לטעום גם יין רוזה, ונאלצים להמשיך בדרכינו.
היקב והמסעדה כשרים. היקב נמצא על כביש 652 בין בנימינה לזכרון יעקב, ההגעה אליו מצריכה רכב. למידע נוסף על שעות פתיחה, אירועים והזמנת סיורים – בקרו באתר יקב תשבי.
היקב והמסעדה כשרים.
סיור קולינרי בזכרון יעקב והסביבה – מידע נוסף
להפתעתי ושמחתי ההגעה לזכרון יעקב בתחבורה ציבורית היתה פשוטה משחשבתי. מתחנת רכבת בנימינה קו 70 עולה למרכז זכרון יעקב בתדירות טובה. האתרים המרכזיים והמסעדות נמצאים כולם במרחק הליכה. אם אתם מגיעים ברכב, ברחוב הברושים ישנו מגרש עפר שבו החניה חינם.
גבעת עדה קרויה על שם אדלייד , אישתו של הברון. בסיור במרכז המועצה תוכלו להתרשם מהבתים הראשונים, כשליד כל בית מספור על המשפחה שחיה בוץ מסביב כרמים, יער אלונים, נחל תנינים ואירוח ביתי לחומוס במרפסת.
אם אתם מחפשים יעד קולינרי מענין בדרומה של הארץ ההמלצה שלי היא להגיע לנגב המערבי.