זהו יום א בשבוע ופנינו מועדות לזלצבורג. בחודשי הקיץ מתקיים בזלצבורג פסטיבל מוסיקה שמושך אליו נגנים ותיירים מכל העולם. גם הבוקר מתחיל מעונן,וככל שאנחנו מתקדמים לכיוון זלצבורג, השמים מתקדרים, וגשם שהולך ומתחזק.
אנחנו מתחילים את היום שלנו מעט מחוץ. לעיר – בארמון הלברון Hellbrun. הטפטוף כנראה מבריח את ההמונים מאתר תיירות פופולרי זה, ואנחנו יוצאים לסיור בקבוצה קטנה.ארמון זה נבנה על ידי ארכיבישוף עשיר ומשועמם, במטרה לשעשע את אורחיו ואת עצמו. הארכיבישוף בנה לעצמו ארמון יפה, ועיטר אותו בגנים מרהיבים, שגולת הכותרת שלהם היא מזרקות, עם פסלים בסגנון קלאסי.
תמרור אזהרה בכניסה לפארק הארמון, מזהיר מפני הבאות.
בלחיצת מתג הפסלים והמזרקות התמימות, מפתיעות את האורחים ומשפריצות עליהן מכל עבר.כך לדוגמה שולחן אוכל, המוצב באמפיתיאטרון נאה.
כאשר מאס הארכיבישוף באורחיו, הוא פשוט הפעיל מתג, וסילוני מים, מצינורות מוסתרים התיזו מים על אורחיו המופתעים.
ברחבי הגן מצויים תעלולי מים רבים ומגוונים, סילוני מים מפתחים נסתרים בקירות, בעציצים, ואפילו מקרני ראש איל. סילוני המים "הקפיצו" כתר, והפעילו פרצוף לועג, וחורץ לשון.
טכנולוגית ההפעלה על ידי מים שמשה גם להפעלת ציוצי ציפורים במערת נטיפים מלאכותית, ובהפעלת דמויות עץ שונות שהציגו סצנות מחיי יום יום, ומסיפורים דתיים.מרשים במיוחד הוא תאטרון מכאני, המציג סצנות מחיי כפר. בתאטרון למעלה ממאה דמויות מגולפות מעץ, המונעות בכוח המים. תאטרון מכאני זה הוסף בשלב מאוחר יותר, על ידי יורשיו.
ארמון זה שימש אך ורק לבילוי ולאירוח. חדרי הארמון לא רוהטו לשינה מעולם. כיום בחדרי הארמון מוצגים הסברים על טכנולוגיה שבה השתמשן המהנדסים להפעלת כל הבובות והמיצגים. מדהים לחשוב על כך, שמדובר במאה ה16, והכל נעשה ללא חשמל או מחשב.
הגן על תעלוליו זוכה להצלחה גדולה בקרב הילדים, ובמיוחד יותם, שהמהנדס שבו, מגלה ענין רב בפלאי הטכנולוגיה של המאה ה16, ואילו הבימאי שבו, מדמיין איך הוא מפיק באתר זה קומדיה..