במהלך היומיים שאנחנו מבלים באיזור קניון הנהר בלייד, אנחנו מצליחים לטעום ממה שהאיזור מציע. גולת הכותרת של האיזור הם הנופים ומסלולי הטיולים בטבע, אך גם חובבי ההיסטוריה יוכלי למצוא כאן מספר נקודות עניין.
קניון הנהר בלייד נחשבלאחד מאתרי הטבע המרשימים בפרובינצית מפומלנגה ,הנמצאת בחלק הצפוני של הרי דרקנבסרג בדרום אפריקה. אורכו 26 ק"מ, ועומקו 762 מ. בקניון מצוי סכר שעומקו יכול להגיע לכמעט 700 מ. הנהר עובר ברובו באבן חול. הנקודה הגבוהה ביותר שלו, מאריפסקופ, נמצאת בגובההקרוב ל2000 מטר, ואילו הנקודה הנמוכה שלו, היכן שהנהר עוזב את הקניון, היא בגובה כ600 מטר. לא פלא שהבדלי הגובה המרשימים יוצרים כמה מהמצוקים התלולים ביותר על כדור הארץ. הודות לצמחיה הסאב -טרופית השופעת בו, הוא אחד הקניונים הירוקים והיפים בעולם.
היש דרך יותר טובה מלפתוח את היום בתצפית זריחה על הקניון ?
השמש זורחת כאן בשעה 6:00 בבוקר, אבל כבר קודם שמענו תנועת רכבים. יש פחות מ12 שעות אור עכשיו, ויש לנצל את כולן. קר מאוד בבוקר. אנחנו מתעטפים בפליזים ונוסעים לנקודת התצפית, המשקיפה על מצוקי הקניון ועל הסכר. שלושת הגבעות שלפנינו מכונות "שלושת הרונדוולים", בזכות צורתן. הן מזכירות בקתה אפריקאית טיפוסית עגולה עם גג קש. תצפית זו נחשבת לאחת התצפיות היפות לאורך קניון בלייד, אבל בבוקר השמש מסנוורת.
שביל הנמר – Leoprad Trail
אורך מסלול 8 ק"מ , כדאי להשאיר רכב בסופו של המסלול.
זמן הליכה 3.5 שעות (בקבלה מעריכים כ5 שעות )
רובה המסלול ירידה נוחה, חלקו התחתון מוצל.
מים – ליטר וחצי.
המסלול נמצא בשטחו של ריזורט בלייד ריבר בו שהינו. אין צורך לשהות במלון כדי לטייל במסלול. פרטים על המסלול בקבלה. חובה להרשם בקבלה לפני יציאה למסלול.
מנקודת התצפית הזו מתחיל מסלול הליכה המכונה שביל הנמר (Leopard Trail), היורד אל הקניון. וזה יעדינו בבוקר. לאחר ארוחת בוקר טובה, ורישום בקבלה, כדי שידעו שצריך לחפש אותנו, אם לא נחזור. אנחנו מתחילים בירידה אל הקניון כשלפנינו נופיו המרהיבים. את דרכנו מלוים ציוצים, קריאות, נקישות ושריקות של ציפורים. המסלול משולט היטב, מתוחזק ונוח. מלבד הציפורים את דרכנו מלוים קריאות הבבונים. הקריאות נשמעות כמו נהמות. הן חוזרות ונשנות . קצת כשאנחנו חושבים על ראש בבון מפוחלץ שעיטר מבואה של אחד מבתי החווה שישנו בהם, בעיקר ניביו הארוכים והחדים, הקריאות האלה ממש מפחידות.
לאורך המסלול שיחים, ועצים מגוונים, אם כי אין כמעט פריחה. יוני נחשב כאן כבר חורף. אנחנו מאתרים שיח פרוטאה עם פרחים אדומים . משפחת צמחים אלה נפוצה מאוד בדרום אפריקה, וכבר בטיול הקודם יצרנו לנו אוסף של פרוטאות. זהו גם הפרח הלאומי של דרום אפריקה.
עם עלית השמש, היום מתחמם ואנחנו בהחלט שמחים על הצל הרב לאורך המסלול. חם כאן בחורף של דרום אפריקה. חם ויבש. מזג אויר מדברי. החורף הוא העונה היבשה בדרום אפריקה. התקופה הגשומה היא בקיץ. באיזור יבש יש גם קקטוסים לרוב. אנחנו רואים איך האלוורה פורחת.
בתחתית המסלול אנחנו מגיעים לנחל קטן, שיש לעבור אותו בזהירות.
כאן הצמחיה והנוף משתנים,ואנחנו נכנסים ליער. אנחנו יושבים לנוח קצת על שפת הערוץ בו עובר הנחל. אני משתעשת במצלמתי, מנסה לתפוס אור וצל.לפתע בעדשת המצלמה (הלא מכוונת) אני רואה אנטילופה. קליק. קליק. מאוחר יותר מזהה עובד הקבלה אותה כbushbuck. היושבים האחרים לא ראו אותה ולא שמעו אותה. למשמע קולותי הנרגשים, הסתכלו עלי חוששים שמא אני מחליקה מהמצוק.עד שהסבו את מבטם למפל. היא כבר לא היתה. הרגע הזה של המפגש עם בעלי החיים בטבע במפתיע, תמיד מרגש אותי מחדש.
בשטח המלון ישנם מסלולים נוספים. מסלול פופולרי ביותר מכונה שביל קדיסי Kadisi Trail המוביל אל מפל. אורכו כ2 ק"מ. מידע ומפה בקבלה.
מסלול בלוודר – Bellveder Day Walk
אורך המסלול 10 ק"מ
זמן משוער :5 שעות .
מסלול יחסית קשה, אם כי מסומן היטב. ירידה, וחזרה באותה דרך.
חלק ניכר מהמסלול גלוי, יש קטעים שהולכים בסבך. נעליים סגורות ומכנסיים ארוכים חובה.
(לצערינו לא תכננו טוב, ולמסלול הזה לא הותרנו מספיק זמן. לאחר כשעתיים ירידה, נאלצנו להתחיל לחזור. להערכתי המסלול היה לוקח יותר זמן בהליכה נינוחה, מהזמן המצויין)
מסלול זה מוביל אל הנהר ואל תחנת הכוח הנטושה שסיפקה חשמל לכורים. תחנת הכוח הזאת נבנתה בשנת 1911. היא היתה בזמנו תחנת הכוח ההידרואלקטרית הגדולה ביותר בחצי הכדור הדרומי. מדהים לחשוב שבמקום שכוח אל זה היה חשמל, הרבה לפני ערים גדולות כמו לונדון.
השביל תחיל לאורך המצוק ומאפשר לצפות מרחוק אל על הקניון, שלפתע נפתח במישור הפתוח.
חלקו הראשון של המסלול הוא הליכה קלה ומישורית לאורך השטח הפתוח., אבל בהמשך נכנסים ליער עבות. ביער כמו ביער אפריקאי : ציוצי ציפורים, נהמות ושריקות קופים ובבונים. יש לפלס לעיתים את דרכנו בין הענפים. השביל מוביל אל ירידה תלולה. לאורך הדרך רואים עמודי חשמל מחלידים. פעם זרם כאן חשמלאבל כיום הם אפילו אינם מחוברים בכבלים.
המסלול מאפשר מפעם לפעם תצפיות אל הנוף המרהיב והנהר השוצף מטה. לאורך המסלול אנחנו לבד.
עיירות עם היסטוריה
חרסקופ
לאורך מה שמכונה היום דרך פנורמה, יש מספר עיירות שנבנו כאן בסוף המאה ה19. העיירה חרסקופ ( Graskop ) שפירושה באפריקנס גבעת דשא החלה את דרכה כמחנה כורים. כיום העיירה משמשת כמרכז תיירותי קטן. ברחוב הראשי שוק מזכרות, בתי קפה, ושירותים הכרחיים. אנחנו נכנסים ללשכת התיירות לברר על אפשרויות להמשך היום.
אנחנו מתקבלים בלבביות, ומקבלים המלצות. למשמע השיחה בינינו מתענין האיש מהיכן אנחנו. כששומע, שאנחנו מישראל, מוארות עיניו ופניו. הוא מספר לנו שביקר בישראל, ירדן ומצריים לפני מספר שנים עם בתו. הוא מספר על התפעלותו מהארץ.
"ארצם מבורכת, ואתם העם המבורך !" הוא אומר בהתרגשות. "אתם חיים במדבר, מגדלים יבולים, ובניתם ארץ לתפארת!. זהו סימן שאלוהים ברך אתכם. אתם חיים שנים במלחמה ושורדים, זהו אות לכך שאלוהים שומר עליכם. " הוא מתרגש מאוד, ומציין שהוא כל כך אוהב שישראלים מגיעים לעיירה שלו.
זוהי לא הפעם הראשונה שאנחנו שומעים תגובה כזאת להיותינו מישראל. ראשוני המתישבים שעזבו את קייפטאון, העיר הלבנה הראשונה בדרום אפריקה, והחלו לעשות דרכם צפונה ומזרחה, היו דתיים וראו בעצמם המשך של עם הסוגלה היוצא לישב את הארץ המובטחת. הם נקראו פורטרקרס באפריקאנס. גם שמו של הקניון הוא ממאורע בתקופת הפורטרקרים. פירוש שמו "השמח" בהולנדית ואפריקאנס. הוא כונה כך ב1844 כאשר חזרו חבורה של פורטרקרים ממסע למפרץ דלגואה . משפחותיהם וחבריהם הפורטרקרים שחכו להם באיזור הקניון. הממתינים היו בטוחים שחברי המשלחת מתו, וכינו את הנהר הזה, "נהר האבל", אך כאשר חזרו בריאים ושלמים שונה השם לנהר השמח, להנצחת המאורע.
מידע על חרסקופ, והאתרים הסובבים לה אפשר למצוא באתר העיירה.
פילגרימס רסט
אנחנו ממשיכים מחראסקופ לעיירה Pilgrims Rest . העיירה שמשה כמרכז לכורים שחיו כאן בימי הבהלה לזהב. כיום היא משמשת כמוזיאון חי, ובתיה שמורים כפי שהיו בעבר. בכניסה לעיירה ישנו אתר המשחזר את צורת כריה הזהב, את תנאי המגורים.
דרך הפנורמה
"חורי הסירים של בורקה"
אתר טבע יפהפה ופופולרי מאוד. תופעת החורים העגולים נגרמת על ידי מערבולות מים החוצבות בסלע במפגש הנהרות בלייד וטרויר. המקום עצמו נקרא על שם מחפש זהב, שמצא כאן מעט זהב אבל מעולם לא התעשר. עורק הזהב היה מרוחק מעט מחלקתו.
כדאי מאוד להגיע לכאן בשעות מוקדמות של הבוקר, כאשר האתר עדיין אינו עמוס במבקרים. אז גם עולה אד מהנהר ומוסיף יופי ונופך למקום. על מנת לקבל תמונות יפות כדאי שהשמש תעלהלמרכז השמים והצללים יהיו קטנים. אז אפשר לראות את המים בגונם הכחול בתוך הסירים.
חלונו של אלוהים
לעוד פינת חמד על דרך הפנורמה כדאי להציץ ב"חלונו של אלוהים" . ישנו מסלול הליכה נחמד בתוך יער גשם, ותצפית מרהיבה על כל הקניון.
במקום נמצאת טיול של תיכוניסטים. אנחנו מושכים את תשומת לבם, והם באים להגיד שלום.
אני מקבל רשות לצלם תסרוקות, לא מפסיקה להתפעל מהמגוון והיצירתיות שניתן להפיק מהשיער בלכאורה בלתי אפשרי. הנה כמה לדוגמה
