טיול משפחתי בוינה : שוק, בית כנסת, ארמון ומבוך

טיול משפחתי בוינה  היום השני : היעד המרכזי  הוא בית הכנסת בוינה. הנערה למדה עליו במסגרת שיעורי מורשת ישראל בבית הספר וביקשה לבקר בו. מכיוון שבית הכנסת והמוזיאון היהודי הסמוך לו נפתחים בשעה מאוחרת , ואילו קטני הבית משכימים לקום החלוטנו להתחיל את היום בשוק.  את היום אנחנו מסיימים בפאר וההדר של ארמון שונברון הסמוך לדירתנו.

טיול משפחתי בוינה – ביקור בשוק נאשמרקט

אנחנו מחליטים להתחיל את הבוקר באחד השווקים של וינה: נאשמרקט. אנחנו יוצאים מוקדם ונקלעים לשעת העומס בתחתית – אנחנו נדחסים לתוך אחד הקרונות, המלאים ממילא, אין מצב לשבת, ובקושי יש עמוד להחזיק בו. אנחנו מגיחים מהתחתית הדחוסה לאויר הבוקר הקריר הישר לתוך השוק המתעורר. זהו שוק אלגנטי ביותר, המשלב דוכני אוכל עם דוכני מזכרות ומסעדות קטנות. לשוק יש היסטוריה ארוכה של כ300 שנה.

זיתים, ואוכל מזרחי זוכים בשוק לפופולריות. דוכנים רבים מציעים פאלאפל, ומגוון ממולאים. הממולאים כאן הם בעיקר בגבינה: החל מעגבניות, דרך חצילים, פירות יבשים וכלה אף בנקניק חזיר העוטף גושי גבינה. החומוס מקבל פה גירסה משודרגת במגוון טעמים – אפילו חומוס ואסאבי.

אנחנו עוברים לאורך השוק ומגלים שהעברית היא שפה נפוצה. מספר בעלי דוכנים מדברים עברית. דוכן צבעוני במיוחד של פירות וירקות מושך את עינינו . האטרקציה המרכזית היא  מגוון גדול של גרגרי יער למיניהם : פטל, אוכמניות, דובדנים, דומדמניות שחורות ואדומות, וגם פרי אחד ירוק מפוספס, שאת שמו אני מכירה רק ברוסית (קריז'ובניק). תוך כדי דיון משפחתי על מה לקנות וכמה, מתערב בעל הדוכן בעברית ומציע – תקנו רק את מה שאין בבית! אנחנו עושים כהמלצתו , ומוסיפים אפרסק מוזר קצת בצורתו, ומקבלים מתנה (על כל קניה!) בננות קטנות ומתוקות. בדוכן אחר אנחנו רוכשים קצת לחמניות במגוון טעמים: גבינות, נקניק, מלח, יוגורט וממשיכים מצוידים היטב לנשנושי היום.

נאשמרקט – מידע שימושי

אומנם השוק נפתח בשעה מוקדמת, אבל עדיף להגיע לשם לקראת הצהריים ורעבים. אז האוכל הצאכליות הקטנות כבר מוכן, שולחנות וכסאות מוצעים החוצה ואפשר לאכול שם ארוחת צהריים.

 פרטים על השוק ועל שעות הפתיחה.

טיול משפחתי בוינה היהודית

יודנפלאץ וביקור במוזיאון היהודי

אנחנו חזורים לרכבת התחתית ונוסעים ל"כיכר היהודים" – יודנפלאץ. יודנפלאץ היתה הכיכר המרכזית של הרובע היהודי שבו חיו יהודים בימי הביניים: ראשוני היהודים הגיעו לרובע בסביבות 1200. הקהילה התקיימה ושגשגה במשך למעלה ממאתיים שנה כשבשנת 1421 הרובע רוקן מתושביו היהודים. העניים גורשו. העשירים ונכבדי הקהילה הועלו על המוקד בשערי העיר וינה. בתי היהודים נמסרו למקורבי הדוכס. בית הכנסת המפואר פורק ומהאבנים נבנתה האוניברסיטה. מאורע זה מכונה "גזירת וינה", וזהו הגירוש הראשון מבין שלושה של יהודי העיר.

בתקופה האחרונה נערכו חפירות באיזור הרובע ונתגלו מספר מבנים, ביניהם בית הכנסת שהיה לב ליבה של הקהילה ועמד בכיכר. המוזיאון היהודי נמצא כיום מעל שרידיו של בית הכנסת. התערוכה מענינת וכוללת מידע על אורח החיים של הקהילה בימי הביניים, וכן מעט מימצאים ארכיאולוגיים, דפים מספרי קודש, תשמישי קדושה. שני מוקדי העניין העיקריים של המוזיאון הם סרטון קצר המתאר את הרובע היהודי, ומשמש כסיור וירטואלי בו ובבית הכנסת, ושרידי בית הכנסת – מתאר בית הכנסת ורצפתו: ניתן לראות את עזרת הנשים, את הבימה ואת מיקום ארון הקודש.

למזויאון ינם שני אגפים ,הנמצאים במרחק הליכה. הילדים מתעייפים לאחר הביקור באגף הראשון, ואנחנו לא מדיעים לאגף השני. אפשר לבקר בעלות כרטיס אחד בשני האגפים בימים שונים.

לפרטים על המוזיאון היהודי בוינה ושעות הפתיחה שלו בעברית.

סיור מודרך בבית הכנסת של וינה

משם אנחנו ממשיכים לבית הכנסת המרכזי של וינה, לסיור מודרך. בית הכנסת המרכזי הוקם בתקופה מאוחרת הרבה יותר – באמצע המאה ה19. גם כאן אנחנו מתקבלים בעברית. הסיור מאוד מענין כיוון שבו מספרים את סיפור הקהילה היהודית – שבשיאה מנתה כ200 אלף יהודים שהיו כ10% מכלל תושבי וינה. כיום הקהילה מונה כאחת עשר אלף יהודים. יהודים בני וינה נטלו חלק משמעותי בחיים האינטלקטואליים של וינה והשפעו על התרבות והספרות הוינאית. מספיק לציין את פרויד,מאהלר,והסופר שטפן צוויג.

מעניין לציין שבית הכנסת נראה כבית פשוט , כמו כל בית אחר ברחוב, אלמלא הכתובת בעברית בכניסה – לא ניתן לדעת שבבית כנסת מדובר. כשביקשו היהודים לבנות את בית הכנסת הוא ניתו תחת שלושה תנאים : שלא ניתן יהי לזהות שזהו בית כנסת מבחוץ, שהוא יהיה יפה , ושבתכנונו ועסקו ארכיטקטים נודעים וינאים.  כשנפתח בית הכנסת הוזמן אליו חזן בעל קול ערב במיוחד.קולו נודע ברחבי וינה כך שלתפילות נהגו להגי  גם משכילי וינה הלא יהודיים.

שוברט כתב יצירה נודעת בהשראת מזמור תהילים ששמע בבית הכנסת. המסורת המוסיקלית נשמרת עד היום, ובשבתות התפילה מלווה במקהלת גברים וילדים. ערב פרוץ מלחמת העולם השניה היו ברחבי וינה מעל ל20 בתי כנסת. מרביתם נשרפו והושמדו ב"ליל הבדולח". בית הכנסת שביקרנו בו ניצל משריפה בזכות שלוש סיבות. הסיבה הראשונה היתה שבקומה העליונה היה ארכיון גדול של תושבי וינה היהודים, לארכיון זה היתה חשיבות לגיסטפו – כך לקבל לידיהם רשימה של היהודים. הסיבה השניה היתה העובדה שבית הכנסת נמצא בסמטה יחסית צרה, וצמוד לו בתים בהם גרים גם לא יהודים. הסיבה השלישית היא העובדה שמולו נמצאת כנסיה קטנה, שהיא העתיקה ביותר בוינה. היה חשש שהלהבות יגיעו אליה, ויעלו אותה באש. כך יצא שהכנסיה העתיקה ביותר הצילה את בית הכנסת.

בבית הכנסת אי אפשר לבקר ללא סיור מודרך. בית הכנסת פתוח אך ורק לתפילות. לסיור דמודרך יש להגיע עם דרכון, למטרות זיהוי.

למידע על בית הכנסת  .

אנדרטה לזכר יהודי וינה

קהילת יהודי וינה חרבה במלחמת העולם השניה. 65 אלף יהודים מתו במחנות ריכוז והשמדה, האחרים נפוצו לכל עבר. מרבית האוסטרים שתפו פעולה עם הנאצים אבל היו לא מעט שהסתירו יהודים. לאחר המלחמה, מרבית היהודים שעזבו, לא שבו אל וינה. בני הקהילה היום רובם לא וינאים במקור.  ביודנפלאץ הוקמה אנדרטה גדולה לזכרם של יהודי הקהילה שנספו.

טיול משפחתי אל ארמון שונברון והגנים שלו

פעילות אחר הצהריים היא ארמון שונברון שנמצא תחנה אחת מהבית שלנו. הארמון וגניו הוא הגירסה הוינאית לוורסאי.

אנחנו בוחרים להתחיל ממוזיאון הכרכרות, שנמצא באחד מאגפיו של הארמון. המוזיאון מכיל מספר גדול של כרכרות של משפחת המלוכה האוסטרו-הונגרית. אוסף הכרכרות מרשים מאוד, וכולל כרכרות פתוחות לימי הקיץ, כרכרות קטנות לנסיכים, כרכרות סגורות לאירועים רישמיים ולחורף, כרכרת ההכתרה, ואף כרכרה ששימשה ללויות. פרט קטן אך מעניין הוא סלסלת הפקניק המלכותית – תיק עור מלבני שמכיל צלחות וכוסות חרסינה, מפיות וסכו"ם, קנקן תה, ושמיכה . תמונות הכרכרות שבספרי הילדים נהפכות להיות לפתע מוחשיות בביקור במוזיאון הזה. במידה מסויימת כרכרות אלה, יותר מאשר הארמון וחדריו, ממחישות עד כמה עשירים היו בתי המלוכה באירופה.

מתגלית מחלוקת לגבי ההמשך – בני הנוער רוצים לבקר בתוך הארמון, ואילו אני מעדיפה את הגנים.האיש עייף מכדי להחליט, והקטנים רוצים לבקר במבוך. אנחנו מחליטים להתפצל : בני הנוער רוכשים כרטיס לביקור בארמון, ואילו שאר המשפחה למבוך ולגן השעשועים שלצידו. בני הנוער מבקשים לחזור לדירה בעצמם בתחתית. ליתר בטחון מופקד בכיסם פתק עם כתובת הדירה והפלאפון שלנו. מאוחר יותר כשאנחנו פוגשים אותם הם מסכמים את הביקור : המלכים האלה היו מה זה עשירים!

גן השעשועים זוכה להצלחה גדולה בזכות "מפעל החול" -על מסלול  מתקני עץ מבורים בעזרת גלגלות ושלשלאות דליי עץ, וכפות – ובעזרתם אפשר לשנע חול ממקום למקום.  גם עמדת הדחפורים זוכה להצלחה. בפינה אחרת של הגן ציפור כסף יפהפה, שאליה מטפסים במתקנים.

אני קצת צוטרדת מעניין המבוך. מה יהי אם אחד השובבים שלנו יעלם בתוכו וילך לאיבוד? מתברר שמתכנני המבום חשבו על כך . נבנתה מרפסת תצפית מוגבהת כזאת שמאפשרת להורים לצפות אל תוך המבוך ולעקוב אחרי הצאצאים, ולכוון אותם בבטחה אל היציאה.

כמעטו לכל חלק של איזור הארמון אפשר לקנות כרטיס בנפרד , או כרטיס משולב המשלב כמה אגפים. בני הנוער שלנו קנו כרטיס לביקור במוזיאון, ואנחנו השתפקנו בכרטיס למבוך ולגן השעשעועים המקסים שלידו. כדי לקראו בעיון את הפירוט של כל כרטיס. 

לקריאת סיפור היום האשון לטיול שלנו בוינה

לקריאת מסלול הטיול המשפחתי בזלצבורגלנד.