איינדהובן עם מתבגרים

די היה לי במספר שעות באיינדהובן כאורחת לשכת התיירות המקומית, כדי להבין שזהו יעד נהדר לטיול עירוני לצעירים. עיר צעירה ומגניבה שהחדשנות שולטת בה בכל תחומי החיים: אוכל, עיצוב  וטכנולוגיה. אינדהובן היתה ביתם של מפעלי הענק דאף ופיליפס, עד שבשנות ה90 מפעל אחד פשט רגל ואילו השני עבר לאמסטרדם. העיר נאלצה להמציא את עצמה מחדש והצליחה בגדול ! המפעלים הנטושים הוסבו למתחמי עיצוב, אומנות, אוכל, מוסיקה וחנויות בקונספט מעניין. העיר עודדה יזמים מקומיים לפתח את הרעיונות שלהם ולהגשים את החלומות שלהם. כיום העיר מושכת אליה צעירים מכל אירופה.  איינדהובן מציעה למבקרים בה רמת מחירים נמוכה יותר מאשר באמסטרדם במלונות ובמסעדות. היא אינה הומה מתיירים והביקור בה מאפשר לראות ולהתקנא איך חיים המקומיים בהולנד.  בפוסט הזה ריכזתי המלצות לטיול באיינדהובן עם מתבגרים.

איינדהובן עם מתבגרים – נקודות עניין ואטרקציות

ביקור במוזיאון פיליפס

"עכשיו באים ? " גברת חמורת סבר נוזפת בנו, כשאנחנו מתיצבות בפתח מוזיאון פיליפס. " אנחנו סוגרים בעוד כחצי שעה" היא ממשיכה בזעף, כועסת מעט שאנחנו לא מקדישות לפיליפס את הזמן והכבוד הראוי לה. כי איינדהובן היא פיליפס ופיליפס היא איינדהובן.

חברת פיליפס נוסדה בשלהי המאה ה19 בעיר. בתחילה התמקדה החברה ביצור נורות. בהמשך פתחה החברה מוצרים ביתיים נוספים: מכונת הגילוח החשמלית, רמקולים, רדיו , שפופרות ואקום ששימשו למסכי טלויזיה,  מוצרי מטבח ועוד. פיליפס מתגאה בכך שמכשיר הקומפקט דיסק הומצא בה, במקביל לסוני. לאחר מלחמת העולם הראשונה נכנסה פיליפס לתחום המכשור הרפואי.  עם התרחבות קווי היצור גדלה החברה והקימה מפעלים רבים ברחבי העיר. סביב למפעלים נבנו בנינים ושכונות וביניהם "כפר פיליפס". משפחת פיליפס היו קפיטליסטים עם תפיסת עולם סוציאלית. הם דאגו לרווחת העובדים ומשפחותיהם והשקיעו בעיר: בנו איצטדיון והפכו לבעלים של קבוצת כדורגל והקימו תחנת רדיו. גם כיום למרות שהנהלת החברה העתיקה את המרכז לאמסטרדם והשאירה רבים מחוסרי עבודה לתושבי העיר יש פינה חמה בלב לפיליפס. המוזיאון שאנחנו עומדות נזופות בפתחו היה המפעל הראשון ליצור נורות.

אנחנו מגמגמות התנצלות, והגברת חמורת הסבר מתרצה. היא מכניסה אותנו למוזיאון, מסבירה על התצוגות ודוחקת בנו שלא לבזבז זמן.  "תכתבו דברים טובים על המוזיאון – כן ? " היא מתרה בנו. די במבט קצר על התצוגות ואנחנו מצטערות שלא הגענו אליו קודם. זהו אחד המזויאונים המעניינים והמוצלחים שביקרנו בהם . הסיפור של פיליפס הוא סיפורה של המאה הקודמת והשיפור המדהים שהביא העיצוב והטכנולוגיה לחיי האנשים הפשוטים. באולם התצוגה עם  החדרים התקופתיים בהם מוצגים המכשירים של פיליפס אני מרגישה כאילו חזרתי בזמן לשנות ה70 וה80. 

מהסיור בתערוכה ניכר עד כמה פיליפס שמה דגש לא רק על טכנולוגיה אלא גם על העיצוב. העיצוב לקח בחשבון את המשתמש והצרכים שלו. לא פלא שמוצרי פיליפס היו כל כך פופולריים.  לדוגמה : פיליפס היא אחד מהיצרניות של הציוד הרפואי הכבד – מכשירי רנטגן , MRI , אולטרסאונד. הבדיקה במכשירים האלה מעוררת חרדה אצל אנשים מבוגרים, על אחת כמה וכמה עלולה להפחיד ילדים. בפיליפס חשבו גם על כך  –  הם בנו מכשיר MRI צעצוע ובעזרתו אפשר להסביר לילדים על התהליך ולאפשר להם בעצמם לבצע סריקת MRI לבובות שלהם. מכשירי MRI של פיליפס יש בבתי החולים בארץ, אני מקוה שיש גם מכשירי צעצוע לילדים.

פיליפס והנקודה היהודית

חברת פיליפס ועובדיה עזרו בהצלת יהודים במלחמת העולם השניה. יאן זווארטנדיק עבד כנציג חברת פיליפס בליטא בעת פרוץ מלחמת העולם השניה.  בעת שהותו התבקש על ידי שגריר הולנד לשמש כקונסול הולנד בקובנה. במשך זמן כהונתו עד לסגירת הקונסוליה על ידי הכובשים הסוביטים, הוציא כ2000 ויזות ליהודים שביקשו להמלט . בדרכונם נכתב  "לאזרחים זרים אין צורך בוויזה לשם כניסה לסורינאם, קורסאו ושטחים אחרים של הולנד ביבשות אמריקה."  קבלת ויזה זו היתה התחנה הראשונה במסע הצלה חוצה יבשות. על סמך ויזה זו יכלו מבקשי המקלט לבקש מקונסול יפאן בקובנה אשרת מעבר ביפאן לצורך נסיעה לקוראסאו. השלב הבא היה רכישת כרטיסים לרכבת הטרנס סיבירית וקבלת אשרת מעבר מברה"מ. ברכישת הכרטיסים סייעו אירגונים יהודיים בארה"ב. איש מהפליטים לא הגיע לקורסאו אך כולם ניצלו מהשמדה. כשאולץ זווארטנדיק לסגור את הקונסוליה בקובנה שרף את כל המסמכים הרשמיים וסילק כל רמז לפעילות בלתי חוקית לטובת היהודים. פריץ פיליפס, מנהל המפעל בעת המלחמה הציל 337 יהודים במפעליו. הוא הצליח לשכנע את הנאצים שהיהודים הם חיוניים לפעילות המפעל. זווארטנדיק ופיליפס הוכחו כ"חסידי אומות העולם" בתום המלחמה.

מוזיאון פיליפס – לדעת עוד

במוזיאון ישנה תערוכת קבע המתמקדת בסיפור ההמצאות והחדשנות של פיליפס. לאורך התצוגה אפשר לראות את המוצרים השונים, ולקרוא את הסיפורים הקטנים שמאחוריהם.  חדר שלם מוקדש לנושא החדשנות והפיתוחים העתידיים בתחומי המדע והטכנולוגיה. זהו חדר אינטרקטיבי בו  אפשר להתנסות במוצגים השונים:  לומדים על נושאים כמו ביג דאטה והשימושים שלו , התפתחויות בתחום הציוד הרפואי ועוד. 

כדאי להקדיש למוזיאון לפחות שעה. 

איינדהובן עם מתבגרים – גרפיטי זה הכי, אחי

“זו הפעם הראשונה שלך באיינדהובן ? " אני שואלת את הבחור הצעיר שמרסס על הקיר במעבר התת קרקעי. מהרמקולים בוקע פלייליסט הכולל ראפ, מוסיקה קלאסית וקצת ג'אז. על המדרכה מיכלי תרסיס מסודרים כחיילים המוכנים לפעולה. על הקיר השעין את אופניו. אנחנו נמצאים ב"בור הדובים" או בהולנדית Berenkuil . מעגל תנועה בפרברי העיר איינדהובן. במפלס הכביש נעות המכוניות כבמעגל תנועה רגיל, אבל המפלס התחתון מיועד לאפשר לאופניים לחצות את הכביש הסואן בבטחה. הרמפות , המעברים התת קרקעיים והקירות הפכו כולם לאתר ענק של גרפיטי וציורי קיר. במתחם שבו אנחנו נמצאים כל אחד יכול לבוא ולצייר גרפיטי או סתם לרסס את שמו על קירות הבטון. צייר הגרפיטי הצעיר מגיע מליטא לאיינדהובן בגלל האפשרות לעסוק בגרפיטי. הוא כבר היה באיינדהובן למעלה מ20 פעמים.

איינדהובן "לובשת" את הגרפיטי שלה באלגנטיות נינוחה. למעשה היא אחת הערים הבודדות שביקרתי בהן בה הגרפיטי משתלב באופן טבעי במרחב הציבורי.  בעוד שבערים רבות בעולם אומנות הרחוב מוקצית לשכונות מתחדשות במטרה להפוך אותן לטרנדיות, כאן באיינדהובן היא מחובקת באהבה בכל העיר: במרכז העיר בין הבתים הקטנים והציוריים, על קירות מבני תעשיה גדולים, בשכונות המרוחקות ובאיזורי החדשנות.

פרויקט מעניין נוסף  עם אומנות רחוב הוא פרויקט Tunnel Vision, שמטרתו להפוך מעברים תת קרקעיים לנעמים להולכי רגל.  מעברים תת קרקעיים במרחב עירוני אינם חביבים על התושבים במיוחד בשעות החשכה. מקומות ניסתרים אלה חביבים על הומלסים להתמקמות לשנת הלילה, על עוברי אורח להטיל את מימיהם ועל סוחרים לקיים את עסקיהם המפוקפקים. בערים רבות מותקנות במעברים האלה מצלמות מעקב, אבל באיינדהובן בחרו להשתמש בתאורה ובאומנות רחוב כדי להפוך את המעברים האלה לאטרקטיביים.  אנחנו מבקרים במעבר תת קרקעי שהוא הומאג' לסרטון "שר ההליכה הטיפשית" של ג'ון קליז. לאורך 100 המטר של המעבר צוייר ג'ון קליז בתנוחות הליכה טפשיות ובלתי אפשרויות. אתם מזומנים להצטרף אליו!

אומנות רחוב באיינדהובן – לדעת עוד

פעם בשנה בחודש יוני מתקיים באינהובן אירוע גרפיטי ואומנות רחוב המושך אליו קהל ואומנים מרחבי העולם . לקראת האירוע נצבעים כל הקירות ב"בור הדובים" בשחור. במשך ימי האירוע האומנים מציירים על הקירות השחורים . במשך השנה הציורים משמשים השראה לצעירים ומבוגרים. בימי חול ניתן לפגוש כאן ילדי בית ספר שמגיעים לספוג השראה בשיעורי אומנות.

לבור הדובים, למעבר התת קרקעי ולעוד אתרי גרפיטי לקחה אותנו קלאודיה, ילידת איינדהובן ובלוגרית טיולים הכותבת על העיר.  קלאודיה עורכת סיורים חינמיים בכל שבת בעיר : היסטוריה, מקומות מענינים וכמובן גרפיטי.

במסגרת פרויקט Tunnel Vision שופץ מעבר תת קרקעי נוסף על ידי שני אומנים בשראת הצייר הרוסי המודרני ליסיצקי .

זריקת מרץ – על אופניים וסקטבורדים

טיול אופנים באיינדהובן

רוכבי האופניים הם השליטים האמיתיים של העיר. בכל מקום שנביט – אופניים. לצד כל רחוב ראשי ישנו מסלול אופניים  ובאיזורים רבים מוקצים חניות לאופניים. תושבי העיר צעירים, מבוגרים ומשפחות, רוכבים על אופניים כל מקום ובכל שעה. רוכבי האופניים מרגישים כל כך בטוחים , שהם בקושי מאיטים לפני רמזורים, בטוחים שנהגי המכוניות יאטו , ויעצרו בזמן. האופניים הפופולריים הם אופניים פשוטים וזולים ולכן איש לא טורח לקשור את אופניו. אופנים חשמליות ? לא בעירנו.

בוקר היום השני לביקורי מסתמן יום בהיר ויפה. אני משכימה קום ויוצאת אל תחילת הפארק העירוני. הפארק מתפתל לאורך נהר הדומל . הפארק יפה ומטופח ומשני צתדדיו אפשר לראות שכנות מגורים שקטות, עם בתים נמוכי קומה ואופניים חונים בכניסה.  אני מיד מצטערת שלא שכרתי ואופניים. הפארק הזה, והסביבה בכלל נהדרת לטיול בוקר באופניים. השבילים נוחים, המסלול מישורי, האויר צח. תושבים רבים יוצאים לכאן לטיול עם הכלב, ריצה או רכיבה על אופניים.בסביבה הקרובה של איינדהובן יש מבחר מסלולי אופנים. קטע מסלול בהשראת ואן גוך נראה יפה במיוחד בלילה. זהו קטע ממסלול אופנים ארוך המחבר בין איינדהובן וניימן – הכפר שבו התגורר ועבד ואן גוך. רחלי דגן לביא כתבה והמליצה על הכפר של ואן גוך.

שכירת אופניים: באיינדהובן מקומות רבים בהם אפשר לשכור אופניים. חעיתים תכופות כמו במלון שבו אנחנו ישנו אפשר לשכור אופניים במלון.

איזור 51

אחד המתחמים המדהימים שבהם ביקרנו הוא AREA51 – מתחם ענק במיועד לרוכבי אופני BMX ולסקייטבורד.  המתחם ממוקם בבית חרושת לשעבר . – השטח הענק מנוצל היטב: פלטפורמות, רמפות , עליות , מקפצות והכל עשוי מעץ.   לטובת ההורים והמלווים ישנו בית קפה  ומרפסת תצפית. בשעה שאנחנו מגיעים קבוצות שונות של ילדים עם מדריך עסוקות בלימוד רזי הפעלולים על גלגלים. אני מתבוננת נפעמת מהדינמיקה. בפינה אחת קבוצת ילדים לומדת לרדת מרמפה . המדריך , נער מתבגר בעצמו , מחזיק בעדינות בידו של התלמיד התורן – מלווה אותו בעידוד לאורך הדרך. קבוצה אחרת מתעמנת על גלישה כמעט אנכית על קיר  – כל הצלחה של אחד מחבריה מלווה במחיאות כפיים  ובעידוד.  בהולנד למודת ימים גשומים וקרים רבים – מתחם כזה מאפשר לנוער להמשיק ולעסוק בתחביבו בכל ימי השנה.

איינדהובן עם מתבגרים – כן משחקים באוכל

סצנת המסעדות ובתי הקפה באיינדהובן היא תוססת ויצירתית במיוחד. העיר מושכת אליה שפים ויזמים בתחום המזון מכל אירופה. במסגרת אוירת החדשנות השפים לא מהססים לעשות נסיונות קולינריים מענינים, לשלב טעמים ומרקמים. התוצאות – מפתיעות וטעימות.  גם אוכל הרחוב והמזון המהיר כאן מושקעים ויצירתיים. 

קופילאב – ניסויים בקפה

הקופילאב ממוקם בכיכר הסמוכה לתחנת הרכבת ולא בכדי. "אנחנו רוצים לקבל את פני הבאים לעיר, לתת להם מקום לנוח, לשתות משהו, לשוחח" מספר סטפן, בעודו מארגן ומנקה בחריצות את הדלפק ומתפעל את מכונת הקפה. המקום הומה אנשים, אבל משרה אוירת רוגע ונינוחות – יש מי שקורא, יש מי ששותה, יש מי שעובד ויש מי שמשוחח. המוסיקה המתנגדת ברקע נעימה ושקטה.  

לצד קפה איכותי בקופילאב מוגשים משקאות אלכוהוליים וקלים מבוססי קפה. סטפן מספר לנו שתערובת הקפה פותחה על ידיהם והיא נקלית כל יום טריה במקום.  גם המשקאות היצירתיים הם פרי הניסיונות שלהם .המשקה שמציע לנו סטפן נקרא אספרסו-טוניק  והוא מכין אותו ממש לנגד עינינו. בכוס על רגל גבוה מונחים  קרח ולימון , על הקרח נמזק תחילה הטוניק , ומיד אחריו שוט של אספרסו. האספרסו מוגש בבקבוקון מבחנה קטן. טעים, מפתיע ומעורר!

אינטליגנציה – משחקים עם גלידה

קירות ודלפקים ורודים, זרי פרחים ושני חדי קרן, לימונים צהובים משתלשלים מהתקרה  – זהו העיצוב העליז והצבעוני של הגלידריה הכי פופולרית בעיר , והתור הארוך המשתרך לפני דוכני הגלידה הצבעוניים מוכיח זאת. הקונספט הוא גלידה איכותית עם שילובי טעמים ומרקמים שגרתיים ולא שיגרתיים. נראה שכל אחד ימצא כאן משהו לטעמו  – אפילו גלידת חדי קרן!

ביורן אולף הבעלים , היזם והג'לטייר מקבל אותנו בלבביות. הוא פותח בהתנצלות:" אנחנו רק פתחנו .." ומיד ממשיך לספר בהתלהבות גדולה על האיזורים האחרים שעוד יפתחו בחלל החנות: קפה ומקרונים, מתחם גלידה בהפתעה, מעבדת תגליות והתנסויות,  מתחמי ישיבה ומאפי שוקולד. התוכניות העתידיות והשיפוצים הקיימים לא מונעים מהקהל להגיע לחנות ולהנות מגלידה. הצוות החייכני והסבלני, הלבוש בחולצות ורודות עם הכיתוב "תרגיש שוב כמו ילד" ,משרת ביעילות ואדיבות את העומדים בתור : מבוגרים וצעירים , סבים וילדים. כל אחד בתורו מקבל גביע צבעוני של אושר. ביורן עצמו עם ניצוץ שובב ומתלהב בעיניים נראה צעיר מ32 שנותיו, ואלמלא הזקן הג'ינג'י שלו היה יכול להחשב כבן נוער.

"להפתיע אתכם בגלידה ? תרצו לטעום משהו מהטעמים החדשים?"  הוא מזמין אותנו ליטול חלק בחגיגה. ביורן נולד וגדל באיינדהובן, טייל, עבד ולמד באירופה וחזר כדי להקים בעיר הולדתו גלידריה. את עניני הגלידה הוא לוקח ברצינות. הוא בוגר אוניברסיטת הגלידה היחידה בעולם בבולוניה, והוא ג'לטייר מוסמך. החזון שלו לעודד סקרנות, יצירתיות ופתיחות לטעמים חדשים אצל הלקוחות שלו. אני חוששת להענות לאתגר ומבקשת להצמד בקו הקלאסי . אני מקבלת גלידה בגביע פחם עם שני כדורי שרבט פירות : פירות יער ומנגו. הגלידה טעימה, נימוחה ואני מיד שוכחת  שפני רגע הרגשתי שבעה ומלאה. הגלידה מחליקה על הלשון ומרעננת במתיקותה המעודנת. בפעם הבאה, אני מבטיחה לעצמי – אני ארהיב עוז , ארגיש כמו ילדה , ואתפרע עם גלידת אצות-אוממי!

משכנה החדש של גלידה אינטליגנציה הוא במתחם STRIJP S . אתר האינטרנט של הגלידה עדין בהקמה, אז כדאי להתעדכן בשעות פתיחה וכתובת מדוייקת בעמוד של הגלידה בפייסבוק.

שוק האוכל בדאון טאון

מכירים את זה שאתם לא מצליחים לסגור על מסעדה כי כל אחד מהמתבגרים שלכם רוצה משהו אחד?  הפתרון הוא כמובן שוק אוכל. שוק האוכל ממוקם במרכז העיר והוא פתוח בכל יום מהצהריים ועד חצות. בשוק כ20 דוכנים שונים.  התמקמנו ליד שולחן מרכזי בלב השוק וטעמנו מנות משלושה דוכנים שונים: טאפאס מהדוכן הספרדי, מנת טעימות מהדוכן הוייטנאמי וסאשימי מהדוכן היפני. כולם היו מצויינים. בשוק זה אפשר להסתובב בין הדוכנים ולקנות, או לשבת בשולחן, להוריד אפליקציה, לסרוק את הקוד שעליו , לבחור מתוך תפריט והאוכל יגיע לשולחנך. 

לא רוצים לישון – המלצה על מלון באיינדהובן

הרוח החדשנית והצעירה שיש בעיר מגיעה גם למלונות. התאכסנו במלון  בעל השם המפתיע :"הגפרור"  (The Match) הממוקם בלב איזור חנויות קטנות ומסעדות. כיוון שהמלון פנימי  – הוא  שקט מאוד. המלון בנוי במבנה ששימש בעבר כבית חרושת לגפרורים. כיום הוא משופץ ומעוצב בסגנון אומנות רחוב וגרפיטי.

מעבר לעיצוב המגניב והמיקום המעולה, הקונספט של המלון הוא להקל על המתארחים בו ככל האפשר ולעודד אותם לצאת ולהנגיש להם את העיר. תהליך הצ'ק אין והצ'ק אאוט מתבצע באופן עצמאי וידידותי בעזרת עמדות מחשב. בכל חדר יש טלפון נייד שאפשר להשתמש בו במהלך השהות במלון. בלובי המלון יש הרבה שולחנות המאפשרים עבודה נוחה עם מחשב ופינות ישיבה נעימות ושקטות.

ארוחת הבוקר מוגשת במסעדת המלון, שגם היא מעוצבת ונעימה. הארוחה מספקת אבל לא מפוצצ . חייבים להשאיר מקום לארוחת צהריים, או לקפה מאוחר עם עוגה – נכון ?  הארוחה כוללת בהגשה עצמית לחמים, יוגורט, דגני בוקר למיניהם , גבינות, נקניקים, פירות, ירקות וביצה בצורת הכנה לפי בקשה.

החדרים מרווחים ופונקציונליים. המקלחת והשירותים מופרדים. בחדר אין ארון, אבל יש קולבים לתלית בגדים. יש כספת ויש מקום להניח בנוחות מזוודות. להזמנת לינה במלון The match בבוקינג

שופינג בראש צעיר

אמנם באיינדהובן אפשר למצוא את הרשתות הרגילות החביבות על צעירים ( למשל פרימרק, טייגר , H&M ) , אבל יש בה גם חנויות בקונספט יחודי  ששוה לבקר בהן.

בהולנד חנויות יד שניה מאוד נפוצות, מכיוון שההולנדים הם אנשים מאוד פרקטיים בתרבות שלהם.  באיינדהובן איזור weststores הוא איזור חנויות יד שניה וחנויות וינטאג'. חנות גדולה, בעלת סחורה מגוונת ומרשימה שנמצאת בלב האיזור היא חנות בשם Yetunde. במתחם שלה יש גם בית קפה חמוד , ומלון דירות קטן ומעוצב.

חנות Urban Shopers , הנמצאת בקומת הקרקע של מפעל ישן ששופץ היא בעצם חנות של חנויות.  בתוך חלל גדול ומעוצב ממוקמות חנויות  קטנות ועצמאיות  המתמקדות בתחומים שונים: החל מחנויות יד שניה , דרך חנויות תקליטים ישנים , וכלה בחנויות מעצבים צעירים .  גם אם לא קונים : כיף להסתובב בה!.

רעיונות נוספים לטיולים עם מתבגרים באירופה

המלצות ותובנות מהטיול המוצלח שביותר שהיה לנו עם המתבגרים – שבועיים באסטוניה ולטביה.

האיש והמוזיקנט נסעו לגדנסק לחגוג סיום תיכון.

טיולים עם מתבגרים בהולנד וסביבתה

בתה המתבגרת של זיוה רענן, לקחה אותה לאמסטרדם ולהופעה של קולדפליי.

אורלי אופק מספרת על טיול נינוח ורגוע עם מתבגריה בהולנד.

איטנדהובן היא נקוגת מוצא טובה לנסוע גם לבלגיה. סיון רביבו מספרת על הטיול שלה עם ילדיה בהולנד-בלגיה. גם ערן פאר שילב בטיול בר המצוה את בלגיה. 

אמסטרדם מרוחקת כשעה וחצי נסיעה מאיינדהובן. אפשר לשלב בטיול אחד את שתיהן . מיכל בן ארי מנור ממליצה על אמסטרדם עם מתבגרים.

תודות

תודה רבה לאריק ון חרוון מחברת eindhoven365 שארח אותנו בעיר, הפגיש אותנו עם אנשים מענינים וגילה לנו את הסודות של העיר המגניבה הזאת.

הביקור שלי באיינדהובן התאפשר הודות לחברתי מיכל בן ארי מנור בעלת הבלוג רואה עולם. שיזמה את הנסיעה לאיינדהובן, ואירגנה לנו טיול מלא השראה. אתם מוזמנים לקרוא  את הפוסט המעוצב של מיכל בעקבות הביקור.

תודה רבה לקלאודיה, על סיור הגרפיטי המרתק בעיר . קלאודיה כותבת על עיר מגוריה בבלוג מרתק fab040 .