וורשה, הגיק ואני – סופ"ש קייצי עם מתבגר

הגיק ואני נפגשים בוורשה. את הדרך מישראל הוא עשה לבד. עם כרטיס הפריוריטי של וויז, המושב בשורה הראשונה עם מקום לרגליים ושטרות מרשרשים של זלוטי בארנקו הוא לגמרי הרגיש כאיש העולם הגדול.  זוהי הפעם השניה שאני מטיילת בעיר וורשה עם מתבגרים.  ביקורי הקודם  לפני ארבע שנים היה בשלהי הסתו עם בכורתי המתבגרת. לא ידעתי מה לצפות מהעיר הזאת. באתי כדי לחקור ולהעמיק בהיסטוריה הפולנית והיהודית ולראות מה נשאר מהקומוניזם. הופתעתי מהרחובות הנקיים, הפארקים היפים, בתי הקפה המזמינים , האנשים האדיבים הלבושים באלגנטיות. הפעם וורשה היתה אתנחתא קייצית ירוקה וקלילה בין שני סיורים אינטנסיביים באיזור מזרח פולין, שעליהם אכתוב בפוסטים הבאים.

בעוד שאת תכנון הטיול בלונדון הגיק עשה בעצמו, את תכנון הימים שלנו בוורשה השאיר לי.. הוא הבטיח לזרום אפילו עם סיורים חינמיים ובלבד שנקצה מספיק זמן לקניות.  הכנתי רשימה של אתרים ונקודות עניין ומהם בחרנו בכל יום לפי מצב הרוח. לא שכחנו להשאיר זמן לשוטטות. את המראות, והחוויות מאחר צהריים אחד בעיר ערך הגיק לסרטון. (ספויילר  – גם בקיץ יכול לרדת גשם. לא לשכוח מטריות)

הבחירה מבין האתרים והמוזיאונים בוורשה אינה פשוטה. המבחר רב ומגוון  ולעולם אי אפשר לדעת מה יעניין את המתבגרים . תמיד שווה לנסות – אם לא מעניין – יוצאים!.  בסוף הפוסט ריכזתי את הפרטים הטכניים : תחב"ץ , מסעדות, מלונות ומידע נוסף.

שנתחיל ?

פוטופלסטיקון – פיפשואו אל העבר

הפוטופלסטיקון הוא גרסת תחילת המאה הקודמת לסרטי תלת המימד העכשווים. בסוף המאה ה19 ותחילת המאה ה20 "תיאטראות" כאלה, שקדמו לקולנוע, היו מאוד פופולריים ברחבי אירופה, והיו מרכזי מפגש חברתיים. הפוטופלסטיקון של וורשה פועל באותו מקום כמעט ברצף מ1905. במרכז החדר מוצב גליל רחב ובו חריכי הצצה ולידם כסאות .אם מציצים דרך ההעיניות נגלית לפנינו תמונה תלת מימדית בשחור לבן. לאחר מספר שניות התמונה מוחלפת.

מכשיר הניווט המודרני מנווט אותנו אל תוך חצר פנימית של בניין באחד הרחובות הסואנים ביותר בוורשה : שדרות ירושליים מס 51 . אנחנו נכנסים דרך שער הכניסה הרחב ומשאירים מאחורינו את שאון העיר. יש לצלצל בפעמון כדי להכנס בדלת. אנחנו מוצאים את עצמינו בחדר קטן ואפלולי שקירותיו מצופים קטיפה כהה. מנורת שולחן קטנה מטילה אלומת אור יחיד. ברקע מתנגנת מוסיקה חורקנית של תחילת המאה.  אנחנו תופסים את מקומינו – כל אחד ליד חריך ההצצה שלו – ונבלעים ברחובותיה של וורשה בתחילת המאה.

"מגניב! " פולט הגיק לאחר מספר תמונות. ובאמת אי אפשר שלא להתפעל מאיכות התמונות המוקרנות לפנינו. עולם שלם שנעלם  קם לתחיה מול עינינו תרתי משמע – וורשה כולה נהרסה במלחמת העולם השניה  והנה כאן  אנחנו כמעט יכולים לגעת בפירות בשוק , לאחוז בסלים שסוחבת גברת, להצטרף למשחק הילדים, או לתפילה בבית הכנסת.

המערכת מבוססת על טכנולוגית הקייזרפנורמה שהומצאה בסוף המאה ה19 ע"י אוגוסט פורמן שאף רשם עליה פטנט.  בבסיס המערכת עומד ראיון הצילום הסטריאוסקופי. זוהי שיטת צילום המנסה לחקות את מנגנון הראיה התלת מימדית במוח. כל אחת מהעיניים רואה תמונה דו-מימדית מזוית קצת שונה. המוח יודע להרכיב תמונה תלת מידמית משתיהן. בשיטת צילום זו מצלמים תמונה משתי עדשות שהמרחק ביניהן כמרחק בין זוג עיניים. הסטראוסקופ – מכשיר בעל שתי עדשות – מאפשר לכל עין לראות רק תמונה אחת מבין השתיים, המוח מרכיב מהן תמונה תלת מימדית.

המקום קטן אבל עמוס אווירה. גם בסיבוב שני לא משתעממים מהתמונות. למקום יש אוסף ענק של תמונות סטריאו, בכל חודש מוחלפת "התערוכה". אנחנו צפינו בוורשה שלפני המלחמה.

דבר הגיק : מגניב לראות תמונות בתלת מימד. מומלץ!

כמה זמן ? כחצי שעה.

כמה עולה?  6 זלוטי לאדם.

למידע נוסף ולשעות פתיחה בקרו באתר פוטופלסטיקון

בתי בובות הן לא רק משחק ילדים

מוזיאון בתי הבובות  מוזיאון קטן וחמוד הממוקם במתחם האח"מים לשעבר של ארמון המדע והתרבות הסטליניסטי. התערוכה מבוססת על אוסף פרטי, שהחל מבית בובות שקנתה אמא לבתה כמתנה ושיפצה אותו. כך התעוררה בה התשוקה לנושא והיא החלה לאסוף ולשפץ בתי בובות , ולאכלס אותם בבובות וחפצים. האוסף הגדול מוצג לפי נושאים וכולל בתי בובות, בובות ואביזרים שנאספו בעיקר מפולין וגרמניה. באוסף ישנם בתי בובות מעץ, מפלסטיק, מקרטון, ואפילו מחפצים שעברו הסבה: שידת לילה, ורדיו.

כך למשל בית בובות מעץ משנות השבעים מגרמניה הפך לפעוטון של דובים. רהיטי העץ נעשו על ידי חברת צעצועים גרמנית, רהיטי הפלסטיק על ידי חברה פולנית, הדובים הם מאה"ב מסוף המאה הקודמת.

כשאני מציצה אל סלון הרטרו הזה, אני נזכרת מיד בסלונים השיקיים של שנות ה70 , אותם ראיתי במגזינים של עיצוב, בהיותי ילדה.

סניף הדואר המקסים הזה הוא משנות השלושים של המאה הקודמת , שופץ ועוצב מחדש.  הלוואי על דואר ישראל עיצוב כזה

אבל יותר מכל הייתי רוצה להצטרף לדייג הדני הזה לשיט, או לפחות לנשנש איתו פיש אנד צ'יפס על כוס בירה צוננת

ההקפדה על הפרטים הקטנים בבתי האלה היא מדהימה, ויוצרת את האוירה המושלמת. אני מגלה שאספנים רציניים של מיניאטורות גם מקטלגים עד כמה שאפשר את רהיטים ואת התכולה. סטים בקופסתם המקורית הם יקרים ביותר. כך למשל סט הפלסטיק הדחוס שיותר על ידי חברת הצעצועים הפולנית סנטרום בשנות השבעים של המאה הקודמת. בעבר משחק ילדים, כיום פריט אספנים.

דבר הגיק: חביב.

כמה זמן ? כשעה

כמה עולה ? 20 זלוטי לאדם

למידע נוסף על מוזיאון בתי הבובות- כתבה מקיפה עם תמונות נוספות מהמוזיאון.

למידע על שעות הפתיחה, מיקום בקרו באתר מוזיאון בית הבובות

במתחם ארמון המדע והתרבות  של וורשה ישנם מספר מוזיאונים, מרפסת תצפית ואפילו סיור מודרך.

להכיר את הסיפור של וורשה עם מתבגרים

את רעיון הסיורים החינמיים גילינו לראושנה בוורשה בביקור הקודם. הסיורים המענינים ביותר בזמנו היו הסיור היהודי , הסיור הקומוניסטי, והסיור לרובע פראגה. מאז נוספו סיורים חדשים, והסיורים הוותיקים שינו את מתכונתם. הצטרפנו לשני סיורים : הסיור בעקבות היהודים בוורשה, וורשה במלחמת העולם השניה. אע"פ שהשתתפתי בסיורים בנושאים דומים, בכל אחד מהסיורים למדתי דברים חדשים.  העובדה שהסיורים מתנהלים באנגלית הם יתרון מבחינתי : הזדמנות למתבגרים לשפשף את האנגלית שלהם הן עם המדריך והן בשיחה תוך כדי טיול עם המטיילים האחרים.

הסיור היהודי מתחיל בקרבת בית כנסת נוז'יק, בית הכנסת היחיד ששרד בוורשה. בית הכנסת פעיל כיום והוא לב הקהילה היהודית, כפי שניתן לראות מהתערוכה הפרושה על הגדר סביבו ומציור הקיר במבנה הסמוך לו. הוא עוסק הבתפתחות הקהילה היהודית בוורשה לאורך הזמן, בתעמולה הנאצית כנגד היהודית , ריכוזם של היהודים בגטו, דרכי ההשרדות בגטו , היחסים עם תנועות ההתנגדות הפולניות, אפשרויות הבריחה, ומרד גטו וורשה.

סיור ורשה בעת מלחמת העולם השניה משלים את הסיור היהודי, הן מבחינת אתרי הביקור והן מבחינת הנושאים.  הוא עוסק בוורשה במלחמת העולם השניה,  בגורמים לפרוץ המלחמה, בנסיון של פולין להגן על עצמה , ובהתמודדות האוכלוסיה עם הכובשים – הן הפולנים והן הרוסים.

דבר הגיק: אחלה דבר! מומלץ במיוחד לדבר עם המדריכים.

כמה זמן ? משך כל סיור כשעתיים וחצי

כמה עולה? הסיור מבוסס על טיפ , תנו מנדיבות לבכם.

מוזיאון הנאון ומתחם סוהו פקטורי

"פראגה" כך מכנים היום בשם כולל את חלקה של וורשה שנמצא מעבר לנהר.  אע"פ שגם בפראגה ישנן שכונות שונות וזו בעצם עיר שלמה. לרובע פראגה התודעתי במסגרת סיור הליכה חינמי בביקורינו בעיר לפני ארבע שנים.  האיזור היה אז בתחילתה של תנופת התחדשות : מוזיאון פראגה רק נפתח, פרויקטים מענינים של ציורי קיר בשיתוף התושבים נפוצו, וראשוני ציורי הקיר המוזמנים הופיעו.בתי קפה ומלונות קטנים נפתחו.  שמחתי לחזור עם הגיק.  הפעם בחרתי לבקר במתחם פקטורי סוהו, הממוקם בשכונת קמיונק (Kamionek ) . זהו איזור של מבנים תעשייתיים שהחל את דרכו כבית חרושת ליוטה לפני מלחמת העולם הראשונה. הוא הוסב לבית חרושת לתחמושת ב1920 ומבנה היצור המרכזי הושמד במלחמת העולם השניה. לאחר שיפוץ הוא הפך לבית חרושת לאופנועים. לאחר סגירתו המבנים ננטשו עד שיזמים מקומיים החליטו להחיות את המקום. כיום זהו מתחם שמשלב  מבנים תעשייתיים שהוסבו למשרדים, מסעדות וגלריות, בניני מגורים חדשים ונאים, וגינה לרווחת התושבים. אנחנו הגענו לשם בעקבות מוזיאון הנאון.

מוזיאון הנאון – כדי שוורשה לא תשב בחושך

הנאון התגלה  בסוף המאה ה19 על ידי זוג כימאים בריטיים. הם קיררו את האוויר  עד שהפך לנוזל, ואז החלו להרתיח אותו, ולכדו את הגאזים בזה אחר זה. בתקופה ההיא החמצן, החנקן והארגון כבר היו ידועים, אבל בשיטה זו זוהו הנאון, הקריפטון, והקסנון. הנאון משך את תשומת ליבם של החוקרים בגלל צבעו האדום-כתום הזוהר, בעת מעבר אלקטרונים דרכו.

הרעיון להשתמש בנאון כדי להאיר שלטי פרסומות נוסה לראשונה בתערוכה מכוניות בפאריז ב1910 , וזכה לתהודה ועניין רב.  הפיתוח הטכנולוגי החשוב הבא היה שימוש בציפוי פלואורסנטי, שאפשר להשתמש בצבעים שונים לשלי הנאון.  מפעלי פיליפס באינדהובן היו בין ראשוני מאמצי הטכנולוגיה.  שלט הנאון הראשון בוורשה היה פרסומת  שלהם, ונודע בשם "נאון פיליפס". וורשה שבין שתי מלחמות העולם התמלאה באורות נאון : פרסומות לבארים, בתי קפה, חנויות , בתי קולנוע. זה היה רעיון חדש ומדליק!

בעקבות החורבן שהביאה מלחמת העולם השניה על וורשה, מעט מאוד ניאונים שרדו. פרסומות הנאון נתפסו כמיצגים את תפיסת העולם המנוונת של המערב , ונאסר לשקם ולתלות מחדש ניאונים בעיר. העיר וורשה שקעה באפלה.

לאחר מותו של סטלין החל עידן "ההפשרה ", והביא איתו רוח אופטימית ויצירתית. הרשויות בפולין ניסו לגשר בין צרכנות לבין סוציאליזם.  הנאון , או האמנות האלקטרוגרפית, נבחרה להיות המדיה החדשה במטרה להביא שגשוג לעיר. "תכנית הנאוניזציה" כך כונתה התוכנית הממשלתית שגייסה הנאון לטובת תעמולה, מידע ציבורי וחינוך.  השלטון ביקש תכנון כולל ואסטתי ולשם כך גוייסו טובי הארכיטקטים והאומנים החזותיים של פולין. הרחובות של וורשה שוב הוארו!

עידן הנאון הגיע לסיומו בבשלהי שנות ה70 בעת המשבר הכלכלי. עלויות וסיבוכיות התיקון של הנאון היו גדולים, והמשבר הכלכלי הביא עימו התארגנויות ומחאות בהנהגת סולידריות. לאחר שהונהג בתחילת שנות השמונים המשטר הצבאי בפולין , ועוצר הוטל על הרחובות – כובו נרות הנאון סופית.

מוזיאון הנאון בוורשה כמו גלרית הנאון בוורוצלב הוקמו לאחר שמשוגעים לדבר הצרו על נכס תרבות שהולך להעלם. הנאונים הקיימים תועדו, ונאספו למוזיאונים.

דבר הגיק: מוויאון מאוד יפה אבל רעש הנאונים גורם לכאב ראש ולכן קשה להיות בו זמן ארוך.

כמה זמן ? כשעה. כדאי מאוד לצפות בסרט התיעודי המוקרן במזויאון ומראה את ההיסטוריה של וורשה דרך הנאון.

כמה עולה?  12 זלוטי לאדם.

טבע עירוני בוורשה

וור/שה הפתיעה אותי עד כמה שהיא ירוקה ! כידוע וורשה נהרסה ברובה במלחמת העולם השניה, ולאחריה היה צריך לבנות במהירות בתים לתושביה. אומנם נבנו בלוקים של בנינים קומוניסטיים חסרי חן ומרובי בטון, אבל המתכננים השכילו להותיר "ריאות ירוקות" : רצועות ירוקות בין הבנינים, גינות ציבוריות ופארקים.

בעבר השני של הויסלה , ברובע פראגה, השכונות ירוקות אף יותר, ולאורך הגדה ישנו פארק הנראה כמו טבע פראי. אם תגיעו לטיילת שלאורך הנהר בשעת בוקר מוקדמת , תוכלי לראות ציפורי מים, והשתקפויות מים ושמיים.

גינת הגג על סיפריית האוניברסיטה

אל ספריית האוניברסיטה אנחנו מגיעים בשעות אחר הצהריים המאוחרות. השמיים התבהרו אחרי גשם אחר הצהריים ושמש הקיץ מנמיכה קרניה. את מבנה הספריה אי אפשר לפספס, מבנה גדול וירוק כפסלי ברונזה שהתחמצנו.  המבנה יכול בהחלט לשמש כלוקיישן לסרט מדע בדיוני: כיפה גדולה מתרוממת מפינתו האחת, בצידו האחד לוחות ועליהם כיתוב בשפות שונות , נוסחאות מתמטיות ואפילו תווים.  אבל מבנה הספריה ואפילו הספרים שבה הם אינם הסיפור פה.

10 דונם של צמחיה ירוקה מתפרסים על גג המבנה, בסביבותיו וגולשים גם למפלס הרחוב.  הגן תוכנן על ידי אדריכלית הנוף אירנה באיירסקה, ונפתח ב2002.  על מנת לשתול את הצמחיה הגג רופד ב30 ס"מ של אדמה, הוקמה מערכת ניקוז נסתרת מעין, ונבנו סבכות שמאפשרות לצמחים לטפס או לגלוש אל המפלס התחתון שלו. הונחו שבילים ומוקמו ספסלים למנוחה בפינות חמד. במחקר באינטרנט אני מגלה מאמר מעניין על גינת הגג שנכתב סמוך לפתיחתה. כשאני משווה את התמונות במאמר למראות הגן היום אני מתפעלת עד כמה התפרשה הצמחיה, ומבינה שצריך יהי לשוב לגינה זו גם בסתו.

מגג הספריה נשקפים מראות מפתיעים על קו השמיים של וורשה, על נהר ויסלה, וועל גדתו השניה. מבין הצמחיה מבצבצים מתקני מערכות הקירור והאיוורו של הספריה, גגות שקופים המעבירים אור אל תוך הבנין, והחצר הפנימית מזוויות מסויימות נראית כחור שחור.

דבר הגיק : גינה מאוד יפה, מקום נהדר לקרוא בו ספר.

כמה זמן ?  ככל שתאווה נפשכם, אבל כדאי להקצות למקום שעה כדי לטייל בנחת ולהנות מפינות החמד. כדאי לבוא בשעות אחר הצהיים.

כמה עולה ? הכניסה בחינם

וורשה עם מתבגרים – הפרטים הטכניים

מלונות בוורשה

מיקום המלון משפיע במידה רבה על הרושם שמותירה בנו העיר.  לפני ארבע שנים שהינו במלון קטן בעיר העתיקה, ומראיה בתיה הצבעוניים והקטנים ליוו אותנו בתחילתו ובסופו של יום. מכיוון שהעיר העתיקה שוחזרה לאחר מלחמת העולם השניה, וורשה הותירה בי תחושה של עיר הלובשת מסכה, מתגנדרת לקראת תיירי . הפעם שהינו בשתי שכונות באיזורים של וורשה החדשה, המודרנית והסואנת.

בדרך כלל אני אוהבת לאכול ארוחת בוקר בבית קפה  אבל כשמטיילים עם מתבגר ארוחת בוקר במלון בוורשה היא משתלמת במיוחד – ארוחת הבוקר הטובה החזיקה אותו שבע עד לארוחת הצהריים. (וזה לא מובן מאליו). ארוחת הבוקר בסגנון מזנון וכוללת מגוון גדול של ירקות, פירות, לחמים טובים, עוגות ומאפים, ביצים, נקניקיות וביקון. קפה, תה ומבחר מיצים.

מלון איביס סטיילס

המלון ממוקם בשכונת מירוב, במרחק הליכה של כרבע שעה מקניון זלוטי טרסה, כ5 דקות הליכה משוק "האלה מירובה", וכחצי שעה הליכה מהעיר העתיקה. זו שכונת מגורים ועסקים, ויש בה הרבה פינות ירוקות.  קיבלנו חדר בקומה ה12, ממנה נשקף נוף עירוני מדהים.  בסביבת המלון ישנן הרבה מסעדות אסיתיות. לצערי הגיק לא שיתף פעולה בעניין.

צ'ופרים :  פרנץ' טוסט, וופלים בלגיים לארוחת הבוקר. מחלונות חדר האוכל בקומה ה7 של המלון נשקף נוף עירוני מפתיע. בחדר האוכל ישנה משחקיה וצמודים אליה שולחנות , לטובת משפחות עם ילדים.

חסרונות המלון : דלת חדר האמבטיה שקופה – פחות מתאים לטיול עם מתבגר. בחדר אין חלונות נפתחים. מומלץ לודא שהמזגן עובד עם ההגעה לחדר. חשוב לדעת שהמלון ממוקם ממש מעל בתי הגטו הבודדים שלא נהרסו. (לא כולם חשים בנוח לגור בסמיכות כזאת )

דבר הגיק : עיצוב סבבה, חדר נקי, מסודר ומרווח, אבל העבודה שדלת המקלחת שקופה הופכת את המלון ללא אידיאלי.

כמה עולה? 400 זלוטי כולל ארוחת בוקר לזוג

איביס סטיילס הוא מרשת מלונות אקור, אם מצטרפים למועדון ומזמינים ישירות באתר צוברים נקודות שאפשר להמיר ללילות.

מלון מטרופול

המלום ממוקם באחת מפינות הרחבה הגדולה סביב לארמון התרבות והמדע. המיקום שלו מצויין לבאים למסע קניות – הוא במרחק הליכה קצר מקניון זלוטי טרסי, ומשדרת החנויות על רחוב מרשאוקובסקה. בתחנה שמתחת למלון אוטובוסים וחשמליות לכל חלקי וורשה ולשדה התעופה. ברחובות הסמוכים ישנם בתי קפה ונסעדות רבות. רחוב נובי שוויט במרחק הליכה קצר. כחצי שעה הליכה עד לעיר העתיקה.(כ10 דקות בחשמלית)

קיבלנו חדר עם שתי מיטות נפרדות בקומה התשיעית של המלון. החדר וחדר האמבטיה מרווחים ונוחים. יש ארון גדול וכספת. אומנם החדר ממוקם מעל כיכר סואנת, אבל הוא ממוזג וכשסוגרים חלונות הרעש לא מפריע.  על הרעש מחפה התרחשות המרתקת סביב לכיכר – חשמליות נכנסות ויוצאות ממנה, מכוניות ואוטובוסים מקיפות אותה. במבט על זה נראה כאילו אנחנו במשחק מחשב .

אם תוכלו להזמין את החדרים המסתיימים בסיפרה 1 – תקבלו נוף אל זלוטי טרסי ואל ארמון התרבות והמדע בלילה הוא יפהפה.

דבר הגיק: אחלה מלון!

כמה עולה ?  חזד זוגי עולה כ200 זלוטי . השהות שלנו במלון מטרופול היתה באדיבות לשכת התיירות של וורשה.

כדאי להזמין ישירות באתר מלון מטרופול ,המציע מבצעים מיוחדים.

 וורשה עם מתבגרים בתחבורה ציבורית

התחבורה הציבורית של וורשה פשוט מעוררת קנאה!

הגיק קיבל על עצמו את משימת הניווט בעיר. בעזרת גוגל-מאפס, הוא בחר בכל פעם את מסלול נסיעה האופטימלי.  שימו לב שלתחנות יש שם ומספר. המספרים מופיעים גם בגוגל מאפס בתיאור המסלול. המספר הזה ימנע מכם לקחת בטעות את האוטובוס או החשמלית לכיוון הנגדי.

רכישת הכרטיס מתאפשרת במטבעות או בכרטיס אשראי באוטומאטים ליד התחנות או על החשמליות \האוטובוסים עצמם. אפשר לרכוש בעזרת מזומן או כרטיסי אשראי.

כרטיס בסיסי המאפשר נסיעה במשל 75 דקות עולה 4.40 זלוטי. ישנו כרטיס מזול ל20 דקות נסיעה – למרחקים קצרים. ישנם כרטיסים יומיים, לסופי שבוע, או קבוצתיים שכדאי לבדוק את כדאיותם בהתאם להרכב המשפחתי. לנו לא השתלם.

פרטים נוספים על התחבורה התיבורית בוורשה .  פרטים נוספים על סוגי הכרטיסים ועלויות.

תחבורה אל שדה התעופה שופן

בכל שעה של היום והלילה יש אוטובוס ממרכז העיר – לפרטים.

מונית בצהרי היום עלתה לנו 27 זלוטי.

וורשה עם מתבגרים וקניות

כבר בנסיעה הקודמת לוורשה עם הנערה הכתרנו את העיר כיעד מועדף לקניות, במיוחד עם מתבגרים. המחירים נוחים, המבחר גדול, הקניונים נעימים ויש אפילו כמה מותגים פולניים שאהובים על הילדים.  בחרנו להקדיש לקניות אחר צהריים אחד . התחלנו את הקניות בשדרת החנויות ברחוב מרשאלקובסקה ( Marszalkowska ) והמשכנו בקניון זלוטי טרסי. על מנת ליעל את התהליך הגיק התבקש מבעוד מועד לערוך רשימה של איזה דברים הוא רוצה.

תגלית הטיול שלנו היא חנות קטנה ומטריפה של בובות שנפלנו בקסמיה, הממוקמת ברחוב נובי סוואט( Nowy Sviat ) – גלריה בוקובסקי. המחירים אינם זולים  מאוד , אבל מבחר הבובות מדהים והעיצוב משגע.

וורשה עם מתבגרים רעבים

בוור/שה לא קשה להאכיל מתבגרים רעבים, ישנו מגוון בתי קפה ומסעדות עם אוכל מכל העולם. לא היה פשוט לשכנע את הגיק לוותר על ההמבורגר שלו, אבל נחלתי כמה הצלחות .

שוורמה פולנית – ביבלוס קבב, רובע פראגה.

שוורמה פולנית מוגשת בפיתה דקה, מלווה בסלט כרום, חמוצים, פלחי עגבניות וחסה. את רוטב הטחינה מחליפים ספייסי מיונז. הכל נארז ומקבל "מכת חום" בטוסטר. לא השוורמה שאנחנו מכירים, אבל טעים. בעל הבית ממזרח ירושלים, כבר עשרים שנה בפולין, מדבר אנגלית טובה וכמה מילים בעברית  "תהנו! " איחל לנו בעברית בסוף הארוחה.

כתובת : Ul. Targowa 70 ,Praga

חשבון בבקשה:  מנה גדולה  ובקבוק מים : 20 זלוטי.

מלצ'ני באר גדנסק – מסעדת פועלים

מלצ'ני באר, או בתרגום לעברית באר חלב , הוא שריד של העידן הקומוניסטי. אלה הם בתי אוכל , בהם בושל מזון בסיסי, מבוסס על מאכלי חלב, מכיוון שבשר היה יקר וקשה להשיג. האוכל בבארים היה מסובסד על ידי הממשלה. כיאה לעידן הקומוניסטי השולחנות היו שולחנות פורמייקה פשוטים, ותור ארוך השתרך לפניהם בעת הארוחות. עם נפילת הקומוניזם מלצ'ני בר רבים שופצו ושודרגו  ורבים נעימים למראה. כיום במקומות אלה אפשר לאכול טוב ובזול גם מנות בשריות.  האוכל טרי וביתי.  על המקום הזה קיבלנו המלצה מהמדריך בסיור החינמי.

חשבון בבקשה:  מנת בשר, תוספת וסלט + מרק – 25 זלוטי

לפרטים וכתובת בקרו בדף הפייסבוק של גדנסקי מלצ'ני בר

קפה פורום – בעיקר קפה

על בית הקפה פורום המליץ לנו המדריך של הסיור החינמי. הקהל רובו ככולו צעיר ומקומי. בית הקפה מתמחה בתערובות קפה, כלי הגשה לקפה מענינים ומיני משקאות קפה כגון אספרסו -טוניק . לצד הקפה אפשר להזמין מאפים קטנים. שווה לטעום את גלידת הקפה  .

כתובת: Ul. Elektoralna 11

חשבון בבקשה :  מחירי הקפה מתקרבים למחירים בארץ. עוגות – בחצי מחיר.

נו, ובכל זאת המבורגר  – בובי בורגר

בובי בורגר היא רשת של מסעדות המבורגרים, ושי לה מספר סניפים בוורשה. את הרשת הזאת גיליתי כבר בטיול הקודם שלי בוורשה, ושמחתי לגלות שהמסעדות קיימות וההמבורגרים טעימים, עסיסיים ולא יקרים. בתפריט ישנן מספר המגורים צמחוניים .

עוד המלצות על בתי קפה, מסעדות ואוכל רחוב אפשר למצוא בפוסט סיכום מסעדות וקניות בוורשה עם בכורתי.

וורשה עם מתבגרים ומשפחות – המלצות נוספות

אתר לשכת התיירות של וורשה הוא אתר מצויין לתכנון השהות בעיר. כדאי לבדוק  באתר אירועים, והמלצות למסלולי טיול בעיר. שאלון נחמד על העדפות הטיולים שלכם, תקבלו המלצות מותאמות לטעמכם בסופו.

את מסלול הטיול של עם בכורתי, בו גילינו את וורשה ואת ההיסטוריה שלה סיכמתי בפוסט מסלול טיול בוורשה לארבעה ימים.

אמנם לא מתבגרות, אבל בהחלט צעירות. סהר קרט סיכמה סופ"ש עם חברות בוורשה. יש בו מידע מצויין על שוקי אוכל.

מיכל בן ארי מנור בעלת הבלוג "רואה עולם" לקחה את המתבגרת שלה לטיול אמא ובת בוורשה. .

בעת הכנת הטיול סימנתי את האתרים המוזכרים ואתרים נסופים על המפה של וורשה , כמובן שלא הספקנו את הכל.