שיט בתעלת אוגוסטוב – בין נוף פראי לפלא הנדסי

"אל תדאגי על מזג האויר ", אומרת אגנישקה המדריכה שלנו ,"פשוט תהני מהחוויה".  אנחנו עושים את הכנותינו האחרונות לפני היציאה לשיט קיאקים. זהו היום שהכי ציפיתי לו בטיול שלנו במזרח פולין, אבל מזג אוויר אפרורי ודולף. בפנטזיה שלי ובתמונות היפות שמפרסמות טיולים כאלה, השמש תמיד זורחת. אני מנסה להבין אם יהיה לי קר או חם? אם לקחת עוד שכבת פליז או להשאר עם המעיל הדק? האם לקחת את בקבוק המים איתי או לאחסן אותו בשק היבש? אנג'ליקה לא נותנת לי זמן להתלבט. היא מזרזת אותנו לעלות על הרכב שיקח אותנו לתחילת מסלול השיט שלנו. חלקו הראשון בנהר טבעי, וחלקו השני הוא שיט בתעלת אוגוסטוב, הנמצאת בחבל פודלסיה במזרח פולין.

אורכה של תעלת אוגוסטוב הוא כ100 ק"מ והיא בנויה מקטעים של תעלות מלאכותיות  ותאי שיט עם מנגנוני פתיחה וסגירה מעץ.  מעל התעלות נבנו גשרים הניתנים להרמה.  הפרוייקט נחשב פלא הנדסי בימי בנוייתו במאה ה19 , שהרי הכל נחפר באתי חפירה וללא ציוד מכני. כיום היא הוכרזה לאתר מורשת עולמי בזכות ההישג ההנדסי, אבל גם בגלל יופיו של האיזור בו היא עוברת. בזכות העבודה הידנית יופיו לא נהרס, והתעלה מאפשרת שיט ורכיבת אופניים למשך מספר ימים באיזור. במסגרת שיט בתעלת אוגוסטוב אפשר לחצות גבול בין בלארוס לפולין.

שיט לאורך הנהר

המסלול בקטע  Dworczysko – Mikaszowka

זמן: 4.5 שעות. עשינו בקצב מזורז. זהו מסלול המתאים למשפחות וליום שלם.

מרחק :12 ק"מ

צריכת מים: 1 ליטר. ביום שמשי כדאי לקחת כפול.

מזג אויר : 14 מעלות. אז כמו שאנג'ליקה הציעה שכחתי ממזג האויר, שנע בין מעונן לגשם, מדי פעם הפציעה השמש. מזג האויר אמנם הוא לא פוטוגני, אבל מושלם לשיט – לא תאמינו כמה חם נהיה כשחותרים.

לבוש: סנדלי שורש, מכנסים ארוכים וחולצהמנדפת זיעה מעיל גשם דק . בימים חמים אפשר להסתפק בבגדים קצרים ובקרם הגנה – המסלול ברובו חשוף

הגיק ואני סוחבים את הקיאק שלנו מהרכב אל קו המים, מתמרנים בקושי לאורך המורד בתוך החול הרך והטובעני. אגנישקה ממקמת בשני המושבים כריות עם משענות, מאבטחת ספוג גדול אל קדמת הקיאק, משחילה את השק היבש פנימה. היא מסבירה את עקרונות החתירה הבסיסיים, ומכריזה שאנחנו מוכנים לצאת לדרך. אנחנו מתישבים בקיאק – אני מקדימה, והגיק מאחור – ונדחפים הישר אל זרם המים. 

הגיק ואני חותרים כל אחד במשוטו במרץ. אנו נסחפים את הגדה ונתקעים בתוך שיחי המים. מתחילים תמרון של חתירה לאחור , מלווה בשלל צעקות הדדיות: " צד שני! עכשיו רק שמאל!  ימין! ימין! " אנחנו מצליחים להשתחרר רק כדי להסחף שוב לגדה השניה. אגנישקה ממתינה לנו בסבלנות : " זה לוקח קצת זמן להשתלט על החתירה , רק נצא מהעיקול ויהיה בסדר" אנחנו נחלצים גם מהתקיעה השניה, ומתחילים לזרום עם הנהר . 

אנחנו מקייקים על  נהר האנצ'ה השחור ( Czarna Hancza ). האיזור שבו אנחנו נמצאים נוצר בתקופת עידן הקרח. הגבעות הנמוכות באיזור הן סחופת קרחונים הנקראות גם מורנות. אלה הם ערמות של חלקיקים ושברי סלעים שעיצב הקרחון על ידי תנועתו. האגמים הם בעצם סכרים טבעיים, שיצרו המורנות, והנהרות מחברים ביניהם. המתכננים של תעלת אגוסטוב ניצלו את הגיאוגרפיה של האיזור ואת רשת של נהרות הקיימת ממילא, והתאימו אותה למעבר כלי שיט. לסיפור המעניין של תעלת אוגוסטוב אנחנו עוד נגיע, אבל תחילה בואו נהנה מהנוף על גדות הנהר. 

מסלול הנהר עובר בשטחים פתוחים וביער. מסביב צמחיה עשירה : עשב גבוה, צמחי גדות נהרות, עלים ופרחים על המים. טסע פראי במלוא הודו.

גם הנוף התת מימי מרתק ביופיו. גבעוליהם ועליהם של צמחי המים המבצבצים על פני המים, עוטפים אותנו גם בתוך המים. הקייק מחליק דרכם בקלילות והם לעיתים עוטפים את כולו.

זו היא לא הפעם הראשונה שאני מקייקת. כבר קיאקנו בעבר בים הבלטי, גם בנהר באיזור האגמים הקשובים בצפון מערב פולין, אך כל נהר או ים דורש הסתגלות מחודשת. למנגנוני האיזון של הגוף לוקח זמן להתכוונן, למצוא את נקודת שיווי המשקל. כמו בכל דיאדה, יש להתכוונן אל הפרטנר: ללמוד לסמוך עליו, למצוא את קצב החתירה שמתאים לשניכם.  לאחר זמן מה אני מבינה שכשמשייטים עם הזרם , אין כמעט צורך לחתור . מטרת החתירה היא רק לכוון את הקייק בעיקולים, ולעקוף מכשולים. בשאר הזמן יש לעשות מה שעושה הנהר – לזרום…

די מהר הגיק משתלט על הענינים, ותופש פיקוד על התנהלות השיט : "את תצלמי ואני אחתור" הוא קובע. בחור גבוה הוא הגיק וחסון, מוטת ידיו כמעט 2 מטר. הוא אוחז במשוט ותוך כמה תנועות מזניק אותנו מטרים רבים קדימה. בחיי היומיום הגיק מנווט במים סוערים במשחקי המחשב שלו  – התסריט כולל שלל התחמקויות ממכשולים ומעבר במפלים. מכשולים גם בנהר שלנו יש  והגיק מחליט לשחזר מעט מהאדרנלין. הוא מרשה לנהר לסחוף אותנו עד כמעט התנגשות.. וברגע האחרון מסיט את הקייק שלנו. מיותר לציין שכל כמעט-פגישה כזאת מפריחה את נשמתי, וממנו מוציאה צהלות שמחה.

מאיזה גיל אפשר לשוט כך ? אני שואלת .  אגנישקה מספרת לי שאת ביתה הם היו לוקחים לטיולים עם המים כבר מגיל 8 חודשים, מרגע שלמדה לשבת. היא מדפדפת באלבום התמונות המפחתי ומראה לי תמונות שבהם הם יוצאים כל המשפחה המורחבת לשיט בקייקים, וזה כולל את סבא וסבתא, הילדים המתבגרים והילדים הצעירים.

סיפור בנית תעלת אוגוסטוב

תעלת אגוסוטוב נבתה מסיבות כלכליות ופוליטיות. בתחילת המאה ה19 שולטות באיזור שבו אנחנו מטיילים שתי ממלכות: רוסיה ופרוסיה. המדינות הבלטיות, בלארוס ומזרח פולין של היום, היו אז חלק מרוסיה הצארית. מערב פולין היתה חלק מפרוסיה. ב1821 הטילה פרוסיה מיסי מכס גבוהים מאוד על מעבר סחורות ליטאיות ופולניות דרך אדמתה ובכך למעשה חסמה  לסוחרים את המעבר המהיר לים הבלטי. לאחר שקיבלה פולין אוטונומיה כלכלית מרוסיה , שר הכלכלה הפולני הנסיך דרוצקי-לובצקי הגה רעיון שיאפשר להפוך את המעבר לים הבלטי ללא תלות בפרוסיה. הוא הציע לחבר את הנהר ביברז'ה אל נהר נימן כדי לאפשר מעבר אל עיר הנמל ונטספילס על גדול הים הבלטי, כיום בלטביה אז בשליטתה של רוסיה. לניהול הפרוייקט ההנדסי מונה הגנרל הפולני פרדז'ינסקי. תחילה נשלחו מומחים כדי לערוך סקר גיאוגרפי ולהעריך את המאמץ ההנדסי הנדרש לאפשר השטת סחורות.  ב1823 החלה מבצע בנית התעלה. 

תעלת אוגוסטוב היא  מערכת של נהרות, תאי שיט ותעלות מבוקרות על ידי שערים. על מנת שנתיבי מים ישמשו סירות יש להתגבר על בעית הגובה, הקיימת כאשר מחברים בין שני אגמים בגבהים שונים, או כאשר ישנו מפל טבעי לאורך הנהר. לשם כך פותח מנגנון מיוחד המשמש כמעלית לסירות : תא שיט. כבר מרחוק אנחנו רואים את שערי העץ הסגורים.

כשאנחנו מתקרבים אליהם אגנישקה עוצרת אותנו ומתדרכת. כשהשערים נכנסים יש להכנס פנימה, ולאחוז באחת השלשלאות הכבדות המשתלשלות ממנו. היא מחנה את הקייק שלה על גדת התעלה ויוצאת ממנו כדי לשלם על המעבר.  האחראי על תא השיט ניגש לגלגל גדול, ומתחיל לסובב אותו. לאט לאט השערים נפתחים. אנחנו נכנסים פנימה ומוצאים את מקומינו ליד קיר הלבנים.

לאחר שהשער מאחורינו נסגר, השומר עובר לשער השני ומתחיל לסובב גלגל נוסף. מים מתחילים לזרום פנימה ולמלא את תא השיט. תחילה בזרזיף אבל בהמשך זרם מים אדיר ושוצף, מטלטל ומנענע את הקייק. שלנו לא בכדי ציוותה עלינו אנג'ליקה לאחוז בשלשלת ולא לעזוב. אנחנו עולים יחד עם מפלס המים, ולאט לאט נגלה לנו הנוף של המפלס העליון.  כעת השער נפתח, ואנחנו יכולים להמשיך במסע שלנו. שיט בתעלת אוגוסטוב אפשרי רק לסירות קטנות וקייקים, אבל שיטת תאי השיט עובדת גם בתעלות בהן עוברות ספינות ענק. 

קטע חפירת התעלה האחרון מעולם לא הושלם. משראו את התקדמות התעלה, הורידו הפרוסים את המיסים. גם המרד כנגד רוסיה הצאריסטית, שפרץ במזרח פולין, הביא להפסקת העבודות. התעלה שמשה להובלת עצים ולסחר מקומי באיזור עד למלחמת העולם הראשונה. בתקופה שבין המלחמות כבר החלו להשתמש בה למטרות נופש. התעלה ניזוקה עד מאוד בעת מלחמת העולם השניה , ולאחריה ממשלת פולין שיפצה לאיטה את התעלה בחלק בפולין. לפני כ15 שנה החל פרויקט משותף עם בלארוס בחסות האיחוד האירופי לשקם את התעלה ולאפשר מעבר של תיירים בין שתי המדינות.

במסגרת השיט שלנו אנחנו עוברים דרך שני תאי שיט. אפשר להמשיך ולשוט כך הלאה לאורך התעלה אל בלארוס, אבל אנחנו כבר עייפים ורעבים. אנחנו מעמיסים את הקייקים שלנו על הרכב, ונוסעים עד לסוף החלק הפולני של התעלה.  לאחר ארוחת צהרים ביתית , אנחנו נמשיך את הרפתקאותינו לאורך תעלת אוגוסטוב בבלארוס.

שיט בתעלת אוגוסטוב – הסרט

לא תמיד אפשר לתאר את יופיו של הטבע במילים ובתמונות. אז לקחנו הגיק ואני את מצלמת הגו פרו שלנו, ומשהרגשנו מספיק בטוחים בקייק, בתחלנו לצלם סביבנו. הגיק ערך את הפוטאג' לסרטון קצר.

איזור אגוסטוב – מידע נוסף

תעלת אוגוסטוב קיבלה את שמה מהעיר אוגוסטוב, הממוקמת באיזור אחד היערות הגדולים באירופה יער אוגוסטב. עד למאה ה13 חי באיזור שבט בלטי. בעקבות מלחמות רבות באיזור עם הטויטונים, בליטאים והםולנים האיזור ננטש. במאה ה15 החלה התישבות מחודשת. ובמאה ה16 הוכל האיזור כחלק מהאיחוד הפולני – ליטאי. אז גם החל פיתוח האיזור ושימוש במשאביו : כריתת עצים, הכנת פחם, הפקת עופרות ציד ורדית דבש. כיום הפארק הלאומי ויגרי הוכרז כדי להגן על היער.

לפי האגדה העיר נוסדה במקום שבו זיגמונט אוגוסט מלך פולין פגש את ברברה אישתו השניה ואהובת ליבו, כדי לציין את המאורע. הוא גם העמיק לה זכויות של עיר. במשך השנים העיר ידעה תקופות של שגשוג ותקופות של מלחמות ומעבר מיד ליד: סכסונים, שוודים, רוסים ופרוסים שלטו בה. לאחר מ"ע 1 היא הפכה לעיר קיט פופולרית, החלה בה בנית מלונות, ואפילו נפתח קו רכבת מיוחד להביא את הנופשים מוורשה. בסביבות העיר ישנם משקעי בוץ עם מינרלים , ושמן אתרי מופק מהעצים והצמחים בסביבה – שני אוצרות טבע האלה הפכו את העיר לאתר ספא פופולרי. גם כיום מהווה אוגוסטוב מוקד משיכה לנופשים מפולין ומהמדינות הסובבות ומציעה מגוון גדול של פעילויות נופש.

לצערינו השהות שלנו היתה קצרה מכדי לטייל בעיר ובפארקים שלה לאורך האגמים או לצאת לטיולי הליכה בסביבתה. אנחנו עוד נשוב.

שיט בתעלת אוגוסטוב – הפרטים הטכניים

באיזור תעלת אוגוסטוב, הנהרות והאגמים מוצעים מספר גדול של מסלולי שיט: החל במספר שעות וכלה במספר ימים. חברות רבות מציעות טיולי שיט בתעלת אוגוסטוב.  אנחנו שטנו עם חברת שוט Zsot חברת שיט בבעלות משפחתית. אגנישקה ובעלה, שניהם בעלי נסיון רב בשיט ובהדרכת טיולים.  החברה גם מציעה אפשרות להשכרת ציוד לשיט ואוהלים לקמפינג. ניתן לעשות חלק מהמסלולים באופן עצמאי ורק לשכור קייק. אנחנו אוהבים לקייק עם מדריך מכיוון שאנחנו לא מנוסים.

אני ממליצה לקרוא את המדריך לשיט קייקים הכולל מידע חשוב על הנהרות וטיולי הקייקים. השתמשו בתרגום גוגל, מכיוון שאין גרסה באנגלית.

לינה ואוכל באוגוסטוב

יש שפע של מסעדות ומאכליות באיזור אוגוסטוב, אבל אנחנו נהנינו מאוד מאוכל ביתי במקום הלינה שלנו, ובחווה שבה סעדנו בסוף השיט שלנו.  האוכל הביתי כלל מרק, תבשילי דג ובשר,  סלטים טריים, ובצק פריך ממולא ומטגן בבשר, כרוב ותפוחי אדמה ( הגירסה המוגדלת של פירוגי).

אם אתם עושים יום שיט, אני מאוד ממליצה לסיים את הטיול בארוחה חמה וביתית. בקשו זאת בעת הזמנת טיול השיט.

לינה בצימר

הלינה בצימר והמפגש עם רנטה, בעלת הבית היתה אחת החוויות המענגות בטיול שלנו. רנטה דוברת אנגלית מצויינת, אישה שמחה ולבבית, חובבת חיים טובים, אוכל טוב ויין טוב. רנטה בישלה לנו ארוחות בוקר וארוחות ערב ואירחה אותנו ברוחב לב ובנדיבות.

זהו צימר שקט ונעים במרחק של כ10 דקות נסיעה מאוגוסטוב. מכל חלון שתפתחו תראו שדות ויערות. לצערינו בשני הימים הגענו עייפים מכדי לצאת לטייל בסביבה או לרכב על אופניים, אז הסתפקנו בצפיה בשקיעה.

לבעלת הבית רנטה יש שתי יחידות דיור ובכל אחת יש מקום לארבעה אנשים.  בקומה העליונה ממוקמת מיטה זוגית, ובקומת הכניסה ממוקמת ספה זוגית נפתחת.  ביחידה ישנו שולחן אוכל, מקרר ומטבחון קטן.  אנחנו אכלנו במטבח של רנטה את ארוחת הבוקר ואת ארוחת הערב שלנו, מומלץ !

אפשר להזמין את הלינה דרך בוקינג, אבל עדיף לפנות ישירות לרנטה :

אימייל renata.doliwa@gmail.com   טלפון : +49 512 989 643

הגיק ואני היינו אורחי לשכת התיירות של חבל פולדסיה.