בלוג טיולים משפחתי, הבלוג של ינינה זסלבסקי אפק
 
קרמיקה ארמנית בירושלים

קרמיקה ארמנית בירושלים

ענת עומדת בחנות קרמיקה ארמנית בירושלים ועיניה נוצצות. היא אוחזת בידיה כלי מעוטר ומספרת איך היא פגשה את ג'ורג, האומן ובעל החנות. כשהיא מדברת ניכרות עליה שתי אהבותיה – הקרמיקה הארמנית, והדרכת הטיולים.  את ענת הכיר האיש עוד מילדותו. במשך 12 שנה הם למדו ביחד באותה כיתה. בעוד שהאיש פנה ללימודי המגמה הריאלית, ענת למדה לימודי ארץ ישראל. בסוף בית הספר כל אחד פנה לדרכו, אבל שבו ונפגשו כמה שנים טובות אחרי ברחובות צורן אליה עברנו כזוג צעיר. ענת, אז אמא לילדים צעירים, עזבה את עסקי התיירות וטיפחה אהבה אחרת – קרמיקה. בסטודיו בחצר ביתה היא בנתה עסק משגשג: עבודות קרמיקה, סדנאות וחוגים. לפני כ10 שנים החלה ללמוד את רזי העיטורים והתאהבה בעבודה ובגנון. משגדלו הילדים חזרה ענת לאהבתה הראשונה וסיימה קורס מורי דרך.  כעת היא יכולה לשלב את שתי אהבותיה – הדרכת מטיילים בעקבות קרמיקה ארמנית בירושלים. זכינו להצטרף אליה לטיול הבכורה, ועולם חדש ומרתק נגלה לפנינו. אל ענת ואל ג'ורג אנחנו עוד נשוב, אבל תחילה קצת היסטוריה. 

קרמיקה ארמנית בירושלים
ענת עמרם וג'ורג סנדרוני

קרמיקה ארמנית בירושלים – שורשים ויחודיות

שורשיה של הקרמיקה הארמנית בירושלים נעוצים בימי שלטונו של סולימן המפואר במאה ה16 ובעיר איזניק, שבטורקיה. שם טיפח הסולטן סדנאות שהתמחו בקרמיקה מזוגגת. במאה ה-18 עבר מרכז היצירה לקוחטיה ושם החלו להשתתף הארמנים ביצירה. בעקיפין אחראי סולימן המפואר אחראי גם ליסודה של האסכולה היחודית של קרמיקה ארמנית בירושלים .כשהגיעו צבאותיו של סולימן המפואר לירושלים הם מצאו את המסגד בהר הבית במצב עלוב. הפסיפסים שעיטרו את קירות כיפת הסלע נשרו מהקירות והזנחה פשטה בכל. הסולטאן יזם שיפוץ שכלל את החלפת הפסיפסים באריחים מזוגגים על ידי אומנים מסדנאותיו. כאשר הגיעו הבריטים לירושלים, מצאו את כיפת הסלע במצב דומה – אריחים נושרים מהקירות. המושל הבריטי יזם את שיפוץ המבנה.לורד סייקס המליץ על דוד אוהניסיאן, על סמך הכרות קודמת עם האומן.   

קרמיקה ארמנית בירושלים
דגם של כיפת הסלע מקרמיקה על ידי דוד אוהנסיאן

אבות הקרמיקה הארמנית מגיעים לירושלים

דוד אוהנסיאן נולד בכפר ארמני קטן בטורקיה בסוף המאה ה19. לאחר מות אביו בהיותו בן 14 נאלץ לצאת לעזור בפרנסת המשפחה. הוא מוצא עבודה בסדנת קרמיקה בעיר קוהטיה, אז מרכז ליצור אריחים ועבודות קרמיקה. בגיל 23 פתח סדנה משלו והתפרסם באומנותו. עבודות שלו ניתן למצוא בקבר הסולטאן ראשיד ובית הדואר באיסטנבול, במסגד הירוק בעיר בורסה. הוא נקרא על ידי הסולטן לעשות אריחים לקראת השיפוצים במכה. ב1915 בעת מלה"ע הראשונה, כשהטורקים עורכים טבח בעם הארמני, עוזב אוהנסיאן את איסטנבול ועובר לחאלב שבסוריה,שם פוגש את לורד סייקס. על סמך הכרות קודמת בין שניהם ושביעות הרצון של הלורד מעבודותיו של האומן, מציע הלורד לאוהניסיאן לעבור לירושלים לשפץ את אריחי הר הבית. הוא מגיע עם משפחתו ושתי משפחות אומנים נוספות – משפחתו של נישן בליאן הכדר ומשפחתו מגרדיץ' קרקשיאן

האומנים מגיעים לירושלים, ומתחילים לעבוד בהר הבית וליצר אריחים בעזרת תנור שריפה שהתגלה בהר הבית. הכסף לשיפוץ אוזל במהרה והאומנים פותחים במשותף סדנת קרמיקה ברחוב ויה דולורסה. בהמשך בליאן וקרקשיאן פותחים סדנה נפרדת. אוהנסיאן מכשיר בסדנתו לעבודה פליטים ארמנים שהגיעו לירושלים מרחבי טורקיה. סדנתו ממשיכה לפעול עד פרוץ מלחמת העצמאות, כשהוא עזוב את הארץ.  קרקישיאן ובליאן ממשיכים לפעול תחת שלטון ירדן.

קרמיקה ארמנית בירושלים
עבודה של דוד אנהנסיאן בסגנון המסורתי של הקרמיקה הארמנית, בית "אות המוצר"

קרמיקה ארמנית בירושלים – התפתחות, מוטיבים ויחודיות

קרמיקה ארמנית בירושלים היא אסכולה יחודית שנולדה בירושלים עם הגעתם של האומנים הארמנים, ומשלבת מוטיבים מוסלמים מסורתיים מהסדנאות בטורקיה, עם מוטיבים נוצריים שנחשפו אליהם בארץ הקודש. בטורקיה האומנים הארמנים חיו בסביבה מוסלמית שהכתיבה את כללי העיטור. באיסלם נאסר לציין דמויות ובעלי חיים ולכן העיטורים מבוססים על עיטורי צמחים ועל קליגרפיה. המוטיבים הם טורקיים ופרסיים. העבודות הראשונות שעשה אוהנסיאן אכן מבטאות את המסורת הזו. אך תחת השלטון המנדטורי הנוצרי נפתחו בפני האומנים גבולות היצירה. כאן החלו לשלב ציפורים, בעלי חיים ודמויות בעבודות שלהם.  הכלים והאריחים שלהם זוכים להצלחה גדולה בקרב הצליינים, שהחלו לפקוד את האתרים הקדושים בירושלים. 

אריחי קרמיקה עםמוטיבים מסורתיים , סנט ג'יימס

תגליות ארכיאולוגיות שנתגלו באיזור א"י השפיעו מאוד על האומנים, ובמיוחד שני פסיפסים עתיקים. הקרמיקה הארמנית בירושלים הושפעה מאוד מפסיפס הציפורים שהתגלה בסוף המאה ה19 ליד שער שכם. הפסיפס מהמאה ה6 מתאר ציפורים שונות, כלים,פרחים ופירות. בראש הפסיפס כתובת "לזכרם ולגאולתם של כל הארמנים ששמם ידוע להם ולאל". הכתובת הדהדה בקרב האומנים הארמנים את הטבח ממנו נמלטו. הם הזדהו עם הסמלים המבטאים את ההקרבה ואת הגאולה בנצרות, ראו בו ביטוי לכאבם האישי והלאומי והחלו לשלב את המוטיבים בעבודות שלהם.

ממצא ארכיאולוגי נוסף שהשפיע הוא פסיפס עץ החיים, שנמצא בארמון הישאם ביריחו. נושא עץ החיים הוא מיתולוגיה של דתות רבות. בפסיפס מוצויים גם אריות ואיילות. האייל קשור לנצרות ומתכתב עם הפסוק "כאייל תערוג אל מים כך נפשי תערוג אליך אלוהים" . האומנים החלו לשלב מוטיבים אלה בעבודותיהם.

עיטור איילה על צלחת קרמיקה, חנותו של ג'ורג סנדרוני

מוטיבים מקומיים וקדומים ויצירה מסורתית שולבו יחד והרכיבו את שפת האסכולה הארמנית הירושלמית. עצי תמר זית והדר המקומיים נוספו אל סגנון ששגשג באיזניק במאה ה16 ובו דגמי צמחיה המשלבת למארג פנטסטי של עצי ברוש ושקד גפן, פרחי צבעוני, צפורן, ורד ויקינטון.

קרמיקה ארמנית בירושלים
אריחים עם מוטיבים מסורתיים – צבעוני , ציפורן יקינטון ועלי הסאז המשוננים, סנט ג'יימס

הקהילה הארמנית בירושלים

בדומה ליהודים אצל הארמנים הדת והלאום קשורים זה בזה. הארמנים קיבלו על עצמם את הנצרות לפני  שהפכה הדת הרישמית באימפריה הרומית שפת הקודש בעותה עת היא יונית. בתחילת המאה החמישית יוצרים לעצמם הארמנים שפה כתובה, התנ"ך מתורגם והופך להיות נגיש לכולם . הנצרות חודרת עמוק לתוך העם הארמני. בעקבות ועידה שהתכנסה ב451 פרשו הארמנים מכלל הנצרות, בעקבות השאלה האם שיהו הוא אדם או אל? הארמנים מאמינים שישו הוא ישות אחת, בעוד שהקתולים מאמינים שמדובר בשתי ישויות נפרדות. בראש הכנסיה הארמנית עומד הקתוליקוס ותחתיו ישנם פטריארכים. הארמנים הגיעו לירושלים במטרה לשמור על האתרים הקדושים לנצרות, והם נמצאים בעיר מהמאה ה5 ברצף. 

קתדרלת סנט ג'יימס
כיתוב בשפה הארמנית, בצד עיטורי מזבח בחצר הכניסה לקתדרלת סנט ג'ימס

קרמיקה ארמנית בקתדרלת סנט ג'יימס

קתדרלת סנט ג'ימס ( יעקוב הקדוש) נמצאת בליבו של הרובע הארמני בירושלים ובית הקברות שלה מאפשר הצצה נוספת אל עבודות אומנות קרמיקה ארמנית בירושלים. הכנסיה נבנתה במאה ה12 באישורו של סלאח א-דין. הקתדרלה קרויה על שם יעקב הגדול הלא הוא יעקוב בן זבדי אחד משנים עשר השליחים של ישו ואחיו של יוחנן,שהוצא להורג על ידי אגריפס הראשון. על פי המסורת טמון ראשו הערוף בקתדרלה וגופו בסנטיאגו דה קומפוסטלה שבספרד.  כאן נקבר גם יעקב הקטן, אחיו של ישו והבישוף הראשון של ירושלים, לאחר שנסקל וגופתו נזרקה מהר הבית לנחל קדרון .


עבודות שיפוץ נרחבות בוצעו בתחילת המאה ה-18 על ידי הפטריארך הארמני גריגורי "נושא השלשלת". כינויו דבק בו לאחר ששם על צווארו שרשרת כבדה כאות לשעבוד עד אשר ישיג כספים להחזרת חובות בהם שקעה הקהילה הארמנית בירושליים. תרגיל השיווק הצליח מאוד במסעו ברחבי ארמניה, כך שנשאר כסף לשיקום הקתדרלה ובניית חומות לרובע הארמני. בחצר הכניסה לכנסיה קבורים פטריארכים ונזירים ארמנים. על קירות החצר עיטורי אריחי קרמיקה ארמנית, חלקן נעשו בידי שלושת האומנים אוהנסיאן, קרקשיאן ובליאן. המזבח המעוטר היה אחת העבודות הראשונות של אוהניסיאן לאחר הגעתו, והוא שומר בה עדיין על המוטיבים מטורקיה.  

עיטורי המזבח פרי עבודתו של אהניסיאן, סנט ג'ימס

בבית הקברות קבורים בני הקהילה הארמנית, ועל קברים רבים ישנן עיטורים ארמנים נאים.  במרכז בית הקברות עומדת מצבה ל23 חיילים ארמנים שנשלחו לעזור לבריטים להלחם בטורקים במלה"ע הראשונה. כאן נערכים טקסי הזיכרון לשואה הארמנית. מדינת ישראל אינה מכירה בטבח שערכו הטורקים בארמנים. במוזיאון הגטו בריגה, הקהילה היהודית בחרה להקדיש תערוכה לנושא השואה הארמנית, ובו מצאתי ציטוט מצמרר מנאומו של היטלר " מי זוכר את הארמנים".

מבין כל המצבות בבית הקברות נגעו שתים לליבי במיוחד. האחת מצבה ועליה מצוירים מראות מנופי ארמניה, ובהם הר אררט – געגועים למולדת שלא זכו להקבר בה. המצבה השניה היא מצבה יפהפיה שעטרה מארי באליאן לבעלה.

מארי באליאן – קרמיקה ארמנית פורצת גבולות

מוצא משפחתה של מארי בקוחטיה שבתורכיה. עם פרוץ מלה"ע הראשונה עזבה המשפחה את תורכיה נדדה באירופה והתישבה בצרפת. מארי נולדה וגדלה בליון. כבר מגיל צעיר היא אהבה לצייר . היא החלה את לימודיה בבית ספר הגבוה לאומניות בליון, אך נאלצה לעזוב מטעמים כלכליים. נישן באליאן, שלח את בנו סטארק ללמוד הנדסת קרמיקה באנגליה והמליץ לו לעבור אצל קרובי משפחתו החיים בצרפת. כך הכיר סטארק את מארי והם התאהבו. הם נשאו בבית לחם, והתגוררו ברבת עמון, שם ניהל סטארק בית חרושת למוצרים קרמיים.

המצבה לסטארק בליאן

לאחר פטירת האב עברו בני הזוג לירושלים ב1965 כדי שהסדנה תמשיך לפעול. סטארק היה קדר במקצועו, ומארי היתה זו שעצבה את עיטורי הכדים. בתחילה השתמשה בדגמים המסורתיים ועבודותיה על כלים קטנים ובינוניים מתאפיינת בקו עדין. היא החלה להשתמש בדגמי איילות ועצים . בשנות ה70 עברה יצירתה שינוי והיא עברה לעטר כלים גדולים וליצור עבודות ממספר אריחים. עבודותיה מעטרות את מלון אמריקן קולוני, ומוצגות בבית הנשיא.

עבודה של מרי בליאן
אריחי קרמיקה מצוירים של מארי בליאן

בשנות ה90 יצרה מארי בליאן לוחות קרמיקה רבים שעסקו בנופי גן עדן ובדיומויים מעולם הצומח החיי אחד מהם הוא עץ הדקל בגינה. היא שילבה בהם סמלים נוצרים ומוטיבים מאומנות האיסלאם ובהם כתבי יד פרסיים. היא זכתה להכרה בינלאומית כאשר מוזיאון הסמית'וניאן ערך תערוכה עם 22 לוחות אריחים פרי עבודתה.

עבודות קרמיקה של מארי בליאן
עבודות של מארי בליאן

עבודתה הגדולה ביותר ממוקמת ברחוב כורש 4 בירושלים- רזי גן העדן. היא יצרה אותה בתגובה למאורעות האינתיפדה . העבודה פורצת רבות ממוסכמות קרמיקה ארמנית בירושלים. הצמחיה העשירה ויפי הציפורים האגדתיות בקרמיקה המזוגגת הבוהקת הציע המראות נחמה על קירות האבן של העיר הפצועה. 

רזי גן העדן – מארי בליאן

איך מעטרים קרמיקה ארמנית?

אנחנו מצטופפים בחנותו המרווחת של ג'ורג סנדרוני הממוקמת בעיר העתיקה של ירושלים, לא רחוק מהשער החדש. מדפי החנות עמוסים עבודות קרמיקה מעוטרות: קערות, צלחות , כדים, ספלים ואפילו רימונים – מוטיב שאהוב על בני כל הדתות. על מדפי התצוגה אפשר למצוא כלים מעוטרים באיורי קרמיקה ארמנית מסורתית , אך גם עיטורים מודרנים בסגנון האישי והאומנותי של ג'ורג' בעצמו. ענת שהיתה תלמידתו במשך שנים רבות , וישמה את הטכניקה בעבודות הקרמיקה שלה, הפכה לשותפה: היא אחראית על הרימונים והקערות עם הגלזורה האדומה הבוהקת.

קרמיקרה ארמנית בירושלים
ג'ורג סמדרוני מסביר על תהליך העבודה

תחילה יש להכין את הכד או הצלחת מחמר ולשרוף אותו – זהו תפקידו של הקדר. כעת יש להעביר את הדגם אל הכלי בציור ישיר באמצעות שבלונה או במתווה מחורר. אז צובעים אותן באחת הטכניקות המסורתיות כשהנפוצה שבהם מכונה עיטור תת זיגוגי.צובעים הכל וטובלים בזיגוג המעניק ברק אחיד. טכניקה אחרת היא הקו היבש שבו פיגמנט צבעוני מפריד בין צבעי הזיגוג ומונע את זחליגתם .

תהליך העיטור – צולם במוזיאון רוקפלר
שבלונות ומתווה מחורר – צולם במוזיאון רוקפלר

בעוד ג'ורג' מדבר יושבת אחת מעובדותיו וצובעת בסבלנות ובדייקנות בתוך גבולות המתאר. תהליך ההכשרה הוא ארוך ונעשה בסדנה. את המתאר מציירת אישתו, את הסוד הזה הם מעדיפים לשמור לעצמם.

קרמיקה ארמנית בירושלים – מידע נוסף 

  • לתיאום טיולים עם ענת עמרם או ביקור בסטודיו, הצטרפות לסדנאות או הזמנת כלים במקמיקה בקרו באתר שלה.
  • בימים אלה מוצגת תערוכה על קרמיקה ארמנית בירושלים במוזיאון רוקפלר לארכיאולוגיה, הנמצא במזרח ירושלים. במסגרת הטיול עם ענת הלכנו אליו ברגל לאורך כביש הצנחנים, שהופך בהמשך לסולטן סולימן. הרחובות שוקקים, תיירים ומקומיים ולא הרגשנו חשש ללכת ברגל. 

ירושלים – המלצות ורעיונות נוספים לטיול

אנחנו שמחים על כל הזדמנות לטייל בירושלים במיוחד אם מדובר בפינות נסתרות . הנה מספר המלצות על טיולים וסדנאות בירושלים

עיטורים במוזיאון רוקפלר פרי ידיו של דוד אוהנסיאן


26 Comments

  1. רחל לבון

    בוקר טוב ינינה
    נהניתי לקרוא את הכתבה המעניינת. אני כל כך אוהבת את האומנות הארמנית שיש לי גם בבית אריח מצוייר שאני אוהבת והוא מזכיר לי את סיורי ברובע הארמני. גן העדח של מארי ברח' כורש מוכר לי מאד שכן זה הרחוב לרוב חונה בבואי לירושלים. יצירה שאני מאד אוהבת. סיפור ההסטוריה של המשפחה מאד מעניין. אגב, הר אררט אמנם סמל כמיהתם של הארמנים אבל הוא עצמו נמצא בטורקיה .

  2. ינינה, נהנתי ללמוד על אומנות הקרמיקה הארמנית. אני בטוחה שסיור מודרך מגלה פנינים נסתרות ומחדד את ההתבוננות. הסיור עם ענת נשמע מאד מעניין.

    1. yanina.zaslavsky

      תודה יפעת. באמת למדתי הרבה בסיור עם ענת – כמובן שאי אפשר להכניס הכל על הפוסט אבלהקרמיקה הארמנית ו
      ירושלים בימי הבריטים זה נושא מעניין מאוד.

  3. רבקה קופלר

    ינינה – סיפור קהילת הארמנים בירושלים, ואמנות האריחים שלה מרתקת. מיד חשבתי על אמנות האריחים הפורטוגלית אליה נחשפתי בליסבון – בעוד הפורטוגלים קיבלו השראה מאמנים בארצות אחרות הארמנים בירושלים היו מסוגרים בעצמם והנה גם הם פורצים דרך. מרתק.

    1. yanina.zaslavsky

      תודה רבה רבקה. מעניין שאת מציינת שהם היו מסוגרים בעצמם . אני דווקא חשבתי שהמעבר לירושלים פתח להם הדזמנויות : הם עזבו מרחב מוסלמי שהגביל אותם לקליגרפיה וציורים מוטיבים של צמחים ןכעת יכלו לצייר גם דמויות ובעלי חיים. המפגש עם הארכיאולוגיה בירושלים גם הרחיב . מסוגרים פיזית אבל לא רעיונית.

  4. זיוה

    פוסט מרתק, ינינה.מוהעבודות יפות כל כך. יש לי עכשיו כבר כמה רעיונות למקומות ביושלים לבקר בהם, כמו למשל בית אות המוצר, רחוב כורש, מוזיאון רוקפלר ששנים לא הייתי בו, החנות של ג'ורג' סנדרוני וכמובן – ביקור חוזר ברובע הארמני בעיניים אחרות.. מקווה שהמוזיאונים יפתחו בקרוב.

  5. Sari Even

    איזה יופי של אומנות, אני תמיד מגיעה לצילומים בסמטאות של ירושלים ולא יוצא לי להתעמק בעבודות האומנות הארמניות. מרתק!

    1. yanina.zaslavsky

      תודה שרי, אני מדוה שעד הטיול הזה גם אני חלפתי על פני החנויות בלי להסתכל עליהם יותר מדי. מאז הטיול אני מסתכלת בעיניים אחרות.

  6. פינגבק:מלטרון לנווה שלום - אפקים מטיילים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *