את דרישות השלום הראשונות מחו"ל אני שומרת בקופסת קרטון צבעונית, שפרפרים ותמונות וינטיג' מעטרות אותה. בתוכה דחוסים מעטפות, מכתבים וגלויות שקיבלתי במשך השנים. מצדן האחד של הגלויות מודפסים אתרי תיירות, תמונות נוף, דמויות מסרטים מצוירים, או איורים משעשעים. בצידן השני – דרישות שלום, סיפורים קצרים, תיאורי חוויות. שנים רבות הקופסה הזו שכבה עזובה, עד שהקטנה החלה לגלות עניין בגלויות ואימצה לעצמה תחביב של חילופי גלויות מכל העולם. בימים אלה בין שני גלי הקורונה, כשאנחנו מנועים מלצאת את גבולות ארצינו, אין דבר שמשמח אותנו יותר מגלויה צבעונית בתיבת הדואר. ובזכות הקטנה ותחביבה -אנחנו זוכים לכך. הפוסט הזה מוקדש לגלויות ולזכרונות, ולאתר חילופי גלויות (פוסט קרוסינג) מגניב , שעליו מספרת הקטנה.
על גלויות, היסטוריה וזכרונות
הגלויות הראשונות הופיעו לפני כ150 שנה, כאשר חברות קטנות קיבלו אישור לשלוח מסרים קצרים על כרטיסים. הדואר האוסטרי היה הראשון שהציג את הגלויה לשימוש רחב והמוני. משלוח גלויה התברר כזול יותר ונוח . גלויות רבות נמכרו כבר עם הבול מודפס עליהם. יזמים זריזים באתרי תיירות הדפיסו על הגלויה נופים, ובכך איפשרו לנופשים המאושרים לשלוח דרישות שלום לחבריהם ולמשפחתם. משלוח הגלויות היה פופולרי ביותר מסוף המאה ה19 ועד למלחמת העולם הראשונה. כילדה אני זוכרת התכתבות עניפה וחילופי גלויות שניהלו הורי עם חברים ומשפחה בארץ ובעולם. חודשי החגים היו עמוסים במיוחד. משהתחלנו לנסוע לחו"ל באמצע שנות ה80 , הצטרפנו גם אנחנו לשולחי הגלויות.
"יאירי היקר" אני כותבת לאחי על גלויה עם צילום של חייל יוני, "אתונה בנויה על הרים והכל פה עליות וירידות. אפילו מהליכה נסתמות האזוניים " הגלויה היא מאוגוסט 1986. בטיול ההוא התארחתי אצל משפחה ביוון.
מטיול שנסע עם אימי, כותב לי אחי על גלויה עם איור משעשע " כשחזרנו מסקוטלנד קיבלנו את המכתב שלך. אנחנו שמחים שקיבלת 96 בפיזיקה ולא 69 " , ומביא אלי בבת אחת זכרונות מקיץ סטדנטיאלי חסר דאגות, השנה היא 1989.
על גלויה מבודפשט שעליה בולים מפולין שולחת לי סוזאן הקנדית דרישות שלום מטיול אירופה הגדול. " מה שלומך ? מתי צפויה הלידה הפעם? או שאולי כבר ילדת? הגלויה היא משנת אלפיים, ואני אמא לפעוטה ותינוק. רחוקה מחו"ל מרחק שנות אור. סוזאן היא חברה לעט שלי מגיל 12 . מתישהו עברנו להתכתב בדרך קונונצינלית – רשתות חברתיות.
חילופי גלויות – גירסת שנות האלפיים
משעברנו לדואר אלקטרוני, להעברת סרטונים ברשתות, ובהעלאת מליוני ג'יגה של תמונות לרשתות החברתיות – האם עוד מישהו בכלל שולח גלויות ? ובכן, מתברר שכן. ויש אפילו אתר חילופי גלויות, שמאפשר למאות אלפי חובבים להפתיע ולהיות מופתים על קבלת גלויה מקצה העולם. אע"פ שהעולם הפך לכפר אלקטרוני גלובלי, נראה שעדיין יש ביקור לכרטיס קרטון צבעוני עם מסר אישי הכתוב בכתב יד. גם המארוולית שלנו, קטנת הבית, נדלקה על העניין.
קטנת הבית מספרת על חילופי גלויות
המארוולית הסכימה להתראיין לבלוג ולספר על חילופי גלויות גירסת שנות האלפיים.
איך התחיל כל העניין עם הגלויות?
קרובת משפחה סיפרה לי על אתר הגלויות וחשבתי שזה נחמד.
ספרי על האתר
המטרה של אתר פוסט קרוסינג היא לחבר בין אנשים בכל העולם באמצעות חילופי גלויות . הרעיון הוא שבסופו של דבר אנשים יעברו להתכתב זה עם זה באופן קבוע.
איך זה עובד?
כשמצטרפים לאתר יש להכניס את הכתובת למשלוח דואר ופרופיל שמספר קצת על עצמך: תחביבים, דברים שאוהבים, ואיזה גלויות רוצים לקבל.
ואז מבקשים לשלוח גלויה – ומקבלים מהאתר באופן אקראי פרופיל לשלוח אליו גלויה. על הגלויה מציינים זיהוי – שתי אותיות המציינות את המדינה שלך ומספר. כשהנמען מקבל את הגלויה הוא רושם את הזיהוי באתר ואז הוא מגלה מי שלח לו את הגלויה, והגלויה נרשמת באתר. אפשר גם להעלות את תמונת הגלויה. מקובל לשלוח הודעה דרך האתר לשולח הגלויה.
ברגע שגלויה ששלחת, מתקבלת ונרשמת באתר, אתה זכאי לקבל גלויה. כך שככל שתשלח יותר גלויות, תקבל יותר גלויות. באיזור האישי באתר נרשמים כל הגלויות ששלחת ושקיבלת, ואם יש תמונות נוצר קיר וירטואלי צבעוני ושמח.
אפשר כמובן להמשיך להתכתב עם שולח הגלויות בהסכמה משותפת. לפני שנתיים התחלתי להתכתב כך עם ילדה מפינלנד.
מהיכן את משיגה גלויות ?
כשרק התחלנו לא היו לי גלויות. אז אמא שלי שלפה המון גלויות שהיו בבית של סבא, בין השאר היו שם גלויות מהארץ שאפשר לשלוח אותם : תמונות נוף ועבודות של אומנים למשל החלונות של שאגאל, תמונות של שמואל כץ. הגלויה הראשונה ששלחתי היתה של שטר כסף לירות ועליו אינשטיין.
ספרי קצת על גלויות שקיבלת. האם אנשים כותבים משהו על הגלויות ?
כשאת כותבת את קטע המידע עליך אז אפשר לכתוב מה היית שמחה לקבל, מה היית מעדיפה שלא. כתבתי שאני מנגנת, אוהבת תאטרון, ושאני מתענינית בדיסני ומארוול. אנשים השתדלו לשלוח לי גלויות בנושאים אלה.
מה כותבים ? כותבים מה מזג האויר,מספרים קצת על עצמם, על המקום שגרים. יש כאלה שמבקשים לכתוב מילה בשפה. פעם שלחתי גלויה למישהי שאוהבת ספרים והיא בקשה לכתוב מה הספר האחרון שקראתי.
האם קרו לך מקרים משעשעים בחילופי הגלויות?
פעם היגרלתי מישהו שלא רצה כלום : לא פרחים, לא תינוקות, לא חתולים, לא פרסומות… תחומי העניין שלו כללו כדורגל, איצטדיונים וארכיאולוגיה. לא האמתני שאצליח למצוא משהו שהוא יאהב. באוסף הגלויות של סבא מצאתי תמונה של אמפיתאטרון בבית שאן ושלחתי אותה. הסברתי לו למה – כי זה איצטדיון עתיק . לשמחתי – הוא התלהב מאוד!
בפעם אחרתהגרלתי מישהי, שביקשה בקשות מזורות מאוד: לא לכתוב על הגלוהי כלום, את הגלויה עצמה לשלוח במעטפה סגורה.אני חשובתש את הגלויות שהיא לא אוהבת היא ממחזרת.
מה יש במאגר הגלויות לשליחה שלך ?
גלויות מהבית של סבא. גלויות לצביעה שקניתי בחנות יצירה ויש עליהם תמונות של חיות. גלויות תיירותיות של מקומות בארץ.
איפה את קונה את הגלויות שלך ?
בחו"ל זה מאוד קל למצוא גלויות. כל שנדרש הוא לצאת מהמלון ללכת שני צעדים ומגיעים לחנות מזכרות עם שפע גלויות. בארץ זה מסובך למצוא גלויות .לפעמים במוזיאונים שי גלויות, בחנויות ספרים מועטות, באתרים תיירותים. יצא לי גם להכין גלויה בעצמי, כי הנמענת שלי ביקשה גלויות שמכינים לבד.
גלויות זה דבר ישן. איך את מתחברת לגלויות?
מסתבר שממשיכים להדפיס גלויות חדשות. לאחרונה קיבלתי גלויה מהסרט Onward, קיבלתי גם גלויות מסרטים חדשים נוספים : את גברת מקגונגל מהסרט הארי פוטר, גלויות מסטאר וורס. פשוט נראה שבארץ נושא הגלויות הוא לא מפותח.
אנשים באמת משתדלים לשלוח לך גלויות לפי מה שאתה אוהב. פיל זו החיה האהובה עלי וכחול זה הצבע החביב עלי אז אנשים שולחים לי תמונות של פילים ותמונות עם כחול.
לפני זמן מה האתר הוציא גלויות לכל מדינה עם עובדות על המדינה. אלה גלויות שאני מאוד אוהבת – יש בהן עובדות על כל מדינה – כך גיליתי ש באתר יש רק 440 ישראלים. קצת מביש – לא ?
איזה יתרונות את רואה בתחביב הזה?
דרך הגלויות אני לומדת להכיר מקומות חדשים ואנשים חדשים. לפעמים פוגשים אנשים מענינים מאוד , למשל באחת הגלויות האחרונות שקיבלתי משיהי סיפרה שעבדה בתעשית הקולנוע כמה שנים.
לקבל את הגלויות עצמן זה נחמד! כל גלויה היא שונה, יש גלויות ממוחזרות, יש גלויות מסוגים שונים של ניר.
גם הבולים שאני מקבלת הם יפים : אסטריקס, רחוב סומסום.
ואני, אמא של הקטנה, מוסיפה שהגלויות מעודדות לימוד אנגלית וגיאוגרפיה.
למי שרוצה להצטרף לאתר , הקטנה מדגישה דברים שחשוב לזכור
- לרשום את הזיהוי של הגלויה
- ישנה אפשרות לבקש לא לקבל גלויות מהארץ המוצא (ישראל) כדי לקבלרק גלויות מארצות אחרות.
- תמיד להשתדל לשלוח גלויה לפי תחומי העניין ולכתוב משהו נחמד.
- גם אם קיבלתם גלויה שפחות אהבתם, תזכרו שיגיעו עוד גלויות.
- אנשים אוהבים לקבל גלויות מקושטות. וושיטייפ ומדבקות יעשו את העבודה!
האם את מקבלת גלויות גם מחוץ לאתר?
לכל בן משפחה ברור שהוא לא חוזר הביתה מטיול בחו"ל בלי לשלוח גלויה! . אחותי טיילה בכל אירופה עם חברה ומכל עיר שהיא היתה בה היא שלחה גלויה. היה כיף לקבל אותם.
על גלויות ואושר
"הלוואי שגם אני אקבל משהו בתיבת הדואר" נאנחה הקטנה שלנו, כשהוציא האיש מתיבת הדואר ערימה של מעטפות. המעטפות היו חשבונות ופרסומות, אבל לקטנת הבית , אז בת רבע לתשע, זה נראה מסקרן ומרגש. אז לקראת יום ההולדת שלה החלטתי להגשים לה משאלה ולבקש ומחברים, ומשפחה מרחבי העולם לשלוח לה גלויות. פרסמתי פוסט בפייסבוק :
חברים ובני משפחה יקרים -בקשה קטנה :
סמדר חוגגת 9 בעוד חודשיים ומאוד תשמח לקבל גלויות ברכה מרחבי הארץ והעולם
לשימחתי רבים נענו לבקשה ושלחו גלויות . את הגלויות אספנו ושמרנו ליום ההולדת – אין לתאר את השמחה והאושר שאוסף הגלויות הצבעוניות והברכות שנכתבו מאחור העניקו לקטנה. זו שוב הזדמנות נהדרת להודות למי ששלח.
בלוגים ובלוגרים כותבים על גלויות
תחביב הגלויות עורר בקטנה שלנו עניין בנושא הדואר. בטיול החורף שלנו לוורוצלב בפולין, לא ויתרנו על הזדמנות במוזיאון הדואר. ברור שיש שם גמד דואר – נכון?
בבלוג הספריה הלאומית קראתי על ההיסטוריה של הגלויות , על הגלויות ששלח הרצל לביתו הקטנה מסיור בישראל, ועל ההיסטוריה של המהגרים היהודים כפי שמתוארת בגלויות.
בכות הבלוג יצאתי מביתי למסעותי של אילנה בר התוודעתי למושג אמנות דואר. לאילנה יש מדור גלויה ביום שעוסק בכך.
רבקה קופלר,בעלת הבלוג אוספת-אוצרות, שולחת לנו גלויות ומחשבות מאוסטריה.
גם לחברתי אורה גזית היה אוסף גלויות בצעירותה. היא כתבה עליו בפוסט על ספרי מסע.
מיכל בן ארי מנור בעלת הבלוג רואה עולם כתבה פוסט נוסטלגי על גלויות.
אם אהבתם את רעיון הגלויות, מה דעתכם על לשלוח מכתבי אהבה לזרים ? תודה למינה פורטנוב בעלת הבלוג מגדלה על שהסבה את תשומת ליבי לסיפור המדהים הזה.
לא חייבים לקנות גלויות – אפשר להדפיס בעצמינו, כפי שעשתה אביבית ירקוני כהן בפרויקט גלויות עם ביתה הקטנה.
איזה פוסט מרגש ומרענן! תודה לקטנת הבית על התחביב שאימצה לעצמה וחזרה לספר!
תודה רבה רבקה! בזמן האחרון משהתפרה האנגלית שלה היא נהנית מכך אף יותר!
תענוג של ילדה ויופי של פוסט. כמה נוסטלגיה טמונה במשלוח גלויות. מעניין שבהולנד זה עדיין מקובל. לשלוח ברכות בדואר לכבוד החג וגם גלויה כאשר אתה בחופשה בחו"ל.
נחמד שעדיין שולחים גלויות בהולנד! לא ידעתי. מעניין אם הקטנה קיבלה גלויה מהולנד. נראה לי שבהולנד לא ממהרים לזנוח מנהגי מסורת עם ערך חברתי
איזה יופי של פוסט. בתור מי שברשותה גלויות בנות מעל מאה שנים ואני נהנת להציץ בהן, זו אכן חוויה מרגשת.
גלויות בנות מעל 100 זה ממש אוצר! חתיכת היסטוריה. אולי תשתפי אותנו קצת בהן .
תודה ניני!
זה פשוט מדהים שילדה בעידן שלנו מפתחת תחביב-נפלא שכזה. יפה שידיתם לזהות ולעזור לזה לקרות
תודה זיוה. אנחנו מאוד שמחים לעודד תחביבים לעיתים קרובות גם אנחנו ההורים נהנים מזה
על שולחן האוכל בילדותי הייתה פלטת זכוכית עבה ומתחתיה כל הגלויות שקיבלנו מהמשפחה בברצלונה ואיזמיר. ועכשיו נזכרת שרכשתי בשוק הפשפשים ביפו גלויות עתיקות של נופי הארץ מראשית המאה ולא יודעת איפה הן😞
הלוואי שהייתי יכולה לראות את השולחן הזה. אני זןכרת טת המנהג הזה- אצלינו בבית לא – אבל אצל כך מיני דודות.
איזה פוסט מקסים שמערבב נוסטלגיה ואקטואליה 🙂 כיף לקרוא ש"דברים של פעם" עדיין רלוונטיים ומרתקים את הילדים של העידן החדש. זוכרת את יום ההולדת ההוא שארגנתם לאוספת הצעירה. זו היתה הפתעה מקורית ומאד מלהיבה. גם בשבילי 🙂
תודה רבה , אורה! מודה שאני נהנית מהנוסטלגיה לא פחות ממנה. ותודה על התרומה שלך אז לשמחת יום ההולדת.
איזה פוסט מגניב! לא הכרתי את האתר… נשמע נחמד מאוד.
המלה גלויה מענינת גם ברמה הבלשנית לפחות בשתי שפות שאני מכיר
באנגלית postcard – צירוף של שתי מלים. כלומר כרטיס שנשלח בדואר
ובעברית גלויה שבניגוד למכתב היא אכן… גלויה!
תודה ערן , על התוספת המענינת הזו. אני יכולה לציין שגם ברוסית המילה גלויה מרמזת על כך שהכתוב בה גלוי או פתוח לכל. האתר באמת חביב- אני נהנית מהגלויות לא פחות מהבת שלי!
הדבר הראשון ששבה את לבי היה התיאור בפייסבוק של הוראות הבימוי שהיא נתנה לך. לא קל לערוך ראיונות, ואיזה כיף זה שהמרואיין יודע לכוון!
הדבר השני היה הפוסט. גלויות! גדלתי בתקופת "את הפתרונות יש לשלוח על גבי גלויות בלבד", עוד זוכרת כילדה גלויות צבאיות שקיבלנו מאחי הגדולים, והפוסט הזה עורר בי נוסטלגיה. בקשותיהם של האנשים לגלויות מחוץ למדינה ולנושאים שונים הזכירו לי את הסיפור של פוצ'ו, מאיה הג'ינג'ית, שכותבת מכתבים לחייל אלמוני…
תחביב מיוחד ומשמח, אין ספק (:
תודה רבה רחל. גם אני זוכרת את תקופת משלוח הפתרונות על גלויות בלבד – כדי שלא יצטרכו לפתוח מעטפות 🙂 אני זוכרת במעומעם את הסיפור הזה , אלך לחפש בספריה. לא בטוחה שביתי מכירה את פוצו- תודה על ההמלצה!
זה תחביב משגע. כשהייתי בגילה גם אני אהבתי להתכתב עם אנשים מכל ה… ארץ. הייתי שמחה לחברה לעט מחו"ל, אבל זה לא יצא. בזכותכן שמעתי על האתר של פוסט קרוסינג, אפילו נרשמתי, אך לא התקדמתי עם זה. עשיתן לי חשק לחזור לאתר ולהתחיל לשלוח גלויות. וגם לקבל, כמובן.
תודה ליען – אצלינו יזמו בבית הספר את עניין חבר לעט מחו"ל. ואם אני לא טועה היה פרסום ב"מעריב לנוער" כך הגעתי לחלק מחברי לעט. זה בדיוק הזמן לחזור ולשלוח גלויות. בהצלחה!
גלויות זה כיף! אני הכרתי רק את הסוג של mail art שבו אמנים שולחים אחת לשני גלויות שהם מאיירים או יוצרים אותם בכל דרך אחרת וזה ממש מקסים לגלות עוד צדדים של גלויות. גם לי עדיין שמורות גלויות שקיבלתי מחברים שטיילו בעולם וגם אנחנו שלחנו גלויות מטיולים (שבדרך כלל היגיעו אחרינו….).
מעניין. לא הכרתי את הנושא של המייל ארט. אחפש על כך ברשת. אנחנו עושים זאת היום – שולחים גלויות לעצמנו – ושמחים לקבל אותן אחרי שכבר שכחנו מהטיול.
איזה כייף לסמדר שיש לה תחביב כל כך משגע. מקנאה בה….:-)
תודה מיכל. תחביבים זה כיף!
הי ינינה, משמח לקרוא על הבת שלך שלוקחת חלק בכזה מיזם ומתנסה בכתיבה על גבי גלוייה, שיש בה שטח מאוד קטן לטקסט וגם בהמתנה לקבלת תשובה.
אגב, יש לי אוסף גלויות שאשמח לחלוק איתה, אם היא עושה בו שימוש ושולחת למכריה הרבים מחוץ לישראל.
הזכרת בלוגריות אחרות שכותבות על גלויות.לא יודעת אם את מכירה, אבל יש לי מדור בבלוג בשם "גלויה ביום", במשך חצי שנה הכנתי גלויות כחלק מפרוייקט של "אמנות דואר" – גלויות שלא היו ממוענות לאיש וגם לא נשלחו למעט בפעמים מועטות שמסרתי.
מוזמנת להתרשם מאוסף הגלויות שיצרתי באותו פרוייקט:
https://www.ilanabar.com/daily-postcard/
אילנה זה מקסים! אמנות הדואר שלך מעניינת ומעוררת השראה. ביתי טורחת ומשקיעה בקישוט כל גלויה שהיא שולחת. ביתי בוודאי תשמח לרשת את אוסף הגלויות שלך תעשה בו שימוש. ואשר לאמנות הדואר שלך – מיד מוסיפה את הקישור בבלוג.
הי ינינה, שמחה שמצאתי "יורשת" לאוסף הגלויות הישן, אני אדלל אותומעט, אשמור לעצמי כמה ובשמחה אעביר אותו הלאה למי ששולחת גלויות אל כל קצוות העולם.
נהיה בקשר
ותודה על האיזכור של המדור שלי בפוסט שלך. נכנסתי לבקר בו אתמול בלילה וראיתי שהגלויות האחרונות נוצרו בסוף יוני, בדיוק לפני שנה.
תודה אילנה!
רק כעת ראיתי את הפוסט , אישה רעיון משגע ותחביב מקסים. גרם לנו לספר לבת בת ה 9 שלנו שכך נהגנו לעשות כשהיינו טסים לחו”ל , או אף נשארים בארץ כחיילים בצבא ושולחים גלויות זה לזה , זה נראה לה כל כך פרה הסיטורי 🙂
תודה ! זה באמת נשמע להם פרהיסטורי 🙂
הי , איך אפשר ליצור עימך קשר באופן פרטי, אני לא כל כך מבינה איך האתר עובד , ואיך דואגים כי ילדה לא תקבל תכנים לא ראויים בגלויה.
תודה מראש
שולחת לך את מספר הטלפון שלי בפרטי. לגבי תכנים לא ראויים – מכיוון שהאימייל הוא שלי והגלויה היא גלויה לכל אני יכולה לודא שהתכנים ראויים. מעולם לא היתה בעיה. מכיוון שפגטי השולח ידועים אם יש תוכן לא ראוי אפשר לפנות למנהלי האתר.