בלוג טיולים משפחתי, הבלוג של ינינה זסלבסקי אפק
 
פלובדיב, הרים סביב לה – המלצות לחופשה בפלובדיב

פלובדיב, הרים סביב לה – המלצות לחופשה בפלובדיב

כל עיר תיירותית ראוי שיהיה לה שלט להצטלם איתו, במקום נגיש במרכז העיר. אבל השלט פ-love -דיב מתנוסס על גבעה הרחק מההמון. רק חדי העין יבחינו בטוויסט בשם פלובדיב. לא נדרשת חדות עין כדי להבחין בעושר התרבותי וההיסטורי שלה. פלובדיב היא העתיקה בערי בולגריה. אך כדי לחקור את צפונותיה, להנות מיופיה הנינוח, להבחין במארג המקשר בין העבר לעתיד – צריך זמן. נדרשים כמה ימים טובים של חופשה בפלובדיב, כדי להבין שאכן מדובר בפ-love-דיב.

הפוסט הזה נכתב בעקבות השתתפותי בסיור כתבי תיירות של משרד התיירות הבולגרי. יצאתי לסיור מטעם המגזין רואה עולם של מיכל בן ארי מנור, בו יעלה בקרוב פוסט עם המלצות. אני רוצה להודות למיכל על ההזדמנות הזו.

חופשה בפלובדיב

טיול לאורך המדרחוב של פלובדיב

בדרך כלל אני מדירה את רגלי ממרכזי הקניות. אני לא בקטע של קניות, והמותגים הם אותם מותגים. אבל המדרחוב של פלובדיב הוא קפסולת זמן. טיול לאורכו מביא אותי למפגש עם שכבות שונות של ההיסטוריה. מבט אל העבר, ההווה ואפילו הצצה אל העתיד.

פעם היה כאן קומוניזם

את הטיול ההיסטורי שלי ברחוב הראשי של פלובדיב אני מתחילה בתקופה הקומוניסטית. אחרי מלה"ע השניה בעקבות ביטול המלוכה ומהפכה בחסות הצבא האדום הפכה בולגריה להיות קומוניסטית, ונכנסה תחת השפעתה של ברה"מ. הרחבה הגדולה בקצהו הדרומי של המדרחוב מוקפת מבנים מהתקופה. אי אפשר לפספס את בניין הדואר הגדול עם התבליט ההירואי. לידו בניין של מלון וקזינו – הוא נבנה בארכיטקטורה סטליניסטית.

בכיכר עומד גם בניין המפלגה הקומוניסטית . תושבי פלובדיב אינם אוהבים את הבניין הזה, הן משום כיעורו והן משום שהוא מסתיר את הנוף להרי הרודופי. הם היו שמחים להחריבו,אבל מתברר, שגם בו יש כמה ערכי תרבות של פסיספסים ועיטורים.

עוד על מבנים מהתקופה הקומוניסטית בפלובדיב

האצטדיון של פיליפופופליס

הכיכר הקומוניסטית לשעבר חשופת טפח מהעת העתיקה: טורסו, שלושה עמודים וחומות.  במבט ראשון העתיקות האלה אינן מרשימות כ"כ. זוהי רחבת הכניסה לאיצטדיון שבנה הקיסר אדריאנוס במאה השניה לפני הספירה. פלובדיב אז נקראה פיליפופוליס. עירו של פיליפוס, אביו של אלכסנדר הגדול,שהיה ראשון הכובשים של האיזור.

קצהו הצפוני של התיאטרון, מרחק של רבע קילומטר הליכה משם כבר מרשים הרבה יותר. הוא ממוקם מתחת למפלס הרחוב, כשמעליו המסגד של פלובדיב ובניין ארט דקו מתחילת המאה הקודמת. שילוב התקופות והסגנונות ממש מסעיר את הדמיון שלי. רק לעצום עיניים ולדמיין איך מהלכים כאן אנשים מהתקופות השונות.

האצטדיון היה אחד המבנים המרשימים ביותר בעיר. הוא השתרע לאורך של 240 מטר. רוחבו היה 50 מטר . בטריבונות יכלו לשבת 30 אלף אנשים. רק דמיינו לכם את גודלה ועוצמה של העיר, שהיה בה אצטדיון כזה!

מרבית האצטדיון קבור מתחת למדרחוב. רק קטע הוכשר כמרכז מבקרים. הוא כולל טריבונות מעוגלות, מעברים תת קרקעיים, חומה ורחוב עתיק. לצערי לא ניתן היה לבקר בו עקב הקורונה. קטע נוסף שפתוח לציבור הוא מאחת מצלעות האיצטדיון. הוא המסתתר מתחת למזכז קניות לאורך המדרחוב. בתמונה ניתן לראות דגם של האיצטדיון, את הטריבונות שמתחת למסגד, ואת הקטע שמתחת למרכז הקניות.

למידע על האיצטדיון ואפשרויות הביקור בו.

ארט נובו, ארט דקו ואפילו באוהואס

ההליכה לאורך המדרחוב מובילה אותנו דרך אוסף אקלקטי של סגנונות בניה. מרבית הבנינים נבנו בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת, תקופת הצמיחה וההתפתחות של בולגריה. סגנונות הארט נובו והארט דקו שלטו אז. בעוד שבניני הארט נובו, מעוטרים באלמנטים הלקוחים מהטבע, הארט דקו מתמקד באלמנטים גאומטריים. הסגנון הזה הפך פולולרי בין השנים 1920–1930. שתי דוגמאות יפות לכך הם מבניין המסעדה אטלס, ובניין H&M.

עוד על ההסיטוריה של המדרחוב, על בניני הארט דקו

המסגד של פלובדיב

בלב המדרחוב שוקק החיים מזדקר המינרט מעל כיפות מסגד ג'ומאיה. הסולטן מוראד השני ציווה על הקמתו באמצע המאה ה14. הארכיטקטורה שלו מעניינת: הוא מאורך ומזכיר בצורתו בזיליקה. יש בו 9 כיפות שפנימיותן מעוטרת בפסוקים מהקוראן. שעון השמש הבולט מפינתו הדרום מערבית הוענק כמתנה על ידי קצין רוסי. המסגד פתוח לביקור, אבל לצערינו דווקא ביום שהיינו בפלובדיב הוא היה סגור. אני מסתפקת בהתפעלות ממראיהו החיצוני ומהעיטורים הנאים על שער הכניסה.

טרובדורים מודרניים

המדרחוב שוקק חיים. עוברים ושבים, קונים ומוכרים. בעוד שבכפרים והעיירות שבהרים חיים בעיקר זקנים, פלובדיב היא עיר של צעירים. בני נוער מתגודדים לפני דוכן מזון מהיר. נערות אוחזות בכוסות קפה חולפות על פני. כאן יש אוניברסיטה. כאן יש בתי קפה מגניבים. כאן יש סיכוי לעבודה ולהתקדם בחיים. 

לאורך הרחוב עומדים טרובדורים מודרניים. יש מי שמנגן קאברים ללהיטים איטלקיים. אחר מפליא להטוטיו. שלישי לבוש בבגדים מסורתיים ומנגן שירי עם. לכולם כלי לאיסוף מטבעות ובקשה לתייג אותם באינסטוש. 

עוד במדרחוב

לאורך המדרחוב בנוים התיאטרון, המוזיאון לאומניות יפות, בניין העיריה הנאה ולפני מזרקה קטנה. שלט גדול צבעוני ושמח מנציח את תפקידה של העיר כבירה תרבותית של אירופה. 

יש משהו מרגש ומסעיר בבליל הסגנונות, המפלסים והתקופות. הדופק של ההיסטוריה  ניכר כאן בכל מקום. מהרחוב הזה ניתן להמשיך הלאה, אל הנהר ואל שכונות המגורים שמעברו. או לסטות ולטייל אל הרחובות היוצאים ממנו, המובילים לתקופות אחרות בזמן. 

העיר העתיקה של פלובדיב

העיר העתיקה של פלובדיב היא פנינה אמיתית. היא ממוקמת על  שלוש גבעות והוכרזה כאתר מורשת עולמית של יונסקו. על הגבעות האלה התקיים רצף התישבותי מהעת העתיקה, דרך ימי הביניים, התקופה העותומנית ותקופת התחדשות הלאומיות הבולגרית.

את העיר העתיקה של פלובדיב זכרתי עוד מהטיול המשפחתי שלנו. דבר ראשון הלכתי לחפש את האיש עם המסגרת. אז נדחקה לתוכן חברורה צוהלת של בני דודים.

שמחתי לגלות שציורי הקיר מתהקופה הקומוניסטית עדיין שם. יש בהם איזו נאיביות ואידיאליסטיות. רובם עבודות של האמן יליד העיר דימיטר קירוב ונעשו בשנות ה70 של המאה הקודמת. עוד על האמן והאומנות בתקופה זו בפלובדיב .

תענוג לשוטט בין סימטאות האבן המרוצפות שלה ולהתבונן בבתי העץ הצבעוניים והמעוטרים . המיחד את הבתים באותה תקופה הוא שהקומה העליונה רחבה יותר מהקומה התחתונה. הסיבה לכך היא גביית מיסים, שנערכה על פי שטח הבית על הקרקע. הדלתות האלה מה הן צופנות מאחוריהם ? לשמחתינו חלק מהבתים משמשים כמוזיאונים והביקור בהם מאפשר הצצה אליהם ואל החיים פעם.

ביתו של הסוחר קליאנטי 

דרך שער העץ אנו נכנסים לחצר פנימית גדולה ומרוצפת. אנו מתבקשים לעטות על נעלינו מגיני נעליים, כדי שהשטיחים ורצפות העץ של הבית לא ינזקו. הבית היפהפה הזה הוא תוצאה של שיפוץ ארוך ומורכב של שנים. מדרגות עץ מוליכות אותנו אותנו אל קומת המגורים של הבית. התקרה, והקירות של החדרים מעוטרים בעיטורים יפהפיים: ציורי פרחים, עיטורים גיאומטריים, קרניזים ועמודים מצויירים. הבית כיום הוא שני שליש מגודלו המקורי. חלקו נהרס עקב חוקי בניה עירוניים  במאה ה20. 

גודלם של החדרים והאור הרב הנכנס מהחלונות מפתיע. בית העץ הדו-קומתי שבו אני נמצאת נבנה באמצע המאה ה19, בתקופה שבה בבולגריה עדיין שלטו העותמנים, אבל כבר החלה התחיה הלאומית.

גולת הכותרת הם שני ציורים המתארים את נופם של איסטנבול ווינה, ערי הבירה של שתי האמפריות דאז. פלובדיב, מרוחקת רק ימי נסיעה בודדים משתי הערים האלה, היתה בלב ליבה של דרך מסחר. מה הפלא שביתו של הסוחר כ"כ עשיר?

מי היה הסוחר קליאנטי? במה הוא סחר? מי היו בני משפחתו? על השאלות האלה לא קיבלתי תשובה. ובכל זאת הבית המשוחזר, מרתק ומספר לא מעט על החיים באותה תקופה. המלצה חמה לבקר בו.

המוזיאון האתנוגרפי

שוכן במבנה עץ יפהפה ולפניו גינה קטנה ומעוצבת. בימים כתיקונם היא בודאי מהווה מפלט מהמולת התיירים הגודשים את הסימטאות. גם הבית הזה היה בעבר ביתו של סוחר עשיר, וכיום מאכסן את המזויאון האתנוגרפי. גם חדריו של הבית הזה מעוטרים, אם כי פחות עשירים. במזויאון ניתן לראות תלבושות מסורתיות, תכשיטים, וכלים. כמו כן – ללמוד על מקורות הפרנסה של תושבי האיזור בעבר.

התאטרון הרומי

האתר המפורסם ביותר של העיר העתיקה הוא התיאטרון הרומי של פלובדיב. את אתם מתכננים חופשה בפלובדיב שווה לבדוק איזה מופעים יש בו.

התיאטרון ממוקם באוכף שבין שתים מתוך שלוש גבעות. הן העניקו לעיר בתקופה הרומאית את שמה טרימונטיום . מהכניסה לתיאטרון נשקף נוף יפהפה אל העיר ואל הרי הרודופי. התיאטרון נבנה בסוף המאה הראשונה לספירה, בתקופתו של הקיסר דומיטיאן. הוא נחרב במאה הרביעית עקב רעידת אדמה. התיאטרון שימש את הרומאים לא רק לטרגדיה ולקומדיה, אלא גם לספורט ולתחרויות גלדיאטורים.

מעניין לציין שהתאטרון התגלה רק ב1970 בעקבות מפולת אדמה, עקב עבודות חפירה של מנהרה לתחבורה בעיר.

רובע קפאנה – אומנות ויצירתיות בעת חופשה בפלובדיב

חופשה בפלובדיב לא תהיה שלמה בלא ביקור ברובע קפאנה, האיזור היצירתי והתוסס ביותר של העיר.  ברובע הזה יש גלריות, חנויות קטנות, בתי קפה מקסימים, מסעדות עם אופי וכמובן – ציורי קיר. הפירוש המילולי של שם הרובע הוא מלכודת. תאמינו לי, שמהאיזור היפהפה הזה לא תרצו לצאת. 

רובע קפאנה הוקם כבר בתחילת התקופה העותמנית. תחילה פעל כאן שוק. במהרה הוא הפך למרכז תוסס של חיי מסחר ואדמיניסטרציה. נבנה מסגד, חאן ובזאר – מבנה חד קומתי שבו אכסנו הסוחרים את מרכולתם. בתי מלאכה קטנים ובהם אומנים ואמנים עבדו. עד היום שמות רחובות בשכונה נושאים הדים רחוקים של בעלי מלאכה. רשומות מהמאה ה17 מעידים על 880 בתי מלאכה שונים באיזור! במאות ה18 וה19 קפנה היתה מרכז להתעוררות לאומית. בבתי הקפה דיסקסו פוליטיקה. מהרובע הזה יצאו כמה מנהיגי מרד בתורכים שהביא לשחרורה של בולגריה ב1878 מעול העותמנים. 

שריפה שפרצה ב1905 כילתה את מרבית בניני העיר, ובניהם החאן והבזאר. בין שתי מלחמות העולם הרובע עבר בניה מחדש בבתים בסגנון מודרני ונקי, עם נגיעות ארט דקו וקונסטרוקטביזם. מבוך הסימטאות הפתלתלות הפך לרשת מודרנית של רחובות. נבנה גם הקניון הראשון (עדיין קיים). לאחר מלחמת העולם השניה והסטת מרכז העסקים לאיזורים אחרים של העיר והתערבות המדינה בכלכלה, הלך הרובע ונעזב. בנינים רבים נשארו נטושים. 

חופשה בפלובדיב, קפאנה

שנות השמונים של המאה הקודמת הביאו איתם התחדשות. 80 מבנים הוכרזו כמבנים לשימור. בזכות קבוצת אריטקטים ואומנים שהציעו פרויקט חידוש לרובע, החליטה הממשלה להשקיע ולחדש את הרובע. פעולות השימור הופסקו עקב נפילת הקומוניזם, אך חזרו כשבשנת 1995 פלובדיב זכתה בתקציב אירופאי לשימור, ובסיוע צרפתי החלה לשמר ולפתח את האיזור.  הכרזתה של פלובדיב כבירה תרבובתית של אירופה לשנת 2019, הביאה לתנופת פיתוח נוספת. היום כפי שאתם רואים מהתמונות הרובע מקסים תוסס ומלא חיים. 

חופשה בפלובדיב , קפאנה

התוכנית המקורית שלי היתה להסתובב ברובע. אבל נקלעתי הישר לתוך הפקת קולונוע. בלב רובע קפאנה התארגן לו צוות ענק לצילום סצנה של סרט. ברחובות הקטנים חנו משאיות עמוסות כל טוב: ציוד תיאורה, תפאורה, סולמות, עמודים וקילומטרים של כבלים חשמליים. צוות גדול נשא אביזרי תפאורה ומיקם אותם ברחוב. תאורנים פרשו גופי תאורה ורפלקטורים. הצלמים מיקמו מצלמתיהם. ההתרחשות היתה מרתקת כל כך, שהצועני המקומי שכח את תפקידו כמקבץ נדבות. הוא הוציא מכשיר טלפון נייד והחל להנציח את המתרחש.  ממנהל הארט הססגוני למדתי שמדובר בסרט קולנוע אמריקאי, שמספר סיפור אהבה איטלקי קטן, ומצולם כולו על ידי צוות קולנוע בולגרי. אמרתי לכם – הרובע הכי יצירתי של העיר!

מידע שימושי לביקור ברובע קפאנה

להנות מטבע עירוני בעת חופשה בפלובדיב

שלכת בגנו של הצאר

גן צאר סמיון הוקם בסוף המאה ה19 על ידי אדריכל נוף שוויצרי, שהוזמן על ידי מושל האיזור. המושל היה כ"כ מרוצה מהאדריכל עד שהעניק לו את התואר אזרח כבוד, ולעיתים כונה בחביבות "שר הפרחים". הפארק רחב ידיים ויפה במיוחד בעומדו בשלכת. במרכזו אגם מלאכותי, ובו מזרקות. עם החשיכה המזרקות מוארות ובקיץ הן גם מנגנות. 

חופשה בפלובדיב

שעות אחר הצהריים הן הזמן הקסום בפארק. קרני שמש אחר הצהריים מזמנים את תושבי העיר מבתיהם. על ספסלי הפארק יושבים זקני העיר, וזוגות של צעירים.

ילדים צוהלים מטפסים על מתקני גן שעשועים קטן, אחרים משחקים מחבואים או רכבים על אופניהם.  בובונאי זקן מרקיד בובתיו בפני קהל קטן של ילדים והוריהם. בפארק יש פינות חמד רבות ובתקופה זו של השנה – הרבה הרבה שלכת.

הגבעה של אליושה

פלובדיב, גבעות סביב לה. בקיץ הן ירוקות. בחורף הן מנוקדות בכתמים צהובים, כתומים של שלכת. אור הבוקר הסתוי הוא האור הכי אהוב עלי ולכן אני יוצאת מוקדם בבוקר לגבעה הקרובה – הגבעה שעליה עומד החייל אליושה. 

חופשה בפלובדיב

סבך הרחובות הקטנים שבין המלון לגבעה מוביל אותי אל צידה "האחורי". אני עולה במדרגות אבן דרך סבך צמחיה פראי במדרון תלול. בכל עיקול – פינת חמד לשבת ולנוח.  מראש הגבעה  נוף של 360 מעלות על כל שכונותיה של פלובדיב וגם אל ההרים.  בפסגה עומד אליושה, האנדרטה הסוביטית לחיילים שנפלו במלחמת העולם השניה. למרות נפילת הקומוניזם הפסל לא הוסר כדי לא להרגיז את פוטין. בפוליטיקה, כמו במשפחה  "האחות הקטנה" צריכה לדעת לכלכל מעשיה. 

חופשה בפלובדיב

לאחר שנפשי שובעת מהמראות אני מתחילה לרדת דרך הצד הרישמי של הגבעה. פארק נאה, מדרגות מסודרות, ספסלי ישיבה רחבות תצפית אל העיר.  המלצה חמה להגיע אל המקום בקצוות של היום. המראות יפהפיים. לתצפית טובה על העיר העתיקה עדיף להגיע לקראת שקיעה. 

חופשה בפלובדיב

חופשה בפלובדיב – הפרטים הטכניים

חופשה בפלובדיב – מסעדות 

המדרחוב של פלובדיב מציע מבחר גדול של מסעדות, בתי קפה מאפיות ובתי אוכל.  ברובע קאפנה יש מבחר גדול של בתי קפה ומסעדות שיקיות במיוחד. בצהרי ימי סופ"ש שמשיים יש להזמין מקום מראש! לצערי ביממה ששהינו בעיר הספקנו לאכול רק בשתי מסעדות:

אטלס הבינלאומית

כשאנחנו מגיעים לפלובדיב אנו כבר קצת עייפים מאוכל בולגרי מסורתי, טעים ככל שיהיה. מסעדת אטלס מספקת בדיוק את ההפוגה הנדרשת. האוכל המוגש בה הוא בינלאומי והוא מצוין. אמנם מנת הפתיחה היתה סלט בולגרי אבל הוא הוגש עם טוסט דקיק ועם טוויסט של רוטב מתקתק ואגוזים. למנה עיקרית הזמנו מגוון מנות, וכולן היו מצוינות – כולל מנת ההמבוגר. 

מסעדה לכל המשפחה Happy

המסעדה הזו מבחינתי היתה ממש תגלית. הזו אכלנו אחרי שגילינו שכל השולחנות במסעדות השוות של קפנה תפוסים. אז המשכנו לטייל לאורך המדרחוב, אל מעבר הנהר והתישבנו בגינה  של מסעדה בשכונה נעימה בעיר. המסעדה מגישה אף היא אוכל בינלאומי ויש לה תפריט גדול ומגוון : אוכל בולגרי, סלטים יצירתיים, מנות בשריות על הגריל, קוקטיילים , מרקים ואפילו סושי. המסעדה מעוצבת באוירה צעירה והיא יכולה להיות פתרון מעולה למשפחות – כל אחד ימצא בה משהן שהוא אוהב. 

חופשה בפלובדיב – המלצת לינה

 המלצה חמה על מלון רזידנס סיטי גארדן .זהו מלון בוטיק יפהפה. הבנין אומנם חדש, אך משתלבבנוף הבנינים הנאים מתחילת המאה שעברה בסביבתו. מחלון החדר אני צופה אל הפארק היפהפה.  החדר שלי מרווח, בעיצוב קלאסי, נעים ומפנק. 

residence garden hotel plovdiv

המיקום מעולה: אם נחצה את הפארק נגיע הישר לתחילתו של המדרחוב ולמרכז העיר. למרות המיקום המרכזי הוא שקט. במלון יש מעלית אבל מעניין יותר לעלות במדרגות. לאורך הקירות תלויות תמונות מקוריות.

residence garden hotel

חדר האמבטיה גדול ומואר, עם מרפסת קטנה. בחדר שלי יש רק מקלחת, אבל יש חדרים אחרים במלון בהם יש גם אמבטיה.

ארוחת הבוקר בסגנון מזנון מוגשת בחדר האוכל של המלון, גם הוא מעוטר ביצירות אמנות. החסרון היחידי שלו בעיני, שהוא חדר ללא חלונות. במקום חלונות יש יצירות אומנות, וסרטון מוקרן על מסך ענק שגורם לך לרצות ולהשאר בבולגריה.

מידע וטיפים לתכנון חופשה בפלובדיב

במרבית מסלולי הטיולים המאורגנים לבולגריה מוקדש לפלובדיב יום אחד. אני אחרי שני ביקורים של יום יצאתי וחצי תאוותי בידי. פלובדיב היא ממש תיבת אוצרות. יש לה הרבה מה להציע ולדעתי כדאי להקדיש לה לפחות שלושה ימים.

פלובדיב ממוקמת בעמק רחב. היא חמימה בחורף וחמה מאוד בקיץ. הסתו הוא יפהפה, וגם באביב נעים.

פלובדיב מרוחקת כשעתיים נסיעה מסופיה, ואפשר להגיע אליה באוטובוס. משהגעתם לעיר – אין צורך ברכב. בזכות קרבתה היחסית לאתרי סקי, לעיתים יש טיסות ישירות אליה בעונת הסקי. כדי לבדוק אםשרויות של גיחה לסופ"ש עירוני.

מידע נוסף על חופשה בפלובדיב

סיורים מודרכים בעת חופשה בפלובדיב

המלצה חמה, במיוחד אם אתם באים עם משפחה, על המדריך שלנו טוני. הוא בן הקהילה היהודית בפלובדיב, דובר עיברית מצויינת ובעל ידע רב. טוני ישמח לטייל איתכם בפלובדיב ובכל בולגריה. ליצירת קשר בווטסאפ 359-89-882-9688 + ליצירת קשר בפייסבוק

12 Comments

  1. עדי

    צה שכתבת לגבי העיר הצעירה עם ההזדמנויות השונות מאוד מזכירה לי את העובדה שמזרח אירופה בכלל ובולגריה בפרט הפכו כבר לפני לא מעט שנים למקום שבו לא מעט חברות הייטק פותחות סניפים. בחברה הקודמת שלי לכמה מהמחלקות היו שם צוותים קבועים שכללו לא מעט עובדים שנשארו עם החברה במשך המון שנים (למרות שרשמית הם הוגדרו כעובדי קבלן). אני בהחלט חושבת שזה נותן למדינה ובמיוחד לצעירים שבה ״בוסט״ כלכלי מאוד רציני, למרות שאני שואלת את עצמי עד כמה מדובר על תופעה שקיימת גם מחוץ לסופיה.

    לגבי הטיול עצמו – אני חושבת שנחמד לחשף יירות בבולגריה שהיא יותר מטיולי קזינו שרבים נהנים מהם במדינה.

    1. yanina.zaslavsky

      מרבית הזדמנויות ההיטק הן אכן נמצאות בערים הגדולות – סופיה בעיקר, אבל גם בפלובדיב. הכפרים מתרוקנים מצעיריהם לצערי. אבל אולי דווקא תקופת הקורונה עם הקעיון שאפשר לעבוד מהבית תחזיר אנשים מהערים. כמובן שגם יזמות תיירותית היא אופציה, ויש חברה צעירים יזמים. אני אספר על כמה אנשים כאלה שפגשתי בפוסטים הבאים. ולבולגריה יש כל כך הרבה יותר להציע מאשר קזינו.!!1 לא מבינה איך בכלל דבק בה השם הזה
      תודה עדי על התגובה ועל הדיון!

  2. אביבה

    כתבת פוסט יפה ומפורט על פלובדיב, אכן פלובדיב עם סגנונות בנייה שונים צבעונית וצעירה, אנחנו באמת נסענו, בעלי ואני בחודש מאי לפני כ 34שנים עם אוטובוס חדיש ומפנק מסופיה לפלובדיב.
    זו היתה חוויה כיוון שממש כמו בטיסה יש לכל נוסע כרטיס ומיקום ישיבה מוגדר, אין שם אוטובוסים דחוסים מעל למקומות הישיבה כמו בארץ, בכל כיסא היה מונח בקבוק מים מינרלים קטן לנסיעה.
    בנוסף בשיטוטינו ביצבץ מאחד הוילות ברובע מגורי האומנים פיסול מעניין.. האומן ראה שאני מתענינת ומתאמצת לצלם מעבר לחומת ביתו.. פתח את שעריו והזמין אותנו להנות מפסליו בחצר ביתו.. פיטפט איתנו באנגלית טובה.. חוויה..

  3. אילנה

    המון תודה!!!
    נהניתי מאוד לקרוא…היינו בעיר לפני כשלוש שנים והתלהבתי ממנה מאוד מכל הסיבות שכבר תיארת…רשמתי לעצמי לחזור אליה בהזדמנות קרובה ועכשיו ממש עשית חשק:)

    1. yanina.zaslavsky

      תודה משה! לאורך הרחוב הראשי יש חנויות של מותגים , ישנו גם קניון גדול ובו מה שתרצה, אם משמיכים על הרחוב הראשי מגיעים לקניון קטן ומקורה ובו יש דברים יותר עממיים. פלובדיב היא העיר השניה בגודלה יש בה כל מה שתרצה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *