בקעה ירוקה – טיול בבקעת הירדן

מודעה קטנה על פסטיבל בקעה ירוקה הביאה אותי אל ארץ לא נודעת. ארץ רחבת ידיים. ארץ שפלומת עשב ירוק מעטרות את גבעותיה הלבנות. ממדרונות ההרים יורדים עדרי הכבשים ללחח את האחו הפרחוני. במישוריה מתפתל נהר. על גדתיו מגדלים מטעי תמרים. ציפורים נודדות עפות בשמיה. מאגרי מים ענקיים הם ביתם של עופות מים . החורף משנה את פניו של חבל ארץ זה. כך מצאנו את עצמנו חוזרים שבוע אחר שבוע אל המרחבים של בקעת הירדן. זה הזמן לצאת אל המרחבים ולערוך טיול בבקעת הירדן! פסטיבל בקעה ירוקה עדיין בעיצומו ואפשר להצטרף בכל שבת של מרץ לטיול.

על מה שעשינו ומה שראינו עד כה בעת טיול בבקעת הירדן אני מספרת כאן:

• כל מה שלא ידעתם על בקעת הירדן
• טיול אל מאגרי תרצה
• טיול בנחל תלכיד-פיראן
• תיירות חקלאית -ביקור במטע תמרים
• המלצות נוספות ומידע שימושי

טיול בבקעת הירדן – כל מה שלא ידעת שרצית לשאול

בקעת הירדן היא אחד האיזורים הגדולים והריקים כמעט מתושבים. היא משתרעת מבית שאן בצפון ועד יריחו בדרום. חלקה הצפוני, עמק המעיינות, מוכר ואהוב על מטיילים. בחורף שעבר טיילנו לגשר ולנהריים. אבל חלקה הדרומי מבחינתי ארץ לא נודעת. כדי לתאר לעצמינו עד כמה גדול חבל הארץ הזה, נדמיין לעצמינו לאן נגיע אם נמתך קו ישר מזרחה מהישוב הצפוני ביותר – מחולה, והדרומי ביותר – בית הערבה. מנחשים ? ובכן – מחולה מקבילה לחדרה, ואילו ביתק הערבה מקבילה לאשדוד. בחלק זה של הבקעה חיים כ20 אלף תושבים ישראלים ו 40 אלף פלשתינים.

בבקעת הירדן התרחשו מאורעות השפיעו על מורשת ותרבות העם היהודי וההיסטוריה הכללית. בני ישראל נכנסו לארץ דרך בקעת הירדן וממנה החלו את כיבושה. בעבר הירדן עברה דרך המלך שבה במשך מאות שנים עברו שיירות של סוחרים. ישו הוטבל על ידי יוחנן בנהר הירדן. בראש הר סרטה הקימו החשמונאים ארמון, ששלט על כל הדרך. גם חיילךי הגדוד העברי בהנהגתו של ז'בוטינסקי במה"ע ה-1 עברו כאן. 

במשך אלפי שנים הביקעה היתה ריקה והקרקע המליחה לא איפשרה חקלאות קבע. לאחר מלחמת ששת הימים הגיעו ראשוני המתישבים לבקעה והפכו אותה במו ידיהם לגן פורח. התושבים הם חילונים ודתיים, עולים וותיקים, ויש הרבה משפחות צעירות.  

טיול בבקעת הירדן – ברכב, ברגל וטעימות

טיול אל מאגרי תרצה

שיירה ארוכה של מכוניות נוסעת לאט על כביש עפר מתעקל. רגע לפני חצינו את השער ועליו שלט : "זהירות, גבול לפניך" . מסביבינו מטעים של דקלים. מעלינו חגות דיות וחסידות.  הכביש ממשיך ומתעקל והנה אנחנו צופים על בריכות ענקיות מלאות מים. הגבעות הסובבות אותן ירוקות. אנחנו בסיור בארץ לא נודעת.

מנקודת תצפית מוגבהת אנחנו צופים אל מאגר תרצה. מערכת מאגרי מים גדולה ומשוכללת לתפיסת מי השיטפונות שבאיזור.  הוא מורכב משלושה סכרים מדורגים: העליון מביניהם משמש לשיקוע הבוץ והסחף, האמצעי נועד לתפוס ולשאוב את מי השיטפונות למאגר מלאכותי קרוב, לשם השקיית שטחי חקלאות באזור, והתחתון לתיירות – כבריכת חורף. התיירות העצמאית עדיין לא אפשרית. כל האיזור כולו סגור מחשש למוקשים, אבל פסטיבל בקעה ירוקה הוא הזדמנות לבקר במקומות שסגורים בדרך כלל. 

המאגר הוא הרחבה של קצהו של נחל תרצה. נחל ארוך שמתחיל באיזור שכם. יש לאורכו 70 בואות ובארות ו11 מעינות. הוא מנקז אליו גם מי שטפונות. תושבי שכם וטובס שותים ממימיו. לקראת סוף החורף המאגרים מלאים. שלוש המאגרים ביחד מגיעים ל5 מליון קוב, די והותר להזין את מטעי התמרים שאנחנו רואים סביבינו. 

מטבע הדברים בשטחים סגורים הטבע מתפרץ. צמחית גדול נחלים עבותה היא מקום מסתור וביתם של עופות מים רבים. על ענפי העצים הבולטים מתוך האגם נחות דיות בהמוניהם. בזוית העין, תוך כדי נסיעה אפילו הבחנתי בזוג צבאים.

טיול אל מאגרי תרצה – מידע שימושי

מאגרי תרצה נמצאים מעבר לגדר המערכת, ואינם ניתנים לכניסה חופשית. ממליצה לפנות לבית ספר שדה עפרה 02-997-5516 או למרכז סיור בקעת הירדן שדמות מחולה

נחל תלכיד – פיראן

אחד המסלולים המרהיבים והחוויתיים ביותר שעשינו בארץ. יש בו נוף מפתיע, פריחה, חבלים ויתדות, נקודת תצפית עוצרת נשימה.

• האורך כ4 ק"מ
• עליה וירידה כ120 מטר. 
• זמן – כ 3 שעות עם חצי שעה למנוחה ולתצפית. 
• מים – 2 ליטר לאדם 

כבר מהחניה ניתן להבחין בואדי של נחל תלכיד. הוא נראה כמו חריץ ענק שחרצו בצלע ההר. הצבע השולט הוא ירוק ואפור . האפור הוא צבע הסלעים המבצבצים מהכסות הירוקה הרעננה שהביא החורף לבקעת הירדן. מרגלות ההרים אינם אלא אחו ירוק מנוקד בפרחים צבעוניים. 

אנחנו מתחילים בעליה תלולה במעלה ההר על שביל העובר בתוך הירוק. נראה שכרגע הצמח הדומיננטי ביותר שפורח הוא לשון הפר. הצמח נקא כך בזכות צורת העלים שמזכירה לשון של פרה ושעירה כמותה. הפריחה – פרחים קטנים עגולי עלים על עמודים- מרהיבה. 

השביל התלול מסתיים בקרקעיתו של מפל. מכאן והלאה אנחנו עסוקים בטיפוס דרך בולדרים ומפלים כמעט עד סוף הדרך.  העליה איטית, יפהפיה וחוויתית. לא ברור מה מקור שמו של נחל תלכיד. יש האומרים שהוא נקרא כך כי הוא לוכד מי שטפונות, אחרים טוענים שזה על שם הסלעים בסיבביתו – סלעי תלכיד או קונגלומרט. סלעי משקע המורכב משברי סלע מעוגלים שחוברו יחד. 

בתום טיפוס של כשעה אנחנו מגיעים לרכס ההר. כאילו אנחנו בתיאטרון נפרסת לפנינו בקעת הירדן.  משני צידי הנהר גבעות קטיפה עגלגלות כחמוקים. מולינו הרי הגלעד. כמעט תמונת ראי מושלמת של הרי השומרון עליהם אנחנו יושבים. את הנהר אין לראות . הוא מתחתר ומתפתל בעמק. מצידו הירדני של הנהר חממות, גידולי שדה, כפרים גדולים נפרשים על צלע ההר. 

לאחר כחצי שעה של מנוחה, והתפעלות מהנוף המרהיב הנשקף מולינו אנחנו ממשיכים. אנחנו ממשיכים עוד מעט לאורך הרכס ואז יורדים באפיקו של נחל פיראן.  הירידה מאתגרת וחווייתית כמו העליה. גם מקור שמו של נחל פיראן לא ידוע. יש האומרים שמקורו במילה הערבית "פורון" שפירושה תנור ומרמזת על החום הרבה השורר בקניון ושום רוח אינה מצננת אותו. אחרים אומרים ששמו נובע מהמילה פאראן – עכברים. על שם החורים בסלעים הנראים כמו חורי עכברים. לשמחתינו היה יום קריר ( ואולי ) לצערינו – לא פגשנו אף עכבר.

נחל תלכיד פירן – מידע שימושי

• מסלול מורכב בעצם משני נחלים יבשים היורדים מההר באחד עולים, בשני – יורדים. אפשר לעשות את המסלול בשני הכיוונים.  אנחנו עלינו בנחל תלכיד וירדנו בפירן.  
• מתחילים לאורך סמ"ש כחול , המסמן את הדרך עד לסוף נחל תלכיד. בפגישה עם המסלול הירוק , צועדים לאורכו דרומה – המסלול מוסיל אל נקודת התצפית וממשיך עד להתחברות עם סמ"ש אדום – נחל פיראן. בו אנו יורדים עד לכביש. חזרה לחניה על שביל המקביל לכביש. 
• חניה  : נחל תלכיד בוויז. 

טיול חורפי בעין עוג'ה

ביום קר וגשום יצאנו לטיול עם יבגני הארכיאולוג בעקבות אמות המים העתיקות שהזינו את יריחו. תחילתן של אמות המים, כמו גם הטיול שלנו בעין עוג'ה.

אנחנו נוסעים בשיירה אחרי רכבו של הארכיאולוג. הדרך הצרה מתפתלת בין מרחבים ירוקים, עוברת דרך כפר ערבי. בשולי הדרך התישבות פלשיתנית בפחונים. לאורך הדרך אנחנו רואים תעלת מים מבוטנת ופתוחה, בה שוצפים קוצפים המים. התעלה היא מימי הבריטים והתורכים ועדיין מזינה את הכפרים בסביבה. 

הדרך המחותחתת מובילה לחניה. כשאנחנו יוצאים מרכבינו הגשם רק מתחזק. "זה 10 דקות הליכה מכאן", מרגיע אותנו יבגני. מי הטורקיז הזורמים רגלינו, הגבעות הירוקות והדקלים הנטועים על מים נראים כל כך פסטורליים. אנחנו מחליטים שהגשם לא ירתיע אותנו. לוקחים מטריה ומקל הליכה ומתחילים לצעוד בעקבותיו. 

מעיין בימות החורף – הוא קסם! המים צלולים וזורמים בשצף. התאנה השתולה על המים בדיוק מתחילה לבלובה.  צבע המים משתנה מרגע לרגע, תלוי אם השמש מסתתרת או נגלית. 

מעין עוג'ה הוא הגדול במעינות יריחו. מימיו מגיעים מגב ההר. מימיו נוצלו לשתיה ולהשקיה עוד בימי קדם. כ20 ק"מ מובילים ממקור הנביעה ועד יריחו. יבגיני מספר לנו על אמת המים שנבנתה בימיו של הורדוס, כדי לספק מים ליריחו, לאחוזת המלך ולגנים שסביב ארמונותיו בואדי קלט. באותה תקופה יריחו היא עיר משגשגת ומרובת תושבים. הגידולים הם גידולים ממון , תרצו הפוד-טק של התקופה: תמרים ממינים שונים והבלסמון הנקרא גם האפרסמון שממנו יצרו בשמים וקטורות. מחקרים היסטוריים מהתקופה האחרונה מעלים השערה מענינת שמצדה נפלה כדי לשמור על הסוד של גידול האפרסמון. 20 הק"מ שמפרידים בין איזור הנביעה לבין יריחו הציבו לא מעט אתגרים הנדסיים לבוני האמה.  למשל איך האמה תחצה ואדי רחב ידיים ?  ( בונים סכר ובתוכו מעבירים צינור מים סגור שבו יזרמו המים.  איך למנוע מעצמתם של המים להחריב את דופנות האמה? מדי פעם יוצרים באמה ברכה רחבה, להאט את מי הזרם. 

טיול עם ארכיאולוג הוא פוקח עיניים. במקום שאני רואה ערימת אבנים הוא יודע לספר על בית מעיין, ששימש להגנה על נקודת הנביעה. הוא יודע לסמן היכן עברה החומה. הוא מזהה היכן עברה תעלת המים ומראה לנו מה היה רוחבה. 

 מאוחר יותר כאשר הוקם ישוב בארכילאס על ידי בנו של הורדוס, האמה פוצלה כדי להעביר מים גם לשם. במרחק נסיעה קצר מעין עוגה אפשר לראות את הפיצול, אבל אין לי מושג אין להגיע לשם. חכו לטיול הבא עם הארכיאולוג.

עין עוג'ה מידע שימושי

• עין עוג'ה מוכרת בקרב המטיילים בבקעה בזכות המגלשה. תעלת מים בשיפוע שבה המים זורמים בכל ימות השנה. המגלשה מסומנת בגוגל מאפס כעין ייט"ב. היא ממוקמת בצידי הכביש. אין בה מקום לפיקניק וגם לא מקום רב לחניה. 
• להגעה לנקודת הנביעה  – עין עוג'ה בגוגל מאפס ובוויז.  הכביש מוביל אל חניה סלולה הסמוכה לנקודת שאיבת מים. מהחניה יוצא שביל לאורך הנחל , ועל הגדה אל ההנביעה. לאורך הדרך יש בריכות ופינות קסם. 
• המקום מלוכלך מאוד, למרות מאמצי נקיון חוזרים ונשנים המשותפים לתושבי הסביבה – יהודים ופלשתינים. 
• קחו בחשבון שהמקום פופולרי מאוד .
• אל תשאירו באוטו שום תיק הגלוי לעין. יש סכנת פריצה לרכבים.

גידול תמרים – ביקור במשק ליבה במושב פצאל

לאחר תצפיות על מטעי תמרים ונסיעה ביניהם מתבקש לשמוע קצת על גידולם. לשם כך אנחנו נוסעים לביקור אצל אורן ליבה במושב פצאל.

מושב פצאל הוא הוקם בשנות ה70 במטרה לגדל בו פירות מבכירים, כלומר הפירות המגיעים בתחילת העונה. עשרים השנים הראשונות היו קשות מאוד. היו שנים שבהם היבולים לא צלחו והחקלאים הגיעו כמעט עד פת לחם. בשנות ה90 החלו לגדל תמרים, ענף שהתברר כמוצלח מאוד. 

הזן העיקרי שמגדלים הוא המג'הול. מספרים שבוטנאי מאצריקה שביקר במרוקו במטרה להביא זנים לקליפורניה, התלהב מטעמו של זן מסויים. מששאל לשמו, ענו  לו: מג'הול. כלומר :לא יודעים. כך דבק בו השם. 

הוריו של אורן ליבה היו ממקימי המושב, והוא חי בו את כל חייו. הוא מספר לנו על גידולי התמרים ולוקח אותנו לסיור במטע שלו.  אורן מספר לנו שלגדל תמרים קל הרבה יותר מאשר לגדל ענבים או ירקות ופירות אחרים ועלויות הגידול נמוכות יותר.  מכיוון שניתן לאחסן תמרים במקפיא , אין צורך אפילו לשווק אותם מיד עם תום הגדיד.  האתגר היחיד בגידול תמרים הוא המים. עץ תמר זקוק ל500 ליטר מים ליום. אבל שמהוקמו מאגרי תרצה – בעית המים לגידול נפתרה.

בחורף כשהתמרים רדומים מורידים החקלאים את הקוצים מהכפות, כדי להקל על האבקה והגדיד בהמשך. בתחילת האביב כשפורחים עצי התמר, מאביקים החקלאים את הפרחים בעזרת מפוח. במרבית המטעים העצים הם ממין נקבה, כיוון שרק הם יתנו פרי. את האבקה הזכרית קונים ממטעים המתמחים בכך. איך דואגים שיהיו רק עצי תמר נקביים? בניגוד לבני האדם עצי התמר יכולים להתרבות ברביה מינית  (הגרעינים) וברביה א- מינית : עצי התמר מצמיחים מגזעם שתילים קטנים- אלה הם החוטרים. החוטר זהה במטען הגנטי שלו , וכמובן גם במינו לעץ האם. כך גם מבטיחים שבוחרים בעצי תמר מוצלחים בלבד. 

על מנת לקבל תמרים גדולים, יש לדלל את האשכול לאחר שמופרים הפרחים. מכ2000 פרחים שיש על אשכול, מדללים לכדי 200-300. 
כמובן, שמהסיור הזה אני לא חזורת בידיים ריקות. קופסת תמרי מג'הול עסיסימתוקים נקנית הביתה. משק ליבה משווק בשיווק ישיר לכל חלקי הארץ לפרטים על אפשרויות ביקור ולרכישה.

טיול בבקעת הירדן – מידע שימושי

• מפגש הבקעה הסמוך למפגש כביש 505 וכביש 90 הוא מקום טוב להתחיל טיול בבקעת הירדן. במקום ישנו תבליט עם הסברים על כל הבקעה. כמו כן , שם תמצאו את השירותים הכי שווים באיזור (בעלות של 2 ש"ח ושווה כל שקל)
• מתחנת הדלק במפגש הבקעה יוצא שביל האומנים , שלאורכו מוצבים עבודות אמנות של אמנים מבקעת הירדן. ממנו יש גם תצפית נפלאה על דיות ועל אנפות המקננות בעצים הסמוכים.
• הנסיעה לאורך הבקעה בכביש 90 היא נסיעה יפהפיה. אם מתאפשר – מומלץ לעשות את כל הדרך בין קאסר אל יהוד , המקום היחיד שבו ניתן לגשת אל הירדן , אל בית שאן. קטע כביש זה נקרע על שם רחבעם זאבי (גנדי ). כביש 505 וכביש 508 החוצים את הרי השומרון יפהפיים גם הם.