קונקשן בדובאי – גיחה אל העיר הגדולה

קונקשן בדובאי הוא הזדמנות להציץ בדובאי, לחוש את הדופק שלה, להתחכך ביושביה ולהחליט הם נרצה לחזור לביקור נוסף. כדי להבטיח את הגעת המוצ'ילות שלנו לנפאל, ריווחנו את חנית הביניים בדובאי, מה שאיפשר לנו שתי גיחות ספונטניות אל העיר. מה אפשר להספיק בעת קונקשן בדובאי? איך התרשמנו מהעיר? האם בכלל כדאי ? על כל זאת בפוסט הבא

• כמה מילים על דובאי
• שלוש המלצות למסלולים בעת קונקשן בדובאי
• מנהלות: התנהלות בשדה התעופה, תחבורה ציבורית, וטיסה עם flydubai

כמה מילים על דובאי

דובאי היא אחת משבע האמירויות היוצרות את איחוד האמירויות והשנייה בגודלה לאחר אבו דאבי. בירת האמירות היא העיר דובאי, העיר המאוכלסת ביותר באיחוד כולו – מדובר על למעלה משני מליון תושבים.

בדובאי נמצא אחד מריכוזי גורדי השחקים הגדולים בעולם, בין גורדי השחקים בעיר ניתן למנות את בורג' ח'ליפה, הבניין הגבוה בעולם, מגדל הנסיכה, בורג' אל-ערב, וקניון דובאי, הקניון החמישי בגודלו בעולם. העיר מפורסמת בזכות האיים המלאכותיים לחופיה : אי תמרים ואריכפלג העולם, ובמבני ציבור גרנדיוזים כמו מסגרת דובאי, מבנה מזויאון העתיד, גן הפרחים הגדול בעולם ועוד אטרקציות ופארקי שעשועים.

המלצה חמה לצפיה בפרק זמן אמת: סודות המפרץ, המספר על המגעים החשאים לכינון היחסים הדגיפלומטיים עם האמירויות.

אתר התיירות של דובאי

קונקשן בדובאי – שלוש הצעות הגשה

דובאי העתיקה: טעימות משווקים, שיט, והצצה לרובע העתיק אל פהידי

• הגעה : קו 43 מטרמינל T2 מוביל אל מסוף שוק הזהב.
• חזרה: מטרו אדום מתחנת Burjuma לT3
• כמה זמן ? 3-4 שעות + כשעה נסיעה הלוך וחזור.

טעימות משווקיה של דובאי

על האוטובוס העוצר בתחנת האוטובוס הקרובה ליציאה מטרמינל T2 כתוב בפשטות : gold souk. מהתחנה הסופית אנחנו חוצים את כביש 10 המסלולים בגשר. על הגשר המעוטר אורינטלי, ישובות מקבצות נדבות. מאחורינו בניני מלונות ומשרדים, לפנינו רצף רחובות שהן כולן שוק אחד גדול.

שוק הזהב הוא מתחם קטן יחסית שבו מוכרים תכשיטי זהב, אבנים טובות, ובעיקר – מטילי זהב בכל הגדלים. בשעת אחר הצהרים, מרבית הדוכנים כבר סגורים, אבל האלה שפתוחים אנחנו מתקבלים בפנים מחייכות אל מול ההצצות הסקרניות שלנו. ניכר עלינו שלא באנו לקנות זהב , אבל בכל זאת אנחנו מתקבלים בשבר פנים יפות ובאדיבות.

מכאן מהלואה משתרר רצף של מתחמי שווקים המסודרים לפי נושאים. אנחנו מרשים לעצמינו לשוטט קצת לאן שרגלינו יקחו אותנו. אם אתם מדמיינים לפניכם דוכנים עמוסי כל טוב שמוכרים צעקנייים מכריזים על מרכולתם – לא כך הדבר. השוק הוא רצף של חנויות ממוזגות היטב, מעוצבות ונאות. כאן בשווקים של דובאי תוכלו למצוא כל מה שתרצו: חנויות בשמים, חנויות בדים, חנויות בגדים, צעצועים, ממתקים – מכל רחבי העולם.

פוליטקל על חומוס צ'יפס סלט

"אתם אמריקאים ?" שואל הבחור הצעיר שעובד במסעדה קטנה שבה התישבנו. אחרי שבועיים בנפאל התחשק לנו אוכל מוכר – חומוס צ'יפס סלט. בתפריט הצבעוני שההיש לנו יש הכל מכל : אוכל הודי, אסיאסתי וערבי. אנחנו מספרים לו שאנחנו מישראל. "אתם נראים אמריקאים" הוא מתעקש, ומתענין אם ישראל היא מדינה מוסלמית. יש גם מוסלמים בישראל, אני מסבירה לו, וגם נוצרים, אבל הרוב יהודים. הוא מספר לנו שהוא מבנגלה -דש. רק 17% מבין אוכלוסית דובאי המונה למעלה משלושה מליון תושבים הם ערבים, ילדיי המקום. שאר האוכלוסיה הם עובדים זרים רובם יוצאי אסיה: הודים, פקיסטנים, בנגלים, פיליפינים, מלאים, נפאלים ועוד. רק 3% הם מערביים. השיחה עם הבחור הצעיר מפתיע, רק שלוש שעות טיסה מישראל- ומרבית התושבים אינם יודעים ואינם מתענינים במדינה, שלנו נדמה, שהיא מרכז העניין במזרח התיכון.

החומוס- צ'יפס-סלט היה אחלה. ועלה בזיל הזול. בהחלט שווה לעצור באחת המסעדות המקומיות בשווקים. לאכול משהו, לשתפוס כמה מילים עם העובדים, ולהתבונן קצת על העוברים והשבים.

שיט באברה

במרחק הליכה קצר מהשוק עובר נחל דובאי, המכונה כאן dubai creek. מצידו האחד שכונות מסורתיות שנבנו במאה ה19, מצידו השני – בנינים מודרניים. זהו איזור טוב לבלות בו אחר הצהרים לקראת השקיעה. משפחות מקומיות, עובדים, תיירים – כולם מתאספים לאורך הגדה.

"גברת, מספיק" אומר לי בחיוך מבויש , הכרטיסן של האברה, הסירה המסורתית של דובאי, שתעביר אותנו לצידה השני של התעלה. שוב ושוב אני יוצאת מהסירה אל הרציף הקטן כדי לצלם. זה כל כך מקסים: גלגל השמש השוקעת אל בין מינרטי המסגדים, שחפים חגים מעל, צלליות האברות החוצת את המים. " מהרציף אסור לצלם הוא מבהיר, אבל מהסירה את יכולה" הוא קובע את הגבולות. אני אפילו לא מתווכחת. בדובאי שומרים על הכללים. 

פירוש המילה אברה Abra הוא לחצות. סירות האברה הן סירות מסורתיות ששימשו לחצות את נחל דובאי. כיום הן כמובן ממונעות, ולעיתים אפילו חשמליות ןממוזגות. 

ישנם מספר מקומות שבהם אפשר לקחת את האברה כדי לחצות את התעלה. אנחנו בוחרים לחצות מתחנת אל סבחה לכיוון אל פהידי. ( מסלול CR5 מחיר 2 דירהאם. ) השיט קצר מאוד, אפילו קצר מדי אבל מהנה מאוד. 

קישור למסלולי הסירות

שכונת אל פאהידי

שכונת אל פאהידי ומבניה המסורתייים , מאפשרים הצצה אל החיים בדובאי העתיקה באמצע המאה ה-19. אזור זה משתרע לאורך נחל דובאי והוא מרכז מורשת חשוב שבו השתמרה התשתית המקורית רובה ככולה- והיום היא בעצם מוזיאון ומרכז לשימור.

המבנה הארכיטקטוני המובהק ביותר בשכונה הוא מגדל הרוח המסורתי, שתפקידו לשמש כאלמנט קירור פסיבי לאיוורור הבית. זהו למעשה הגירסה בת 3000 שנה למזגן. מגדלי הרוח "תופסים" את הרוח ומחדירים אותה אל תוך המבנים. הם בנויים אבן, עץ טיק, גבס, עץ דקל ועץ אלגום. מעבר לכך למבנים חצרות פנימיים יפהפיים, שברבים מהם כיום שוכנים בתי קפה וגלריות.

אנחנו מגיעים בשעות אחר הצהרים המאוחרות, כשכבר חלק גדול מהמבנים ומרכזי המבקרים סגורים, אבל עדיין מספיקים לשוטט מעט בסימטאות, להציץ לגלרית האומנות .

זה בהחלט איזור שבו הייתי שמחה להתעמק בביקור חוזר. 

• עוד על שכונת אל פהידי
• כאן יש המלצה לטיול ארוך יותר באיזור נחל דובאי

דובאי הנוצצת: קניון דובאי, בורג' אל חליפה, והאיזור סביבה. 

• הגעה : מT3 מטרו אדום אל תחנת duabi mall. כחצי שעה נסיעה. מT2 אפשר לקחת קו C1 אל המטרו הירוק ולהחליף אל הקו האדום.  המלצה חמה להמנע ממוניות באיזור בעיקר בשעות אחר הצהרים המאוחרות – המקום כולו פקוק.  קחו בחשבון כמעט רבע שעה הליכה מתחנת המטרו עד לפתח הקניון.
• כמה זמן ? משעה ועד נצח.

קניון דובאי, ברוג' אל חליפה והמסתחם סביבו הוא ללא ספק האיזור הכי נוצץ ואינסטגרמי של העיר. חשבנו לקפוץ לשעה קלה כדי להתרשם מהמקום, והבנו שבשעה אי אפשר אפילו לגרד את קצה האטרקציות במקום. קניון דובאי הוא ענק! יש בו את כל המותגים שאתם יכולים לעלות בדמיונכם. השדרה החוצה את המתחם עשטרה דקלים, שבלילה מוארים באלפי נורות לד, ובחוץ מזרקת דובאי פועמת עם תאורה.

בתוך הקניון מלבד חנויות מותגים, בתי קפה ומסעדות, ישנם גם אטרקציות . אנחנו שמנו את פעמינו להתבונן באקוריום השקום המשתרע על שלוש קומות בקניון. הכניסה אל תוך האקוריום היא בתשלום, אבל גם מהקירות החיצוניים אפשר להתרשם מהדגים, הכרישים והבטאים : חתולי ים, או גיטרנים החיים גם בארצינו. מלבד האקואריום יש בתוך הקניון גם מפל מפורסם, ודינוזאור אבל לא הספקנו להגיע אליהם מפאת קוצר זמן.

שווה להציץ באתר של הקניון, ולתכנן היכן תרצו לבקר

כל הנוצץ זהב? מסגרת דובאי ושכונת אל קראמה

• הגעה : מטרו אדום אל תחנת MAX מטרמינל T3
• חזרה : מתחנת ABCD קו C26 אל T2 
• כמה זמן ? כשעתים – שלוש שעות
  

כשאנחנו יוצאים מתחנת המטרו אובך ערפילי עוטף את בניני העיר. זהו לא יום טוב לתצפית, אבל דווקא סביב לבנינים הגבוהים נוצרת הילה רכה. אנחנו שמים פעמינו לכיוון המסגרת, ובדרך עוברים ליד בניני דירות משרדים גבוהים שנבנו זה מכבר.  המסגרת הענקית מנצנצת בשמש . לא פלא גובהה 150 מטר, והיא עטויה כולה בברזל המצופה בזהב : 15000 מ"ר. 

הדרך הקצרה למסגרת תעבור דרך פארק Zabeel פארק ציבורי רחב ידיים ובו מדשאות ירוקות ועצים. אבל הפארק סגור בשעת בוקר מוקדמת שאנחנו מגיעים, ואנחנו נאלצים לעקוף אותו. לאורך הדרך אנחנו פוגשים רצי בוקר – חזותם אסיאתית. 

במסגרת ממוקם מוזיאון המתאר את ההיסטוריה של דובאי ואת החזון לעתיד, וכולל מציאות רבודה. מעלית מעלה את המבקרים אל הקומה העליונה לתצפית עם רצפת זכוכית. על האטרקציה הזו אנחנו מוותרים בשלב זה , וחוצים את כביש  8 המסלולים בגשר המוביל אל שכונת  אל קראמה. 

עוד מידע על מסגרת דובאי 

שכונת אל קראמה : רחוב ציורי הקיר והסביבה הקרובה

אל-קראמה היא שכונה מרכזית בדובאי הישנה, מצפון לרובע הפיננסי ומדרום לנחל דובאי. ב-2016 נצבעו חזיתות 12 בניינים ברחוב 18b שלה ב-24 ציורי גרפיטי ענקיים, יוזמה של אמני רחוב ממלאזיה. מהתבוננות במפה אני מבחינה שלמרבית הרחובות אין שמות – אלא רק מספרים. כך הם גם מופיעים בשלטים.

רחוב 18B בור רחוב רחב יחסית, שציורי הקיר אכן נותנים לו מראה נאה ומשמח. אבל אם נסתובב ברחובות האחרים בשכונה, נראה בתים המזכירים את השיכונים משנות ה50 של ארצינו. אין טיפוח, אין עצים, לא נקי במיוחד, ומהמודעות ברחוב אני מבינה שבבדירות האלה גרים אנשים רבים בצפיפות. בולטות בחסרונן הנשים ברחובות. אני בודקת את סטטיסטיקת האוכלוסיה באמירויות ומגלה שזו לא רק תחושה . בין הגילאים 25-55 יש פי 5 גברים מאשר נשים. מהגרי העבודה הם במרביתם גברים, והם משאירים את נשותיהן בארץ מולדתן.

קונקשן בדובאי – מנהלות

כדי להכנס לדובאי לבעלי דרכון ישראלי אין צורך בויזה, אבל נדרש דרכון בתוקף 6 חודשים החל מיום הכניסה. למידע נוסף על דרישות כניסה לאיחוד האמירויות באתר הממשלתי של האיחוד.

התנהלות בשדה התעופה בעת קונקשן בדובאי

שדה התעופה  הבינלאומי של דובאי  DXB הוא שדה ענק המשרת גם את האמירויות השכנות. בשדה ישנם שלושה טרמינלים, כולם בינלאומיים. שימו לב היכן אתם נוחתים ומהיכן אתם ממריאים. 

במסגרת הטיסה שלי לנפאל ביקרתי בשני טרמינלים : T3  וT2. תהליך המעבר דרך ביקורת הגבולות והבטחון הוא מהיר ויעיל – גם ביציאה וגם בכניסה. עם החתמת חותמת הכניסה בדרכון שלכם, תקבלו גם סים מקומי התקף ל24 שעות. הוראות ההפעלה שלו פשוטות, ואם אתם נשארים יותר  – תוכלו לטעון אותו ולהאריך את תוקפו. 

טיסת כ flydubai מישראל נוחתת בT3 והוא המהודר והגדול מבין השניים. באולם ה Arrivals יש דוכן לא מאויש של לשכת התיירות ובו אפשר לקחת מפה של העיר וספרון עם מידע תיירותי על דובאי.  אני השתמשתי הן במפה והן בספרון כדי לתכנן את הגיחות שלנו בזמן קונקשן בדובאי. 

אם אתם נשארים בשדה בעת קונקשן בדובאי:

• המעבר בין T3 לT2 לוקח כחצי שעה וכולל נסיעה באוטובוס פנימי. 
• בשדה יש מגוון גדול של מאכליות, בתי קפה , ומכונות אוטומטיות לרכישת מים, חטיפים וכריכים. המחירים משתנים. בבתי הקפה המהודרים המחירים יקרים יותר מאשר בארץ. 
• ליד השירותים ישנן קולרים למילוי מים טובים לשתיה. 
  

אם אתם יוצאים מהשדה למשך קונקשן בדובאי :

• אין רכבת תחתית המגיעה ישירות לT2 , אבל יש אוטובוסים נוחים העוצרים בכניסה לטרמינל. יש אפשרות להגיע באוטובוס אל תחנת הרכבת התחתית הקרובה ביותר. (קו ירוק ) קחו בחשבון שהגעה מתוך מרכז העיר בתחתית בשעות השיא היא יעילה ואילו אוטובוס או מונית עלולים להתקע בפקקים. 
• מרגע שעברתם בטחון בT3 ועד לשער שממנו ממריא המטוס לישראל מדובר ב-20 – 15 דקות הליכה. T2 הוא שדה קטן יותר.
• המלצה שלי להגיע לשדה חצי שעה לפני פתיחת הגייט. השעה תהיה רשומה על כרטיס הבורדינג שלכם. 

תחבורה ציבורית בדובאי

בדובאי אפשר להגיע בקלות לכל מקום במונית, וממה שראיתי לא קשה לעצור אחת. אני חובבת את הרפתקאות התחבורה הציבורית, שמאפשרת לי מפגש עם האוכלוסיה המקומית. התחבורה הציבורית בדובאי יעילה וזולה וכוולת : מטרו, אוטובוסים, סירות לחצית תעלות וחשמלית . בתחנות המטרו ניתן לרכוש כרטיסים באוטמאטים או בקופה, אבל בתחנות השונות לאוטובוס לא תמיד יש אפשרות. הדרך הנוחה היא לרכוש מראש כרטיס NOL' בצבע אפור – שהוא כמו הרבקו שלנו. הסכום הראשוני לקניה הוא 20 דירהם, ואפשר להטעין אותו עוד.
למידע נוסף על התחבורה הציבורית בדובאי

טיסה עם flydubai

חברת הלואוקוסט של האמירייטס התגלתה כחברה נוחה ונעימה. צוות הדיילים בארבע הטיסות היה אדיב ויעיל. הלאוקוסט באה לביטוי בכך שחבילת הבידור בטיסה לישראל היא בתשלום נוסף. בקבוקי מים ושתיה כלשהיא מחוץ לארוחות היא בתשלום נוסף. סרטון הדדרכה שלה הוא הכי רב תרבותי שראיתי, ולגמרי העלה חיוך על פני.