קיי-פופינג בטוקיו – טוקיו עם מתבגרים חובבי אנימה, אופנת הרג'וקו וכל השאר

טוקיו היא גן עדן למתבגרים. היא אמריקה עם וייב של אנימה. היא אינסטגרמית על כל צעד ושעל. יש בה את הגימיקים החדשים בכל התחומים. היא מנצנת בעשרות אורות נאון, ושופעת קוואי : פוקימון, הלו קיטי, דורימון וחבריהם הם גיבוריה. טוקיו עם מתבגרים יכולה להיות חוויה מעייפת ומתישה אך היא חויה חד פעמית , שמאפשרת הצצה לעולם שלהם. את הביקור שלנו בטוקיו תכננו סביב לתחומי העניין של המתבגרת שלנו. היא סימנה על המפה את נקודות העניין שלה, ואנחנו בדקנו מה עוד מעניין בסביבה. הפוסט הזה כתוב בשתי קולות – שלנו ושל המתבגרת.

• אקיהברה
• הרג'וקו
• אודאיבה וטים לאבס
• סטודיו ג'יבלי
• קייפופ בשינאוקובו ושינג'וקו
• טוקיו עם מתבגרים -המלצות נוספות

טוקיו עם מתבגרים חובבי אנימה ומנגה – אקיהברה

המתבגרת מסבירה:

אקיהברה הוא הרובע של אנימה, מנגה, גיימינג ואלקטרוניקה. כל החנויות השוות לפיגרים (מלשון  figures : דמויות מסרטי אנימה) נמצאות בסביבה.  חנויות מוצלחות הן Anime Zone, Ani Ani . המלצה חמה לבדוק את חנויות היד השניה: הפיגרים שמורים במצב מצויין ואפשר לקנות אפילו עם הקופסה המקורית.

אל הפיגרים והאנימה אנחנו תכף נגיע, אבל קודם קצת היסטוריה. אקיהברה עד המאה העשרים היתה שוק ירקות. אחרי מלחמת העולם השניה החלו למכור כאן חלקי רדיו ישנים ובהמשך גם טלויזיות ומכשירי חשמל מיד שניה. מכאן הדרך עד לחנויות האלקטרוניקה היתה קצרה. 

בשנות ה90, כשסופר-מריו כבר את משחקי הוידאו, הפך האיזור לעיר הגיימינג. הוקמו כאן חנויות למכירת מרצ'נדייז של סרטי אנימה, קומיקס, קלפי פוקימון וכו. החנויות האלה נקראות ביפן חנויות ההובי. הזמן הטוב ביותר להגיע אל האיזור הזה הוא בין השעות 11 -17 אז הרחובות שוקקים. אנחנו מבלים שעות ארוכות עם המתבגרת בחנויות שהיא סימנה לעצמה טרם הגעתה.  כחובבת סרטי אנימה, היא מכירה את הדמויות, וכסוחרת ממולחת בנפשה היא מבינה את ערכם בשוק. המחירים יכולים להגיע לאלפיי יין . 

הדמויות האלה שאתם רואים  בתמונה, הם פיגרים יד שניה. הקופסה שבה הן מוצבים נשכרה על ידי בעל הפיגרים. הקופסה מוצבת בחנות יד שניה, שבה המון קופסאות שקופות כאלה. אם חשקת בפיגור כזה, עובדי החנות ישמחו לפתוח למענכם את הקופסה, לארוז לכם את הפיגר, ואת התשלום יעבירו לבעלים. אני מתפעלת מהשיטה הנוחה למכור יד שניה, ומתפעלת עוד יותר שאת כל ההסבר הזה קיבלתי מהמתבגרת שלי. בעוד היא מתעמקת בפיגרים ובמחיריהם, אני מסתכלת בבאי החנות. אם שחבתם שכולם כאן מתבגרים, טעות בידיכם. האנימה חוצה ביפן מגדרים וגילאים, ואיסוף הדמויות פופולרי על צערים ומבוגרים.איזור חנויות האנימה והפיגרים הוא איזור קטן יחסית והוא סובב את תחנת אקיהברה. בין השעות 11 עד 17 האיזור ממש שוקק חיים וכייפי להסתובב.

סיור באקיהברה ובסביבתה

כשאנחנו יוצאים מתחנת הרכבת אקיהברה העיר על בניניה הגבוהים ופרסומות הענק שלה מכה בנו במלוא עוזה. אלמלא המתבגרת, בוודאי הייתי חוזרת מיד על עקבותיי. אבל אקיהברה, כמו כל טוקיו, כומסת בחובה פינות חמד. הצטרפנו לסיור מבוסס טיפים ,שבו המדריכה המקסימה,הראתה לנו מקומות מענינים וגם ספרה לנו את תקציר תולדות טוקיו. אני אציין כאן את האתרים המרכזיים שביקרנו, אבל ממש ממליצה לעשות את כל הסיור.  אנחנו מבקרים במקדש שינטו Kanada Myojin , מקדש קונפוציוס (Yushima Seidō ) , בשוק אמיוקי Ameyoky ובפארק אואנו ( Ueno ) שעומד בשיא פריחת הדובדבן. שוק אמיוקי הוא שוק מגניב במיוחד ובו אפשר לאכול בדוכני רחוב קטנים ומסעדות קטנות.

טוקיו עם מתבגרים אופנתיים – הרג'וקו

הרג'וקו מתפרשת באיזור הסובב את תחנת הרכבת הרג'וקו . היא נודעת בעולם בזכות סגנון אופנת הרחוב שלה ונחשבת למוקד עליה לרגל לצעירים. בהרג'וקו ממוקמים שני רחובות הקניות המפורסמים ובהם חנויות אופנה ומעצבים וחנויות מותגים בינלאומיים. רגע לפני שנצא לסיבוב זכות הדיבור למתבגרת:

בהרג'וקו נמצא רחוב טקשיטה, אחד מרחובות הקניות העמוסים והמפורסמים ביפן. אופנת הרחוב הרג'וקו, שהיא שם מטריה לאופנה שהתפתחה שם. למשל לוליטה , לבוש בהשראת ילדות אצולה מאירופה של המאה ה19. דארק לולטה הוא סגנון ביגוד דומה אבל בשחור. פריקיי הןא סגנון לבוש הכולל בגדים פאפיים (נפוחים ) בצבע פסטל. דקורה הוא הסגנון הכולל  המון סיכות בשערות, סגנון לבוש שעובד על שכבות, צעקני.  יש ברחוב חנויות בגדים שקשורים לכל הסגנונות. אלה ברובן חנויות יחסית יקרות. כאן ברחוב אפשר לראות מה שנחשב הכי אופנתי אצל נערות ביפן. 

בעבר היתה הרוג'וקי עיירה על הדרך שהובילה בין קיוטו לאדו. היא היתה מקום אסטרטגי למדי ולכן היא נתנה לשבט איגה, שהופקד על הגנת העיר אדו. הרג'וקו המודרנית התפתחה לאחר מחה"ע ה2, כשיפן היתה נתונה לשליטת ארה"ב. סמוך לאיזור נבננתה שכונת "וושינגטון הייטס" ובה שוכנו משפחות חיילים ובכירי ממשל אמריקאים. באופן טבעי בסמוך למגוריהם נפתחו חנויות ובהן סחורה אמריקאית. האזור נהפך להיות מוקד משיכה לצעירים שרצו לחוות תרבות שונה משהכירו וליהנות מחנויות שהציעו פרטי ממכר למעמד הביניים ומעלה של אזרחים יפניים ותושבים אמריקניים. בפארק יויוגי הסמוך להרג'וקו השתמרו מספר בתי שיכונים כאלה.

בשעת אחר הצהריים המוקדמות רחוב טקשיטה באיזור הומה צעירים. הומה זהו אנדסטייטמנט. אנחנו ממש צריכים לפלס את דרכנו בתוך המון. חנויות הבגדים, דוכני האוכל ובתי הקפה מוכוונים לצעירים. נראה שהלהיט התורן הוא וואפל במילוי תותים, צמר גפן מתוק בצבעים זרחניים ותפוח אדמה מטוגן החתוך כסליל ומולבש על שיפוד. לפני הדוכנים משתרכים תורים ארוכים אך מסודרים של צעירים. חנויות הבגדים והאביזרים כוללים את כל סוגי אופנת הרג'וקו. קטנת הבית מבלה בין חנויות הרחוב וחוזרת עם לא מעט מציאות.

אנחנו נחלצים מרחוב טקשיטה הססגוני והצפוף ועושים את דרכינו לרחוב אומטוסנדו, רחוב הקניות המפורסם השני של האיזור. זוהי שדרה נאה שמשני צידיה עצים ירוקים, ולאורכה חנויות מותגים אלגנטיות. גם רחוב זה עמוס והומה באנשים.

מלבד שני רחובות הקניות, במסגרת הסיור אנחנו מציצים על האיצדיון שבו התקיימו המשחקים באולימפיים, מבקרים בפארק יויוגי ומבקרים במקדש החשוב ביותר מתקופת המיג'י. שם לשמחתינו אנחנו זוכים לראות חתונה מקומית.

חווית Team Labs והאי המלאכותי אודיבה

האיזורים החדשים ביותר בטוקיו ממוקמים על איים מלאכותיים במפרץ טוקיו. אודייבה, ששמה נגזר מהמילה דייבה, שפירושה סוללות ביצורים, נבנתה למטרות הגנה באמצע המאה ה19. במאה ה20 האיזור הוגדל ושימש כאיזור נמל. בשנות ה90 החלו לפתח אותו כאיזור מגורים, משרדים ובילוי. באי אודייבה ישנם מוזיאונים, אטרקציות טיילות ושכונות מגורים. אפשר בקלות לבלות בו יום שלם, ולהתאוורר מצפיפות העיר.

ביקור בטים לאבס

המתבגרת אומרת:

פשוט בואו! אל תחפשו ברשת ! אל תראו סרטונים . בואו! 

Teamlabs הוא מתחם חוויתי של אומנות דיגיטלית, והוא דוגמה לשילוב של טכנולוגיה בתיירות כדי לספק חוויה אימרסיבית . המתחם מזמין אותנו להכנס לתוך אומנות, להרגיש מחוברים לעולם, לטבע ולאנשים. במתחם מספר חדרים המשלבים אומנות וטכנולוגיה ווהם אכן מרשימים! בחדר אחד תוכלו לשוטט בין מיליוני אורות המשנים את צבעם ועוצמת תאורתם, ולדמיין שהגעתם אל הכוכבים. בחדר אחר תוכלו להסתתר, להתגלגל ולזרוק כדורי ענק, שמשתקפים במראות שכל החדר מורכב מהם.

חדר שלישי מוקדש לעונות השנה המתחלפות. ברביעי, תוכלו לראות את דגי הקוי ועלי פריחת הדובדבן במים חמימים שתטבלו את רגליכם. מכיוון שהביקור בחדרים הוא ברגלים יחפות את הביקור מתחילים במעבר במסדרות ובו מפל שוטף רגליים ואחריו בחדר החור השחור (שהוא בעצם מגבת).  שני חדרים נוספים משלבים צמחיה ואומנות. בחדר שבו הצמיחו טחבים ואזיובים הוצבו ביצי מראה עגולות. החדר היפה ביותר, והמרשים ביותר הוא חדר הסחלבים .

 מידע שימושי לביקור בטים לאבס

• הביקור במקום ברגלים יחפות, ויש מראות על הרצפה
• אפשר וממלץ להביא מצלמות ולפונים , הצילומים הם חלק גדול מהחוויה
• במקום יש לוקרים,שבהם תוכלו לאחסן את חפציכם, יש מגבות ואפשר לשכור מכנסיים קצרים.
• הביקור מתוזמן לפי שעות. מרגע שנכנסתם תוכלו לשהות בו כמה שרוצים. אנחנו היינו בו כשעתיים. 
•  כדאי להגיע בשעות אחר הצהריים כשיש עדיין אור וללכת ישר לשני חדרי הטבע, אח"כ לעשות את שאר החדרים, ואז לחזור לחדרי הטבע שוב – כשהחשיך. 
• ישנו מזנון קטן ודי עלוב מחוץ למתחם החדרים. אם יצאתם אליו, לא תוכלו לחזור . 

ביקור במוזיאון סטודיו ג'יבלי

אחד משיאי הביקור ביפן עבור האיש והמתבגרת הוא ללא ספק מוזיאון סטודיו ג'יבלי. 

סטודיו ג'יבלי הוא אולפן קולנוע יפני העוסק בסרטי אנימציה, שהוקם על ידי שני במאים ומפיק בשנת 1985 בעקבות הצלחת הסרט "הנסיכה מעמק הרוחות". מיאזאקי הוא המפורסם מבין השלושה. סרטיו זכו להצלחה עולמית, ואפילו סרטו המסע המופלא זכה באוסקר.  האיש והמתבגרת ראו כל סרט שיכלו לשים את ידיהם עליו, מכירים וחובבים את הדמויות. אני ראיתי סרט אחד או שניים והתחברתי פחות. הסרטים מאופינים בשלל הרפתקאות דמיוניות, עם יצורים חמודים, עולמות דמיוניים עם מוטיבים מהמערב וטבע נפלא.

דבר המתבגרת : 

לא חובה להכיר את הסרטים לפני הביקור אבל יהיה ערך מוסף שתזכו לו אם תראו. הטירה הנעה מומלץ לכולם . לכל המשפחה: נאוסיקה הנסיכה מעמק הרוחות והנסיכה מנונוקי. לקטנים: שרות משלוחים מעופף של קוקו, פוניו, הלקחנים.

בסטודיו ג'יבלי מוצגות תערוכות קבע העוסקות בתהליכי יצירת סרטי אנימציה, ביצירת תנועה על המסך, בטכניקות של ציור ואיור והתערוכות האלה יפיות, מלמדות וגם חוויתיות. כשאנחנו ביקרנו תערוכה מתחלפת הוקדשה לסדרות אנימה משנות ה70: סיפורן, תהליך הפקתן והשפעתן. לא הכרנו את הסדרות ההאלה, ובכל זאת היה מעניין לראות את התערוכה. לילדים עד גיל 12 יש משחקיה מגניבה ממש סביב הדמות של חתול אוטובוס – אחת הדמויות מהסרטים. במוזיאון ג'יבלי יש גם אולם קולנוע קטן והמבקרים מוזמנים לצפות באחד מתוך 15 סרטי אנימה קצרים שאי אפשר לראות בשום מקום אחר. 

עיצובו של מוזיאון ג'יבלי יפהפה. הוא שילוב של עיצוב כפרי אנגלי, עם ציורים של יצורים דמיוניים, עיירות אגדתיות ודמויות חביבות. הביקור במוזיאונים חוויתי מאוד לילדים יש מדרגות לוליניות, גשרים סודיים, חריכי הצצה.

בתוך המוזיאון אי אפשר לצלם אבל בחצר הפפנימית ובחוץ אפשר. על גג הבניין מוקמה דמות מאחד הסרטים ואיתה המבקרים מזומנים להצטלם. אז ברור שגם אנחנו הצטלמנו : 

סטודיו ג'יבלי – חשוב לדעת : 

• החלק הכי קשוח בכל הסיפור זה הזמנת הכרטיסים. מכירת הכרטיסים נפתחת ב10 בכל חודש ובה נמכרים כרטיסים לחודש הקרוב. המכירה נפתחת ב10 בבוקר לפי זמן יפן (3 או 4 בלילה בארץ ) והכרטיסים אוזלים מהר מאוד. אם אתם רוצים להזמין כרטיסם : אין ברירה . כוונו שעונים, בדקו באתר וקומו באמצע הלילה להזמין. האתר לא ידידותי במיוחד. 
• הכניסה למוזיאון היא לפי השעות שהוזמנו בכרטיס, מרגע שנכנסתם תוכלו להשאר כמה שתרצו. הביקור שלנו ערך כשעתיים. 
• אם אתם חובבי ג'יבלי, יש גם פארק שעשועים ג'יבלי מחוץ לטוקיו. הזמנת הכרטיסים אליו נדרשת מוקדם עוד יותר. אנחנו לא הצלחנו להשיג כרטיסים ולא ביקרנו בו.

המוזיאון נמצא במרחק הליכה של כרבע שעה מתחנת הרכבת מיטקה ( Mitaka ).סמוך למוזיאון פארק Inokashira יש בו שבילים, אגם ציורי ועצים גבוהים וירוקים. זהו המקום לבלות בו לפני או אחרי הביקור במוזיאון.  סמוך אליו יש גן חיות קטן ובו קפיברות . 

קיי-פופ, ג'יי-פופ ושינג'וקו

שינאוקובו – פופ קוריאני בטוקיו

הרחוב הראשי והרחובות הקטנים הסובבים את תחנת שינאוקובו (Shin Okubu) ברובע שינג'וקו הם ה-ידע בטוקיו לחובבי קיי-פופ. זהו המקום להתודע לעולמם של המתבגרים היפניים ולהציץ על טרנדים קולינריים חדשים ואותנטיים. סופי השבוע הם הזמן העמוס ביותר והססגוני ביותר של המקום.  

כמה מילים על הקיי-פופ

קיי-פופ הוא פיוז'ן מוסיקלי המשלב מוסיקה קוריאנית עם מוסיקה מערבית בז'אנרים שונים: החל מפופ והיפ-הופ דרך ג'אז וגוספל, קאנטרי ורגאי וכלה במוסיקה אלקטרונית ומוסיקה קלאסית. הקיי-פופ הגיע יחד עם התפשטות מוצרי הצריכה מדרום קוריאה לאסיה ולכל העולם. הסגנון הייחודי של המוזיקה, יחד עם כישורי ריקוד קבוצתיים מרשימים, מנגינות קליטות וקליפים בעלי ויזואליות מרשימה הפכו את מוזיקת הקיי-פופ לדבר ייחודי ואטרקטיבי.זוהי היא תעשית ענק שמגלגלת מיליארדים. מעבר למכירות של כרטיסים להופעות סביב לכל להקה ישנה תעשיית מרצ'נדייז גדולה. 

התרומה הגדולה ביותר בעליית הפופולריות של הקיי-פופ ברחבי העולם קשורה ליוטיוב, שהפכה את הצפיה בקליפים זמינה מכל מקום.  להקות הקיי פופ משקיעות בויזואליות הן של הקךיפים והן של חברי הלקהקה, שהפכו גורם משיכה משמעותי בלהקה. גורם חשוב נוסף בנושא הוא האינטראקטיביות של הצופים, שיכלו להגיב לסרטונים ולקרוא תגובות של אחרים. דבר שהיווה כר לצמיחה של קהילות וירטואליות סביב הלהקות. לתעשיה זו ישנה שפה יחודית, בה למשל מנהיג הלהקה מכונה איידול, חברי הלהקה מכונים ממברים, וכל הוצאה של אלבום חדש היא בעצם קאמבאק. ביפן התפתחה גירסה מקומית של ג'יי-פופ, בה משלבים מוסיקה יפנית עם מערבית, חברי הלהקה הם יפנים, והשירה היא ביפנית. 

מתברר שלז'אנר הזה יש לא מעט מעריצים בקרב הנוער הישראלי. המתבגרת חובבת את להקת סטרייקידס, וצוברת בעסקות כלכליות ממולחות מהמרצ'נדייז שלהם.

המתבגרת מספרת וממליצה:

מדובר ברחוב בשינג'וקו בשם שינאוקובו,שבו אין אטרקציה ספציפית. במקום יש חנויות אוכל קוריאניות, חנויות ממתקים, חנויות קוסמטיקה ומוצרי קייפופ.  בחנויות הקייפופ מוכרים אלבומים, לייטסטיקים, פוסטרים, פוטוקארדס, מוצרים של הלהקות, מגזינים. פוטוקארדס לא הייתי קונה, כי בספק אם הם רישמיים. אפשר לקנות פלאשיז (בובות רכות ) שקושורות ללהקה. לכל ממבר (חבר בלהקה) יש דמות של חיה ויש דמות מצויירת שלו. 
בשונה מאלבומים של להקות מערביות, אלבום של להקת קייפופ זוהי חבילה ובה דיסק, מדבקות, פוסטר ועוד.  עלות בסיסת ה100 שח , בארץ יעלה כ150 שח.  אם אוהבים קייפופ ויודעים מה לקנות – זה המקום. אם אתם לא בעניין של קייפופ ומחפשים אוכל קוריאני – ממליצה לא להגיע כי מאוד עמוס.  

הצצה אותנטית אל תרבות מתבגרים בטוקיו

בעוד הנערה בודקת בחנויות את הדברים המענינים אותה אני מתבוננת סביבי. אין ספק שהאיזור הוא ממלכתו של הנוער. המאכליות מציעות אוכל רחוב ומיני מטוגנים זולים ושמנוניים. בתי החקפה והחנויות הקטנות מציעות אוכל בעיקר אינסטגרמי. את צאכלי הצעקה האחרונה קל לזהות – לפניהם משתרף תור ארוך מסודר ומנומס של בני נוער. עוד סממן המעיד על כך שזהו איזור למתבגרים הם אמצעי התשלום. אי אפשר לשלם כאן בכרטיסי אשראי – רק מזומן, או גרסות מקומיות אפליקציות תשלום וכרטיסים נטענים.

כאן אני מגלה שלהיות ממבר בלהקה היא גם עבודה ביחסי ציבור. אנחנו פוגשים שלוש להקות שונות , שמסתובבות ברחוב. התהלוכה מתנהלת כך : ראשון הולך האיידול של הלהקה ונושא בידיו שלט עם שם הלהקה. אחריו הולכים חברי הלהקה. בידיהם יש גלויות מעוצבות של הלהקה עם מידע על ההופעה הבאה והם מחלקים אותם לעוברים והשבים. הם הולכים לאורך הרחוב, משני עבריו הלוך ושוב. הנערה מבקשת גלויה. הנער עוצר הוא מחייך אליה, אדיב. מדוה לה על ההתעניניות. היא מסבירה לי מאוחר יותר, שככה זה להקות חדשות, שצריכות לצבור מעריצים. אחר כך הם כבר עסוקים מדי.

גיחה לשינג'וקו

את היום שלנו התחלנו בשינג'וקו, והנערה היתה קצרת רוח להגיע אל יעדה, אז הספקנו לראות רק מעט ממה שיש לרובע להציע. שינג'וקו סיטי כולל המועדונים ואולמות הקריוקי, גלריות, חנויות, מסעדות ובארים בקומות העליונות של מלונות מפוארים, בתחומי שינג'וקו נבנה האיצטדיון הלאומי החדש לקראת האולימפיאדה, ופארק גיון המפורסם בפריחתו ממש פה. את הביקור שלנו התחלנו דווקא בלשכת התיירות הסמוכה לתחנה. הפקידה האדיבה עזרה לנו להרכיב מסלול של נקודות עניין.

תצפית חינמית מבנין הממשל של טוקיו

בניין הממשל של טוקיו הוא בניין משרדים כפול בגובה של 48 קומות, כשבכל בנין יש תצפית על טוקיו וסביבותיה. הבניין פתוח לקהל הרחב בשעות הפעילות ויש בו עבודות אומנות ותערוכות לצד משרדים. התצפית החינמית פתוחה גם בסופי שבוע! התצפית מאפשרת להסתכל בלבן של העיניים של הארכיטקטורה המודרנית בטוקיו.

בתצפית פגשנו מתנדבות יפניות דוברות אנגלית, ששמחו לספר לנו על הבנינים שאנחנו רואים ולענות על שאלות. לכל בנין גבוה אמור להיות מנחת למסוק כדי לאפשר גישה בעשת חירום. אז איך נוחתים על הבניין עם הגג המחודד?

• למידע נוסף על אפשרויות הביקור בבנין הממשל של טוקיו
• בחלל התצפית עומד פסנתר בעיטור יויו קוסמה. זהו פסנתר ציבורי ואם אתם באמת יודעים לנגן ונמצאים בשעות הנכונות- אתם מזומנים.
• כמו תמיד בתצפיות הזמן הטוב ביותר להגיע הוא כחצי שעה לפני השקיעה, ולהשאר עד שכל האורות נדלקים.

גודזילה על הדרך

בדרכינו אל שינאוקובו אנחנו עוברים בשני נקודות עניין. האחת היא פסלו העצום של גודזילה, המתנשא מעל מרכז קניות ומתבונן אלינו, בני האנוש המתרוצצים כאילו באמת יאכל אותנו. הוא ממש מגניב!

שלטי הנאון והפרסומות של שינג'וקו עשו להם שם דבר והם בולטים במיוחד בלילה. האטרקציה התיירותית כאן במקום הוא שלט פרסומת שנותן אשליה של תלת מימד. בין פרסומת אחת לשניה, שרבות מהן בסגנון מנגה, יוצא ל חתול ג'ינגי' להשקיף על הנעשה.

טוקיו עם מתבגרים – המלצות נוספות

לינה – התמקמנו ברובע סומידה ב.מלון מימרו קינשיצ'ו. לרשת מימרו למעלה מ15 מלונות בטוקיו, החדרים שלהם יחסית גדולים ויש מטבחון. שווה לבדוק את המלונות שלהם הקרובים יותר למרכז העיר (אם כי גם יקרים יותר ) : מימרו אסקסה , מימרו אסקסה סטיישן, או מימרו סוויטס אסקסה . מרכזי ויקר ניהומבאשי

רובע סומידה – זהו הרובע שבו התגורננו , מתוך מטרה להיות קצת מחוץ להמולה. הרובע שווה ביקור בזכות: מוזיאון הוקוסאי, היכל הסומו , עץ השמים ועוד. להמלצה על טיול ולינה ברובע סומידה

מפת נקודות עניין מוכוונת טוקיו עם מתבגרים