נפאל טרק 2 – טרק לנגטנג והאגמים הקפואים

טרק לנגטנג וטרק האגמים הקפואים יש בהם את כל הטוב שיש לנפאל להציע. פסגות מושלגות ונישאות לגבהים שאנחנו מתקשים לדמיין. נוף מגוון הכולל נהרות שוצפים, יערות טרופיים, עמקים רחבי ידיים שבהם רועים יאקים. מפגש עם תרבות עתיקת יומין: דגלי תפילה מתנפנפים, מקדשים בודהיסטים כפריים, נשים שלובשות עדיין את בגדיהן המסורתיים. אוכל פשוט וטעים. והחשוב מכל – מפגש אמיתי ואותנטי עם אנשים נעימים, עדינים ויפים. עברו כמעט ארבע שנים מהטיול הקודם שלי בנפאל, והנה אני חוזרת שוב.

איזה טרק יפה יותר?

כל אחד מהטרקים עומד בפני עצמו ורבים עושים רק אחד מהם. קשה לי להחליט מי משניהם יפה יותר. טרק לנגטנג עובר לאורך נהר הטורקיז השוצף . מראה עמק הלנטנג בשלכת ובקציהו פסגות מושלגות הוא עוצר נשימה. גם השקיעה שצפינו בה מעל הכפר הגבוה ביותר בעמק היתה מופלאה. טרק האגמים הקפואים לוקח אותנו על מדרונות רחבים, מכוסי טרסות מצהיבות ביבולן ואל כפרים שבהם נהנים התושבים מרווחה . כשעלינו מעבר לקו העצים, נפתח לפנינו מראה עוצר נשימה אל רכסים מושלגים. אפילו את האנפורנה רואים משם. המלצה שלי, אם כבר הגעתם לכאן – אל תפספסו את שניהם. אם עליכם לבחור רק אחד ואתם באביב – לכו לאגמים הקפואים וזה בגלל יער הרודודנדרון.

נשאלתי איך שמורת הלנטנג ביחס לאנפורנה. שאלה קשה לא פחות. הנופים שרואים מהפון היל ובאנפורנה בייס קמפ אכן מרשימים יותר, ובאופן כללי תנאי המגורים באנפורנה טובים יותר. הטרק בלנטנג מתויר פחות, אותנתי יותר ומאפשר מפגש אמיתי עם תושבי הכפר וגם עם קבוצות נפאלים שמטיילים כאן. במבחן הזמן, המפגשים האלה הם שנשארים איתי.

שמורת לנגטנג

הפארק הלאומי לנגטנג הוא הפארק הראשון שהוקם בהימליה, לפני כ50 שנה. שטחו משתרע על כ1700 ק"מר (פעמיים שטחו של הגליל העליון). הגבולות המזרחיים והצפוניים של הפארק גובלים בטיבט, וחופפים לגבול הבינלאומי. הגבול המערבי מסומן על ידי הנהרות טרישולי (Trishuli) ובהוטה קוסי (Bhote Kosi), הגבול הדרומי ממוקם רק 32 ק"מ מקטמנדו. בשטח הפארק 13 פסגות. הנמוכה שבניהן, פסגת יאלה, מתרוממת לגובה של 5500 מטר. לאנגטאנג לירונג הפסגה הגבוהה ביותר מגיעה ל 7245 מטר. אליה נצפה לאורך דרכנו בחלקו הראשון של הטיול.  בשטח הפארק ישנו איזור של אגמים וביניהם גוסאינקונד הוא אגם מקודש. גם אליו אנחנו מתכננים להגיע. בפארק בעלי חיים מוגנים ונדירים וביניהם הפנדה האדומה, נמר השלג ודוב שחור הימלאי. אותם אנחנו אפילו לא חולמים לראות. אנחנו הסתפקנו בקופים לבנים.

בשטח הפארק יש 26 כפרים, ולאורך מסלולי ההליכה גם צבירים של בתי הארחה. כ4500 איש חיים בגבולות השמורה, מרביתם הם בני הטמנג (Tamang) שהגיעו לכאן מטיבט, לפני כ500-600 שנה. שפתם קרובה לטיבטית, והם בודהיזטים מהזרם הטיבטי.

טרקים בלנגטנג

בשמורת לנגטנג ישנם מספר טרקים שמתוכם, כאמור, בחרנו לטייל בשנים:

• טרק לנגטנג, טרק של 5 ימים המוביל אל מורדות הר הלנגטנג לירונג, ורובו ככולו לאורך נהר הלנטנג. 
• טרק גוזאינקונד – טרק האגמים הקפואים – המוביל אל אגמים בגובה שמעל 4000 מטר, שבסוף הסתו קופאים.

טרקים נוספים הם טרק מורשת הטמנג, שהוא מתמקד בכפרים ומפגש עם תושבים. וטרק הלימבו המשכו של טרק האגמים הקפואים, היורד מהרכס הגבוה וממשיך עד למבואות קטמנדו.

מי המטיילים ? 

לטרק הזה יצאנו ארבעה. שלושה פנסיונרים ואני, צעירת החבורה.  על עלילותי בחברת הכימאי והבוטנאי כתבתי בפירוט ביומן המסע לאנפורנה בייסקמפ. הפעם הצטרף אלינו חברם הבנקאי. לא יכולתי לאחל לעצמי פרטנרים טובים מאלה לטיול: אנשים נחמדים, מענינים, שעברו דבר או שניים בחייהם, וכשהם מעלים זכרונות אני מרגישה כאילו נכנסתי לספר היסטוריה.

יחד איתנו טיילו מדריך וארבעה פוטרים, שרובם הגיעו למקומות האלה לראשונה. הם היו לנו חברה נעימה. היה מרתק לעקוב אחרי עבודת הצוות שלהם. מדי פעם, כשהייתי רואה אותם משעינים את משאם, משחררים כתפיהם, מישרים את גבם ויושבים לנוח אל מול פיסת נוף יפה במיוחד – ליבי התרחב. זאת הארץ היפהפהיה שלהם וראוי שהם יהנו ממנה. עליהם עוד אספר בהרחבה בהמשך.

טרק לנגטנג ואגמים הקפואים – תכנון ולוגיסטיקה

תכנון טרקים בלנגטנג

 על תכנון המסלול אמון הכימאי. כמו בחייו המקצועיים כך גם בטרקים הוא עשה דוקטורט על המסלול. היתרון הגדול של המסלולים בשמורת הלנטנג הוא שבתי ההארחה מפוזרים זה מזה במרחק של 2-3 הליכה. כמנם ישנם כפרונים שבהם יש ריכוז גדול של בתי הארחה ורבים מעדיפים להתארח שם, אבל בין לבין – יש בתי הארחה בודדים וגם בהם ניתן ללון. בתנאים אלה יכולנו להתאים את המסלול לצרכים שלנן : אנחנו הולכים לאט, חלקינו שומרים שבת .הכללים שלפיהם תכנן הכימאי את המסלול הם כאלה שמאפשרים לטייל בנינוחות, להמנע ממחלת הגבהים, ולהשאיר מקום להפתעות קטנות בדרך. 

• מרחק הליכה מקסימלי ליום 15 ק"מ
• עליה או ירידה מצטברת ליום לא תעלה על 1200 -1300 מטר
• מרגע שעוברים את קו ה3500 מטר, הבדלים בין מקום לינה אחד למישנהו לא יעלו על 400 מטר
• באופן כללי אפשר לומר, שאנחנו מוסיפים כיום יומיים למסלול הקלסי. 

העונה לטיול 

העונות הטובות להגיע לשמורת לנגטג הן אוקטובר-נובמבר, או אפריל  – מאי. בקיץ יורדים גשמי המונסון, ובחורף – שלג. אנחנו טיילנו בתחילתו של חודש נובמבר. השמים היו בהירים, מלבד יום מעונן אחד, ולא ירדה אפילו טיפת גשם אחת. בימים היתה טמפרטורה מושלמת להליכה : 17 מעלות ומטה, ובלילות היה קר מאוד, אבל היינו מאורגנים. 

הטיול שלנו באנפורנה היה באביב, במטרה להנות מפריחת הרודונדרון. שמחתי, שהפעם נפלה בחלקי ההזדמנות לבקר בנפאל בעונה אחרת – עונת הסתו.  אני מאוד אוהבת נופים של שלכת על רקע פסגות מושלגות.  לאורך הטרק זיהיתי את עצי הרודונדרון, ןאני יכולה לדמיין לעצמי את יופיה של הדרך באביב. 

המלצה שלי : אם זה הטרק השני שלכם בנפאל – סעו בעונה ההפוכה לעונה שהייתם. 

מה אוכלים ? 

מכיוון שזהו לי הטרק השני בנפאל כבר הגעתי עם ציפיות. ידעתי שהאוכל יהיה טוב ובשפע. אם נמנעים מאכילת בשר לצורותיו ושתית חלב ניגר אפילו סכסוכי בטן יחסכו. יתרה מזאת, טרנד ה farm to table בטרקים של נפאל הוא דרך חיים. כשמגיעים לגסט האוס ומזמינים את האוכל, בעלי הגסט האוס יוצאים לגינה שלהם לקטוף את הירקות, מהם מכינים את המנות. 

ואיך הגסט האוסים? 

כאן נכונה לי אכזבה. התנאים די קשוחים, אפילו בהשוואה לתנאים שחווינו בטרק באנפורנה. בתי ההארחה עלובים למדי. השירותים הם שירותי בול פגיעה, לעיתים קרובות ממוקמים מחוץ למבנה החדרים – רק תחשבו על לרוץ לשירותים בלילה! לא תמיד יש חשמל, כי בתי הארחה רבים תלויים בשמש ובפאנלים סולריים.  בחדרים יש מיטות עם כריות ושמיכות. אבל כמות השמיכות הניתנות הן בערך חצי ממה שבאמת צריך. ממליצה להביא שק שינה.

אם יש אפשרות – ממליצה לקחת חדר לבד, אלא אם כן אתם רגילים לטייל ולישון עם הפרטנר שלכם. בגסט האוס משלמים לפי אדם, ולא לפי חדר. 

ישנם כמה מקומות יוצאי דופן לטובה בתנאים שלהם או בחוויה שהם סיפקו לנו, עליהם אספר בפרוט בהמשך.

תקשורת

בנפאל ישנן שלוש חברות תקשורת סלולרית. כדאי לברר מראש לאיזה חברה יש הכיסוי הטוב ביותר לאיזור שאתם נוסעים. בלנונג הכיסוי הכי טוב שוא של Nepal Telecom – NTC. ביציאה מהשדה ישנו דוכן של NCELL' אל תתפתו לקנות סים- אם יעדכם הוא לנטנג. ברוב האיזור אין כיסוי. מנסיון .

לקחנו איתנו לדרך גם טלפון לוויני של מגנוס. בכל ערב כשהגענו ליעדנו נשלחה הודעה עם קישור למפה עם מקומינו. כך הבטחנו שהמשפחה לא דואגת, בימים שלא היתה תקשורת.

מדריך, פורטרים וכל השאר

בהמלצה חמה של חברים שכרנו את שירותיהם של friendlytrekkers, חברה משפחתית קטנה מפוקרה. תכתובות ארוכות ניהל הכימאי עם החברה במסגרת ההכנות כדי להבטיח, שאנחנו אכן נטייל עם המדריך המומלץ. והנה בבוקר הטיסה, כאשר יגורנו- בא לנו. מתקבלת הודעה בווטסאפ, שהמדריך שלנו חלה בקדחת דנגי ולא יוכל להצטרף, אבל נמצא מדריך חלופי.

בימים הראשונים, המדריך החלופי ומעשיו נבחנו בזכוכית מגדלת. אפילו קצת חששנו, כשהתברר לנו שהוא לא היה שנים רבות בשמורת לנגטנג. אבל הכל הסתדר על הצד הטוב ביותר. המדריך התגלה כאיש מקסים, אופטימי וטוב לב, שידע להתאים את עצמו אלינו. את מה שהוא לא ידע הוא השלים בהתיעצות עם המקומיים.

טיילנו עם ארבעה פורטרים – פורטר לכל מטייל. גם כדי לאפשר גמישות מקסימלית, אבל גם כי אין לנו לב לראות אותם סוחבים משקל כזה למרחקים. הפורטרים היו נחמדים, יעילים ודוברי אנגלית טובה. כולם דאגו לנו במשך הטיול וטיפלו בנו נהדר. 

אז בשורה התחתונה:

• המדריך שלנו מומלץ! הוא מתמחה בעיקר באיזור האוורסט. ליצירת קשר דברו עם Suman בווטסאפ 977-985-1047508 או באימייל sumanpalhi@hnail.com
• אני בהחלט הייתי מזמינה מחברת הטיולים טיול, מכיוון שהם היו הוגנים. הפורטרים שארגנו, ההסעות, המלון בנגרקות היו מצויינים. כדאי אבל להתמקד איתם בטרקים שיוצאים מפוקרה, כי את הלנגטנג הם מכירים פחות. 

טרק לנגטנג וטרק האגמים הקפואים – מסלול מפורט לפי ימים

(פירוט של הימים יעלה בהמשך, עובדת על זה …)

• יום 1 – טיסה לקטנמדו וקונקשן בדובאי.
• יום 2 – יום נסיעה לשמורת לנגטנג, ותחילת הליכה עד לבמבו (3 שעות הליכה)
• יום 3 – הליכה עד לגודטבלה – היום הקשוח של הטיול (8 שעות הליכה)
  • לקריאת סיפור שני ימי ההליכה הראשונים של טרק לנגטנג
• יום 4 – הליכה לכפר לנגטנג (4 שעות הליכה)
• יום 5 – הליכה לקאינג'ין גומפה – הנקודה הגבוהה ביותר במסלול טרק לנגטנג (4שעות הליכה)
  • לקריאת סיפור ההליכה של היום השלישי והרביעי של טרק לנגטנג
• ימים 6-7 – חזורים כלאומת שבאנו (כ6 שעות הליכה בכל יום )
• יום 8 – מתחילים את טרק האגמים הקפואים – עולים עד לשרפה קוטג' ( כ6 שעות הליכה)
• יום 9 – משרפה קוטג עד לבריניה (4 שעות)
• יום 10 -11 – עולים לגוזאינקונד ועושים טיול אל הפאס (4 שעות )
• יום 13-12 – יורדים אל דונצ'ה וחוזרים אל קטמנדו ( 5 שעות הליכה)
• יום 14 – מנוחה בנגרקוט