ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצב נחשת

טיול בתמנע ובחיבר יוטבתה

בקעת תמנע, שצורתה כצורת פרסה, נוצרה כתוצאה מפעילות גיאולוגית כחלק מהשבר הסורי-אפריקני. הנוף כולל סלעי גרניט שחורים, מצוקי אבן חול לבנה ואדומה. הרוחות, הסחף והגשמים הנדירים יצרו באבני החול צורות המציתות את הדמיון: הבורג, הפטריה, הספינקס. אפיקו הרחב והיבש של נחל תמנע חוצה את הבקעה. בפארק יורד גשם רק לעיתים נדירות והיובש מוגדר קיצוני . למרות זאת  – יש חיים. פה ושם ניתן לראות שיחים ועצי שיטים על רקע ההרים. מדי פעם ציפור קטנה, דרור או סלעית, תנוח לרגע על ענף. באדמה אנחנו מבחינים בגללים ובעקבות של צבאים. ביום טיול בתמנע אנחנו מספיקים

• טיול ברכב בין אטרקציות בתמנע
• מסלול הליכה רגלי וחוויתי באיזור הקשתות
• ללמוד על תעשית כריית הנחושת בתמנע
• להתפעל מאומנות סלע עתיקה

• המלצה לשילוב ביקור בחיבר יוטבתה
• מידע נוסף והמלצות לקראת טיול בתמנע

עמודים, פטריות ובורג – טיול בתמנע ברכב

הכביש הנופי של הפארק מוביל את הנוסעים בו לאטרקציות של פארק תמנע. אטרקציות בתמנע הן סלעים בצורות שונות, תצפית נוף, ונקודות בעלות עניין היסטורי. במפה שקיבלנו במרכז המבקרים מסומנות נקודות העניין. ניתן להנות מהם מבלי להתרחק יותר ממספר צעדים מהאוטו. בלב הפארק מתפצל הכביש. לא משנה באיזה דרך תבחרו – רק אל תשכחו לחזור על עקבותיכם ולנסוע גם בדרך השניה. ההמלצה שלנו היא פשוט לנסוע לאורך הכביש לאט ולהנות לא רק מהאטרקציות בתמנע, אלא ממגון הנופים המדבריים .

התחנה הראשונה שלנו היא הבורג. גבעה שכוחות הטבע עיצבו בסיבוב, הנראה כקצהו של בורג. מהאוטו היא אינה נראית גבוהה במיוחד או רחוקה, אבל די במספר צעדים כדי לקבל קצת פרופורציה. 

נקודת עניין שלא כדאי לפספס היא התצפית על בקעת תמנע – ולא בגלל הנוף. מהחניה כבר רואים את הספסלים אל מול הנוף. אמנם בהמשך ראינו נוף מרשים יותר, אבל כאן ניתן לראות ולגשת אל הפטריה וחצי . היא לדעתי מגניבה הרבה יותר מהפטריה המפורסמת.  אל איזור הפטריה המפורסמת של תמנע שווה להגיע כדי להתעמק בהסברים על כריית הפחם. באיזור הפטריה נמצא מחנה כורים, ושרידי תנורי הכרה  – אבל על כך במשך. 

עמודי שלמה מפורסמים לא פחות ובצדק. עמודי שלמה החלו להווצר כאשר באיזור עברו נחלים וסחפו איתם אבנים וסלעים. האנים והסלעים שקעו והחלו להצטבר. כשעלה מפלס המים, וכיסה את השטח, החלו להצטבר משקע גיר ומאובנים – כך נוצר החלק העליון של העמודים . כשנסוגו המים , נחשף לאויר הסלעים. תהליכי בליה של חול ומים שנכנסו לסדקים "הפרידו" את העמודים זה מזה. 

העמודים נראים כעמודי מקדש, ולכן אולי בחרו המצרים לבנות סמוך אליהם מקדש לאלה חת'חור. לשלמה המלך לא היה שום קשר לעמודים האלה וגם לא לבקעת תמנע. למעשה באיזור הזה לא חיו יהודים בכלל. את השם העניק להם אחד מראשוני חוקרי הנגב, כי רצה שם בעל צליל היסטורי. 

כדאי מאוד לעלות אל עמודי שלמה  במסלול המדרגות. המדרגות מובילות אל מרפסת תצפית מצידם השני של העמודים. ממנה אפשר להמשיך ולהתבונן בציר קיר של רעמסס והאלה חתחור, ולרדת במדרגות אל שרידי המקדש. 

מסלול הקשתות בתמנע – קשתות,פירים ונוף

האיזור שבו אנחנו בוחרים במסלול רגלי נקרא על שם קשתות שנוצרו בסלע תוך כדי תהליכי בליה. זו אבן חול והיא רכה ומתפוררת יחסית בקלות. החול הוא כמו החול שבים. לא פלא, פעם היה כאן ים קדמוני. אנחנו מדשדשים בחול כדי להתקרב אל הקשתות. 

מסלול ההליכה שעשינו באיזור זה התגלה כחוויתי ומהנה במיוחד. המסלול משלב מספר מקטעים מסומנים בצבעים שונים, שניתן לטייל לאורך כל אחד מהם בנפרד. במשך כמעט שעתיים טיפסנו במדרגות, אחזנו ביתדות, השתחלנו בפירים, והשתאינו מהנוף הנשקף אלינו. 

התחלנו במסלול הירוק ,שהוביל אל קשת אחת. לאחר שהתפעלנו וצילמנו עברנו דרכה והמשכנו לירידה בצידה השני. המסלול כולל מדרגות ברזל המוצמדות אל הסלעים, מעקות ויתדות.  מסלול כייפי ומהנה שלוקח כעשר דקות. 

מהמסלול הירוק המשכנו אל המסלול האדום, שהוביל אותנו אל קשת נוספת, גדולה יותר ולתצפית יפהפיה אל המישור הנפרש לפנינו. אפשר לחזור על עקבותינו או לרדת מצידה השני ולסיים את המסלול. אנחנו המשכנו בעקבות הסימון האדום לטייל מעל אפיק של נחל.  

התפצלות של מסלול השחור מהאדום מובילה אותנו אל פתחה של מערה. אני נכנסת ראשונה למערה ומגלה יתדות שמובילים למעלה. האיש מסתכל עליהן באי חשק. אמנם הוא חובב מנהרות ומעברים סודיים, אבל הוא מעדיף אותם מונגשות. "אני רק אציץ " אני מודיע ומתחילה בטיפוס והשתחלות דרך הפיר. הטיפוס המאתגר מעט מוביל אולי אל מרפסת נוף יפהפיה. "בוא," אני אומרת לאיש , "יפה פה. " 

האיש מצטרף אלי בדיוק כדי לחזות בשלושה מטיילים שחוליפים במסלול מתחתינו מבלי לחזוד שיש מי שמתבונן מעליהם. כעת אנחנו עומדים בפני ברירה : לחזור על עקבותינו, או לעלות בסולם הארוך מאוד מעלה. 

מחליטים לעלות, ולא מצטערים. 

מכאן באמת אפשר לראות את כל העמק שמתחתינו. 

מבט אל מגרש החניה מראה קצת פרופורציה – כמה אנחנו גבוהים. לאחר ירידה מאתגרת מעט מתחברים בחזרה למסלול האדום, שמוביל אל תוך האפיק. 

בזכות רכותה של האבן , קל היה לחצוב בה. כאן הפיקו נחושת מתוך האדמה בעזרת חציבה של פירים אל תוך הקרקע או אל הסלע. מרבית הפירים מלאים בחול, ונראים כצלחות על האדמה. כאן יש פירים שניתן להכנס אליהם ולהרגיש כמו כורים. המסלול הכחול מוביל אל שני פירים שניתן להכנס מאחד מהם לזחול דרך מנהרה שמחברת ולצאת מהפיר השני. להיט עם ילדים! 

מסלול הקשתות בתמנע – מידע שמושי

• אתם עם ילדים ? ההילייטס של האיזור הם המסלול הירוק, חלקו הראשון של המסלול האדום עד לירידה מהקשת והמסלול הכחול. תנו להם לעשות כל מסלול יותר מפעם אחץ זה לגמרי פארק אתגרים של הטבע.
• כל המסלול כולו חשוף ולכן מתאים לחורף. או אולי לשעות המאוד מוקדמות של היום בסתו ובאביב.
• קחו איתכם מים למסלול. יבש כאן מאוד ומתעורר רצון עז לשתות גם בחורף.

כריית נחושת בפארק תמנע

במהלך מאות מיליוני שנים שכבות עשירות בנחושת נוצרו באזור הערבה. פעילות טקטונית גרמה לחשיפת שכבות אלה. בתמנע נמצאו כמויות הנחושת הגולות ביותר באיזור. איסוף עפרות נחושת בבקעת תמנע התבצע כבר באלף השביעי לפנה"ס כאשר אנשים אספו באזור מינרלים יפים, שנועדו לשמש לתכשיטים. נחושת היא מתכת בצבע כתום אדמדם. כשהיא נחשפת לאוויר לח, היא מתחמצנת והופכת להיות בצבע ירקרק. 

לפני כ6000 שנה החל האדם להשתמש בנחושת ליצירת כלים. הפקת הנחושת מבוססת על תגלית פשוטה. אם יכניסו לבור עפרות נחושת ויבעירו בתוכו פחם, החום יתיך את הנחושת. נחושת מותכת תזלוג לתחתית הבור. כשתדעך האש והבור יתקרר בתחתיתו תמצא כיכר נחושת נקיה, אותה ניתן לחמם שוב וליצור כלים.  מרגש לחשוב שהסימנים הראשונים למהפכה הטכנולוגית שהוציאה את האדם מתקופת האבן (פשוטו כמשמעו) נמצאים בתמנע. אתר כריית הנחושת הקדום ביותר בעולם נמצא כאן. 

בתחילה אספו הכורים עפרות מעל פני הקרקע, בהמשך למדו לחפור פירים שיובילו אותם אל עורקי נחושת באדמה. פעם חשבו החוקרים שתור הזהב של הפקת הנחושת היה בתקופה שהמצרים שלטו בארץ בין המאה ה12 למאה ה14 לפנה"ס. באותה תקופה היה ביקוש גדל והולך בממלכה המצרית לנחושת. המצרים הגיעו  בדרך היבשה במשלחות ענק לאחר שעברו את סיני. חלקם הגיעו בדרך הים ממפרץ אילת. הם הפיקו נחושת בעזרת תושבי האיזור המקומיים – המדיינים והאדומים.

ממחקרים שנעשו בעשור האחרון עולה כי תקופת השיא היתה דווקא מאוחלת יותר. במאה ה10 וה9 לפנה"ס, תקופה המקבילה לממלכת דוד ושלמה. התנך מספר על כך שאדום העלתה מיסים לשלמה . יתכן בהחלט שהמיסים היו בצורה של ככרות נחושת.

אגב, גם בשנים הראשונות לקום המדינה כרו נחושת בבקעת תמנע.

"שהאלה חתחור תשמור אותם" אני חושבת לעצמי כשאני מתבוננת על המישור החשוף, שבו חיו בעבר הכורים.  אני לוגמת מים מהבקבוק ומושיטה אותו לאיש. חורף עכשיו. רק 20 מעלות בשעות הבוקר, אבל השמש כבר מסנוורת. בקיץ הטמפרטורות מטפסות מעל ל40 מעלות. מהיכן הביאו לכאן מים ? ואוכל?  בתמנע ישנו אתר חפירה המכונה גבעת העבדים. החקוריםבדקו את התכולה של שתי מזבלות עתיקות הנמצאות בסמוך וגילו שם חרצני ענבים ועצמות דגים. מבדיקת מיני הדגים התברר שהדגים הם דגי הים התיכון. חושבים ששיירות של חמורים וגמלים הביאו אוכל לכורים משפלת יהודה, וחזרו כשהם עמוסים בככרות נחושת.

שמתם לב לקשר שבין המילה נחושת לנחש? שם המתכת בשפות באיזור הוא דומה. במכתבי אל עמארנה שבמצריים היא מכונה נחושתום. בכנענית היא נקראת נחשת. בארמית  -נחשא. בערבית נוחאס.  יש האומרים ששמה נגזר מנחש הנחושת – חפץ פולחן נפוץ באיזור בצורת נחש. בתרבויות קדומות הנחש היה סמל לפריון, כוח החיים והחוכמה.  נחש הנחושת עשה את דרכו גם למקרא. משה הכין צורת נחש מנחושת על פי הוראת אלוהים, על מנת להפסיק הרג בעם ישראל בעקבות מכת נחשים. כל מי שהוכש על ידי נחש, הסתכל על נחש הנחושת ונרפא. נחש הנחושת נשמר עד לימי צדקיהו בבית המקדש. הוא השמיד אותו כיוון שהעם החל לעבוד אותו. אולי בעצם סיפור הנחש בגן עדן והצגתו באופן שלילי הוכנס כדי להרחיק את העם ממנהג פולחן הנחש הנפוץ באיזור? שמה של הנחושת בלעז הוא Cuprum ומקורו בשם האי קפריסין, שהיה בעבר מרכז הפקת נחושת. 

כרית נחושת בתמנע – מה ניתן לראות באתרים ? 

• באיזור הפטריה נמצאו שרידים של מקדש, שרידי תנור, ושרידים של מבני מגורים. לא רואים הרבה, אבל יש הסבר מפורט שמספר על הנחושת ועל אופן הפקתו. 
• באיזור הקשתות התגלו פירים מתקופות שונות , לחלקם ניתן להכנס. יש עמדת הסברה מפורטת עם המתארת את שיטות החציבה. 

ממצאים מהחפירות, מכרה משוחזר, תנור ונחש נחושת ניתן לראות בביתן נחושת במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב. עוד על הנחושת ניתן ללמוד בסרטון

אמנות סלע בפארק תמנע

עדות מרתקת לחיים דאז היא אומנות הסלע בפארק תמנע. אומנות הסלע בתמנע ובנגב היא חלק מתופעה אוניברסלית המעידה על כך שהאמנות החזותית שמשה לתיעוד אירועים וחוויות אנושיות. היא מאפשרת הצצה אל האופן בוהאנשים הקדמונים פרשו את העולם סביבם. במסגרת טיול בתמנע ניתן לראות שני מקבצים גדולים של אמנות סלע. הציורים כוללים סצנות מפורטות ובהם בעלי חיים, בני אדם, כלי נשק ומרכבות.  הדימויים החקוקים בסלע לא תמיד ברורים, אבל ליד כל חרוטה ישנו לוח שקוף ועליו מועתק הציור בברור. חרוטה היא דימוי שנחרט בסלע, בניגוד לציור שצויר עליו. לעיתים החרוטות נצבעו. החרוטות מתוארכות לתקופה המצרית, שבה כבר היה כתב יתדות. עדיין היו שהעדיפו לחרוט ציור , ולא להשאיר אחריו כתובת או סיפור. 

הציורים מראים בעלי חיים שחיו באיזור: ראמים, יענים, יעלים. ניתן לזהות דמויות של ציידים, נהגי כרכרות וחיילים. לסצנות נתנו פרשנויות שונות – סצנות ציד, תיאורי קרב ואפילו איזכור מאורעות היסטוריים . מהקריאה על הפרשנויות השונות למדתי על "עפיפוני מדבר". זוהי שיטת ציד שבה כינסו עדרים אל חומות אבן שהלכו וגבהו עד שנוצר גיא הריגה. החומות גידרו בצורה של קונוס איזור מישורי גדול שבו נמצאו עדרים. 

בעמודי שלמה ניתן לראות קרטוש הנושא את שמה של האלה חתח'ור ואת שמו של פרעה רעמסס. קרטוש הוא צורה אליפטית ובתוכה כיתוב, המסמלת שזהו שם של בן מלוכה או אל. גם אותו לא פשוט לראות, ולכן הוצב צינור ממקד שדרכו אפשר להסתכל. התמונה צולמה דרך הצינור, ולידה הוספתי את האיור המסביר.

דווקא ציור הסלע הברור ביותר נתון במחלוקת. האם הוא אמיתי או מזוייף ? מדובר בשני קרטושים שהתגלו במקרה בעת טיול בתמנע של תייר חובב אומנות סלע. הוא הפיל את מכסה עדשת המצלמה שלו. כשהתכופף להרימו גילה את הקרטושים חקוקים. יש הטוענים  שמדובר בזיוף מאחר והפארק נחקר אין ספור פעמים בעבר ולא ייתכן שהכתובת לא התגלתה עד כה. אחרים טוענים שהממצא אמיתי והוא מתאר בצורה יפה מעבר מכתב הירוגליפי לאלף בית קדום. המדענים עדיין חלוקים בדיעותיהם. 

אומנות הסלע – מידע נוסף

• מחקר מפורט על ציורי הסלע בתמנע ומשמעותם.
• ציורי סלע וחרותות מרגשות אותי ומציתות את דמיוני ואני משתדלת לבקר באצרים כאלה. בנוסף לציורי הסלע בפארק הלאומי ביג בנד, עליו כבר סיפרתי ביקרנו גם :
• בדרך מדנמרק לאוסלו עצרנו בטאנום, בשוודיה. ציורי הסלע שם מתארים חיים לצד אגמים וים.
• בפארק מאונטיין זברה בדרום אפריקה ראינו ציורי סלע של שבט הסאן.
• חברתי זיוה רענן בעלת הבלוג שמתי לב, ביקרה במערות לסקו בצרפת.

טיול בתמנע – מידע והמלצות נוספות

• למידע על פארק תמנע , שעות פתיחה, פעילויות ומסלולים
• הכניסה לפארק בתשלום. אנחנו רכשנו כרטיסים מוזלים דרך "חבר". אם אתם מתאכסנים במלון באילת כדאי לבדוק רכישת כרטיסים מוזלת דרך המלון. הכרטיס תקף לשלושה ימים.
• פוד קאסט עם מידע מעניין על תמנע, על כריית הנחושת
• סרטון מעניין על תמנע
• בפארק ישנם מסלולי רכיבה באופניים. חלק גדול מהם מישוריים ולכן מתאימים ממש לרכיבה עם ילדים. במקום ניתן לשכור אופניים.
• איזור האגם המלאכותי בפארק הוא האיזור הפחות מעניין, ואפילו קצת מלכודת תיירים. אם אתם לא ישנים בפארק – אפשר בהחלט לבקר.

עוד משהו על נוף מדברי :

מראה כביש הגישה המוביל אל הרים שחורים המתרוממים מתוך מישור מדברי מזכיר לי את הטיול שלי בפארק הלאומי ביג בנד בטקסס. גם בו יש תצורות סלעיות וציורי סלע.

כמעט אפריקה – טיול בחיבר יוטבתה

סצנות בעלי החיים שבראינו ציורי הקיר בעת טיול בתמנע מעוררים חשק לראות אותם במציאות. במרחק נסיעה קצר מתמנע אפשר לראות את בעלי חיים בטבע. ביום שביקרנו העננים, האור, ההרים ובעלי החיים הסתדרו לכדי אחר צהריים מפעים ביופיו. 

החיבר הוא מקלט להשבה לטבע של בע"ח מקראיים. בחיבר ניתן לראות ראמים, דישונים, יענים, פראים, ערודים וצבאים.

הנוף בפארק בשעות אחר הצהריים החורפיות יפהפה. הרי אדום מסגילים באופק. עצי השיטה מנקדים את הנוף. הכל מואר בקרניים רכות של שמש המנמיכה לקראת שקיעה.

 חיבר –  מידע שימושי

• הטיול בחיבר יטבתה הוא רק ברכב, והוא לוקח כ40 דקות.
• הנסיעה איטית על כביש עפר ומאפשרת תצפית על כל בעלי החיים. 
• שעות אחר הצהריים הם השעות הטובות לביקור לבוא לביקור.
• החיבר הוא שמורת טבע בניהול רט"ג. הכניבה בתשלום ובחינם למנויי מטמון.

התמונה האחרונה שאני מצרפת כאן צולמה לפני כ17 שנה. במסגרת טיול משפחתי לאילת עם ילדינו שהיו אז ממש קטנטנים. אז זכינו לראות משפחת יענים.