אז מה אתם יודעים על חבל פודלסיה? ולמה בכלל לנסוע לשם לחופשה משפחתית ? חבל פודלסיה נמצא בצפון מזרח פולין. איזור של טבע והיסטוריה מענינת: תחילה ישב בו שבט בלטי, אח"כ הטויטונים והשוודים כבשו אותו. ברבות השנים היא נשלטה על ידי ליטאים, פולנים, פרוסים ורוסים. גולת הכותרת של האיזור הוא הטבע ופעילויות הנופש סביבו. הנופים הכפריים ושימור המסורת באיזור מאפשר הצצה להווי החיים של פעם. בניגוד ליעדים כמו קרקוב וזקופנה, פודלסיה עדיין לא מוצפת בתיירים, ומאפשרת להנות מחופשה נינוחה, ללא פקקים ועומסים. במסגרת שת"פ עם המכון הפולני ולשכת התיירות פודלסיה, יצאנו הגיק ואני לבדוק איך תראה חופשה משפחתית בפודלסיה וחזרנו עם המלצות ותובנות.
פודלסיה – אתרים ונקודות עניין
במסגרת הזמן הקצר שעמד לפנינו טעמנו קצת מכל דבר: טבע, תרבות והיסטוריה. את החוויות שלנו סידרתי בפוסט לפי נושאים. בחרנו להתמקד דווקא באתרים יחודיים לאיזור. זהו אתר תיירותי פופולרי בקרב הפולנים ינשם גם אטרקציות רגילות כגון פארק חבלים, באולינג, גני חיות ועוד, שאפשר לשלב בחופשה משפחתית.
ביאליסטוק – העיר הגדולה של פודלסיה
אי אפשר לטייל במזרח פולין מבלי להזכיר את הקהילות היהודיות וחיי היהודים באיזור. במסגרת הטיול שלנו ביקרנו בבית הכנסת בטיקוצ'ין בביקור מתוכנן, אבל נתקלנו בנוכחות של העבר היהודי גם במקומות שלא ציפינו לכך. על כך אספר בפוסט בהמשך. האם חובה לשלב ביקור באתרים יהודיים במסגרת חופשה משפחתית בפודלסיה? לדעתי זו בחירה אישית, עלפי גיל ואופי בני המשפחה. כדאי לדעת שבני הנוער מבקרים בטיקוצ'ין וביער לופוחובה במסגרת מסע פולין.
אחר צהריים בעיר הגדולה – ביאליסטוק
לביאליסטוק אנחנו מגיעים ברכבת מוורשה. התחנה הקטנה מזכירה תחנות של פעם. על מנת להגיע מהרציף ליציאה יש לחצות את הפסים. תוך זמן קצר אנחנו נוסעים ברחוב הראשי של העיר – מבנים ציורים מטופחים, כנסיה קטנה, אדניות עם פרחים, חנויות עם חלונות ראווה נאים, פסלי רחוב, קניון. עיר אירופאית שלווה.
את הביקור שלנו בעיר אנחנו מתחילים במבנה הכי מודרני שלה – בית האופרה. את מבנה האבן והברזל עוטף גן נאה ומתחבר ויזואלית אל פארק רחב ידיים בסביבתו. זוהי דוגמה קטנה אך מענינת לשימוש בארכיטקטורה עירונית על מנת להשפיע על המיקרואקלים של העיר. הצמחים, שנשתלו במפלסים על הגג ועל הקירות, ימנעו מהבניין להפוך לאי של בטון. הם יקטינו את כמות מי הגשמים שישטפו אל הביוב, ישמרו על טמפרטורה נעימה בבניין ומחוצה לו, וימנעו את תופעת ספיגת החום בסביבתו. מעבר לכל היתרונות האקולוגיים זהו פארק יפה ונקודת תצפית מרשימה על העיר. שעת אחר הצהריים היא שעה נעימה במיוחד לטייל במקום.
הנסיך הליטאי גדמיניס מיודעינו מביקורנו בוילנה יסד את העיר במאה ה13 וגם נתן לה את שמה. ביאליסטוק בשפת היוטבינגים, שבט בלטי שחי באיזור בעבר, פירושה "המדרון הלבן". עד אמצע המאה ה18 העיר היתה בבעלות משפחה אצילה כזו או אחרת. ככה היה אז בימי הביניים: המלך העניק חתיכת אדמה ואת יושביה למי שחפץ ביקרו. בעל העיר המשפיע ביותר היה יאן ברניצקי. הוא הפך את העיר למרכז תרבותי ומשך אליה אצילים ומשכילים . בנה בה ארמונות, פארקים ואוניברסיטה. הארמון שלו, הנמצא במרכז העיר, משמש כיום פקולטה לרפואה. הגן והפארק שסביבו פתוח לקהל הרחב. ביום ראשון קייצי ונאה של אחר הצהריים הפארק הומה מטיילים. הגן הפורח באמת יפהפה.
במלון ובלשכת המידע ניתן לקבל מסלול לטיול בעקבות סיפור משפחת ברניצקי.
ביאליסטוק, עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר בחבל פודלסיה, היתה במשך מאות שנים הנקודה שבה נפגשו מזרח ומערב. במסגרת הסכמים פוליטים שונים עברה ביאליסטוק מיד ליד במאות ה18 וה19 בין רוסיה, פרוסיה ופולין. עד למלחמת העולם השניה היא היתה עיר רב תרבותית. חיו בה רוסים, פולנים, יהודים, גרמנים, ליטאים, טאטארים, אוקראינים ובלארוסים. צירוף המילים "רב תרבותיות" בימינו מתקשר לסובלנות, חיים משותפים, השפעות הדדיות תוך שמירה על קול התרבות היחודי, אך בעת עלית הלאומנות באירופה במאות ה18 וה19 רב תרבותיות היתה מתכון לדעות קדומות, חשדנות ואפילו שנאה בין הקבוצות האתניות. חיכוחים אלה עוררו בזמנהוף את הרעיון ליצור שפה פשוטה ללימוד ,שתאפשר לעמים שונים לתקשר ביניהם ולהביא לשלום ולהרמוניה.
זמנהוף, בן למשפחה יהודית משכילה, היה רופא עיניים ובלשן חובב. השפות שדיברו בביתו היו יידיש ורוסית, אך הוא דיבר באופן שוטף גם פולנית וגרמנית. במהלך חייו הוא התודע לעוד 9 שפות ובכללן לטינית יוונית ועברית. הוא החל לעבוד על פרויקט השפה האוניברסלית כבר בהיותו תלמיד בגימנסיה בוורשה כשמשפחתו עברה לשם. הגירסה הראשונה של השפה היתה מסובכת וקשה ללימוד. לאחר שלמד שפות נוספות, הוא הבין שהשפה הבינלאומית צריכה להיות בעלת דקדוק פשוט יחסית. הוא יצר שפה עם מספר קטן של כללי דקדוק ושימוש בסיומות וקידומות להטיות ומשמעויות נוספות למילה. את ספר השפה האוניברסלית פרסם רק בתום לימודי הרפואה שלו, לכשנמצא לו מימון מידי חתנו. על הספר חתם "דוקטורו אספרנטו" (כלומר הדוקטור המקווה) ומכאן נלקח שמה של השפה. הוא תרגם לאספרנטו ספרות יפה ואת התנ"ך וכתב שירה מקורית. כיום מדברים אספרנטו כ6 מליון אנשים.
בביאליסטוק ישנו מסלול טיול המוקדש לזמנהוף ורב תרבותיות בעיר. במרכז הקהילתי על שם זמנהוף תערוכה המוקדשת לחייו.
במאה ה19 ובתחילה המאה העשרים מרבית תושביה של ביאליסטוק היו יהודים. התפתחות הקהילה היהודית בביאליסטוק קשורה בהתפתחות תעשית הטקסטיל בעיר ומרבית בתי החרושת לאריגה היו בבעלות יהודית. אפשר לטייל בעיקבות מפעלי התעשיה. מבנה אחד המפעלים משמש כיום כקניון. בתום השואה ממבני הקהילה היהודית נותר רק בית כנסת ואנדרטה לנרצחים. כיום אין קהילה יהודית בביאליסטוק.
מהתצפית על גג האופרה אני מזהה מספר ציורי קיר גדולים וצבעוניים בשכונת בניני הבלוקים הסמוכה. לצערי אין לנו זמן לצאת לסיור גרפיטי עצמאי בעיר, אבל בחיפוש באינטרנט אני מגלה שני אתרי מידע : אומנות רחוב ביאליסטוק, עוד אמנות רחוב בביאליסטוק. הפעם אנו מסתפקים בציורים במדרחוב. למפת ציורי הקיר בביאליסטוק
מידע נוסף על אטרקציות ונקודות ענין בביאליסטוק.
מידע נוסף על אטרקציות לביקור עם ילדים בסביבת ביאליסטוק. האתר בפולנית.
מסורת ופולקלור בפודלסיה
פודלסיה מתאפינת בסגנון חיים נינוח ואיטי. ישנה התענינות גוברת והולכת בשימור מלאכות יד מסורתיות, מוסיקה, רפואה מסורתית המבוססת על צמחים ושמנים, והכנת מזון בשיטות מסורתיות. במסגרת הטיול שלנו ביקרנו בשני מקומות כאלה, נהנינו ואפילו למדנו דבר או שניים.
פארק התרבות קוריצ'ין-מילבשצ'יזנה
פארק התרבות נפתח ממש לאחרונה והוא דוגמה מעניינת לשילוב קהילה במיזמים תיירותיים. מטרתו של הפארק היא לשמר את ההיסטוריה של אורחות החיים באיזור. הפארק ממוקם על תל שהיה מצודת מילבשצ'יזנהבימי הביניים. הפארק כולל שיחזור של המצודה, מבני חווה, תחנת רוח מעץ, שרבים כמוה פעלו באיזור עד אמצע המאה ה20. התל ממוקם על גדתו של נהר ומשקיף על איזורים כפריים וירוקים.
לפני מספר שנים הסתיימה חפירה ארכיאולוגית בתל ובה התגלו שרידי מצודה, מהמאה ה10 ותפקדה כ200 שנה. המצודה שימשה כמקום מוגן לתושבי הכפרה סמוך בעת צרה. הגנת המצודה הסתמכה על שלושה חפירים ושתי מערכות של חומות עץ. בפארק הוקם שחזור של חומר, מגדלי שמירה ושער. בחפירות נמצאו כלי חרס שאופינים לשבטים הסלאבים באיזור. בראש התל נמצאו שרידי בית אחוזה מהמאה ה19 ובהם יסודות של טחנת רוח.
מה עושה טחנת רוח הולנדית בפולין ?
לך מילוסלב, יזם המקום והרוח החיה בהקמתו, מספר לנו שטחנות רוח היו נפוצות באיזור במאות ה18 וה19 ואפילו המשיכו לפעול גם במאה ה20, אך פעילותן הופסקה בהדרגה בתקופת הקומוניזם. טחנות רוח מדגם הולנדי נחשבו לטובות במיוחד כי הן איפשרו להתאים את הכנפיים לכיוון הרוח. טחנת הרוח הזו היא מ 1949 והיא פעלה עד שנות ה70. היא הובאה לפארק והוצבה על יסודות קודמתה שנמצאו בחפירה הארכיאולוגית. תחנות רוח רבות כבר ראיתי בחיי, אבל בפעם הראשונה אני מבקרת בתוך אחת. מרתק לראות איך מערכת של גלגלי שיניים, קורות , מוטות ורצועות רתמה כבר לפני מאוד שנים את אנרגית הרוח לתועלת האדם.
אני עוצמת עיניים ומדמיינת לעצמי את טחנת הקמח בפעולתה. שקי חיטה נפרקים מעגלות, חמורים וכתפי אנשים ומוכנסים למבנה דרך הפתח המיועד לכך. גרגרי החיטה הזהובים נשפכים מהשק אל מיכל גדול מעץ ובקציהו משפך, דרכו מתגלגלים הגרגרים אל האובניים ונטחנים עד דק לקמח. אבק קמח דק עולה ומתפזר בחלל התחנה ומכסה את הטוחנים, את השקים ואת החלקים החשופים של המכונות. האם הם מצטברים לשכבות עבות עם הזמן ? או שמא מנוקים בכל יום כדי למנוע קילקולים? האם הטוחנים צועקים הוראות ? קריאותיהן מתגברות על נערות החמורים ופטפטת הקהל הממתין בחוץ? או שמא העבודה נעשית בשקט, שהרי הטוחנים מיומנים בעבודתם ופיתחו סימביוזת אדם ומכונה?
סודות האריגה
ליד נול עץ בן 100 שנה יושבת ברנרדה רוש,ילידת קוריצ'ין, אחת הננשים הבודדות היודעות את מלאכת האריגה הדו-צדדית ואת השימוש בנול המיוחד. בשיטה זו משתמשים בשני צבעים בלבד. צורת האריגה היא יחודית בכך שהשטיח הנוצר יפה וצבעוני משני צדדיו. בעבר מלאכת האריגה היתה נפוצה בכפרים, אבל בעקבות שינויי אורחות החיים במאה הקודמת נשים הפסיקו לארוג והמלאכה נשתכחה כמעט לחלוטין. ברנרדה למדה את מלאכת האריגה מאמה, והורישה את הידע גם לביתה. במסגרת פרויקט של המוזיאון האתנוגרפי בוורשה העבירה ברנרדה קורס לנשים נוספות, כך היא מקווה שהמלאכה הזאת לא תעלם מהעולם.
ברנרדה וביתה אורגות שטיחים מחוטי צמר בצבעים שונים. הן יוצרות שטיחים מודרניים בטכניקה מסורתית. ברנרדה מספרת שהשטיחים האלה פופולריים מאוד אצל תיירים יפניים. למה ? היא לא יודעת להסביר. סדנת האריגה של ברנדה היא בפארק ואפשר לקראות אותה אורגת בכל יום.
פארק תרבות – מידע שימושי
הפארק ממוקם כ40 ק"מ צפונית לביאליסטוק. הוא נקודת עצירה מענינת בנסיעה בין דרום פודלסיה לצפונה.ברחבי הפארק ישנם שלטי הסבר באנגלית וברוסית המספרים על המקום, ועל המוצגים השונים. בחסות הפארק מתקיימים אירועים, סדנאות ופסטיבלים וכדאי להתעניין באתר או לפנות במייל.
חוות התבלינים של מר אנג'רליק
כשאנחנו מגיעים לחוות התבלינים של מר אנג'רליק, אני מרגישה שנכנסתי לכפר מהמאה הקודמת. בפתחת בית מעץ עם חלונות מעוטרים יושבות ארבע נשים בסינרים ומטפחות ראש. הן יושבות על שרפרפי עץ, מפטפטות וקולפות ירקות . בצידה השני של החצר מתרוצצות תרנגולות ומלוות בקירקוריהן את קריאותיו של הגבר שלהן, העומד גאה על עגלת עץ עמוסה חציר. דרך פתח האסם ניתן להבחין בשני ילדים הקופצים על ערימת קש, צחוקם המתגלגל מצטרף לקקפוניה הנעימה של הקולות.
מר אנג'רליק מתעכב מעט. הוא נמצא בשדה, מפקח על הצוות שלו שעסוק בשתילת גידולים בשדה. "סוף סוף ירד הגשם, והקרקע טובה לשתילה" הוא מתנצל, ומזדרז לקחת אותנו לסיור בממלכה שהוא בנה במו ידיו: גן בוטני, גינת תבלינים, מסעדה, חדרי אירוח, ספא ואפילו גן שעשועים מקסים לילדים.
"כשהייתי ילד, אהבתי להתרוצץ כאן ביערות" מספר מר אנג'ליק, כשאני שואלת אותו איך הכל התחיל. "על צמחי הבר ועל השימושים שלהם בבישול וברפואה למדתי מסבא וסבתא שלי". איש גדול ומוצק הוא, כפות ידיו גדולות וחמות ולחיצת ידו איתנה. שערו בהיר, עיניו תכולות ועירניות ופניו סמוקים מהרוח והשמש. איש של טבע ואדמה. החווה התחילה כעסק קטן של מכירת עשבי מרפא ותבלין שאסף ביערות ובשדות. פעם בשבוע הוא היה מעמיס שני תרמילים גדולים בעשבי תיבול ונוסע אל וורשה ומוכר אותן לבתי טבע ובתי מרקחת. משחסך מספיק כסף רכש אדמה, והחל לשתול בה צמחי מרפא, תבלינים וורדים. עם השנים הוסיף לחווה שלו נחלות נוספות וכיום הוא נדרש ל -25 טרקטורים לעיבודה.
את השטח הגדול ביותר תופסים מטעי הוורדים שלו. מרבים שיחי הורדים שלו הם ורדים מסוג רוזה מרגוזה. מהפירות מפיקים תה ומהזרעים מפיקים שמן אתרי. בלב שדה הורדים ממוקם בית עץ קטן ולבן. זהו בית הקפה שבו אפשר לשתות תה ורדים, להמתיק אותו בסוכר ורדים וללקק גלידת…ורדים.
בנוסף לצמחים וטבע, מתעניין מר אנגרליק גם בהיסטוריה של המקום. הוא החל לאסוף ולעביר לשטח החווה שלו מבניי עץ היסטוריים ולשפץ אותם. כל בשטח החווה שלו ישנה כנסיה, מבני חווה, ואפילו מבנה של מזקקה מחתרתרית לוודקה. הגיק כל כך נרעש מהמחשבה על לזקק וודקה במרתף הבית, שאינו מבחין בחלקה גדולה ומטופחת שבה מלבלבים שיחי המריחואנה. לא רחוק משם בפינה צדדים ממוקמים צמחים רעילים. הם נמצאים בגינתו כי מפיקים מהם תרופות למחלות.
חוות תבלינים – מידע שימושי
גינת התבלינים פתוחה לביקורי יום ולשהות של מספר ימים. אנחנו בילינו במקום חצי יום, הסיור בגינה עצמה עם הסיפורים ששמענו היה מעניין מאוד. עם ילדים צעירים אפשר לבלות גם יום שלם.
- אפשר לבקר באופן עצמאי בכל שטחי הגינה, באגם הקטן, במבני העץ ובבית הקפה ובמסעדה (שיש בה אוכל כפרי טעים מאוד). אם מעונינים בהדרכה, כדאי לתאם מראש באנגלית.
- בשטח ישנו משק חי קטן , אסם שהפך לגן משחקים, גן שעשועים הבנוי מבולי עץ
- ספא ומסג'ים – יש להזמין מראש
- סדנאות פיסול, סדנאות שיקויים – כדאי לברר מראש על הדרכה באנגלית
- ישנם מגוון חדרים ובקתות ללינה.
למידע נוסף באתר חוות התבלינים
שמורות טבע בפודלסיה – רעיונות לנופש פעיל
שמו של חבל הארץ נגזר מהטבע שבו – היערות. פודלסיה ( Podlasie ) מורכבת מצירוף של שתי מילים בפולנית pod, שפירושה "מתחת", ו-les, שמשמעה "יער". בעבר היערות כיסו את כל האיזור. כיום היערות הגדולים מרוכזים בעיקר בחלק המזרחי, הגובל בבלרוס. מרבית שטחה של כיום הוא איזורים כפריים וחקלאיים.
פודלסיה היא ברובה מישורית ויש בה גבעות קטנות, אגמים, נחלים ונהרות. יש בה מגוון בע"ח מוגנים בפארקים ובשמורות שלה ובראשם הביזון האירופאי.
במסגרת הטיול שלנו בפודלסיה ביקרנו בשני פארקים לאומיים. כיוון שמבחר האפשרויות לפעילויות בעת חופשה משפחתית בכל אחד מהם הוא גדול, אקדיש פוסט מפורט לכל אחד מהם בהמשך.
הפארק הלאומי ויער ביאלוביז'ה נמצא בדרום חבל פודלסיה ומרוחק כשעה נסיעה מביאליסטוק. לצד עצים עתיקים, ציפורים, איילים וחיות יער אחרות, מתגאה האיזור בעדר ביזונים אירופאיים גדול. הגיק, שבדרך כלל שונא טבע, אהב מאוד את המקום. עם חזרתינו הוא ערך סרטון על הביקור ביער.
כתבנו גם פוסט מפורט על הביקור ביער ואטרקציות למשפחה
איזורי הטבע סביב לעיר אוגוסטוב הם איזור נופש פופולרי כבר שנים רבות. העיר ממוקמת סמוך ליער ויגרי הגדול ובתיה יושבים על גדותיו של אגם. ממנה אפשר לצאת לטיולי שייט. תעלת אגוסטוב, שנחפרה במאה ה19 כדי לעקוף תשלום מיסי מכס גבוהים , מהווה היום מוקד משיכה תיירותי. אפשר לשוט לאורכה בקייקים או בסירות קטנות או לנסע במסלולי אופניים. אנחנו יצאנו לטיול קייקים לאורך נהר הנצ'ה ותעלת אוגוסטוב. לקריאת סיפור טיול הקייקים וטיפים לטיול קייקים
הפרויקט התיירותי של תעלת אוגוסטוב חוצה גבולות, ומאפשר ביקור גם בבלארוס השכנה. יצאנו לגיחה קצרה ומפתיעה בבלארוס וחזרנו עם טעם של עוד.
למידע נוסף על הפארקים הלאומיים בפודולסיה.
חופשה משפחתית בפודלסיה – הפרטים הטכנים
מתי לבוא ?
היערות והאגמים בוודאי יפים בכל עונה, אבל הקיץ הוא הזמן הטוב ביותר עבור חופשה משפחתית בפודלסיה. בקיץ כל האטרקציות למשפחות פועלות, ישנם אירועים ופסטיבלים ומוצעות פעילויות מענינות. למיש מעוניין לצפות בטבע בבעלי החייםה גדולים, הזמן הטוב ביותר הוא דווקא החורף. הקיץ הוא קריר. הטמפרטורה הממוצעת היא 18 מעלות, ובהחלט יתכן גשם. הביאו מעילים דקים ומטריות!
איך מגיעים ?
בפודלסיה אין שדה תעופה אבל אפשר להגיע אליה מוורשה או מלובלין. אנחנו שילבנו את הטיול בפודלסיה עם שלושה ימים של טיול עירוני בוורשה. הגענו ברכבת מהירה מוורשה לביאליסטוק .אורך הנסיעה שעתיים ורבע. לאוגוסטוב אין רכבת ישירה, יש להחליף בביאליסטוק. אורך הנסיעה ברכב מוורשה לאוגוסטוב היא כשלוש שעות.
כמה זמן ?
"אמא, זאת לא חופשה, זאת עבודה קשה" כך סיכם הגיק את ארבעת הימים שבילינו בפודלסיה. הגיק צודק, אבל ככה זה סיורי בלוגרים. הימים שלנו היו עמוסים באתרים, נסיעות וחוויות. לכל מקום שהגענו, הרגשתי שהיינו יכולים להשאר בו עוד יום יומיים. הייתי ממליצה להקדיש לאיזור לפחות שבוע, ולהתמקד בלא יותר משני מקומות לינה.
מה אוכלים בפודלסיה?
אהבנו מאוד את האוכל בפודלסיה: אוכל פולני עם ניחוחות מהמטבח הרוסי. לצד הפירוגי הפולניים (או שאולי כאן הם כבר נקראיים וריניקי?), אפשר היה למצוא פירושקי – כיסונים ממולאים בבשר, כרוב וביצה או תפוחי אדמה מטוגנים או אפויים.
את מרק הז'ורק החליף הרסולניק – אף הוא מרק לבן וחמצמץ.
ולקינוח או לארוחת בוקר אפשר לאכול סירניקי (לביבת גבינה) ובליני (בלינצ'ס ממולאים בגבינה).
בפודלסיה ישנם מאכלים יחודיים לאיזור. כך למשל גבינת קוריצ'ין, המיוצרת במחלבות קטנות. הגבינה מזכירה במרקמה גבינה צפתית. ניתן לאכול אותה צעירה ורכה או בשלה וקשה. עוד על מאכלים יחודיים לאיזור פודלסיה
אם ילדיכם אינם חובבים מזון מזרח אירופאי אל דאגה : המבורגרים, פיצות ושניצלים עם תפוחי אדמה, ציפס ואפילו סלטי ירקות אפשר למצוא במסעדות רבות. השווקים והסופרים מלאים בירקות ופירות, פירות יער, לחמים טובים, גבינות נקניקים ובשר.
חופשה משפחתית בפודלסיה – לינה
מקומומת הלינה מגוונים החל מצימר ועד מלונות ספא מפנקים. בטיול שלנו ישנו בכמה מקומות עם אופי, שמתאימים למשפחות.
ביאליסטוק : מלון אספרנטו
המלון ממוקם במרכז העיר במרחק הליכה מהמדרחוב, בית האופרה וארמון ברניצקי. קיבלנו חדר מרווח עם מרפסת בקומה העליונה וממנו תצפית נפלאה אל מגדלי הכנסיה. ארוחת הבוקר במלון טובה, וכוללת מבחר טוב של ירקות, פירות, מאפים, ומנות חמות. הבליני והסירניקי – הטעימים עשו לי את זה! מלון מומלץ מאוד. להזמנת חדר במלון אספרנטו
צימר בטבע של אוגוסטוב
ישנו שני לילות בצימר שקט ונעים המרוחק מאוגוסטוב כ10 דקות נסיעה. הצימר קרוב ליער וממנו אפשר לצאת למסלולי הליכה ואופניים אל האגם. ממליצה מאוד להצמין ארוחת ערב או ארוחת ערב אצל בעלת הבית. מלבד אוכל טעים תזכו להכיר אשת שיחה מרתקת. להזמנת צימר דרך בוקינג
בית כפרי בבילוב'זה
הכפר בילוב'זה ממוקם קרוב לפארק הלאומי, וככזה מהווה מקור בלתי נדלה למקומות לינה. אנחנו ישנו בבית עץ עם חלונות מעוטרים בלב הכפר. הדירה שלנו היתה מעוצבת בטעם טוב של פעם, מרווחת ומפנקת. את הארוחת הבוקר והערב אכלנו במסעדה המצויינת של המקום. להזמנת חדר דרך בוקינג .
חופשה משפחתית בפודלסיה -מפת אתרים
רעיונות נוספים לחופשה משפחתית בפולין
שילבנו בטיול אחד את קרקוב לטובת התרבות עם זקופנה לטובת סקי וקיבלנו חופשת חורף משפחתית בפולין.
עיר נהדרת לחוות בה אוירת חג מולד עם ילדים היא וורוצלב.
נראית חופשה נהדרת. מלאה באתרי עניין,טבע, היסטוריה ובעיקר שקט ונחת כפרית ארופאית. רושמת לי להזדמנות שתגיע. פוסט מרתק.
תודה רבה עינת. זהו בהחלט איזור שמחכה שיגלו אותו.
ינינה, הפוסט שלך שופע מידע, חשפת יעד מסקרן. במיוחד אהבתי את בית האופרה עם הגן ואת חוות התבלינים. איזה כיף לגלות מקומות חדשים. תודה.
תודה יפעת. אני חייבת להודות שחוות התבלינים לא נראתה מענינת כשראיתי אותה על הניר בתוכנית. אפילו הגיק הציב אותה גבוה ברשימת ההנאות שלו.
חופשה כיפית ומגוונת ונראה שגם נגישה ופשוטה בתחבורה ציבורית. שמחה להכיר את האפשרות הזאת של חבל פודלסיה.
תודה זיוה. היתרון של תחבורה ציבורית היא שהיא מעודדת חופשה נינוחה. בפודלסיה יש כל כל הרבה מה לראות שגם אם לא כל המקומות שהייתי בהם נוחים לתחבורה ציבורית יש מספיק אחרים שכן .
ממש מרתק. אמנם לא מתכננת ליזור לפולין בקרוב, אבל מודה שעשית לי חשק ולמדתי המון
תודה רבה מיכל
נשמע כמו אזור נהדר! תמיד אוהבת לגלות מקומות פחות מוכרים
תודה סהר. גם אני!
תודה ינינה, כתבה מעולה ומצולמת. זהו האיזור ממנו באה משפחתי והיה קשה למצוא מידע.
תודה רבה קובי. אני חוששת שהרבה לא נותר מהחיים היהודיים השוקקים שהיו שם. מרבית היהודים עזבו או נרצחו בשואה והבנינים והמוסדות – קשה למצוא מידע מה היה מה. טיקוצין היא העיירה שנבחרה לשימור ובה בית הכנסת ממש מרהיב.
פינגבק:ביאלוביז'ה, פולין - כשהצאר ומלך היער נפגשים - אפקים מטיילים