ביאלוביז'ה? ביילוביז'ה? ביאלוביזה? אני מתלבטת איך לכתוב את שם היער היפהפה ואפוף הסודות, שבו ביקרנו במסגרת הטיול שלנו במזרח פולין כאורחי לשכת התיירות המקומית והמכון הפולני. השם בפולנית Białowieża קשה גם לביטוי : את ה-L עם המקף האלכסוני מבטאים בדומה לאות האנגלית W ואת ה-Z עם הנקודה מעל מבטאים כז'. לאחר מספר נסיונות שוברי שיניים אני מוותרת ובוחרת בכתיב הפשוט ביאלוביז'ה. אוכל לספר גם שפירוש השם הוא "מגדל לבן" והאיזור נקרא כך בעקבות בקתת ציד לבנה שבנה בעבר אחד המלכים באיזור. נו, טוב. משהסדרנו את הנושא הלשוני, אפשר להתחיל לספר את סיפורי היער, לדבר על ההיסטוריה שלו ולהמליץ על אטרקציות ונקודות עניין לחופשה משפחתית מוצלחת באיזור.
יער ביאלוביז'ה – אחרון היערות הקדמוניים
בליבו של יער ביאלוביז'ה נמצא יער בתולי, שהוא השריד האחרון של היער שכיסה את המישור האירופאי הגדול בין הרי הפירנאים לבין הרי אורל. היער היה ביתם של מיני יונקים, שנעלמו מעל פני אירופה ובהם הביזון האירופאי. רובו של יער ביאלוביז'ה כיום נמצא בבלארוס ובפולין מצויה רק עשירית משטחו, כ 100 קמ"ר. שטח היער מוגן ברמות שונות: אתר מורשת עולמית, שמורה ביוספרית, פארק לאומי ואיזורים מוגנים.
את המפגש הראשון שלנו עם היער אנחנו עושים בחברתו של לוקאס, רכז חינוך והדרכה ברשות היערות הפולנית. במשך מספר השעות שאנחנו מבלים איתו הוא מספר לנו על האתגרים העומדים כיום בניהול משאבי היערות באיזור. לוקאס מונה שניים: חיפושית הקליפה ומשפיענים פעילי סביבה מתלהבים יתר על המידה.
חיפושית הקליפה היא חיפושית קטנה באורך של כחצי סנטימטרים ומאיימת על קיומם של יערות באירופה. נחיל קטן של חיפושיות מסוגל להשמיד עץ בוגר המתנשא לגובה של מספר מטרים במשך חודש-חודשיים. החיפושית נכנסת ברווח שבין קליפת העץ לחומר הרך שמתחתיו, ניזונה ממנו, חופרת מחילות ומטילה בה את הביצים שלה. הזחלים הבוקעים מהביצים, ניזונים מהעץ, ומעכלים אותו מבפנים. בסופו של דבר העץ מת ומתמוטט.
"החיפושיות האלה היו חלק מהאקולוגיה של היער מאז ומעולם" מסביר לי לוקאס כשאני מתענינת מהיכן הם באו. יש להן אפילו תפקיד חשוב. הן מזרזות את מותן של עצים חולים וזקנים. העצים הנופלים פותחים קרחות יער המאפשרות לקרני השמש לחדור ולעתים צעירים יותר לצמוח. העץ הנופל הופך להיות מזון ובית לחרקים, מצע לשרכים, פטריות ואיזוביות.
לעץ הבריא יש דרכים להלחם בחיפושיות האלה. השרף עוטף אותן ומונע מהן להתחפר בעץ. גם הקור מונע את ההתפשטות שלהן. אבל בשנים האחרונות עם עלית הטמפרטורות גם בחורף ותכיפות שנות בצורת האיזון הזה מופר.
"והמשפיענים?" אני מתענינת. "איך הם מזיקים?" אין קל מלצלם פקחים כורתים עצים ביערות, לתייג את המקום כשמורה, לעלות לאינסטגרם ולעורר התלהמות של דעת הקהל. לוקאס מסביר שניהול היערות בפולין לוקח בחשבון גם סיפוק של צרכי האדם ומאפשר כריתה של עצים ביערות. לא כל היערות נמצאים במעמד שווה, ויש כאלה שנשתלו בידי האדם ומיועדים לכריתה ולשתילה מחדש. לעיתים הכריתה בלתי נמנעת כדי למנוע הפצת מחלות. בסיור שלנו ביער אנחנו עוברים ליד חלקה שנטע בידי אדם – העתים עומדים בשורות ישרות כחיילים. וגם ליד איזורים שנגועים בחיפושית ולכן מסוכנים לטיול. שלט צהוב עם איור מבהיר זאת גם ללא דוברי פולנית.
הבוקר מזג האויר אפרפר ומטפטף. היער נראה אפלולי וטומן סוד מתחת לחופת העלים הרחבה המסתירה את מעט אור הבוקר. לוקאס לוקח אותנו במסלול הליכה למקום מיסתורי. האגדות מספרות שבלב היער היה מקום התכנסותם של שבטים סלאבים לטקסים דתיים. זה היה מקום שבו השאמאנים השתמשו באנרגיה של העצים והסלעים כדי לגרש את הרוע והרוחות הרעות מהשבט, והפנות אותו כנגד אויביהם. יש המאמינים ש"מקום הכוח" הזה הוא המקום, שאליו הגענו.
הקסם והאנרגיות החיוביות פועלות את פעולתן על מזג האויר וכשאנחנו מגיעים השמים מתבהרים מעלינו, ושמש חודרת מבעד לעלווה הירוקה. במקום באמת נראה מיוחד – העצים בסביבה צומחים בצורה מפתיעה. במקום גזע אחד, צומחים לעצים מספר גזעים מנקודה אחת, או שגזעיהם של עצים סמוכים משתרגים זה בזה.
מהאדמה מציצים סלעים. לוקאס מספר לנו שכשמיפו את הסלעים ראו שהם מסודרים בצורה מיוחדת . מתחת לפני האדמה מסודרים סלעים נוספים – קטנים יותר. איך הגיעו הסלעים לכאן ? האם הסלבים הקדמונים מיקמו אותם ? אוש אולי אלה הם אבנים תועות מעידן הקרח האחרון כמו שראינו בבעבר בטיולים שלנו בליטא ואסטוניה? איש אינו יודע. יש המאמינים שבמקום יש קרינה חיובית מיוחדת המועברת לגוף בעזרת תנודות, ושהות במקומות כאלה מחדשת את אנרגיות הגוף, משחררת ממטחים, מאפשרת לחשוב בבהירות. אולי מכיוון שאני ספקנית מיסודי, ואולי מכיוון שזמנינו דחק ולא שהינו מספיק זמן במקום – לא חשתי באנרגיות מיוחדות. מכל מקום זהו מסלול יפה ומומלץ לטיול ביער.
האיזור המוגן ביותר והקדום ביותר של היער נמצא מאחורי שער עץ גדול. זהו לב היער, האיזור שבו יד אדם לא נגעה, לא כרתה ולא שתלה. כבר בירידה לשביל הקטן ניכרת קדמוניות היער. העצים כאן גבוהים,עבי גזע ונישאים אל על. האדמה והאויר לחים מעט. באפינו עולה ריח של יער: תערובת נעימה של עץ ורקבובית. על פני האדמה עשבים לרוב. שרכים צומחים מתוך גזעים נפולים. חזזיות וטחבים מכסות אבנים, גזעים ואפילו פטריות. נקר סקרן מפסיק את ניקוריו כשאנחנו עוברים מתחת לעץ שלו, אנחנו עוקבים במבטינו אחרי ניתוריו בין ענפי העץ הגבוהים.
לאיזור הזה של הפארק אפשר להכנס אך ורק בליווי מדריך מוסמך, אבל זה שווה. זהו ללא ספק האיזור היפה ביותר ביער.
יער ביאלוביז'ה – מידע נוסף
אתר אגודת ניהול מסלולי התיור – לקבלת מידע, מפות והתקשרות עם מדריכים.
רעיונות למסלולי הליכה ורכיבה על אופניים באיזור
מאמר מעניין על מחלוקות בניהול המלחמה בחפושית הקליפה ביער ביאלוביז'ה
10 עובדות מענינות על ניהול יער ביאלוביז'ה
לאכול עם הצאר – הניחוח הרוסי של ביאלוביז'ה
לא בכדי היער נשמר מכריתה. במשך מאות שנים היה יער ביאלוביז'ה מקום בעל חשיבות מיוחדת למלכים הפולניים והליטאים שהשתמשו בו כאתר מועדף לציד, ושמרו על היער וסביבתו לטובת איזור המחיה של הביזונים. נאסר לכרות עצים ביער וציד ללא היתר נחשב לעבירה שדינה מוות. ב 1409 המלך הפולני יגילו ערך ביער ציד המוני כדי לארגן אספקת בשר לקראתקרב גרונוולד בו הביסו הפולנים והליטאים את הטוייטונים הפולשים.
המלכים אומנם הגנו על היער מכריתה, אבל על בעלי החיים לא חסו: מסעות ציד למטרות שעשוע, חיסול הדובים והזאבים כדי לשמור על הביזונים והאיילים לטובת ציד. לאחר חלוקת פולין בסוף המאה ה18 סיפחה רוסיה את היער לשטחה. את הנזק הגדול ביותר ליער ולבעלי החיים שבו אפשר לרשום לגנותה של יקטרינה, שהורתה לכרות כרבע משטחו והרשתה לטבוח בבעלי החיים בשטחו כדי לטובת פוחלצים נאים. הצאר אלכסנדר השלישי הפך את היער לאחוזה הפרטית שלו. לנוחיות שהייתו החליט לבנות בו ארמון קיץ בן 120 חדרים, שבנייתו נמשכה 5 שנים. על מנת להקל על ההגעה של הצאר ופמלייתו נבנתה תחנת רכבת בכפר המרוחק כ20 ק"מ . את המרחק הנותר בין הכפר לארמון היה צורך לעשות בכרכרות. לכבוד חנוכת הארמון ארגן הצאר ציד המוני ביער.
בנו, הצאר ניקולאי השני, החליט ללבנות תחנת רכבת קרובה יותר לארמון. תחנת הרכבת עם פביליון מעוטר מעץ לבן נבנתה במטרה לשרת את הגעתם של הצאר, משפחתו ואורחים חשובים. את מבנה התחנה המשוחזר אפשר לראות לראות כיום בכפר, והוא משמש כמוזיאון לילדים.
ב1903 נבנתה בביאלוביז'ה תחנה תחנה פשוטה למעבר סחורות ונקראה ביאלוביז'ה טאבארובה. לצד התחנה נבנה קומפלקס שלם של מבנים כמו מגדל מים, שתפקידו היה לספק מים לקטרי הקיטור, מחסן סחורות גדול, ושלושה בתי מגורים לצוות התחנה. התחנה הפכה להיות פופולרית כשחוברה לקו הרכבת לוורשה, ושמשה למעבר נוסעים ולסחורות.
אל סיפור גורלן של הארמון ותחנות הרכבת אנו עוד נשוב אבל תחילה בואו נצא לטיול קטן בכפר. ביאלוביז'ה של היום מאגד בתוכו מספר כפרים שהיו בעבר. תושבי הכפרים היו אמונים על טיפול ושמירת היער כמעט מהוסדן. כיום רבים מתושביו עוסקים בחינוך והדרכה ביער. רבים מבתי הכפר בנויים מעץ וחלונותיהם מעוטרים בתחרת עץ, הנפוצה כל כך בכפרים הרוסים. נאליצ'ניקי הם נקראים ברוסית. למסגרות העץ המעוטרות יש שימוש פרקטי למטרות בידוד, תפקית לרפד את הרווחים בין הקירות לבין החלונות. בתקופה הפאגאנית, האמינו שהעיטורים מגינים על הבית ומונעים כניסה של רוחות רעות.
הצאר ניקולאי הספיק לבלות בארמונו רק 5 קייצים עד לפרוץ מלחמת העולם השניה וסיום שילטונו. ב1915 הרוסים נאלצו לסגת מיער ביאלוביז'ה. בתום המלחמה כשקבלה פולין עצמאות הפך היער והארמון לרכוש המדינה ובשמורת הטבע החל נסיון לשקם את אוכלוסית הביזונים. מלחמת העולם השניה לא היטיבה עם האיזור. ב1944 ארמונו של הצאר הוצת על ידי גדוד הונגרי של הצבא הנאצי בעת נסיגתו. שרידי הארמון נהרסו כליל ב1960 בעת המשטר הקומוניסטי מסיבות אידיאולוגיות. תחנת הסחורות המשיכה לשרת עד 1994 ואז הוכרז הקו כלא ריוחי והופסק. ב2003 נקנתה התחנה והפכה לבית הארחה ולמסעדה. ושם באוירה רוסית, תחת תמונותיהם של הצאר ומשפחתו אנחנו סועדים את ליבנו.
זו המסעדה הטבה ביותר שבה אכלנו בעת השהות שלנו בפולין. תפריט המסעדה מבוסס על מצרכים מקומיים וכולל בשר ציד. אנחנו מסתפקים במנת חזה אווז ומגוון מנות פתיחה מצוינות : מרק העגבניות המצויין מוגש עם לחם רוסי וחמאה, חביתיות הכוסמת המצויינות מוגשות עם רוטב סלק ושמנת חמוצה ומלווה בפורל מעושן וקצוץ. חזה האווז מגיע על מצע מחית תפוחים ו "פופקורן" רק שבמקום תירס השתמש השף היצירתי בכוסמת.
למרות הזמן הדוחק הגיק ואני לא מוותרים על מנות הקינוחים : גלידת חלבה ופבלובה. חבל שלא יכולתם לראות את חיוכו שבע הרצון של הגיק , כחיוך של חתול שבלע את כל השמנת. שתי המנות היו טובות אבל הפבלובה היתהפשוט מצויינת.
רגע לפני שאנחנו עוזבים את המסעדה קורא לי המלצר הראשי כממתיק סוד. תראי, הוא מסב את תשומת ליבי לתמונת שחור לבן התלויה על הקיר. בתמונה עומדים הצאר ופמליתו על רקע הכנסיה לפביליון התחנה. שני העמודים בכניסה מעוטרים במגני דוד. אמנם בביאלוביז'ה היתה קהילה יהודית, ובעלי מלאכה יהודיים עסקו בבניין ארמונו של הצאר ותחנת הרכבת. אבל המאר ניקולאי ואביו לא נטו חסד ליהודים. אז מדוע הוצבו מגיני הדוד על הכניסה לתחנה ? זאת לא ידע לספר לי המלצר. לצאר וליער הקדמוני – הפתרונים.
למידע נוסף על הקהילה היהודית בביאלוביז'ה
אחוזת הצאר – מידע נוסף
לתפריט ומידע על המסעדה ובית הארחה.
שטח האחוזה של הצאר, הגנים והמבנים ששרדו נמצאים היום בשטח הפארק הלאומי ביאלוביז'ה.ההשטח האחוזה נמצא מלון ומוזיאון לטבע ויש בו מספר מסלולי הליכה. הגישה לפארק דרך גשר עץ מעל אגם מלאכותי יפה. הגישה אליו מתוך הכפר בילוביז'ה. מדיע מעניין על אחוזת הצאר בפולנית. ועל האחוזה ברוסית. גוגל עושה עבודת תרגום טובה.
הביזון האירופאי – מלך יער ביאלוביז'ה.
הביזון האירופאי, שבזכות היותו מטרת הציד ורכושם של המלכים נשמר היער הקדמוני, כמעט נכחד מהעולם בתחילת המאה הקודמת. לפני 2,000 שנה חי הביזון האירופי במרבית אזורי אירופה – מבריטניה במערב ועד לסיביר במזרח, מספרד בדרום ועד לשוודיה בצפון. ברוב מערב אירופה הביזון האירופי נכחד במאה ה-11 לספירה. בארדנים הוא נכחד רק במאה ה-14 ובטרנסילבניה שרד עד שלהי המאה ה-18. לפני מלחמת העולם השניה העדר מנה כ700 פריטים, אבל הם ניצודו או נטבחו במהלך המלחמה. הביזון החופשי האחרון מת ב1919, ונשארו רק פרטים בודדים בגני חיות מסביב לעולם. בתחילת שנות הערים של המאה הקודמת הוחלט לנסות ולהשיב את הביזונים לטבע ולשם כך הוקמה שמורה מגודרת אליה הובאו שלושה פריטים ראשונים לרביה: זכר אחד ושתי נקבות. הנסיון הצליח, וכיום העדר בצד הפולני מונה כ400 פריטים, מרביתם חיים חופשי. בצד הבלארוסי ישנם עוד כ150 פריטים אבל הם ביזונים מעורבים, ולכן נשמרת הפרדה בין שני ההעדרים.
אני תוהה האם הביזון האירופאי הוא ההשראה לסיפור היפה והחיה? הביזון חיה גדולה ומפחידה למראה, שיכולה להגיע עד משקל של 1000 ק"ג ולגבוה של 2 מטר, היא ביישנית וחשדנית. לא פשוט לפגוש את העדרים ביער, בוודאי שלא בקיץ כשקל להסתתר בין הצמחיה הירוקה הגבוה. הזמן הטוב ביותר לראות ביזון בטבע זה בחורף, בתחנות ההאכלה של הביזונים.
אבל אם כבר הגענו עד פודלסיה בקיץ, האם אפשר לחזור הביתה מבלי לראות ביזון ? כדי לצפות במלך היער נסענו לצפות בביזונים ובעוד בעלי חיים בשמורת התצוגה. המפגש עם החיה המסתורית הזו עורר בי רצון לצפות בה בטבע. בשיל כך אני מוכנה לחזור לפודלסיה, אפילו בחורף.
ביאלוביז'ה עם ילדים
ביאלוביזה היא איזור נופש מעניין לבלות בו עם ילדים בכל הגילאים. אנחנו שהינו במקום רק יום אחד, אבל כדאי להקצות לו יומיים -שלושה. בפרק זמן כזה אפשר לשלב בו בנינוחות לפחות מסלול הליכה או רכיבה על אופניים , ביקור וצפיה בבעלי חיים, ופעילות אקטיביות כגון פארק מים .
שמורת התצוגה של הביזונים
שמורת התצוגה מנוהלת על ידי רשות הפארקים הלאומיים ומטרתה לאפשר לקהל הכרות עם בעלי החיים ביער ושמירת גרעין רביה. הביקור באתר מתחילב מרכז מבקרים אינטרקטיבי שבו ניתן ללמוד בעזרת משחקים על הביזון האירופאי.
בעלי החיים נמצאים בטבע באיזורים מגודרים ומרווחים ומאפשרים למבקרים לצפות בהם. מעניין במיוחד לראות אותם בשעת האכלה. כך צפינו מלבד בעדר קטן של ביזונים גם באיילים, חזירי בר, חתולי בר, זאבים ועופות דורסים. כל ההסברים מופיעים גם באנגלית. מומלץ מאוד!
בפארק הלאומי ישנו מוזיאון טבע ויער, המאפשר הכרות עם בעלי החיים וצמחיה באיזור. לצערינו לא היה לנו זמן לבקר גם בו.
בכוח הידיים – טיול על פסי הרכבת
תחנות הרכבת שלהוקמו על ידי הצאר הושבתו אבל עדיין אפשר לצאת לנסיעה על פסי הרכבת בקרוניות הממונעות בכוח הידיים. קרונית כזאת מתאימה למשפחה , ובאופן מפתיע עבודת הידיים לא קשה או מעייפת מדי. אנחנו עשינו את המסלול הקצר של 30 דקות ובו נסענו לאורך נוף של שדות וכפרים.
למידע נוסף על מסלולים, ועל סיורים פרטיים כולל טיול בן יומיים .
אטרקציות נוספות באיזור ביאלוביז'ה
במסגרת השהות הקצרה שלנו בביאלוביז'ה הספקנו רק מעט ממה שיש לאיזור להציע. ברשימת האטרקציות המענינות הנוספות שלי מופיעות
שיט בקאטאמרן או חתירה בקייקים לאורך נהר נרבקה.
פארק מים נחמד נהמצא כעשרים דקות נסיעה מביילוביז'ה .
למידע נוסף על אטרקציות באיזור שלא הספקנו להגיע אליהם .
ביאלוביז'ה – לינה ואוכל
הכפר ביאלוביז'ה הממוקם סמוך לפארק הלאומי וליער מציע מגוון גדול של אפשרויות לינה. לא אחטא לאמת אם אומר שכמעט בכל בית עם חלונות מעוטרים ישנם חדרים להשכרה או מסעדונת. ישנם גם מלונות, בתי הארחה ואפילו מלונות ספא. אנחנו ישנו בבית הארחה קטן ונעים הצמוד למסעדה. המסעדה ובית הארחה ממלצים מאוד, ועליהם כתבתי בהמשך בפירוט.
מידע על המלונות ועל בתי הארחה וחדרים בבתי חווה.
מידע על המסעדות ובתי האוכל בעיירה.
סטוצ'ק 1921 – בית הארחה ומסעדה
את ארוחת הערב שלנו אכלנו במסעדה הסמוכה לבית ההארחה שבו התגוררנו. המסעדה מעוצבת בסגנון מזרח אירופאי קלאסי : שולחנות עם מפות פרחוניות, רהיטי עץ כבדים, כורסאות וכסאות נוחים.
התפריט כולל אוכל מזרח אירופאי מעודן ומגיע במנות מעוצבות. המנות משתנות עם העונות כדי להשתמש במרכיבים הטריים באיזור. אני נהניתי מאוד ממנת הכרוב הממולא, והגיק בחר במנת בשר מצויינת. הקינוח – עוגת קרמל בשכבות היתה במתיקות מעודנת והלכה מצויין עם קפה, אע"פ שהמזרח אירופאים מעדיפים לשתות תה.
המנות במסעדה אינן גדולות ואינן יקרות וזו הזדמנות נהדרת לטעות מהמרקים או המנות הראשונות. לתפריט המלא – רשימת המנות נפתחת מMENU.
לינה וארוחת בוקר
בית ההארחה סטוצ'ק קטן ונעים וממוקם באחד מהרחובות השקטים של הכפר. הדירונת שלנו ממוקמת בבית עץ עם חלונות מעוטרים צבוע בצבעי פסטל. שני חדרים גדולים ומרווחים וחדר אמבטיה. החדרים מעוצבים בסגנון כפרי – רצפות עץ, שטיחונים, רהיטי עץ מעוטרים. בלב החדר הגדול עומדת אח רוסית – ואני מיד מצטערת שאנחנו לא בחורף. הדירה מתאימה לאירוח של משפחה בת 4-5 נפשות.
ארוחת הבוקר של המקום מפנקת במיוחד. מגוון סלטים, ירוקות פרוסים דק-דק מסודרים כמניפות,גבינות, נקניקים ובשרים קרים, לחמים טובים, ביצים וסירניקי – הבלינצ'ס הרוסיים.
טיולים במזרח פולין – פוסטים נוספים
הביקור ביער ביילוביז'ה היה חלק מהטיול שלנו בפודלסיה.
אפשר לשלב את הטיול במזרח פולין עם טיול בוורשה.
במסגרת פרוייקט תיירותי משותף עם בלארוס ניתן לעבור את הגבול ולבקר גם בחלק היער של בלארוס. אנחנו עברנו את לעבור לבלארוס באיזור תעלת אוגוסטוב . זו היתה חוויה !
הגיק ואני היינו אורחי לשכת התיירות של פודלסיה והמכון הפולני.
מאוד מעניין ינינה. מאיפה את אוספת את כל הידע הזה? מההסברים של המארחים? בכל מקרה החכמתי אז תודה
תודה עינת. מבחינתי על טיול הוא הזדמנות ללימוד של משהו חדש. מה שמספרים לי המקומיים זה קצה חוט שאני מושכת כשאני חוזרת הביתה. מכל מקום האיזור הזה הוא מרתק.
ביער כזה אפשר באמת לדמיין את מקורות הסיפורים של האחים גרים… נראה שנהנתים מאוד!
תודה רבה רבקה. אכן נהנינו מאוד.