טיול במועצה איזורית מנשה – תותים, נוסטלגיה ואומנות

מועצה איזורית מנשה מוקמת במקום טוב באמצע: בין חדרה לשמרון, צפונית לעמק חפק, ודרומית לעמקי הכרמל. בדרך כלל אני חולפת על פני ישובי מנשה מבלי לעצור.אני ממהרת דרך ואדי ערה להגיע אל הצפון. הוזמנתי ליום טיול במועצה איזורית מנשה. גיליתי נוף מוריק ואנשים שעושים טוב, אתרים מענינים ועסקים קטנים מיוחדים. על המפה, צורתה של מועצה איזורית מנשה לא מוגדרת. שולחת זרועות מחבקות אל בין המועצות השכנות. לא בכדי אני מכנה את הזרועות האלה מחבקות – המועצה חרתה על דיגלה לחבק ולהכיל את כל תושביה, לשלב בקהילה אנשים עם צרכים מיוחדים ולקיים שיתוף פעולה עם השכנים. אני מזמינה אתכם להצטרף אלי ליום טיול במועצה איזורית מנשה, ולגלות מועצה עם נשמה.

החיים תותים – התחלה מתוקה ליום טיול במועצה איזורית מנשה

כבר ממגרש החניה אני מריחה את הריח המתוק של התותים. הריח הוא הפתעה נעימה. במשך שנים רבות גרנו בשולי שדה תותים גדול. בעונה הרוח היתה נושאת אלינו ריח חריף של ריסוס. גם בשעות שהאויר עמד – יכולנו להריח את ארומת הריסוס שחדרה אפילו דרך חלונות הבית. ואילו כאן – ריח תותים, מתוק, טרי ואביבי. אנחנו מתמקמות סביב לאחד השולחנות בפינת בית הקפה. על השולחן נפרש לכבודינו כיבוד קל של מאפים, אבל מי צריך מאפים, כשולחן מוגשים סלסלות מלאות בפירות נחשקים? תותים, פטל ואוכמניות- כולם טריים פרי גידול רוח שתות.

אילן שמעוני, בעל המקום, גר במושב שדה יצחק במועצת מנשה הוא דור שלישי לחקלאים. כל חייו עסק בחקלאות- והצליח. את רוח שתות הוא הקים בעקבות משבר אישי, שגרם לו לבחון את אורח חייו. הוא רצה לעשות משהו עם משמעות, מעבר להצלחה כלכלית ופרנסה. החזון שלו היה לעסוק בחקלאות אקולוגית ונגישה.  בעיני רוחו ראה מקום שאליו יוכלו אנשים להכנס, לראות, להריח, לגעת ולשאול שאלות.

את חזון החקלאות האקולוגית שלא מזהמת את הסביבה, אך מאפשרת להוציא מהגידולים ומהאדמה את הטוב, הוא מישם בעזרת שיטת גידול שהוא פיתח שמשלבת פיתוחים טכנולוגים והדברה ביולוגית. "גלי קול, אור, בקרה, מצע מנותק, חיפושיות – יש כאן הכל" הוא צוחק ומספר בהתלהבות על שיטות הגידול, על המחקר. בצוות עובדיו מעסיק אילן שישה עובדים קבועים בעלי צרכים מיוחדים. הם מטפלים בחממות ובפינות הישיבה ותורמים רבות להצלחת המקום. "כל אחד יודע כאן את תפקידו. כולם עזורים לכולם" המקום מתפקד כמו אורגניזם" שואל אילן דימוי מעולם הדבורים, שמאביקות את גידוליו.

בעודנו משוחחים למקום מגיעה קבוצה של משפחות. הילדים מתרוצצים וסלסילות בידם, בוחרים תותים אדומים, אוכלים ומכבדים זה את זה. צהלות השמחה ממלאות את חללי החממה. מחשבה רבה הושקעה כדי לאפשר בילוי נוח ונעים בחממות. לצד חממות שבהם מגדלים את התותים סמוך לקרקע, הוקמו חממות שבהם התותים גדלים בקומות. כך שבזמן שהילדים יתרוצצו ויתכופפו, יוכלו גם סבא וסבתא לקטוף מבלי להתכופף.

רוח שתות – קטיף תותים וחקלאות תיירותית – מידע שימושי

• למי מתאים ? למשפחות עם ילדים, לחגיגות יומולדת, ולמי שרוצה לשדרג את ארוחת הבוקר שלו בתותים.
• מה עושים? קטיף תותים ואסנה עצמאי, סיור להכרות עם שיטות גידול ביולוגי, בית קפה ושולחנות לפיקניק משפחתי. אתם מזומנים להביא את הפיקניק שלכם ולשדרג אותו בקטיף התותים. אוכמניות ופטל לא ניתן לקטוף אך ניתן לרכוש במקום.
• איך מגיעים? רוח שתות ממוקם במגרש הכורכר בכניסה לקיבוץ גן שמואל. רוח שטות בוויז. הכניסה בהזמנה מראש וברכישת כרטיס.

חצר ראשונים בעין שמר – להרגיש כמו חלוצים, רק בלי היתושים

סיפורה של עין שמר מתחיל ב1913 בנקודת שמירה בפתחו המערבי של ואדי ערה, שהוקמה על ידי צעירים מארגון "השומר" אשר תשמש גם כתחנת ביניים בין יהודה ובין העמק והגליל. הםתיישבו בחירבת כרכור ההסטורית ממישור החוף לעמק יזרעאל.  עקב התנאים הקשים ,קדחת, מחסור במים וריחוק מכל מקום יישוב הם לא החזיקו מעמד, וכך גם לא קבוצות נוספות. אפילו בניית מבני מגורים משופרים וחצר האבן, שבה כיום ממוקם המוזיאון הפעיל, לא הועילה.בשנת 1927 הגיעו אנשי “השומר הצעיר” שהחזיקו מעמד למרות התנאים הקשים. מציאת באר מים וחיבורם לחשמל בתחילת שנות השלושים בהחלט שיפרו והקלו על המצב. שנת עליה זו נחשבת לשנת הווסדו של הקיבוץ שהלך והתפתח. כיום הוא מונה 400 חברים. לפני כ40 שנה שופצו המבנים הישנים והחצר האבן על בניניה הפכה למוזיאון שמטרתו להחיות את התקופה.

בשער חצר ראשונים אנחנו מתקבלים על ידי זיו ורקפת חברי הקיבוץ. הם לוקחים אותנו לסיור חוויתי בין בניני החצר ובשבילי ההיסטוריה. המבנה המרשים ביותר הוא מבנה האבן דו קומתי,  שנבנה על ידי גדוד העבודה בסגנון הנפוץ בפרובנס במאה ה19. בעוד שביומיום התגוררו החלותים בצריפים, בעת צרה יכלו להשתכן במבנה.

חדר האוכל כולל בתוכו פינת נוסטלגיה יפהפיה עם צילומים של אנשי הקיבוץ וסרטון על חיי הילדים במשק . לטובת הסבר עקרונות השיתוף והוקלטיב גוייס קומיקס מגניב. בלב חדר האוכל תצוגה של דמויות בבגדי התקופה, כלים וחפצים שהם חלק מהווי החיים בקיבוץ עליו מספרת לנו רקפת. אם חשבתם שהביקור כולל רק סיפורים ואנקדוטות טעות בידיכם. אנחו נשלחים לחצר לחוות בידינו וברגלינו את חווית העבודה – לכבס בגיגית על קרש, לבנות אוהל מיתדות ואפילו לאפות חלות במאפיה ההיסטורית של המקום.

מוזיאון הטרקטורים בעין שמר

"את לוקחת יום חופש כדי לשמוע סיפורי אנו באנו ולנסוע בטרקטור?" עוקצת אותי הסטודנטית. היא ואחיה התחנכו בקיבוץ ובשבילם טיול בטרקטור, קטיף, בית-ראשונים, רפת וחדר אוכל היה עניין יומיומי. אבל בעיני לצאת לטיול בין השדות בטרקטור ועגלה הוא חוויה, ותמיד שמחתי להצטרף לטיוליהם כאמא מלווה.  גם הפעם אני שמחה לעלות על העגלה ולנוסע ברחבי הקיבוץ כדי להגיע למוזיאון הטרקטורים המושקע והיחודי.

בשני הנגרים מעוגל עם גג גלי סדורים טרקטורים מסוגים שונים ומזמנים שונים. הטרקטורים משופצים בסדנא של הקיבוץ. גולת הכותרת של התצוגה הוא טרקטור עם מנוע קיטור שמיועד עם דיש. זיו מספר לי שלקראת הקיץ היו מביאים טרקטור כזה במיוחד לקיבוץ.

חצר ראשונים עין שמר – מידע שימושי

• למי מתאים ? למשפחות, לחובבי נוסטלגיה וטרקטורים.
• מה עושים? סיור מודרך וחוויתי בחצר ראשונים. טיול בטרקטור. בעונה אפשר להשתתף במסיק ולצפות בוחנת הקמח ובבית הבד. משך הפעילות כ3 שעות.
• יש להזמין כרטיסים מראש באתר חצר ראשונים.

ארבסק – אמנות הקליגרפיה בכפר קרע

בתי כפר קרע ממוקמים על הגבעות באיזור מנשה. הרחובות במרכז הכפר הומים מתושבים ועסקים קטנים. בתי הכפר הם בתי מידות בסגנון אקלקטי: עמודים וכותרות קלסיים, קשתות ומעקות אבן ערביים, גגות רעפים וגגות שטוחים. קרע פירושו דלעת. פעם גידלו בכפר הזה דלעות, כיום הכפר מתגאה באחוז גבוה של תושביו שהם רופאים. בחצרות גינות קטנות, עציצים פורחים וכביסה.

ביתו של מוחמד סעיד כלש ממוקם בקצה הכפר סמוך לשדות ירוקים. כבר מהכניסה לבית אפשר להבין שמדובר באמן. על קירות המבואה תלויות עבודותיו : פרחים, אותיות, עיטורים מצויירים על זכוכית בצבעים מיוחדים. הספריה במבואה עמוסה ספרי אומנות. חוברות וקלטלוגים של תערוכות בהן נטל חלק מפוזרים על השולחנות המעוטרים והמשובצים בסלון רחב הידיים.

מוחמד מוזג לנו קפה מר-חמצמץ, שבושל במשך זמן ארוך. "יש לשתות אותו בלגימה אחת!" הוא מורה לנו, ומספר על הטסקסיות שסביב שתית הקפה. אם האורח מניח את הספל על הרצפה על ידו, זה סימן שיש לו בקשה. אני מסיימת את הקפה שלי בלגימה ואומרת "מוחמד, יש לי בקשה"

מוחמד הוא אמן קליגרפיה שמצייר וכותב בעץ. את האותיות והעיטורים בעבודות שלו הוא חותך מתוך פורניר (לוחות דקיקים של עץ) בצבעים שונים ומשבץ אותם זה בתוך זה. העבודות מוקפדות, מדוייקות, האחת בבואה מושלמת של השניה. "המורים שלי היו יקים" הוא מחייך " אתם יודעים איך זה יקים – אם אתה טוב הם אוהבים אותך, אם לא – עדיף שתלך"

מוחמד נולד וגדל בכפר קרע. עם תום בית הספר התיכון הוא עבר לתל אביב ללמוד באקדמיה להכשרה טכנינית את מקצועות הנגרות. שם הוא החל ללמוד את העבודה בעץ. הוא למד קליגרפיה אצל מורים מביר זית ואומנות באוניברסיטת לידס. טכניקת העבודה שלו נקראת Inlay .

המילה קליגרפיה מורכבת משתי המילים היוניות קאלוס- יופי וגרפוס -כתב. כלומר אומנות הכתיבה הקישוטית. הקליגרפיה הערבית כוללת אותיות ועיטורים גיאומטרים, והיא מקשטת מסגדים וכתבי קודש. עבור המוסלמים זוהי אמנות העולם הרוחני המספקת קשר בין השפה לדת. גם בעבודותיו של מוחמד יש סמליות . הוא משתמש בפורניר מעץ אגוז ומעץ תפוח עצים בעלי משמעות של נתינה. האותיות, העיטורים, הפירות הפרחים ובעלי החיים שהוא משלב בעבודותיו הן בעלי סימליות. גם המילים עצמן מעברים מסר של שלום ושכנות  טובה.

והבקשה שלי ? כמובן, לצלם את מוחמד כלש עם הקפה.

ביקור אצל מוחמד כלש – מידע שימושי

• מוחמד מארח בביתו קבוצות ובודדים, ומספר על חייו, על עבודתו ומה עומד מאחורי העבודות שלו . בנוסף מוחמד עורך סדנאות בהן הוא מלמד את טכניקת עבודתו.
• אם תרצו לשלב ביקור במסגרת טיול במנשה, כדאי לתאם מראש. 050-5655531 , 04-6353474

עוד משהו על אמנות באיסלאם

לנושא של הקליגרפיה באיסלם נחשפתי בעת ביקורי באוזבקיסטן, שם ניתן לראות מסגדים ומבני ציבור מכוסים בעיטורים. מעניין לראות איך שולבו אלמנטיים מסורתיים בארכיטקטורה ובאומנות, כשאוזבקיסטן היתה תחת שלטון קומוניסטי. דוגמה מעניינת במיוחד אומנות הקרמיקה הארמנית בירושלים משלבת בתוכה מוטיבים מוסלמים וקליגרפיה עם מוטיבים נוצריים.

טלי גאון – חכמת המעגל

כבר מהנסיעה ברחוב אפשר לנחש את בית של טלי. גדר העץ מעוטרת במנדלות מפקקי בקבוקים. מהמדרכה שמול ביתה נשקף נוף מרהיב על הישובים השכנים. אמנות, קיימות ושכנות טובה הם העקרונות שעליהם מבססת טלי את חיה, והם נשזרים כחוט השני בכל מה שהיא עושה. חכמת המעגל היא קראה לסדנאות שלה, וכשהיא מספרת על אורך חיה ופועלה במשך השנים , אנחנו מבינים איך הכל קשור לכל, אך דבר מוביל למשנהו.

תחילה מספרת לנו טלי על המנדלות. על קירות ביתה תלויות מנדלות העשויות בטכניקות שונות. פירוש המילה מנדלה בסנסקריט הוא מעגל. מנדלה היא גם מונדוס – עולם. הנקודה שנמצאת באמצע, וממנה המנדלה מתחילה נקראת בינדו. עליה הכל עומד. ציורים הדומים למנדלה הופיעו בתרבויות שונות בעולם, כבר מראשית ההיסטוריה. תרבויות שאז לא היו קשר ביניהם. "ללמדנו שהיצירה המעגלית היא צורך אנושי. משהו שמדבר אל כולנו" מדגישה טלי "ומנקודת המרכז, אנחנו, אדוות מעשינו מתפשטות אל העולם".  

טלי ואייל בן זוגה הגיעו לקציר כשהיו זוג צעיר. זו היתה ההזדמנות שלהם לרכוש בית משלהם, על אדמה ועם נוף. שלושת ילדיהם נולדו כאן. כשגדלה המשפחה ועלה הצורך להרחיב את הבית, הם בחרו בשיטות בניה אקולוגיות. בגינת ביתם הם מגדלים ירקות ותבלינים. טלי מנהלת משק בית בו היא משתדלת להמע ככל האפשר מפסולת.  הרצון לחיים בהרמוניה עם הטבע ועם הסביבה, הביאו אותה גם לרצון להכיר את השכנים.

טלי היתה מיוזמי וממקימי "גשר על הואדי / ג'יסר א-וואדי" הוא בית ספר משותף לתלמידים יהודים וערבים הממוקם בכפר קרע. הילדים המבקרים בבית הפר מגיל טרום חובה לומדים בשתי השפות – ערבית ועברית.  גם ילדיה למדו בבית הספר. משהוקם בית הספר המשיכה ויזמה פעולות שונות שעקרם שיתופי פעולה בין ערבים ליהודים.

אנחנו מתישבות בסטודיו שלה לטעימה קטנה של סדנת מנדלות. על צלחות נייר שחורות מודבק כפתור – הבינדו. אנחנו מתבקשות לבחור טוש ולכתוב מחשבה או עקרון שמנחה אותנו. משסיימנו אנו מתבקשות למשוך מהבינדו עיטורים קטנים – תחילתה של מנדלה, ולהעביר את הצלחת שלנו לשכנתנו. וכך בסבב מעגלי אנחנו מקבלות משכנה מצדינו האחד צלחת, מוסיפות איור כיד הדמיון הטובה עלינו, ומעבירות לשכנה מצידנו השני. תוך כדי עבודה, אנחנו מדברות  מעגל נשים מודרני עם חכמה עתיקה. כמה הרבה יש בפעולה הזו של ציור והעברה שיתוף פעולה קבוצתי היוצר עבודה יחודית לכל אחת. היכולת לשחרר ולקבל מאחרת. ומעל לכל ישיבה בצוותא במעגל.

אם תרצו לשלב את חכמת המעגל ביום טיול במנשה, או לבוא במיוחד לסדנא – תוכלו ליצור קשר עם טלי : 050-2616877

טיול במועצה איזורית מנשה – טבע, משעולים ותצפיות

כדרכם של סיורי בלוגרים יום הטיול שלנו במנשה היה עמוס וגדוש, והספקתי לטעום אך מעט מהטבע והנוף באיזור. אך די היה בכך כדי לרצות ולחזור.

תושבי הישוב הקהילתי קציר סימנו בסביבת ישובם מערכת של שבילים ומסלולי הליכה. טיילנו ביחד במשעול הציפור. שביל בחלקו מאתגר בין פינות חמד קהילתיות, ואפילו מערה סודית. בימים אלה, ימי חורף אביבי, הגבעות המוריקות מכוסות מינים של פרחים.

שתי נקודות תצפית יפות באיזור קציר הן: מצפה דור , ותצפית קק"ל בדרך לקציר. הנוף הנשקף הוא אל הגבעות והישובים היהודים והערבים בסביבה. בימים עם ראות טובה אפשר לראות אפילו את הים. כדאי לבוא בחלקו הראשון של היום, או לקראת שקיעה.

במשעול הציפור, אל המערה הסודית ובמשך היום העשירה אותנו בידיעותיה טל רז, מורת דרך ותושבת קציר. בטיוליה היא מפגישה בין אנשים, מקומות ותרבויות.

בהזדמנות זו אני רוצה להודות למיכל אברמוב ממועצה איזורית מנשה, ולמירב טלמור-קשי יועצת לתכנון טיולים ובעלת הבלוג חלומות ומסעות על שארגנו טיול במועצה איזורית מנשה והכירו לי מקומות קסומים וקרובים. בכל האתרים הייתי אורחת של המועצה.