במסגרת תערוכת התיירות השנתית IMTM2023 הוזמנתי להשתתף בפאנל על חדשנות בתיירות. דיברנו על שילוב של טכנולוגיות בחוויה התיירותית. ניסינו להבין ממה מורכבת החויה התיירותית ואיך הטכנולוגיה יכולה להוסיף או לגרוע. בדקנו איך חדשנות בתיירות יכולה לבוא לידי ביטוי בקיימות. התעדכנו במגמות החדשות בתיירות ומה צפוי לנו בעתיד. אני מביאה כאן את תקציר הדברים שעלו בשיחה ובמצגת המרתקת שהציגה מיכל בן ארי מנור יוזמת הפאנל ועורכת מדור התיירות של רשת 13. מיכל סקרה במצגת שלה את השימוש שנעשה בתיירות בטכנולוגיות השונות,והדגימה כיצד הן באות לידי ביטוי בחוויה התיירותית, הן מהצד של חוויית התייר והן מהצד של גורמי התיירות.מטרת הדיון הייתה להציג את הערך המוסף של טכנולוגיות אלו בתחום התיירות, ולבדוק איך משתלב איתן הנושא של קיימות. בפאנל שמירב טלמור קשי שותפה בתכנונו, השתתפו יונתן סגיר, ד"ר אסנת ברושי חן ומיכל אברמוב. על עבודתם ודבריהם ארחיב בהמשך.
- מהי החויה התיירותית?
- חדשנות בתיירות במבט טכנולוגי: בינה מלאכותית, מציאות מדומה ומציאות רבודה.
- חוויה אימרסיבית
- כלכלת התשוקות בתיירות
- חדשנות וקיימות בתיירות
- צידה (חדשנית ? ) לדרך
רגע לפני שאנחנו צוללים לתוך הנושא המסקרן הזה – וידוי קטן. את ימי בעבודה אני מבלה מול המחשב במציאת באגים בתוכנות ובתיקונם, לכן כשאני יוצאת לחופשה בזמני החופשי אני רוצה להתרחק ממסכים, ושהדברים פשוט יעבדו. לכן כשאני מתבקשת לדבר על טכנולוגיה בשעות הפנאי, אני הופכת להיות פרקליטתו של השטן. ברוח זו – כל התמונות הן חוויות משפחתיות שצולמו עוד בעידן טרום הבלוג.
קוים לדמותה של החוויה התיירותית
במסגרת ההכנות שלי לטרק בנפאל, סיפרתי לגיק המשפחתי על המסלול ועל הקשיים שבו. הגיק התענין בשמו של רכס ההרים, הריץ אצבעותיו הזריזות על מקלדת המחשב והעלה על מסכי המחשב שלו את התמונות הכי יפות של היעד. "אוקי, ראית . באמת יפה " הוא אמר, והוסיף ,"עכשיו תסבירי לי, למה אני צריך ללכת ולהזיע במשך כמה ימים כדי לראות את זה? " לגיק חובב החיים הטובים והאוכל הטוב יש תפישה משלו על חווית התיירות, כפי שהוא שמח להסביר בסיכום חוויותיו ממחנה בערד. והוא צודק. לא רק שחווית התיירות היא סוביקטיבית, אלא שמטרת החוויה( חופשה, טיול, ביקור במסעדה) להסב לנו הנאה.
חוויה תיירותית היא מונח המתייחס להנאה הכוללת ולאירועים שיש לאדם במהלך נסיעתו או חופשתו. היא כוללת מגוון של פעילויות ואטרקציות: סיורים, אירועי תרבות, קניות, אוכל ועוד. מטיילים רבים מחפשים הכרות עם התרבות המקומית, להכרת ההיסטוריה והמסורות שלה, ומפגש עם הקהילה המקומית בדרכים משמעותיות. כשהמטייל מרגיש רצוי, בטוח ונוח לו בסביבתו נוצרת חווית תיירות טובה. כאשר מדברים על חדשנות בתיירות חשוב לבחון זאת תחת החוויה ומטרתה. הטכנולוגיה יכולה לשפר ולהעצים את החוויה, אבל גם להפריע ולקלקל.
חדשנות בתיירות – במבט טכנולוגי
בינה מלאכותית בתיירות
בינה מלאכותית ( Artificial intelligence, ובראשי תיבות: AI) היא נסיון לדמות את יכולות החשיבה האנושית באמצעים טכנולוגיים. במוח האנושי מידע עובר דרך רשתות מורכבות של עצבים המחוברים ביניהם בסינפסות. כל עצב בפני עצמו יודע רק לחבר את הזרם שהגיע אליו מהעצבים שמחוברים אליו, אבל רשת של מליוני עצבים יוצרת את עוצמות המוח האנושי. בהשראת מבנה המוח התפתחה טכנולוגית רשתות הנוירונים, שהיא בנויה על רעיון של אלפי חישובים פשוטים, שהצירוף של כולם יוצר כוח חישוב עוצמתי. כשם שהמוח שלנו לומד מניסוי ותעיה, כך גם ניתן לאמן את הרשת על ידי העברת מידע דרכה, ולפי התוצאות לעדכן את הפרמטרים שלה לחישוב מיטבי. הנה למשל הסרטון הזה שבו אני מספרת על עצמי, נוצר על ידי בינה מלאכותית
דמויות היסטוריות קמות לתחיה
חברת D-ID פתחה טכנולוגיה המאפשרת להנפיש תמונות של אנשים. אנחנו יכולים להחיות את אבותינו, או דמויות היסטוריות, כפי שניתן לראות במספר אתרי מורשת, למשל בתצוגת הקבע של בית הראשונים בהרצליה. בעיני זהו שילוב נהדר. במקום להציג מסמכים, ותמונות ישנות לאפשר לדמויות ההיסטוריות לספר לנו את סיפורם באופן חי ואפילו לנהל איתם שיחה.
לתכנון טיול בעזרת ChatGPT?
בנובמבר האחרון OpenAi שחררה לעולם את ה ChatGPT ומאז העולם כמרקחה. התגובות נעות בין התפעלות מיכולותיו המילויות, לבין נסיונות להתקיל אותו ולגלות טעויות בתשובותיו. אני בדקתי איך הוא יכול לעזור לי עם תכנונים של הטיולים שלי בחו"ל.
תחילה שאלתי אותו את השאלה הכי נפוצה בקבוצות התיירות בפייסבוק : לאן כדאי לי לנסוע ? בעוד שבקבוצת הפייסבוק אקבל מאות תשובות רק עם שם של יעד, ChatGPT ענה לי שהיעד תלוי בהעדפות שלי, בתקציב שלי ובזמן העומד לראשותי ונתן לי כמה דוגמאות להמחשה. כשהמשכתי להתלבט איתו אם עדיף ציריך או לונדון , הוא ידע לכתוב לי מה היתרונות בכל אחת משתי הערים.
כשביקשתי המלצה למסלול לארבעה ימים בלונדון, הוא אמנם כלל מוזיאונים ואתרים פופולריים, אבל שלח אותי לאותה אטרקציה פעמים. ביום אחר תכנן לשני אתרים הנמצאים בקצוות שונים של העיר. לאחר בקשה שלי לרכז לפי איזורים גיאוגרפיים, הצלחתי לקבל תוכנית סבירה, אבל מאוד גנרית, בניגוד גמור לתכנית שתקלע לטעמים שלי ושל הגיק.
ושמו של Chat GPT מרמז על מהותו ועל אופן פעולתו. הוא צ'אטבוט המיועד לשיחה כתובה, מבוסס בינה מלאכותית, ואינו מוזן בתסריטי שיחה כתובים מראש. ראשי התיבות Generative Preparained Transformer מציינות את אופן פעולתו. כלומר הוא מיצר בעצמו את התשובות לשאלות שאנחנו מקלידים. על מנת שיוכל לתת תחושה של שיחה אנושית הוא אומן במשך זמן רב על ידי הזנת מאות אלפי עמודי טקסט ברשת, שמתוכן הוא למד הקשרים בין מילים. התשובות והתגובות שלו הן בעצם חיזוי או שערוך של התשובה הטובה ביותר,. מכיוון שמדובר בשערוך – אז יש טעויות. ההקשרים שהוא בונה מבוססים על חזרות הצירופים של המילים והמושגים, ולכן הוא יציע לנו את האתרים הכי פופולריים. מכיוון שהוא לא מנוע חיפוש הוא לא יביא לנו את הדברים העדכניים ביותר.
מציאות מדומה בתיירות
מציאות מדומה (Virtual reality, ובקיצור VR) היא סימולציה של סביבה המתבצעת באמצעות מחשב, משקפים יעודיות או טלפון נייד, באופן הנותן למשתמש אשליה כי הוא נמצא בסביבה אותה מדמה המחשב. התנסיתי בסיור כזה במרכז דודסון בירושלים הסיור לוקח אותנו לכמה נקודות באתרים, כשבכל נקודה בעזרת משקפי הVR אנחנו יכולים לראות איך זה היה פעם ולצפות במאורעות היסטוריים. אני מאוד אוהבת שאתרים מחיים את ההיסוריה, אבל הרגשתי שהמשקפים מנתקות אותי מהאתר עצמו. נתקלתי בכשלים טכניים של המשקפים : נאלצתי לבחור בכל נקודה את הסרט, והתפעול לא היה נוח. כשהורדתי את המשקפים כדי שתף בחויה, הסרטון נכבה והיה צריך להפעיל מחדש. כמו כן למרכיבי משקפים, זה ממש לא נוח.
לדעתי שימוש טוב במציאות מדומה היא לא באתר התיירותי עצמו, אבל כדי למשוך אותנו להגיע אליו. כך למשל במרכז המסקרים של אשדוד בעזרת משקפי VR מדמים טיול אופנים בנחל לכיש. המראות בשילוב חווית הרכיבה על האופנים ממש עשו לי חשק להגיע למקום ולטייל בו. שימוש טוב אחר שיכול להית לVR היא המחשה של חדרים במלון- כך נדע בדיוק איך החדר שאנחנו מזמינים נראה.
מציאות רבודה בתיירות
מציאות רבודה ( Augmented Reality, ובקיצור AR) היא טכנולוגיה שמשלבת אלמנטים וירטואליים על פני הסביבה הפיזית, הצפיה היא בעזרת לוח שקוף, טבלט או טלפון נייד. האלמנטים הללו מתמזגים עם הסביבה האמיתית בזמן אמת ובאופן אינטראקטיבי.
יונתן סגיר מחברת אינסומניה סיפר בפאנל על שני מסלולי טיול מבוססי מציאות רבודה שפיתחה החברה עבור עירית ירושלים. היוזמה לפיתוח באה בעקבות הקורונה, כשהתיירות כמעט ונעלמה. המטרה היתה להביא אנשים לטייל במרחב הציבורי ולקבל ערך נוסף, שיאפשר להם להנות וללמוד על המקום שבו הם מטיילים. הסיורים האלה חינמיים אז בפעם הבאה שאתם מגיעים לירושלים אתם מוזמנים להורידי את האפליקציה ולנסות.
את הסיורים האלה עדין לא ניסיתי, אבל בחנתי את ארבעת הנקודות של המציאות הרבודה בכיכר ספרא בירושלים, שפותחו על ידי חברה אחרת. הרעיון הוא שתמונות ואנימציה ינפישו את מרחב הכיכר. יש ארבע תמונות כאלה בכיכר. אמנם כזה עבד סופסוף זה היה מגניב , אבל נתקלתי בלא מעט בעיות: לקח זמן רב להוריד את האפליקציה, התפעול שלה לא היה נוח , מכיוון שלא היה מספיק אור בשתי נקודות – זה פשוט לא עבד . יונתן הסכים איתי שהבעיות הטכניות הן מכשול והוסיף שאנשים לא אוהבים להוריד אפליקציות. אולי כשטכנולוגיה תאפשר מציאות רבודה אד-הוק (למשל ישירות מהמצלמה) זה יהיה פופולרי יותר .
המציאות הרבודה חביבה מאוד על מוזיאונים שמתאמצים מאוד למשוך קהל צעיר. העיר קרקוב המשופעת במוזיאונים, מציעה למבקרים במוזיאון האומנות הנפשה של התמונות בעזרת אפליקציה בטלפון. גם מוזיאון האומנות בקוריאה, מציע למבקרים חוויה רבודה בה המוצגים הופכים לרקעים מדליקים לצילום.
אמנות רחוב היא כמעט מתבקשת להנפשה. ראינו דוגמה לכך בשורדיץ' בלונדון כשתמונה איקונית הופכת למונפשת. במילנו יש מתחם שלם כזה , הוא אף מכונה המוזיאון האורבני של מילאנו.
כפי שניתן לקרוא במאמר הטכנולוגית המציאות הרבודה נפוצה כבר למעלה מעשור באתרים ארכיאולוגיים ברחבי העולם. אנחנו חובבי אתרים ארכיאולוגיים, ומרבים לבקר בהם בטיולים שלנו בעולם ובארץ. לא אחת אנחנו מאוכזבים מההנגשה של האתרים. המציאות הרבודה לדעתי עונה בדיוק על הצורך הזה. היא מאפשרת להראות את שחזור העבר, מולבש על החורבות שאנו רואים בימינו. לצערי עדין לא נתקלתי בזה באתרים שביקרתי, או שאולי פספסתי, כי לא הייתי מודעת צריך להוריד אפליקציה יחודית.
חוויה אימרסיביות
ההתפתחות הטכנולוגית בתחום הצילום, הוידאו וההקרנה מאפשרת להקרין וידאו, ואומנות על קירות של חבנים, אולמות סגורים ולהפוך את הוידאו לחויה שאפשר להכנס אליה. בשנים האחרונות התקימו בארצינו מספר תערכות שלקחו ציורים של ציירים מפורסמים והפכו אותם לחוית וידאו וסאונד. המבקרים מזומנים הכנס לאולם להתרווח על כיסא נוח, לשים אוזניות עם מוזיקה ולצפות באלמנטים מתוך הציורים המוקרנים על הקירות. מוזיאון TeamLabs בטוקיו מבוסס כולו על הרעיון הזה, ומשלב גם הקרנת וידאו על מוצגים. אנשי הטכנולוגיה לקחו את הרעיון צעד קדימה ומציעים גם חוויה אימרסיבית במסעדה: עבודות האומנות מוקרנות על קירות המסעדה, על השולחנות ואפילו על האוכל עצמו.
על ספורט, הופעות ותשוקות
ד"ר אסנת ברושי-חן דיברה בפאנל על טרנדים בחוויה התיירותית ב-2023 לעומת שנים קודמות. ד"ר אסנת ברושי חן דיברה על כלכלת התשוקות . החלטות הרכישה והמוטיבציה לטיול נקבעות קודם כל ע"י החוויה הרצויה ורק אח"כ היעד נבחר. כלומר התייר חושב קודם "מה לעשות" ורק אחר כך "היכן נטייל ? ". מה לעשות יכול להיות הופעה, משחק כדורגל, מרוץ מרתון, סקי ועוד.
בשנים האחרונות הטכנולוגיה מגוייסת לתחום ההופעות וספורט כדי להעצים את החוויה. בלונדון ובלאס וגאס יפתחו השנה זירות חדשניות, המכונות MSG Spheres, המבוססות על טכנולוגית מסכי LED. מדובר במבנים כדוריים המצופים במליוני מסכי LED,שעל פניהם יוקרנו וידאו ואפקטים שילוו את ההופעה או אירוע הספורט. בחלל הזירה יתקנו מאות אלפי מקרופונים להעצמת החויה. להקת U2 כבר הודיעה על הופעתה באתר הזה. עוד על הMSG Sphere בלאס ווגס.
חדשנות בתיירות במבט הקיימות
את מיכל אברמוב ,אחראית על התיירות במועצה איזורית מנשה, פגשתי לראשונה בסיור בלוגרים שערכה מירב טלמור קשי, מתכננת טיולים, כתבת תיירות במאקו ותושבת המועצה. במנשה מקדמים עסקי תיירות ברוח הקיימות והחברתיות, במטרה לחשוף את המבקרים לעושר התרבותי והקהילתי במועצה. בראיון שקיימה מירב עם מיכל, הועלתה השאלה שמטרידה בודאי תיירנים רבים: האם הטכנולוגיה תחליף את החוויה הפיזית: את רשרוש העלים ? את ריח היער אחרי הגשם? את המפגש האישי עם האומן שמספר על תהליך עבודתו והשראתו ? אני חושבת שברור לכולנו, שהתשובה היא – לא! עסקי התיירות,שביקרתי במנשה, מדגימים בדיוק את עקרונות החדשנות והקיימות. הקיימות באה לביטוי בכך שהם מביאים לחוויה התיירותית את התוצרת המקומית, את הסיפורים המקומיים ואת הטבע המקומי. החדשנות באה לביטוי בדרכים המגוונות בהן עיסוקיהם הופכים לחוויות תיירותיות וגם אופן השיווק שלהן.
ד"ר אסנת חן ברושי מדגישה שחדשנות וקיימות אינן מתנגשות. חדשנות בחוויה התיירותית איננה רק טכנולוגית. לדעתה השיח על חדשנות בתיירות מפספס כאשר הוא שם את השניים מ-2 צידי המתרס.
צידה (חדשנית ?) לדרך
מלבד גוגל מאפס, הנה מספר אפליקציות שכדאי להוריד לנייד לפני היציאה לחו"ל :
- TravIL- אפליקציה של משרד החוץ, שמרכזת פרטי קשר של שגרירות, מספרי חירום והודעות בארץ היעד.
- Google lens – בעזרת המצלמה מאפשרת לקבל מיידית תרגום של כיתוב לעברית. מעולה לתפריטים, קניות בסופר, שלטי רכבת תחתית ועוד.
- מומלץ להתקין את אפליקציה המוניות המקומית ביעד.
- מלבד גוגל מאפס, כדאי לבדוק האם יש אפליקציות ניווט יעודית לארץ היעד. לרוב המידע על תחבורה ציבורית יהי מעודכן יותר . למשל בלונדון city mapper
- "מצלמה " מבוססת AI שיודעת ליצר תמונות לפי מיקום, מרחק מהאוביקט, שעה ויום. אוךי עכשיו נפסיק לצלם ונתמקד רק בהנאה?
תודה על סקירה מקיפה ומלמדת. באינסטינקט ראשוני, מתעוררת בי התנגדות לתוספות טכנולוגיות מלאכותיות. הן כאילו מספקות צורך בריגוש נוסף, כאילו המקום עצמו לא מספיק מרגש בלעדיהן. אולי אני חשה כך כי אני מדור קודם… יש מקומות שזה מבורך ומתבקש כמו באתרים ארכיאולוגים שיכולים לקום לתחייה ויש מקומות שזה מיותר בעיניי כמו במסעדה. אין ספק שנצטרך לחיות עם זה ולמנן את זה.
תודה רבה מלי. גם אני נוטה לכיוון חוויות אמיתיות ולא וירטואליות או רבודות . אבל אשמח לראות את התחום הזה מתפתח במרכזי מבקרים – הטוריסט אינפורמישן החדשיםת במידע אוןליין וגם באתרי ארכיאולוגיה.