יומן חוף איסטבורן – חופשה בדרום אנגליה

סופ"ש בהיר וקייצי היה הזדמנות טובה לעזוב את לונדון ההומה ולצאת אל הקאונטריסייד. חפשתי יעד נוח להגעה בתחבורה ציבורית, שישלב בין עיר קטנה לבין מסלולי הליכה בטבע. בחרתי באיסטבורן כבסיס לחופשה בדרום אנגליה. איסטבורן היא עיר חוף, פחות מוכרת מבריטון שכנתה, אבל יש בה כל מה שנדרש עבור חופשה בדרום אנגליה : חוף ים שהופך לקסם בשפל, מזח תענוגות בטעם של פעם, חנויות וינטג' קטנות ובתי קפה, וקירבה לפארק לאומי יפהפה ובו מסלולי הליכה על מצוקים דרמטיים.

כמה מילים על איסטבורן

על איסטבורן לא ידעתי דבר לפני שהתחלתי לתכנן את הטיול. הקסם שלה והאותנטיות שלה טמונים דווקא באלמוניותה היחסית. עד ימי הביניים היתה איסטבורן כפר קטן, שתושביו התפרנסו מדיג וחקלאות. התפתחותה החלה, כשהוענקה לה הזכות לקיים שווקים וירידים, והיא משכה אליה סוחרים מהערים השכנות. החלק העתיק ביותר של הכפר עדיין קיים וכולל פאב, כנסיה ואכסנית עולי רגל , והיא נמצאת באיזור פארק Motcombe. אם תהיתם על מקורו של שמה, אז היא נקראת על שם נחל קטן שעבר בסיבה, או Burne באנגלית עתיקה. כיום נותרה מהנחל בריכה קטנה בפארק. איסטבורן הפכה לעיר קייט במאה ה18, משהחלו להמליץ הרופאים על אוויר ים כטוב לבריאות. לא הזיק לרפיוטיישן שלה בעובדה שילדיו של ג'ורג' השלישי באו לנפוש כאן.

המרכז התיירותי של איסבורן של היום נמתך מתחנת הרכבת אל הים. סמוך לתחנת הרכבת קניון ובו רשתות המותגים המוכרות. כמו בכל עיירה אנגלית, לאורך הרחוב הראשי אפשר למצוא חנויות יד שניה, בתי קפה ומסעדות. הרחוב שוקק חיים ונעים לטייל בו.

האיזור היותר אופנתי של העיר נקרא צ'לסי הקטנה. מתחם רחובות של בתי אבן אדומה, גגות משופעים, חלונות עץ, שרבים מהם הפכו לעסקים תיירותים קטנים: בתי קפה ומסעדות אופינותיות, חנויות ספרים, וגלריות. כיף להסתובב שם במיוחד בצהרי שבת, כשהאיזור שוקק חיים. צ'לסי קטנה סובבת את רחוב Grove.

תמונות מהחוף

במבט ראשון החוף של איסטבורן מאכזב. חוף של חלוקי אבן גדולים, ולוחות עץ מכוערים למדי שתפקידם ליצב את הערמות. השחפים המצווחים עושים בחוף כבשלהם. השמש החמה באופן מפתיע לאמצע חודש ספטמבר קופחת על הראש, ואין אף ספסל או שמשיה להגן מפניה. החוף כמעט ריק לחלוטין מאנשים. אני מנחמת את עצמי, שלא בשביל זה הגעתי. 

שעת בן ערביים. אני יוצאת מפתח הגסטהאוס ההקטן שבו אני מתגוררת ועושה דרכי לכיוון החוף. רוח קרירה מגרשת את החום. השמיים נצבעים בגוונים ורדרדים. הים נסוג מהחוף. פתאום החוף נמלא קסם. ואנשים. 

זןהי הפעם הראשונה שאני חוזה במו עיני בתופעת הגאות והשפל. פעמיים ביום באופן מחזורי הים עולה ויורד. בחופים הנושקים לאוקינוסים התופעה באה חזק לכדי ביטוי. ההפרשים בגובה בפני מהים יכול להיות 6 עד 8 מטר. גם בחופי הים התיכון שלנו קיימת תופעת גאות ושפל, אבל מדובר רק בכחצי מטר, ולכן כמעט אינה מורגשת. 

הים נסוג ומתיר אחריו משטח חלק כמראה.  המראה הקסומה מושכת אליה אנשים והם נדמים כמהלכים על פני המים. יש מי שמטייל עם כלבו. יש מי שמלקט מיני סרטנים. משפחה שלמה צועדת על פני המים נושאת בידיה תיקים. האם הם מתכוונים לפרוש מגבת ולשהת על המים ? 

השפל שמתחיל אחר הצהריים, מחזיק מעמד לאורך כל הלילה ועד הזריחה, ובזכותו אני זוכה להנות גם מזריחה קסומה. מתברר שבאנגליה בנוסף לתחזית מזג האויר חשובים גם זמני הגיאות והשפל. השפל מאפשר לטייל לאורך החוף, ולעיתים אף להגיע ברגל למקומות לא נגישים. אבל חשוב לדעת בדיוק את המזנים על מנת שלא להקלע לעומק.

המזח של איסטבורן

בעוד שבעברית אנחנו מדברים על מזח או על רציף, השפה האנגלית עשירה במושגים כאשר כל אחד מהם נשוא דיוק של משמעות quay, wharf, pier, jetty, breakwater, mole. הPier שכונה גם Pleasure pier היה אחד המרכיבים  העיקריים בתיירות הבריטית. בימי שלטונה של המלכה ויקטוריה , (1827 עד 1901 ) נבנו כ100 מזחי תענוגות ברחבי דרום אנגליה ווילס, בהן מזג האויר היה נעים יותר. 

מזחי התענוגות הם תוצאה של המצאת הקיטור ותעשית הברזל וסממן למה שהביאה איתה לאנגליה. מזחים הופיעו בבריטניה כתשתית תחבורתית, שמטרתה לאפשר לנוסעים להגיע מהחוף אל ספינות הקיטור שעגנו בעומק. בתחילה הם היו לא יותר מאשר מסלול בדרך אל האוניה שתיקח את אמידי הממלכה אל החופשתם המיוחלת, אבל בהמשך הם הפכו לאחד האלמנטים הפופולריים במרכיבי חופשת קיץ בבריטניה. 

התפתחות הרכבות , עליה ברמת החיים, והשיפור בתנאי העבודה במאה ה19, איפשרו למשפחות רבות מהמעמד הבינוני והעובד לצאת לחופשה בקיץ. בעוד שהעשירים יצאו לטיולים ברחבי יבשת אירופה, או אל ארצות שנשלטו על ידי בריטניה באפריקה ואסיה, פשוטי העם נפשו בתחומי הממלכה. עיירות החוף של דרום אנגליה הפכו ליעדים פופולריים. מלונות ובתי הארחה נבנו. גנים וטיילות הוקמו. נפתחו תיאטראות ובתי עינוגים. 

בזכות תעשיית הברזל מזחי העץ הרעועים פינו מקומם למזחי ברזל יציבים וחזקים. בתחילה שמשו כהמשכה של הטיילת אל תוך הים כדי לאפשר לגברות במכוחיהן הויקטוריאניים לנשום אוויר ים ולהנות מבריזה קלילה. בהמשך הפכו למוקדי בילוי:דוכני אוכל, מסעדות ואפילו פארקי שעשועים.

המאה ה20 ראתה בדעיכתם של מזחי התענוגות, חלקם סבלו מהזנחה ושריפות. בזמן מלחמת העולם השניה נהרסו רבים מהם, כדי למנוע גישה של האויב אל חופי בריטניה. לאחר המלחמה בעלי המזרחים נותרו להתמודד לבד עם השברים. משהטיסות הוזלו, העדיפו הבריטים לנסוע לחופים החמימים של איי יוון וספרד וקרנם של עיירות החוף והמזחים – ירד. 

בשנים האחרונות מזחי התענוגות זוכים לעדנה מחודשת תחת ניחוח נוסטלגי ושימור מורשת עם נסיונות להתאמה לקהל המודני. כך למשל במזח איסטבורן נפתח מתחם גיימינג גדול, מזללות , חנויות מזכרות, קעקועים ואפילו קריאה בקלפים. מהמזג אפשר לצאת לשיט או לשבת עליו ודוג דגים.

בימת התזמורת

במרחק הליכה קצר לאורך הטיילת ממוקמת בימת התזמורת, ה Bandstand. גם בימות התזמורת נולדות בתקופה הויקטוריאנית. עם השיפור ברמת החיים החלו לשים לב גם לבריאות של הגוף והנפש. מוסיקה נחשבה כמיטיבה, ובימות תזמורת במימון פרנסי העירות או נדבנים החלו לקום בפארקים ציבוריים. בימי השיא היו 1500 בימות תזמורת. בימת התזמורת של איסטבורן נבנתה לפני כ90 שנה, כחלק מהשיפורים בטיילת.

בימות הקיץ יש בה מופעים רבים ביניהם מופעי מחווה ללהקות בריטיות. בסופ"A שהייתי היו שתי הופעות : האחת מחוהה לHuman league Uהשניה לColdplay. ההופעות עצמן היו טובות ומושקעות, ממליצה לבדוק בתוכנית. הכניסה – עלות של 11 -13 פאונד.

• למידע על אירועים והופעות בבימת התזמורת של איסטבורן
• עוד על בימות תזמורת בבריטניה.

איסטבורן – היכן לנים ?

גסטהאוס שבו אני מתאכסנת הוא בדיוק איך שדמיינתי פנסיון אנגלי בעיירת חוף קטנה. הוא מומוקם שורה ארוכה של קוטג'ים אנגליים עם גגות משולשים, ומרפסות פצפונות המשקיפות אל הים. נראה שכל בית בשורה הוסב לגסטהאוס. מו, בעל הבית מקבל אותי בחיוך רחב ומוביל אותי אל חדרי. הוא ואשתו מתגוררים בבית בקומה התחתונה, באגף נפרד. מדרגות צרות ועליהם שטיח רך מובילות אל הקומה בה ממוקם חדרי. אורך שמש רך של אחר הצהריים חודר מבעד לויטראזים על החלונות ומוסיף כתמי צבע על הקירות. החדר קטן, כמצופה מחדר ליחיד, אבל נעים ומואר. בחדר שירותים ומקלחת כיור, ופינת קפה קטנה ובה תה, קפה ועוגיות. שולחן כתיבה קטן ומיטת יחיד נוחה. חדר מושלם למי שמטייל לבד. 

ארוחת הבוקר מוגשת בחדר הקדמי בקומה התחתונה. ארוחת הבוקר מצויינת.היא כוללת מגוון גדול של דגני בוקר, סלט פירות, מיץ, מיני ממרחים ויגורט ומנת ביצים לבחירה. אני שמחה לגלות שמלבד ארוחת הבוקר האנגלית המסורתית, כאן אפשר לבחור בין גם ביצה כבקשתי וסלמון, או אפילו ארוחת בוקר אנגלית צמחונית, בה גבינת חלומי מחליפה את הבייקור, והנקנקיה היא צמחונית. בעל הבית ישמח להתקין לכם ביצה כבקשתכם, ואפילו – שומו שמיים! – לוותר על צלייתה של עגבניה אם רק תבקשו. 

הגסטהאוס ממוקם סמוך לטיילת ולחוף, ובמרחק הליכה של רבע שבע מתחנת הרכבת – קרוב לכל, אבל מחוץ למהומה.  המלצה חמה להתאכסן בו. 

חופשה בדרום אנגליה בתחבורה ציבורית

בכניסה לתחנת ויקטוריה בלונדון אני רואה מפת מסלולי הרכבות לדרומה של אנגליה, אל האיזור המכונה איסט אסקס. המפה מצויירת על אריחי קרמיקה ומעוטרת. אמנם היום מוטב להועץ באתר הרכבות לתכנון הסניעה, אבל במבט מהיר נראה שלא הרבה השתנה בתוואי הרכבות. אני מחייכת לעצמי כשאני מבינה שבחרתי לטייל בדרך הכי אותנטית, שהרי עיירות נהופש התפתחו בעקבות בניית מסילות הברזל באנגליה של המאה ה19.

היה קשה לצלםאת המפה, אז האני מצרפת אותה בחלקים . פירוש ראשי התיבות של החברה הם :London Brighton and South Coast Railway.

רכבת מלונדון

רכבות תכופות יוצאות מתחנת ויקטוריה בלונדון אל איסטבורן. מחיר הנסיעה משתנה בתלות ביום ובשעת הנסיעה. אני מצאתי כרטיס ב6 פאונד (לכיוון אחד), כשקניתי שבוע מראש. היו כרטיסים בעלות של עד 21 פאונד. אין אפשרות ואין צורך לשמור מקומות. 

את הכרטיסים הזמנתי באינטרנט דרך האתר LNER – חברת הרכבות. המלצה חמה להצטרף למועדון LNER perks  ולהוריד את האפליקציה, זה יזכה אתכם בקרדיט של 5 פאונד. 

שימו לב – אתם יכולים לבטל כרטיס שקניתם תוך שעתיים מקנייתו. 

אוטובוסים באיזור איסטבורן

רשת של קווי אוטובוס מאפשרת הגעה נוחה מתחנת הרכבת אל רחבי איסטבורן והעיירות השכנות. עלות הנסיעה באוטבוס היא 2 פאונד ומשלמים בכרטיס אשראי אצל הנהג. באזיור פועלות מספר חברות אוטובוסים.

• https://www.buses.co.uk/ – קווי החברה הזו השתמשתי כדי להגיע לשבע האחיות ולהמשיך לברייטון
• cuckmerebuses.org.uk – חברה זו מציעה מסלולים נסיעה נוספים לעיירות באיזור
• אוטובוס בסגנון Hop On Hop Off – התגלה מאוד נוח להכרות עם העיירה ולהגיע לחלק מהאתרים בפארק הלאומי.
  

מה אוכלים ?

תסכימו איתי שעיירת חוף בריטית היא ה-מקום לשטוף פיש אנד צ'יפס עם כוס בירה. כמעט כל מוסד בעיר מציע את המנה הזאת. הסוד שלה הוא כמובן בטריות הדגים. שני מקומות שאני יכולה להמליץ עליהם:

• Harry Ramsdens היא רשת ותיקה של צ'יפס ודגים מטוגנים. המנות נדיבות , האוכל בסיסי וטרי, והמיקום הצופה על הטיילת מוצלח.
• פאב ותיק עם אוירה תוססת Crown & Anchor

עלות של מנה עם פינט בירה נעה בין 15 ל20 פאונד. 

לאורך הטיילת ובמזח יש בתי קפה, מאכליות וגלידריות. אפשרות ממש זולה ובריאה היא לקנות באחד הסופרים meal deal – הכוללת כריך או סלט, חטיף שיכול להיות גם פירות ושתיה. (עלות 4-6 פאונד)  שימו לב – השחפים הם חצופים ממש ולא מפחדים, אל תשאירו את האוכל שלכם גלוי (במיוחד אם מדובר בדגים )