סופיה של זהב

איכשהו חופשה בסופיה אצלינו תמיד היתה על הדרך. בדרך מטיול שלג או ג'יפים, או לטיול סקי. במבט ראשון העיר אינה מזמינה במיוחד, אבל לנו שמורה פינה חמה בלב, ועם הביקורים התאהבנו בה. סופיה של האביב והקיץ היא ירוקה ומלבלבת. אל עגמימות החורף של סופיה מציצה פסגתו הלבנה של ויטושה. בסתו כיפות כנסיות מתכתבות עם עלי השלכת ותחת קרני שמש אחר הצהריים הופכת סופיה לעיר של זהב. פוסט המלצות על חופשה בסופיה בסתו ובכלל

• למה לצפות בעת חופשה בסופיה
• סיור במרכז סופיה
• אמנות רחוב בסופיה
• שווקים בסופיה
• גינות ופארקים בסופיה
• טיול בויטושה
• המלצות למלונות בסופיה
• המלצות למסעדה

חופשה בסופיה – תיאום ציפיות

החופשה בסופיה מצטיירת בפני רבים כחופשה של הימורים וקניות, אבל לעיר יש הרבה להציע מעבר. סופיה, בירתה של בולגריה ומרכזה הכלכלי והתרבותי מונה רק מליון וחצי תושבים. יש בעיר מערכת תחבורה ציבורית מעוררת קנאה , 16 אוניברסיטאות, פארקים גדולים ויפים, ושילוב מרתק של מזרח ומערב מטובל בשיירים של קומוניזם. יופיה וקסמה של העיר, אינו ניכר מיד לעין. כדי להנות מאירועי התרבות שלה נדרשת הבנת השפה הבולגרית, והמוזיאונים שלה – מיושנים מעט. אבל תושביה חביבים ואדיבים, האוכל בה טעים , ובכל ביקור אנחנו מגלים איזו פינת חמד.

• כמה ימים ? טיסות אלעל מאפשרות חופשת סופ"ש נוחה של כמעט שלושה ימים מלאים. בזמן זה אפשר להכיר את המרכז הקלאסי של העיר, להכיר את השכונות המתחדשות והאלטרנטיביות שלה, לצאת לטיול יום לטבע, להציץ אולי למוזיאון להתפנק בספא ולהנות מחופשה נינוחה בעיקרה.
• מתי? העונה היפה ביותר היא הסתו. קשה לתזמן בדיוק שלכת אבל בד"כ היא מופיעה באמצע אוקטובר ונמשכת עד תחילת נובמבר.
• כמה עולה ? השהות בסופיה היא זולה (זאת, אם לא תפסידו את כספיכם בקזינו 🙂 המטבע בבולגריה הוא לבה ( 1 לבה = 2 שקלים) אבל בסופיה מקבלים כרטיסי אשראי בכל מקום. גם בכניסה למטרו.
• תחבורה? התניידנו בקלות ובנוחות בתחבורה ציבורית. המטרו מגיע משדה התעופה אל העיר. מרכז העיר קטן ונוח להתניד ברגל. אם אתם רוצים להשתמש במוניות – כדאי להורדי את אפליקצית TexiMe.

טיול במרכז סופיה

חופשה בסופיה כדאי להתחיל בטיול הכרות נינוח עם מרכז העיר. תוך כדי שיטוט באיזור גיאוגרפי קטן יחסית, אפשר להתחכך באלפי שנות היסטוריה. זאת מפת הטיול

תחנת המטרו סרדיקה והעתיקות

טיול בסופיה נתחיל סמוך לתחנת המטרו סרדיקה.  אם נעמוד מעל העתיקות שנתגלו בזמן בנייתה, נתבונן אל הרחוב עטור מבני הממשל הקומוניסטים, אל כיפות הכנסיות, אל מינרט המסגד, המרוחק רק במעט מבית הכנסת ומרחוק חולש הר ויטושה , נוכל לדמיין בקלות את השתלשלות ההיסטוריה.

כבר במאה ה8 לפנה"ס התישב שבט בשם סרדי במקום ובנה את הישוב סרדיקה. הרומאים כבשו את העיר בשנת 29 לספירה, והפכן את סרדיקה לבירת הפרובינציה הרומאית דאקיה מדיטרניאה. ההונים שרפו את העיר עם נפילת האימרפיה הרומית, אך היא נבנתה מחדש על ידי קיסר ביזנטיון ,ששינה את שמה לטרידיצה. מאוחר יותר הבולגרים שינו את שמם לסרדטס (לב) ובהמשך לסופיה על שם סופיה הקדושה.

מסגד ובית מרחץ

אם נפנה אחורה מהנקודה שבה אנחנו עומדים אל עבר מינרט המסגד, נלך אחורה בזמן אל התקופה העות'מנית. הסולטאן מוראט הראשון שליט האימפריה העות'מנית כבש את סופיה ב1376. שש שנים מאוחר יותר הפך אותה לבירת הפרובינציה רומליה, שכללה הבלקן שבשליטתה. פירוש המונח הטורקי "רומלי" הוא "ארץ הרומים" בעיני הטורקים השמות "רום" ו"רומלי" קשורים לזהות הדתית הנוצרית אורתודוקסית. 500 שנה שלטו העות'מנים בבולגריה, הביאו איתם מסגדים, שווקים ואוכלוסיה מסלמית שעד היום מתגוררת בבולגריה. 

שמו של המשונה מעט של המסגד – באשי באניה – מרמז על מיקומו – ממש מעל המעינות החמים. מעינות חמים בבולגרית ובשפות סלביות – באניה. המסגד המעוטר נבנה במאה ה16. הוא המסגד היחיד בסופיה והוא פעיל גם כיום. גם בפלובדיב תוכלו לראות מסגד בלב העיר. 

בכיכר הקטנה שמאחורי המסגד אפשר לטעום ממי המעינות המינרליים החמים. תושבי סופיה באים לכאן כדי למלא בבקבוקים מים, הנודעים בסגולותיהן הבריאותיות.

אם במעינות חמים עסקינן, מאחורי המסגד ממוקם מבנהו המפואר של המוזיאון הלאומי. בעבר היה זה בית המרחץ הציבורי המרכזי, ונקרא כך צנטרלניה באניה. 

בית הכנסת של סופיה

במרחק הליכה קצר מהמסגד, מאחורי מבנה השוק עומד בית הכנסת הגדול של סופיה. מאחורי גדר גבוהה ושערים עומד מבנה מפואר עטור חלונות צרים ומקושטים, כיפות ומגדלים,עם מגן דוד בראשם. זוהו בית הכנסת הגדול ביותר בבלקן, והשלישי בגודלו באירופה. בבית הכנסת 1170 מקומות.

אם פנים בית הכנסת מזכיר לכם את בית הכנסת בוינה, זה לא במקרה. ארכיטקט יליד טימישוארה, אז חלק מאוסטריה והיום ברומניה, תכנן את בית הכנסת ושילב בו מספר סגנונות: נאו-מורי, ונציאני , והזסציון הוינאי, שממנו הושפע בלימודיו בוינה. פנים בית הכנסת היפיפה מעיד על עושרה של הקהילה היהודית. נוכחותו של הנסיך הבולגרי בטקס החנוכה של ביתה כנסת בסופיה מעידה על מוערבותה של הקהילה בחיים בציבורים והתרבותיים בסופיה. בית הכנסת מעוטר בציורים וגילופים מעץ. התקרה וכיפותיה נשענת על עמודים משיש איטלקי. והנברשת המשתלשלת מהתקרה, שוקלת כמעט שני טון ויוצרה בוינה.

ראשוני היהודים הגיעו לבלקן בכלל ולסופיה בפרט עם הרומאים בעקבות חורבן בית שני. הם התגוררו בשכונות שלהם, ורוב הזמן נעזבו לנפשותיהם.  לאורך השנים הגיעו לבולגריה יהודים אשכנזיים ממזרח אירופה, אבל ההגירה הגדולה היתה בעקבות גירוש ספרד. במלחמת העולם השניה ניצלו יהודי בולגריה בזכות המלך והכנסיה, שהגנו עליהם.  גם בבית הכנסת בסופיה קרה נס. בבית הכנסת פגעה פצצה. היא אומנם החריבה מעט מהגג והתקרה, אבל היא לא התפוצצה. בית הכנסת שרד ואיש לא נפגע. חלון קטן בריצפת בית הכנסת משמר שרידים.

עצמאות, אבנים צהובות וקומוניזם

הליכה מנקודת התחלת הטיול שלנו לאורך שדרת עמודים אלגנטיות תיקח אותנו אל מאורעות ההיסטוריה המודרנית. מבני הממשל הבנויים לאורך הרחובות הסמוכים, מספרים את סיפורם של יחסי הגומלין בין רוסיה האימפריאליסטית והקומוניסטית עם בולגריה, האחות הקטנה.

כשתצאו משדרת הבנינים ותפנו אל שדרת קנייז אלכסנדר 1 , תגלו במהרה שהיא מרוצפת אבנים צהובות. הן שם בזכות הנסיך פרדיננד, שרצה סופיה אלגנטית כמו וינה או בודפשט. לכבוד נישואיו עם מריה לואיזה הוא קיבל כמתנה לחתונה אבנים צהובות לריצוף הרחובות הראשיים של העיר. אז אם אתם הולכים בשביל האבנים הצהובות בסופיה, דעו שאתם במרכז העיר.

לאורך השדרה מבנים חמורי סבר במראה קלאסי. אלה הם מבני הציבור, רבים מהם נבנו בעת השלטון הקומוניסטי. ארמון הנשיאות נמצא בסמוך, ועליו שומרים שני חיילים במדים יצוגיים. דרך השער הסמוך אפשר להכנס ולראות את מבנה הכנסיה הקטנטונת, כנסית ג'ורג הקדוש, העתיקה ביותר בסופיה.

רגע לפני שאתם צועדים בשדרה, אל תשכחו להפנות מבטכם אחורה – אל פסלה של סופיה. פסל זה של אישה שופעת חמוקיים הוקם בשנת 2000 במקום שפעם עמד בו פסלו של לנין. על ראשה כתר המסמל שליטה. בידה זר התהילה. ועל כתפה ינשוף החכמה. במקור היא היתה אמורה לסמל את סופיה הקדושה, אבל הפסל ניראה לרבים אירוטי ופגני מדי, אז היא נשארה פשוט סופיה.

קתדרלת אלכסנדר נבסקי

בלב מתחם אבנים הצהובות עומדת קתדרלת אלכסנדר ניבסקי. הכנסיה מתהדרת בכיפות תורכיז וזהב בגבהים שונים. הסגנון מזכיר כנסיות ומבנים ביזנטיים ולכן נקרא נאו-ביזנטי. אדריכלים ואומנים רבים השתתפו בבנית הכנסיה ובעיטוריה. זוהי אחת הקתדרלות הגדולות האירופה, והיא המרכז הדתי של הכנסיה האורתודוכסית הבולגרית. 

אם השם אלכסנדר נבסקי נשמע לכם מוכר, זה לא במקרה. גם בירושלים ישנה כנסיה על שמו, השייכת לאורתודכסיה הרוסית. גם טאלין, בירת אסטוניה, מתהדרת בכנסיה על שמו. נבסקי עצמו היה נסיך רוסי בימי הביניים שניצח את בשוודים על גדות נהר נייבה, ומשם כינויו – נבסקי, כלומר של הנייבה. 

מה עושה קתדרלה ע"ש קדוש רוסי בלב סופיה? הכנסיה הזו נבנתה בתחילת המאה הקודמת כאות תודה לעם הרוסי על שחרור בולגריה מעול התורכים. היא מסמלת את הסלביות הפרובוסלביות המאחדת את העם הרוסי והבולגרי. זה היה גם התירוץ שאפשר לרוסיה לכבוש את בולגריה מידי העות'מנים. רחובותיה של סופיה מלאים בשמות של גנרלים מהתקופה, ופסלו של אלכסנדר השני,, שליט רוסיה באותה תקופה, עומד גאה בכיכר הסמוכה. מאז שחרורה של בולגריה מעול התורכים התיחסה רוסיה לבולגריה כאל "האחות הקטנה" . גם בימי הקומוניזם. כיום משתדלים הבולגרים בחוכמה לא להרגיז את פוטין, ומשאירים את הכנסיות והפסלים על כנם. 

אגב בקתדרלה זו נערכה לוויתו של בוריס השלישי, ב1943, מלך בולגריה, שפעל להצלת היהודים במלחמת העולם השניה. בגינה קטנה הסמוכה לקתדרלה, יש שלט  המנציח אותו. 

אומנות רחוב בסופיה

מרכז העיר סופיה משופע באומנות רחוב וגרפיטי. בעוד שמרבית הגרפיטי הוא תגים של רייטרים וכתובות (מחאה? )  לא ברורות, ישנן גם פרסומות חמודות. 

גולת הכותרת היא עבודות מרהיבות של קבוצות אומנים המכנים עצמם Urban Creatures. עבודה אחת כזאת תפסה את עינינו בעודנו נוסעים בפרבריה של סופיה, שם נמצאות מרבית העבודות.אבל גם במרכז העיר אפשר לראות מספר עבודות. החיפוש אחר העבודות הביא אותנו לרחובות צדדים ולסמטאות קטנות, והראו לנו פנים נוספות של סופיה. חלק מהעבודות מונפשות ומלוות במוסיקה – לשם כך יש להוריד אפליקציה מיוחדת. לנו לא עבד טוב, אבל העבודות מרהיבות ושווה לחפש אותן.

ישנם גם סיורי אומנות רחוב מבוססי טיפים, ואפשר גם להורדי בתשלום סיור עצמי. (לא ניסינו אותם – שומרים לפעם הבאה)

שווקים בסופיה

חופשה בסופיה לא תהיה שלמה ללוא הצצה לשווקים של העיר. במרחק הליכה במרכז העיר אפשר לבקר בשלושה שוקים שונים. לכל אחד אופי שונה והם נמצאים במרחק הליכה קצר זה מזה.

השוק העירוני והאלגנטי

בלב המרכז העתיק של סופיה, במרחק הליכה קצרצר מבית הכנסת עומד המבנה היפה והאלגנטי של השוק העירוני. המבנה הוקם בתחילת המאה ה20 בסגנון המשלב רומנטיזם וניאו-ביזנטי והיה השוק המקורה הראשון בבולגריה. באתר האינטרנט של השוק אפשר למצוא תמונות היסטוריות ממנו ומסביבתו. בשוק אפשר למצוא מעדניות, מאפיות, איטליזים, דוכן קפה , חנויות של פירות וירקות ובעלי מלאכה קטנים. כשהיינו בסתו היה שוק אומנים קטן ונאה ברחבה הסמוכה. השוק פתוח כל יום.

שוק מזכרות, פשפשים ואיקונות

בגינה הקטנה הסמוכה לקתדרלת אלכסנדר נייבסקי,מסודרים איקונות – ציורים סימליים דתיים ובהם קדושי הנצרות- כחומה שאין בה להבדיל בין הקודש לחול. על השולחנות הסמוכים פרושים בערבוביה מיני מזכרות, הנושקות לנוסטלגיה קומוניסטית. בובות המטריושקה, אלה שמחביאות בתוכן עוד בובה ועוד בובה, החליפו את כסות הנערה הכפרית עם מטפחת בציורים מודרניים : דמויות מקומיקס, איקונות ואפילו שועי עולם. כובעי פרווה מעוטרים בפשיט והמגל, נראים חדשים מכדי להיות פשפשים, אך בצידם גם חפצים הנראים אוטנטיים : קופסאות לסידריות, פנקסים, סיכות ומדליונים. לצד הדוכנים ישובים בעליהם, לא צעירים אבל מסבירי פנים. כזאת היא בולגריה : הדת, הנוסטלגיה, והפנים לקדמה משמשים בה בערבויה.

שוק הנשים

השוק האותנטי הזה מתקיים כבר למעלה ממאה שלושים שנה, והוא המקום לראות ולטעום את סופיה האמיתית. דוכני ירקות ופירות, איטליזים ודוכני דגים, מאפיות קטנות. השוק פתוח בכל יום עד שעות הערב, אבל כדאי להגיע אליו דווקא בשעות הבוקר. לאחר שצפינו במשך דקות ארוכות בהכנת באניצה – הבורקס הבולגרי – למרות ארוחת הבוקר, לא היה מצב לא לטעום. קיבלנו פיסת טעם גן עדן מהבילה ועטופה בניר פשוט. בקיץ זה המקום לקנות פירות יער, אפרסקים ומשמשים.

השוק משתרע לאורך שדרות סטפן סטמבולוב והרחובות הסמוכים לו. הכי פשוט להמשיך מערבה לאורך הרחוב של בית הכנסת עד שמגיעים אליו

טבע עירוני בעת חופשה בסופיה

סופיה מציעה למבקריה ולתשוביה מבחר גינות ופארקים ממש במרכז העיר. בקיץ זוהי ריאה ירוקה ומוצלת המפיגה מהחום, ואילו בסתו – זהו המקום לראות שלכת. הגינות הקטנות במרכז העיר הן פינות חמד לצפות בהם במקומיים.

הגינה העירונית

גינה קטנה מול התאטרון הלאומי. בריבוע הקטן המוקף בליל בנינים היסטוריים, ומודרניים יש כמה פינות חמד, מזרקה נאה, בית קפה, וביתן קטן וקסום ובו ספקיה של ספרים ישנים. הספרים אומנם בבולגרית, אבל שווה להכנס – כאן תוכלו לקבל המלצות מחוץ למסלול השחוק.

הפארק של ארמון התרבות והפארק הדרומי

ארמון התרבות נמצא במרחק של כרבע שעה הליכה מהמרכז. הדרך אליו עוברת בתוך פארק מסוגנן ובו מזרקות. אם תעברו את הארמון ותמשיכו הלאה אל עבר מלון הילטון , תגיעו לפארק רחב ידיים המתרע לאורך של כמה קילומטרים. בשטחו שי גני משחקים, נקודות תצפית ואפילו אגמונים.

גן המלך בוריס

פארק רחב ידיים במרחק הליכה קצר מקתדרלת אלכסנדר נייבסקי. בפארק יש גן ורדים נאה , מגרשי ספורט , ובקצה המרוחקים גן פארק חבלים. . סמוך לגן ממוקמת מסעדה בולגרית מסורתית, המתהדרת בהיותה, המסעדה הוותיקה ביותר בעיר. במסעדה הזו אכלתי ארוחת ערב, בשעה מאוחרת מכדי טיול בפארק. האוכל הבולגרי מצויין, המסעדה – המלצה חמה לשלב טיול בפארק עם ארוחה בצהריים. גן בוריס מתמזג אל פארק לובן Loven שבקציהו המרוחק החיות של סופיה בפארק הזה לא הספקנו עדיין להסתובב , ושומרים לסתו הבא.

טיול אל הר ויטושה

יפה ככל שתהיה סופיה בסתו, אין כמו טיול בטבע סתווי אמיתי. סופיה בורכה בהר ויטושה, ואני ממשליה להקדיש יום לטיול בו אם קבעתם חופשה בסופיה בסתו.

ביני לבין עצמי אני מכנה את ויטושה הר מחמד. אבל כשאני מגיעה לתחנה העליונה של הרכבל, תחנת אלקו, בתום ריחוף של כ 30 דקות ביער בשלכת הבנתי שעשיתי לו עוול. ויטושה הוא הר של ממש. הוא תוצאה של פעילות געשית , קיפול שכבות סלע גרנית והתרוממות של האיזור. מורדותיו מכוסים יערות  מחטניים ועצי עלים. שילוב יפהפה של ירוק וגווני האדום בשלכת.  פסגתו הגבוהה ביותר, צ'רני וראח – הפסגה השחורה, מתנוססת לגובה של 2290 מטר. אם תרצו, תוכלו להגיע אליה במסלול הליכה. מלבדה יש עוד 9 פסגות, שכולן מעל 2000 מטר. בחורף ויטושה מתכסה בשלג, ואפשר לעשות בו סקי או לצאת לטיול בנעלי שלג. באביב ובקיץ הוא יעד נפלא למסלולי הליכה מוצלים וקרירים. ובסתו – הוא מתכסה בצעיף צבעוני. 

איך מגיעים להר ויטושה? 

הדרך החוויתית להגיע אל ההר היא ברכבל.  התחנה התחתונה של הרכבל נקראת סימונובו ( Simeonovo ) ואפשר להגיע אליה ממרכז סופיה במונית, או באוטוסים 123 או 122. מכאן לוקחים את הרכבל אל התחנה העליונה אלקו Aleko. הנסיעה לוקחת כחצי שעה. הרכבל פעיל בכל יום בעונת הסקי, ומחוץ לעונה – בסופי שבוע בלבד. למידע על פעילות הרכבל . אל תחנת אלקו אפשר להגיע גם באוטובוס או ברכב. קו 66 מגיעה בסופי שבוע, ובקיץ ובחגים גם בימי חול.

מה עושים בהר ויטושה? 

מתחנת אלקו יוצאים מספר מסלולים ברמות קושי שונות. בבקתה ישמחו להנחות אתכם למסלול מתאים, ויש בכניסה מפה ושילוט לא רע. מכיוון שמזג האויר היה לא ברור והגעתי להר בשעה יחסית מאוחרת, בחרתי בטיול במסלול מעגלי קצר . השביל הוביל אותי דרך יער מחטני, אל קרחות יער מכוסות עשב צהוב, המשקיפות אל העיר. הלכתי מעל פלגי מים, שבמפליהם גלשו עלי שלכת. המסלול מתחבר אל דרך עפא שמובילה אל כנסיית עץ קטנה וחמודה., וממנה אפשר לחזור אל הרכבל. המסלול כולו לקח לי כשעה הליכה, והשאיר לי זמן לארוחה בבקתה.

מה אוכלים בהר ויטושה? 

בסופי שבוע בתחנת אלקו נפתחים מספר דוכנים שבהם ניתן לקנות המבורגרים, נקניקיות, פנקייקים וגלידות. ארוחה של ממש אפשר לאכול בבקתת אלקו. מדובר באוכל ביתי כפרי שמבשלות כמה מאמות במטבח ענק עם מראה קומוניסטי משהו. אבל יש מבחר גדול, האוכל מגוון וטעים למדי. וכמובן – אין כמו תבלין הנוף !  המחירים שווים לכל נפש.

חופשה בסופיה – המלצות לינה

במסגרת הביקורים שלנו בסופיה יצא ללנו ללון במספר מלונות גדולים ברמה גבוהה. במרבית המלונות אפשר להזמין חדר ללא ארוחת בוקר.

גרנד הוטל סופיה

מלון גרנד הוטל סופיה ממוקם במרכז העיר, סמוך לתיאטרון הלאומי בקצהו של גן קטן ונאה. הוא במרחק הליכה מההאתרים המרכזיים של העיר, ומדרחוב ויטושה. לראשונה התאכסנו במלון זה במסגרת טיול שורשים רב דורי לפני כמעט 20 שנה. מדהים לראות איך המלון שמר על היוקרתיות המאופקת שלו!  שילוב של רהיטים מאיכות מעולה, תחזוקה ברמה גבוהה ביותר.

אין ספק ששמו של המלון מאפיין את חדריו. חדרים ענקיים ומרווחים. מלבד מיטה רחבה ונוחה, בחדר שולחן כתיבה גדול, ופינת הסבה . קיבלנו חדר בקומה השמינית ופונקנו בנוף על גגות העיר ועל ויטושה. חדר האמבטיה כולל מקלחת ואמבטיה, מפנק ומרווח.  שימו לב שחלונות המלון נפתחים רק בקומות 1 ו-2. כשאנחנו התארחנו בחורף המזגן עבד על חימום. ולנו היה חם מדי. כדי לפתור את הבעיה, קיבלנו מאורר, שעבד מצויין. 

לא אכלנו ארוחת בוקר במלון כי הקדמנו לצאת. תחנת המטרו סרדיקה מרוחקת ממנו כ10 דקות הליכה, ומאפשרת גישה ישירה אל שדה התעופה. (כחצי שעה נסיעה)

מלון גרנד הוטל מילניום

מלון גרנד הוטל מילניום הוא אחיו הצעיר והמודרני של מלון גרנד סופיה. גם המלון הזה מתהדר בחדרים גדולים, אך הוא מעוצב צעיר יותר. מהחדרים נשקף נוף אל הפארק , אל העיר ואל ויטושה. בסתו זהו המלון להיות בו. גם בגלל הנוף אל הפארק המוזהב וגם בגלל הספא הנהדר.

ארוחת הבוקר במלון – אלגנטית ונאה. חדר האוכל מעוצב בצבעים עליזים. האוכל בבופה מוגש בכלים קטנים ואלגנטיים. גם אם לרגע נדמה שנגמר, מיד יצוץ מי מעובדי המקום למלא. המלון מרוחק מעט ממרכז העיר, כ 20 דקות הליכה לאורך פארק ומדרחוב ויטושה. 

הספא של המלון מילניום

גולת הכותרת של השהיה במלון היא הביקור בספא המרהיב שלו. הספא האלגנטי כולל חמאם, סאונה, ג'קוזי ובריכות חמות, חדרי אדים וכורסות מנוחה אל מול הנוף. כפות הרגליים זוכות לתשומת לב במסלול מיוחד בין מים חמים וקרים, כשדורכים על אבנים עגולות. ומהן מקלחות ההרפתקה? ובכן, אני מעדיפה להשאיר לכם לגלות. כמובן ניתן להזמין טיפולים למינהם. השהות בספא אינה חלק מהמחיר הבסיסי של החדר. הספא פתוח גם בפני אורחים מחוץ למלון – מומלץ!

מלון אינטרקונטיננטל

מלון אינטרקונטיננטל ממוקם בלב מתחם האבנים הצהובות של סופיה, כלומר ממש במרכז. חדרי המלון צופים אל פסלו של הצאר הרוסי אלכסנדר השני, וכיפותיה של קתדרלת נייבסקי. המסלון נבנה בזמן הקומוניסטי, אבל עבר שיפוץ והפך למלון מעוצב בטוב טעם ואלגנטי. החדרים מרווחים ונוחים. ארוחת הבוקר נדיבה. גם ממלון זה הדרך הנוחה לשדה התעופה במטרו .

מסעדות בסופיה

מדרחוב ויטושה משופע מאכליות ומסעדות למכביר. תוכלו למצוא שם כמעט כל מה שתרצו: אוכל בלקני, אסייתי, מקסיקני המבורגרים ופיצות. מטבע מקומן המסעדות מוכוונות לתיירים. כל אחד מהמסעדות ודוכני האוכל שאכלנו בהן היו בסדר גמור, אבל אל אחת אנחנו חוזרים שוב ושוב.

סושיאל קפה

נכנסנו לקפה ונשארנו לארוחת ערב. המסעדה החביבה עלינו! 

עיצוב צעיר ומגניב, פיצות משובחות, סלטים יצירתיים קפה טוב ושירות ידידותי ואדיב. למקום יש תו תקן איטלקי, כלומר תפעול המסעדה, איכות הקפה ובצק הפיצה עומד בסטנדרטים איטלקיים. זה בהחלט מורגש. 

מה אכלנו ? אנחנו תמיד אוכלים כאן פיצה, מתגברים בסלט ומשאירים מקום לקינוח! לחובבי הבשר גם מנת הצלעות מצויינת.