בביקור הראשון שלנו בלונדון ביקש הגיק לבקר בגני קיו המפורסמים מאוד. בדרך לגנים עברנו ברחובות הקטנים מאחורי תחנת ריצ'מונד. הצצנו אל בית קפה מתוק ואל מעדניה בככר קטנה. מקיו פחות התרשמתי אבל דוודקא המקומות הקטנים עוררו בי סקרנות וטעם של עוד. ניצלתי יום אביבי של סופ"ש לערוך טיול בריצ'מונד. ביליתי יום פסטורלי שכלל ביקור במוזיאון הקיטור, שיטוט לאורך טיילת התמזה ומפגש מרגש עם איילים בפארק ריצ'מונד. זגור ושמור ליום התאוורורת מהעיר הגדולה.
מוזיאון המים והקיטור
המוזיאון נמצא באופן רישמי בברנטפורד, אבלבזכות קירבתו קל לשלב אותו עם טיול בריצ'מונד.
מבנה תעשייתי מלבנים וקטר רכבת מתנשף מעיד על כך שהגעתי למוזיאון הקיטור והמים הנמצא במערב לונדון. פיתוח מנוע הקיטור היה הכוח המניע של המהפכה התעשייתית והביא את התעשיה אל העולם המודרני. הקיטור נרתם להניע רכבות, אוניות, מכונות טכסטיל ומשאבות. מוזיאון הקיטור והמים מספר את סיפורם של משאבות המים, שהונעו על ידי הקיטור ואפשרו אספקת מי שתיה אל בתיהם של מיליוני אנשים. המוזיאון ממוקם במבנים של מפעל המים לשעבר שהיה חלק מתשתית המים של לונדון.
באולם הכניסה קיר ועליו אוסף של מוצגים הקשורים לשימוש במים: קערות, קנקנים, דודים ומכונות שכולם שמשו לאורך ההיסטוריה לרתום את המים לשימוש הביתי. אוסף קטעי הצינורת ההיסטורים – עוד מימי הרומאים- מדגים עד כמה נושא אספקת המים הטריד את האדם עוד משחר ההיסטוריה.
כיום המוזיאון מוקף מבני מגורים מכל עבריו. אבל לפני כ200 שנה היה כאן רק שטח פתוח. לצד המבנים, שבהם פעלו המשאבות, בנו שני מאגרי מים ושמונה בריכות סינון. חצר המוזיאון היתה חצר הפחם. המגדל הגבוה ביותר במתחם הוא אינו ארובה אלא סוג של שסתום בטחון. לאורך כל גובהו מותקן צינור עומד שתפקידו "לספוג" שינויים פתאומיים בלחץ המים. בתחתיתו – משאבת המים הגדולה ביותר שהיתה בלונדון.
באולם הגדול של המוזיאון נעים גלגלים ובוכנות. יש אוסף מרשים של מנועים, שהובאו לכאן מתחנות מים נוספות. אני מגלה שללורד רוטשילד היתה תחנת מים פרטית משלו, שסיפקה מים לאחוזתו. משאבת המים כאן לפניכם :
מתקני תשתית מודרניים מורכבים מחלקים פונקציונליים קלים לתחזוקה ולא דווקא אסתטיים. אבל כשהורכבו המנועים האלה, לפני מאה שנה ויותר, הם נחשבו לשיא הקדמה וזכו לכבוד הראוי לכך ולעיצוב נאה של פרטים שונים במכלולים.
מה במוזיאון?
המוזיאון קטן יחסית ועמוס אבל יש בו עושר של מוצגים מענינים המטפל בנושא אספקת מים מזויות שונות: עקרונות פיזיקליים, היסטוריה, מגלים וממציאים, חשיבות המים לאדם, הגיינה ומחלות. המוצגים מוחשיים מאוד, ומאפשרים ללמוד תוך כדי התנסות. גולת הכותרת של המוזיאון היא אוסף המשאבות שפעלו על קיטור- חלקן עדיין מופעלות. אהבתי במיוחד שניתן דגש לא רק על הממציאים והיזמים של הטכנולוגיה, אלא גם על האנשים הפשוטים, שעבדו במפעלי המים עשו את העבודות הקשות והשחורות. הופתעתי לגלות שמשאבות מבוססות קיטור פעלו באנגליה עד לפחות אמצע המאה הקודמת, והטכנולוגיה הפשוטה של סינון מים על ידי חול עדיין אחראית על 70% מהמים של לונדון.
לא לפספס
- את ציר הזמן המתאר את ההיסטוריה של המים, הביוב והמחלות בלונדון ואת גודל האוכלוסיה לאורך ההיסטוריה.
- את ארבעת הבתים המאפשרים לראות איך התנהלו בבית עם משק בתקופות השונות
- את החצר עם משחקי המים
מוזיאון הקיטור והמים – מידע שימושי
למוזיאון הקיטור הגעתי בזכות האפשרות לנסוע ברכבת הקיטור המופעלת לעיתים במקום. אני מאוד אוהבת את הרכבות הנוסטלגיות האלה ומשתדלת לנסוע בהם כשאפשר( נסענו באוסטריה, באוסטרליה). מסלול הרכבת כאן הוא כמה עשרות מטרים בחצר המוזיאון ודי עלוב. המוזיאון עצמו שווה ביקור!
- ביליתי במוזיאון שעתיים מענינות ביותר, עם ילדים אפשר לבלות חצי יום בקלות.
- הכניסה למוזיאון בתשלום ( 11 פאונד) עלות הכניסה למשפחה אינה יקרה משמעותית מכניסה של מבוגר)
- למידע נוסף על המוזיאון
אם אתם מתענינים בהיסטריה של התעשיה וההנדסה, כדאי לכם להציץ באתר של נתיב מורשת הנדסה האירופאי. אפשר לבקר בארצינו באתרים של מקורות ובאיגודן ובגשר הישנה (בה כוח המים נרתם לחשמל)
טיול ברוצ'מונד לאורך התמזה
אם נצא מהמוזיאון ונחצה את הכביש נגיע אל הטיילת לאורך התמזה ואל גשר קיו. הטיילת היא חלק משביל תמזה, המתחיל במקורותיו באיזור הקוטסולד וממשיך עד לשפכו לים. המראות פסטורליים : ברוזים וציפורי מים בנהר. אנשים מטיילים או רצים. סירות נהר עוגנות בצמוד לגדות. אני מבחינה בהזדמנות עסקית : מישהו רוצה לקנות בית סירה?
עם ילדים קטנים אפשר ללכת לגן שעשועים משוקע ומרחבים לרוץ במרחק הליכה קצר לאורך הגדה. שימו בגוגל : Playground at Watermans Park.
אפשרות אחרת היא לחצות את הגשר ולהמשיך בהליכה טיול לריצ'מונד בצמוד לנהר ולגני קיו. (זהו שביל הליכה שלא מאפשר כניסה לגני קיו ,שהם בתשלום ).
בקירבת גשר קיו יש מבחר של פאבים ובתי קפה. ביום יפה אפשר לנהוג כאנגלים: לקנות מוצרים בסופר ולערוך פיקניק על הדשא.
פארק ריצ'מונד
איך הגעתי לפארק הנפלא הזה ללא מצלמה? זו המחשבה הראשונה שעוברת לי בראש כשאני נכנסת בשערי פארק ריצ'מונד. הייתי קטנת אמונה ולא חשבתי שאני אכן אראה את האיילים שבהם הפארק מפורסם. אני מכה על חטא כשאני עומדת מולם ממש במרחק הליכה קצר משער הכניסה. הנה הם כאן :
פארק ריצ'מונד הוא הפארק הגדול ביותר בלונדון ומשתרע על שטח השווה בגודלו לשטח של שלושה פארק הירקון. בעיני הוא ה-סיבה לערוך טיול לריצ'מונד. יש בו מרחבי טבע, אלונים עתיקים, אגמונים ונחלים, שמהווים בית גידול למגוון גדול של בעלי חיים ובראשם: איילים יחמורים המסתובבים חופשי. יש בו גם פינות חמד פורחות ותצפיות שאפשר לראות ממנה אפילו את כיפתה של כנסיית סנט פול.
בשנת 1625 העביר לכאן המלך צ'ארלס הראשון את ארמונו מלונדון הנגועה במגיפה. כדי שיוכל להעביר את זמנו בנעימים בציד הוא הביא לכן 2000 צבאים ויחמורים. 600 פריטים מצאצאיהם מסתובבים חופשי בפארק, ויש סיכוי לא רע לראות אותם במהלך הביקור. אני מבלה שעה ארוכה בצפיה בהם כי הם באמת מרהיבים. נראה שבאי הפארק המתמידים אינם מתרגשים כלל. הם ממשיכים בעיסוקיהם – ריצה, רכיבה על אופניים או טיול נינוח – מבלי להניד עפעף.
גינת מטע איזבלה
אני ממשיכה אל איזבלה פלנטיישן Isabella plantation , המפורסמת באוסף שיחי האזליאות שלה, שהובאו מיפן על ידי אספן עשיר בשנות העשרים של המאה הקודמת ונתרמו לגן. אומרים שהגינה נמצאת בשיא פריחתה בסוף אפריל ותחילתץ מאי, אבל גם בסוף מרץ כשביקרתי בה היתה פריחה משגעת. מלבד אוסף האזליאות יש בגן עצי מגנוליה, קמליות, ואפילו רודודנדרון שנראים בדיוק כמו זה שבשבילו טיפסתי מאות מטרים במעלה טרק פון היל בנפאל. בגינה שבילים, ספסלים למנוחה, בריכות מים קטנות והרבה פינות חמד קסומות. יופיה של הגינה הוא בשילוב של מעשה יד האדם בטבע.
אז מי היתה איזבלה שהגינה קרואה על שמה? המקום כל כך יפה שקל לדמיין נסיכה או בתו של ברון עשיר מטיילת בין שבילי הגן. ככל הנראה לא מדובר באישה אלא בשיבוש של המילה isabel מהמאה ה15. פירוש המילה מלוכלך או אפור-צהוב, שזה צבעה של האדמה בשטח הזה . האיזור היה איזור ביצתי עד שבאמצע המאה ה20 נעשה הגינון במקום.
עוד בפארק ריצ'מונד
זה יומרני מצידי להקציב לפארק רק אחה"צ ולכן אני נאלצת לוותר על שאר נקודות העניין. לביקור הבא סימנתי את הנקודות האלה:
התל של הנרי ( Henry's mound ) – מיקומו של הפארק על גבעה מבטיח נופים יפים אל העיר. למעשה נופי הפארק נוהלו בקפידה כבר מהמאה ה17 כדי להראות את הפארק לאח"מים. זו נקודת התצפית המפורסמת ביותר והחביבה ביותר על המלך הנרי ה8. זהו אתר קבורה פרהיסטורי מתקופת הברונזה. אבל משם ניתן לראות את קתדרלת סנט פול – מרחק 12 מייל.
בריכות פן ( Pen Ponds ) הוא האגם הגדול ביותר בפארק. זהו אגם מלאכותי שנחפר באמצע המאה ה18, והוא מקום מעולה לראות ברבורים וברוזים.
פמברוק לודג' (Pemroke Lodge) הוא מבנה מהתקופה הג'ורגי'אנית שהיה בעצם ביתו של תופס החפרפרות. המלכה ויקטוריה העניקה את לראש הממשלה ראסל. שנכדו המתמטיקאי ובפילוסוף ברטראנד ראסל בילה כאן את ילדותו. כיום יש כאן מסעדה ובית קפה והוא פתוח לקהל הרחב.
המלך צ'ארלס הקיף את הפארק בגדר,ש קיימת עד היום. הוא רצה להבטיח שאייליו ויחמוריו לא יברחו ושפשוטי העם לא יכנסו. הדבר עורר כבר אז במאה ה17 מחאה כל כך רמה עד שצ'ארלס נאלץ לשלם פיצויים ולהתיר לאנשים לחזור ולהכנס לפארק. לשם כך הוא הציב סולם. כיום אין צורך לטפס בסולם כדי להכנס אל הפארק, אבל אפשר להכנס רק דרך אחד מהשערים. כדאי לבדוק במפת הפארק מהו השער הקרוב לנקודה ממנה תרצו להתחיל את הטיול.
קו מספר 65 הוריד אותי במרחק הליכה קצר משער HAM. זהו השער הקרוב ביותר ל מטע איסבלה. התוכנית שלי היתה לבקר במטע איזבלה, ולהמשיך ממנה אל תל הנרי לתצפית ולהתפנק על קפה בפמברוק לודג' ולצאת משער ריצ'מונד . כל המסלול כולו הוא כשישה ק"מ. אבל לא לקחתי בחשבון שאבלה כל כך הרבה זמן בחברת היחמורים ובמטע איזבלה. זהו בהחלט מסלול שמתאים ליום שלם.
רכיבה על אופניים בפארק ריצ'מונד
הצטערתי מאוד שלא היו לי אופניים לרכב בפארק. בפארק יש שבילי אופניים וחלקים גדולים ממנו מישוריים. ניתן לשכור אופניים בכניסה לפארק משער רוהמפטון או סמוך לתחנת ר'יצמונד (מחירים זולים יותר). לקריאת המלצות על מסלולי טיול לפי רמות קושי.
פארק ריצ'מונד – מידע שימושי
- איך מגיעים ? סביב לפארק יש מספר תחנות רכבת, וסמוף לכל שער יש תחנת אוטובוס. הדרך הכי נוחה להגיע ממרכז לונדון היא לנסוע לתחנת ריצ'מונד, ואז ללכת או לקחת אוטובוס לכניה שבחרתם.
- מתי להגיע? הפארק פתוח להולכי רגל בכל שעות היממה, אבל אין תאורה בפארק .
- למידע נוסף על הפארק
- למידע על ההיסטוריה של הפארק
מעורר קנאה; הפארקים היפים, העושר, קלות ההגעה, האוצרות מחוץ ללונדון…
תודה מלי! כן פרפברי לונדון מרתקים לא פחות מהמרכז