קורפו הוא אי קטן ואפשר לחצות אותו לאורכו או לרוחבו ברכב בפחות משעתיים. בכל בוקר בחרנו כיוון כללי עבור טיול ברכב בקורפו ויצאנו לדרך. גילינו כפרים מטופחים וגם כאלה שפחות. ביקרנו בתצפיות מרהיבות, וקראנו סיפורים מרתקים על סלבריטי של פעם. גם אם אתם אנשי בטן גב והגעתם לקורפו כדי לשבת לחופי הים היפהפיים שלה, ההמלצה שלנו היא לשכור רכב לפחות ליום אחד ולצאת לתור את האי. הרכבנו כאן שלושה מסלולי טיול ברכב בקורפו וצירפנו לכל מסלול מפה ותיאור מפורט
- אל צפון מערב קורפו: פלאוקסטוריצה, בלה ויסטה ומבצר אנגלוקסטרו
- טיול בעקבות שמנה וסלתה של אירופה
- אל דרומה של קורפו
בפוסט המידע הכללי על קורפו הקדשתי פרק לטיפים ותובנות בנושא שכירת רכב
טיול ברכב בקורפו הצפון-מערבית: פלאוקסטוריצה, בלה ויסטה ומצודת אנגלוקסטרו
אם יש רק יום טיול ברכב בקורפו אחד שתעשו – זה זה! הכפר פלאוקסטוריצה על מפרציו וחופי התכלת שלו, המצוקים המאפשרים תצפית כמעט של 360 מעלות והכפרים הקטנים שבדרך. ממיטב הנופים של קורפו.
- מרחק הלוך וחזור מקורפו : 61 ק"מ.
- זמן נסיעה כולל: כשעתיים.
מה עושים בפלאוקסטוריצה?
פלאוקסטריצה Paleokastoritsa, ממוקמת במרחק של 25 ק"מ מקרקירה הבירה של קורפו, בצפון מערב האי. פירוש שם הכפר הוא ציורי לא פחות מנופי הכפר : המקום הקטן של המצודה העתיקה. לפי המיתוסים המקומיים לחופי הכפר הגיע אודיסאוס בדרכו לאית'קה ופוגש כאן את הנסיכה נאוסיקה. בכפר מתגוררים כ2000 תושבים, אבל הוא בעיקר רצף של מלונות, בתי נופש ומסעדות, שמשקיפים למפרצונים היפהפיים. הכפר מתגאה בלא פחות מ6 חופים ציבוריים יפהפיים!
סימנו כיעד לביקור את המנזר של הכפר. החננו את האוטו שלנו ברחוב הראשי, במרחק הליכה סביר מהמנזר והתחלנו ללכת לאורך הדרך הראשית. ממנה נשקפים מראות אל מפרצונים ומדרגות מובילות אליהם. בחרנו במדרגות אקראיות וירדנו אל נקודת תצפית יפה. המראה נהדר אבל מסוכן לשחות.
בהמשך הדרך מובילה אל שני חופים ציבוריים ומסודרים. עדיין מוקדם בבוקר, והיום סגריר, אז רק מעטים משתרעים על החוף. מאוחר יותר כשמזג האויר יתבהר החוף יהיה מלא מפה לפה. מהחוף המרכזי ניתן להצטרף לשיט, שיוביל אל מערות ואיונים. אפשר לקחת סירת פדלים ולשוט איתה. המים הצלולים הופכים את החוף לאטרקטיבי לשנורלים.אנחנו, עכברי יבשה שכמונו, נשארים על חוף ומעדיפים לטייל ברגל לתצפיות .
תצפית ממנזר פלאוקסטוריצה
מנזר פלאוקסטריצה ממוקם על כמעט אי המחובר ברצועה צרה אל החוף. המנזר מוקש למריה התולה ונקרא ביוונית פאנאגיה..ראשיתו של המנזר בתחילת המאה ה13. המבנים כיום הם מהמאה ה18. כיום מתגוררים במנזר 8 נזירים. במנזר יש חצר קטנה ומטופחת בעציצים, כנסיה קטנה, תאי הנזירים (הסגורים למבקרים) ומוזיאון קטן ובו חפצי קודש ואיקונות. במרכז המוזיאון עומדת תיבה ובה עצמות של לוויתן, שנסחף פעם אל החוף. המאמינים מגיעים לכאן כדי להתפלל, ולבקש בקשות הנרשמות על פתקים קטנים, שנמסרים לנזיר התורן.
לנו, הסיבה העיקרית להגיע לכאן היא כדי להנות מהנוף . רגע לפני שאתם נכנסים למנזר תבחינו בשביל המוביל אל סלע ועליו צלב. אל תפספו את המסלול הקטן הזה, הוא ממש חביב ונשקף ממנו נוף יפה.
- כדי להגיע אל המנזר יש לטפס במעלה הכביש. הנוף הנגלה ממנו ושביל הטיול המוביל אל נקודות תצפית קרובות בהחלט שווה את המאמץ. יש ליד המנזר חניה קטנה, אתם מזומנים לנסות את מזלכם. שימו לב שהנסחעה במעלה הדרך בצרה נשלטת ברמזור.
- המנזר פתוח בכל יום בין השעות 7:00 – 13:00 ו 15:00 – 20:00.
איפה אוכלים בפלאוקסטוריצה?
לאורך החופים יש שפע של מסעדות. אנחנו מחפשים מסעדה שתאפשר לנו לשבת על קו המים .אנחנו חזורים על עקבותינו ומוצאים אחת כזזאת. אנחנו מגיעים קצת לפני גל האוכלים הגדול של הצהריים. בעל הבית שמח לפטפט איתנו מעט. העונה בקופו נמשכת כחצי שנה ממאי עד אוקטובר, ואז המשפחה עובדת מסביב לשעון.הוא מתודה בפנינו שהעונה רק התחילה , והוא כבר תשוש. האוכל – ביתי, טרי וטעים. המלצה חמה לבקר בה אם אתם רוצים לברוח מההמון.
המסעדה נקראת דולפין. זה המיקום שלה בגוגל. למסעדה יש מדרגות ירידה לים, וחוף פרטי פצפון. ככה נראה הנוף .
הצצה למלון נטוש
בדרך חזרה ממש מול המקום שבו אנחנו חונים, אנחנו מגלים מלון נטוש, שהטבע וציירי הגרפיטי השתלטו עליו. אנחנו משוטטים קצת ומצלמים גפיטי על הנוף.
מה עוד אפשר לעשות בפלאוקסטוריצה?
פלאוקסטוריצה התגלתה כמרכז תיירות שמציע פעילויות מגוונות. רשימה חלקית של פעילויות שנתקלנו בהם אבל לא ניסינו
- האקווריום של קורפו : מלבד דגים, תמנונים, צבים וסרטנים יש גם אוסף זוחלים.
- במצוקי הגיר יצר הים מערות, חלקן עם תופעות טבע מענינות. יש בפלאוקטוריצה מספר חברות שיט המציעות מיני טיולים למערות האלה. התרשמתי שאין צורך להזמין מראש. לדוגמה חברת שיט היוצאת מהנמל הקטן.
- שביל החמורים – מסלול הליכה במעלה ההר אל הכפר לקונס.
תצפית בלה ויסטה והכפר לקונס
לאורך כל הטיול שלנו אני מתפעלת מכפר קטן הנראה כאיל יושב על מדף. זהו הכפר לקונס( Lakonas ). ממש מתחשק לבקר בו. הכפר אינו אלא רחוב אחד ראשי ועליו בתי הכפר. סמטאות צרות וקצרות מובילות לבתים שמעליהם. מרבית הבתים בכפר נבנו במאה ה18 וה19. ממש מתחשק לבקר בו.
הכפר ממוקם בגובה של כמעט 200 מטר מעל פלאוקסטוריצה, מה שמבטיח עליה תלולה. הכביש צר, מפותל ומסמר שיער. הכביש העובר דרך הכפר כ"כ צר שאין אפשרות לשתי מכוניות לעבור בו. התנועה החד כיוונית לפרקים מנווטת בעזרת שלושה רמזורים שמבטיחים מעבר בטוח בחלקים הצרים שלו.
בכפר קטן וצר קשה למצוא חניה, לאורך הכביש יש מסעדות ובתי קפה עם נוף. בראשונה שתמצאו חניה – תוכלו לעצור, לשתות משהו ולשוטט בין הבתים.
אנחנו מוצאים חניה רק סמוך לבלה ויסטה – נקודת תצפית עוצרת נשימה המשקיפה על כל האיזור, על פלאוקסטריצה ומפרצי הסביבה. אנחנו חונים בכניסה לבית קפה בעל אותו שם, ומחליטים שזה ה- מקום לקפה ולקינוח. אומרים שזו אחת מ10 התצפיות היפות באירופה ואני אכן יכולה להבין למה.
ואיך אפשר שלא להצטלם עם נוף כזה?
בקצה המסעדה ישנה מרפסת קטנה, מיועדת לצילומים וסלפי."איזה יופי! בוא נצטלם! " אני אומרת לאיש. האיש, עם חשש קל מגבהים, מסרב בכל תוקף. אפילו להתקרב כדי לשפר את התמונה שלי , הוא חושש. אז זה מה שיצא .
מבצר אנגלוקסטרו
התחנה הבאה שלנו הוא מבצר אנגלוקסטרו Angelokastro שגם הוא נקודת תצפית נהדרת.
אנחנו מחנים את האוטו במרכז הכפר קריני והולכים את 600 המטר עד לכניסה לטירה ברגל. הכפר הקטן יפה ומטפח ובהחלש שווה סיבוב קטן.
אנגלוקסטרו הוא אחד מהמצודות הביזנטיות החשובות בקורפו. היא ממוכמת במיקום אסטרטגי, קשה לכיבוש, וצופה אל חלקו הדרומי של הים האדריאטי. ממצאים ארכיאולוגיים מעידים על ביצורים במקום כבר במאה ה5 או ה6 לספירה. לאחר שנכבשה קונסטנטינופול במאה ה12 על ידי הצלבנים, והאימפריה הביזנטית התמוטטה , עברה קורפו החליפה ידיים מספר פעמים. ובסופו של דבר נשלטה על ידי נאפולי. כשהוונציאנים כבשו את קורפו מאה שנים מאוחר יותר, הם מצאו את המצודה במצב מצויין. היא המשיכה לשרת אותם ואת המקומיים, כמקום מקלט כנגד פירטים ופולשים. הטירה ננטשה במאה ה19 כאשר טכניקות הלחימה המתקדמות הפכו אותה מייותרת.
ההליכה מהכפר אל המבצר מספקת לנו זווית תצפית נפלאות אל המבצר. ברור למה המיקום שלו נבחר : מתנשא מעל הסביב, על מצוק תלול. רק לחשוב שאת כל זה אנחנו מתכוונים לטפס… במהרה אנחנו נכנסים אל כרם זיתים מוצל, שוב אנחנו מתפעלים מגובהם של עצי הזית והצל הנפלא שהם מעניקים. העליה למצודה מוצלת ומסודרת, ובכלל לא נוראה. הנוף הנשקף שווה כל טיפת זיעה, שמתיבשת מהר מאוד בבריזה. מבטיחה לכם שלא תצטערו. מלבד החומות והנוף אין הרבה באתר המצודה. הכניסה בתשלום – 3 יורו לאדם.
טיול ברכב בקורפו בעקבות שמנה וסלתה של אירופה
קורפו היה אי הנופש החביב על עשירי אירופה במאה ה-19: סיסי קיסרית אוסטריה, וויליאם השני קיסר גרמניה קבעו בה את בתי הנופש שלהם. על אדמת קורפו התרחשו כמה לידות מלכותיות. המלכה אליזבת השניה ומשפחתה נהגו לפוש באי, בוילה של רוטשילד. בחצי המאה שעברה עברו הסלבריטי לנפוש באיים אקזוטיים יותר, ובתי הפאר וההדר התפרטו משהו.ערכנו טיול ברכב בקורפו בעקבות מהזוהר של המאה ה19
סה"כ זמן נסיעה : כשעה וחצי. סה"כ מרחק : 42 ק"מ.
פארק מון רפו
וילה מון רפו ( Mon Repos ) נבנתה כבית הקיץ של המושל הבריטי של ארצות הברית של האיים האיוניים. הוילה נבנתה במשך שלוש שנים באמצע המאה ה19. אבל אלאס, המושל ואישתו, בת קורפו, נהנו מיופיה רק במשך שנה. הם נאלצו לעזוב את האי עקב הצבתו בהודו. המושלים הריטים הבאים אחריו מעטו להשתמש בה רק לעיתים נדירות. פארק הוילה נפתח לקהל הרחב ובמקום הוקם בית ספר לאומנות. הנודעת מבין מבקריה הרישמיים של הוילה היתה אליזבת קיסרית אוסטריה הידוע כסיסי. היא התאהבה באי והחליטה לבנות וילה משל עצמה. לשם נגיע בהמשך.
לאחר האיחוד של קורפו עם יוון הפכה הוילה לבית הקיץ של המשפחה המלכותית ביוונית. המלך הראשון העניק לה את השם: Mon Repos , שפירושו בצרפתית: המנוחה שלי. (נו, שויין ..) בוילה התרחשו מספר לידות מלכותיות, כשהמפורסמת שבהן לידתו של הנסיך פיליפ, בעלה של המלכה אליזבת השניה. הצאצא המלכותי אגב נולד על שולחן האוכל.
יצאנו לסיבוב בפארק, שהוא ברובו טבע פראי והגענו עד לוילה. המצב של הוילה מרופט מעט, אבל יש בה קסם אלגנטי. מהמרפסת רואים נוף לים. למוזיאון לא נכנסנו.
- בגוגל : Mon Repos
- חניה ברחבה קטנה לפני הכניסה. ניתן להגיע גם באוטובוס.
- הכניסה לפארק בחינם. הכניסה למוזיאון בתשלום. מידע נוסף באתר המקום
ארמון אכיליון
ארמון אכיליון הוא ארמון הקיץ של קיסרית אוסטריה סיסי. הארמון נבנה בהזמנתה ב1891 כדי להפיג מעט את הדכאון, שהיתה שרויה בו בעקבות מותו של בנה רודולף, נסיך הכתר האוסטרי, שנתיים קודם.
הארמון ממוקם על גבעה ירוקה המשקיפה על נוף מרהיב, כ10 ק"מ מקרקירה הבירה. הארמון בנוי בסגנון נאו- קלאסי. הוא מוקף גנים ובהם פסלים מהמיתולוגיה היוונית. הארמון נקרא על שם אכילס המיתולוגי, שסיסי אהבה את דמותו הטראגית. הוא מת לאחר שהפאריס נסיף טרויה ירה חץ בעקבו, המקום היחיד שהיה פגיע בגופו..
לצערינו הארמון היה בשיפוץ בעת ביקורינו, ולא יכולנו אלא להציץ מעט מבעד לחומות ולפיגומים.
- בגוגל : Achillion
- לאתר הארמון ולמידע עדכני על פתיחתו בעתיד
- סמוך לארמון ישנו בית קפה הצופה על הנוף של הארמון. בהחלט אפשר להתנחם על קפה יווני קר ועוגה.
כסאו המלכותי של ויליאם
קיסר גרמניה, ויליאם השני, לכבודו הגיע הרצל לירושלים, בילה את חופשות הקיץ שלו בקורפו. לאחר מותה של סיסי ב1907 הוא רכש את ארמון אכיליון, ובילה בו את חופשות הקיץ עד מלחמת העולם הראשונה. הטיול האהוב עליו היה לנסוע לכפר פלקאס ( Pelekas ) לצפות בשקיעה.
הסלע החביב עליו כזה לשם "כס המלכות של הקייזר". הנוף משם באמת מרהיב.
למרות מזג האויר הסגרירי, אנחנו מצליחים לראות רחוק עד לקרקירה הבירה. אפילו מצליחים לזהות את העיר העתיקה ואת המצודה העתיקה!
- אנחנו מחנים את הרכב שלנו בחניה קטנה בכפר פלקאס (Pelekas). הכפר נאה ומטופח אבל בעלי העסקים מתגלים דווקא בחוסר נחמדותם. לא משנה אצל מי ביקשנו ללכת לשירותים, תמיד נעננו ב : "רק ללוקוחותינו ". מיותר לציין שזה לא גרם לנו לרצות להיות לקוחותיהם. מהכפר אל האתר – כקילומטר בעליה.
- ניתן להתקדם ולהגיע עד לחניה הסמוכה לאתר.
- אתר כס ויליאם כולל בטוחו גן מטופח, ומסלול המוסיל אל הסלע, שעליו התקנו משקפות.
- אל תפספו את המידע היסטורי על וילהם ועוד סלבס מהתקופה התלויים על הקירות סמוך לכניסה. בגוגל : Keiser Willian II Observatory
טיול ברכב בקרופו הדרומית: מצודה צלבנית, חופי ים, ואגם
א"עפ שמרבית האזיורים המומלצים לטיול נמצאים בחלקו הצפוני של האי, החלטנו לתת צ'אנס גם לדרום. יצאנו ליום טיול מגוון ,שבסופו הגענו כמעט עד לשפיץ הדרומי של האי. ככל שיורדים דרומה, האי הופך להיות מרופט יותר, מלוכלך יותר ומיושב פחות. עברנו בין כפרים כמעט נטושים לחלוטין, שבתיהם סגורים ומסוגרים. מתוך הטיול הארוך שעשינו גזרתי את החלק המוצלח והרי הוא לפניכם
מקרקירה, בירת קורפו וחזזרה : מרחק כולל 75 ק"מ זמן נסיעה כולל : כשעתיים וחצי
מצודת גארדיקי
מצודת גארדיקי Gardiki מבצר ביזנטי מהמאה ה13, שתפקידו היה להגן על החלק הדרומי של האי. הוא נבנה על ידי השליטים של נסיכות אפירוס, שנוצרה בעקבות כיבושה של קונסטינטינופול על ידי הצלבנים בעת מסע הצלב הרביעי, בתחילת המאה ה13. הנסיכות ראתה עצמה כממשיכה של הקיסרות הביזנטית. קורפו היה הגבול המערבי ביותר של הנסיכות, ולכן היתה חשיבות רבה לקו הביצורים בו.
לא נותר במצודה הרבה מלבד החומות, אבל הן מרשימות מאוד. החומה בנויה בצורת מתומן עם שמונה מגדלי שמירה. החומות רחבות מספיק כדי שאפשר יהי להלך עליהן בבטחון. הצלחנו לזהות גם בור מים.
בגוגל: Gardiki Castle , חניה חינם במגרש סמוך.
מסלול הליכה סביב למצודת גרדיקי
מאחורי שלט ההכוונה הסמוך למצודה גיליתי מפה מודפסת המציעה מספר מסלולים לטיול. מכיווןשהכנו לנו תכנית לכל היום ומסלול נוסף החלטנו שלא לבדוק אף אחד מהמסלולים האלה. בדיעבד – חבל. מסלול ההליכה שבחרנו לנו לא הצדיק את הנסיעה הארוכה עד אליו. נראה לי שהמסלולים כאן מוצלים יותר ומענינים יותר.
חוף פרסודי
שלט קטן הבטיח חוף במרחק נסיעה של כ2 ק"מ מהמצודה. החלטנו לנסוע להציץ ולא הצטערנו. הדרך לוקחת אותנו דרך מטעי זיתים, בשולי בתים כפריים ובתי הארחה קטנים. הדרך מסתיימת בחניה מוצלת הסמוכה לבית הארחה ולמסעדה. קשה להאמין שאנחנו קרובים לחוף. המסעדה משקיפה על נוף משגע של ים ומצוקים. והחוף – הוא אינו אלא רצועה צרה של חול ועליה שורה של שמשיות. בקורפו ישנם לא מעט חופים פצפוניים כאלה, כמעט פרטיים.
בגוגל : Prasoudi beach
אגם קוריסיון
אנחנו שבים אל עקבותינו ונוסעים אל האגם. זהו אגם טבעי גדול, שרק רצועה צרה של חול מפרידה אותו מן הים. . זהו כמובן בית גידול יחודי לציפורי מים, צמחיה ובעלי חיים. אם יתמזל מזלכם תוכלו לראות גם פלמינגו . טיילנו קצת על סוללת החול שמפרידה, ולאורך החוף.
טיול ברכב בקורפו לאורך החוף המזרחי בין בוקארי – למסונגי
כעת אנחנו חזורים לצד המזרחי,כדי לנסוע לאורך קטע חוף יפהפה ומפורץ. לעצור לקפה או לארוחה באחת המסעדות הקטנות שהגלים כמעט מלכחים את רגלי השולחנות.
סמוך לכפר מסונגי ישנה מסעדה עם נוף עוצר נשימה, ואוכל משובח ושירות מפנק. התמזל מזלנו והמלון שלנו היה במרחק 5 דקות הליכה, אז אכלנו בה פעמיים. יש בה גם אוכל צמחוני. כל האוכל טעיםאבל מאכלי הקדירה טעימים במיוחד! המסעדה נקראת 75 מדרגות ( 75 steps בגוגל)
