הכפרים בקוטסוולדס – כשהזמן עוצר מלכת

שמות הכפרים בקוטסוולדס מהלכים עלי קסם. איזה מין שם מוזר הוא קאסלקומב ? האם באמת יש נהר בבורטון און דה ווטר ? אני מגלגלת על לשוני שמות של ישובים הנושאים את חותמם של תושביהם הקדומים. כל אותם כפרים המסתיימים ב – בורי, היו פעם שייכים לאיזה עשיר מקומי… הקוטסוולדס, איזור כפרי פסטורלי בדרום מערב בריטניה, מושך אליו המוני מבקרים בזכות הכפרים הקטנים והציוריים שלו – ובצדק. אבל באיזה מבין הכפרים בקוטסוולדס כדאי לבקר ? באתרי התיירות ברשת הכפרים בקוטסוולדס מתחרים ביניהם מי יפה יותר, עתיק יותר, בעל סיפורים רבים יותר.. כל כפר נאחז בגימיק כלשהו כדי למשוך אליו מבקרים. התמונות היפות מעוררות פנטזיות על ציפורים מצייצות, גינות מסודרות, פטפוט נינוח עם זקני המקום וצילום של עשרות תמונות אינסטגרמיות. ובמציאות ? אני מזמינה אתכם לקרוא על חוויות הביקור שלנו ועיצות טובות איך להפיק את מירב ההנאה מהכפרים.

• כמה מילים על התמצאות
• הכפרים שבהם הזמן עצר מלכת: קאסלקומב, ביבורי, טטבורי, ברואודווי, בורטון און דה ווטר
• מידע שימושי ועיצות טובות

אגב, אם הקוטסוולדס רחוקים לכם או שאינכם נוהגים, אפשר להנות מאווירה כפרית גם במרחק של חצי שעה מלונדון בעיירה סנט אולבנס . או לנסוע ברכבת לסופשבוע לאיסטבורן עיירה בדום אנגליה הנושקת לפארק לאומי דאונס ושבע האחיות.

הכפרים בקוטסוולדס – כמה מילים על התמצאות

איזור הקוטסוולדס מרוחק כשעה וחצי נסיעה מלונדון ברכב. הקצה הדרומי של האזור נושק לעיר באת' והקצה הצפוני מגיע עד  סמוך לעיירה סטרטפורד אפון אייבון. שטח האיזור הוא כעשירית משטח ישראל, והוא נחשב לאזור היופי הטבעי הגדול באנגליה. אורכו כ 140 ק"מ, ורוחבו – כ60ק"מ. הנסיעה לאורך כביש A429 שעובר לאורכו לוקחת כשעתיים. אבל הכפרים הקטנים, והמקומות הקסומים מסתתרים בין כבישים מפותלים. סיירנצ'סטר היא בירת האיזור , אבל בה לא ביקרנו. התמקמנו בעיירה מלמסברי, הנושקת לקוטסוולדס והיא ראויה לפוסט משל עצמה. ביקרנו בחמשת הכפרים המופיאים על המפה.

הכפרים בקוטסוולדס – מידע שימושי ועיצות טובות

• מתי להגיע ? אביב, קיץ והסתו מוקדם. אנחנו היינו באביב. פריחת המגנוליות, הדובדבן ושאר הנשירים היא נהדרת, אבל כדאי להמנע מלהגיע בחופשת פסחא ובבנק- הולידייז.
• כמה ימים ? לפחות יומיים מלאים. לא כדאי לבקר ביותר משני כפרים ביום.
• באיזה מבין הכפרים בקוטסולדס לבקר ? זוהי שאלת השאלות. מבין רשימת הכפרים העיירות הכוללת למעלה מ60 ישובים, ביקרנו בחמישה כפרים. הם אכן מופיעים ברשימת הכפרים הפופולריים, אבל בחרנו בהם מבפאת נוחות ההגעה ממקום הלינה שלנו. תאמינו לי, שיש עוד המון כפרים יפים, ובאמת קשה לבחור. בכל כפר תמצאו כנסיה, רחוב ובו חנויות קטנות ויפות, כמה מוזיאונים קטנים בנושאים שונים, בתי קפה ומסעדות. בכפרים רבים יש חנויות ענתיקות ויד שניה. אם בכפר מתקיים פסטיבל או יום שוק – כדאי בהחלט להגיע!
• כדאי להגיע מוקדם, כי מקומות החניה מתמלאים מהר!
• כדאי לשלב שוטטות בכפר עם טיול בשבילים הסובבים המובילים אל הטבע. כמעט בכל כפר תמצאו מסלולי הליכה מסומנים ב public path
• אם אתם מתענינים בנושאים ספציפיים כמו מכוניות עתיקות, עיצוב, גינון ועוד – כמעט בטוח שתמצאו מוזיאון על הנושא באחד הכפרים.
• מלבד הכפרים יש המון פינות חמד לאורך הדרך, ולפעמים הדרך יפה יותר מהיעד.
• אין ספר שהדרך הנינוחה ביותר לראות את הכפרים היא ללכת ברגל. שביל קוטסוולדס בן 160 ק:מ מחבר בין הכפרים ואפשר לעשות קטעים ממנו או את כולו.

קאסלקומב – פגישה ראשונה עם הכפרים בקוטסוולדס

קאסלקומב Castlecombe הוא הראשון מבין הכפרים בקוטסטוולדס שאנחנו מבקרים בו, מפאת קרבתו למקום הלינה שלנו. אנחנו מגיעים אחר הצהריים, כשמרבית המבקרים כבר עושים את דרכם חזרה. לשמחתינו אנחנו מוצאים בקלות חניה באחד מהחניות הסובבות אותו וממשיכים ברגל במורד ההר אל מרכז הכפר. שם הכפר נושא בקרבו את הגיאוגרפיה שלו. המילה האנגלית combe פירושה עמק צר ותלול.

הכפר ציורי להפליא. נדמה שהזמן עצר בן מלכת. קוטג'י אבן קטנים וצמודים לאורך הריחוב. כיכר שוק ובה מבנה לעתיק לסוכך על המוכרים מפני הגשם. עציצים. חנויות קטנות ומעוצבות.

מפתיע לגלות שהכפר השלו הזה קיים בזכות מלחמה ארוכה. בשנת 1135 המלך הנרי ה1, בנו של ויליאם הכובש, מת ומותו הביא למלחמות ירושה. המלך רצה שביתו מטילדה תמלוך אחריו, אך הברונים ,שתחילה הבטיחו תמיכתם, החליטו שלא ראוי שאישה תמלוך והלכו לחפש להם מלך אחר.  קו הגבול בין שתי המחנות עבר באיזור הקוסטולדס.ושם נבנו המון מבצרים, קאסל קומב אחד מהם . אבל מהטירה שהיתה לא נשאר כבר זכר.

תוך כדי שיטוט נינוח ברחובות אנחנו מגיעים אל הכנסיה המקומית ומציצים לתוכה. הכנסיה עומדת על שרידי כנסיה שנבנתה מימי ביניים. ככה זה כשיש רצף התישבותי לאורך ההיסטוריה. תמיד משנים משפצים וכשמציע העשיר המקומי, מקימים מבנה מפואר. בכנסיה יש תערוכה קטנה על ההיסטוריה של הכפר ועל מה שעשה אותו מפורסם.

אז למה הכפר הזה כל כך מפורסם ? ובכן, המראה הציורי הוא סט נהדר לסרטים תקופתיים. בהסרט ד"ר דוליטל, מה הביא המוני מבקרים. בשנת 2012 צילם בה שפילברג את הסרט סוסקרב. לבדוק את כל זה.

המתבגרת מתאכזבת לגלות שסניף הדואר ההיסטורי סגור. היא מתייגת את המקום "משעמם", ומאתגרת אותנו לשכנע אותה למה בכלל שווה להגיע לכפרים האחרים.

קאסלקומב – מידע שימושי

• מידע נוסף והמלצות על פינות חמד
• מסלולי הליכה סביב ובתוך הכפר
• סרטון קצר וחביב המספר על המקום

ביבורי – היפה מבין הכפרים בקוטסוולדס ?

אם מספרים לכם שביבורי (Bibury ) הוא "הכפר הכי יפה באנגליה", וששמו מופיע לראשונה בספר יום הדין בן אלף השנים, לא תסעו לבקר ? ברור שנסענו.

"הכפר הכי יפה באנגליה" אינו אלא רחוב קוטג'ים קטנים ומתוקים להפליא בשם שורת ארלינגטון  (Arlington Row ). תעלת מים לפניהם. בסמוך אליהם אי קטן שסביבו שטים ברווזים. הקוטג'ים האלה נבנו ב1380 כמחסני צמר של הכנסיה המקומית. במאה ה17 הוסבו לבתי מגורים לאורגי הצמר. האורגים תלו את בדי הצמר הארוגים על כונניות, לפני שנשלחו לטחנה הסמוכה לשטיפה. שמו של האי הקטן, שהוא היום שמורת טבע פצפונה, rack island כלומר אי הכונניות.

כבר ה1929הוכרזו הבתים כמבנה לשימור. הקוטג'ים שופצו וכיום ניתן להתארח בהם, רק צריך לקחת בחשבון את עדרי התיירים המגיעים לבקר, ולהזהר היכן חונים. מספרים, שתיירים החריבו כבר רכב, שחנה ליד שורת הבתים והפריע להם בצילומים.

 אז איך קרה שהבתים האלה כ"כ התפרסמו? את המשפט הזה כתב וויליאם מוריס מיסד זרם ה Arts & Crafts  באנגליה, מה שהביא לכפר תיירים מקומיים. הרחוב הקטן הזה הופיע על חלקו הפנימי של הדרכון האנגלי, וכך הופצה הבשורה בעולם. מיניאטורה שלהם מופיע בכפר המיניאטורות בבלגי. כמה סרטים שצולמו בלוקיישן הזה לאורך השנים, והשאר הסטוריה.  הקיסר הירוהיטו, בצעירותו ביקר כאן והתארח במלון הסמוך במסגרת הטיול הגדול שלו באירופה, מה שמבטיח זרם בלתי פוסק של תיירים יפניים.

מה עוד אפשר לעשות בכפר ביבורי ?

את השאלה הזו בוודאי שאלו את עצמם תיירים רבים. המפה מראה את נקודות העניין העיקריות בכפר ואת מסלול הטיול הפופולרי ביתר. הסיבוב המלא לוקח כ10 דקות בהליכה איטית. ה National Trust תלתה שלט שמציע רעיונות נוספים: מסלולי הליכה בעיירה, בתי קפה, דיג בחוות טרוטות וביקור בחנויות קטנות.

אנחנו בחרנו public paths ויצאנו לשוטט בכפר ובשדות הקרובים לו . בדרך גילינו עוד הרבה בתים חמודים, פריחה אביבית נהדרת בגינות מטופחות, וגם נוף.

ומהו ספר יום הדין ?  

ובכן , מדובר בסה"כ בסקר קרקעות ומפקד אוכלוסין שנערך באנגליה בהוראת ויליאם הכובש. הסקר נועד לתת למלך מידע אודות מספר התושבים, מיקומם ורכושם, כדי לאפשר מנהל תקין של המדינה וגביית מסים יעילה. שמו  -ספר יום הדין – Doomsday book הוא שיבוש של המילה Domesday  מלשון Dome  -בית בלטינית. ואולי בכל זאת השם ראוי.הרי הרגע הזה שהשמאים באים לשערך את הונך מרגיש לגמרי כמו יום הדין – לא ?

ביבורי – מידע שימושי

• .החניה המסומנת במפה היא ממש פצפונה, אז אל תבנו עליה, וכדאי לחנות במקום הראשון האפשרי.
• סרטון נחמד מספר על הכפר ועל ההיסטוריה שלו
• על חפירות הצלה בוילה הרומאית שהיתה באיזור, אבל הרבה לא נותר ממנה.

ברואדווי – Broadway

הכפר ברואדווי מכונה שער הכניסה ההיסטורי לקוטסוולד בזכות מיקומו בקצה הצפוני של האיזור.  שם הכפר הולם את תיאור הרחוב הראשי שלו – רחוב רחב. כיום הרחוב נקרא היי-סטריט  high street והוא אחד הארוכים באנגליה. בתי הכפר בולטים בצבע האבן הזהובה המקומית. פריחה אביבית מטופחת בעציצים, ועצים רחבי צמרת מסוככים על העוברים ושבים.  

לאורך הרחוב הראשי חנויות מעוצבות להפליא של אומנות שימושית, גלריות קטנות, בוטיקים וחנויות ענתיקה. בבתי הקפה והמעדניות מוכרים סנדביצ'ים ומאפים מפתים. אנחנו רוכשים לנו סנדביץ ומתישבים לאכול על ספסל בפינת חמד.

 עלייתו, נפילתו ושוב עלייתו של בראודוויי

המאה ה16 הביאה איתה את הנסיעה למרחקים ארוכים בכרכרות ברחבי בריטניה. כיוון שהנסיעה ארכה מספר ימים , היה על הנוסעים, הנהג והסוסים לעצור בדרך ללינה ולמזון. ברודוואי שממוקמת על הדרך בין וורסטר Worcester ללונדון הפכה להיות פופולרית לעצירות.  בשיא ימי הכרכרות היו בברואדוויי 33 פונדקים  ( שנקראו public house) שסיפקו שירותי דרך לנוסעים. בנוסף ללינה ומזון, אפשר היה להחליף בהם סוסים ולתקן גלגלים.

באמצע המאה ה18 רכבות הקיטור ומסילות ברזל הביאו את עידן הכרכרות לסופו. המסילה הקרובה עקפה את ברואדווי, והמיטה על הכפר אסון כלכלי. הכרכרות כבר לא עברו כאן. הפונדקים נסגרו וננטשו. העובדים עברו לחפש עבודה בערים המתועשות.  חלק מהפונדקים האלה קיימים היום בשינוי אדרת. חלקם הפכו למוזירונים או מלונות בוטיק, כמו המלון בתמונה.

ויליאם מוריס אבי תנועת ה arts and crafts  אחראי לפרסום הכפר הקטן הזה. באחד הקייצים כשמוריס התארח כאן בכפר, הוא הזמין את עורך ירחון הארפר האמריקאי לבקר. העורך התרשם מאוד מהכפר ושלח את מאייר העיתון כדי לצייר את הכפר ולספר על ההיסטוריה שלו. הקוראים הנאמנים התלהבו מאוד מהאיורים והפסטורליה שלהם. מי שיכל להרשות לעצמו הגיע לבקר.

ב1885 הגיעה קבוצת אומנים אמריקאים . הם התמקמו בבתים עם משפחותיהם אירחו חברים וציירו את נופי הכפר, הבתים והגינות. הצייר הבריטי  ג'ון סארג'נט צייר כאן את הציור הקסום בעל השם המסתורי Coronation, lily, lily rose .  גלויה קטנה וממוסגרת של הציור הזה היתה תלויה במשך שנים בחדר נעורי. את הציור הזה ראיתי כנערה במוזיאון הטייט בלונדון, והתאהבתי בו. מי יודע , אולי בזכותו רציתי להגיע לקוטסוולדס.

מגדל ברואודוויי, כבשים וסוסים – או איך הלכנו לאיבוד בשדות ?

הסיבה שהגענו אל ברואודווי היא מגדל מוזר למדי, המתנוסס מעל הגבעות המעוגלות. זהו מגדל ברואודווי.  המגדל נבנה במאה ה18 עבור אירל קנטרברי השישי, בעל האחוזה הענקית שעל עדמותיה הוא עומד. המגדל נבנה כשעשוע לו ולאורחיו.  מיודעינו מוריס התארח במגדל זה כשהגיע לראשונה לברואודווי. הוא אהב במיוחד את הנוף הנשקף מהמרפסת שלו.

מצאתי המלצה למסלול הליכה מהכפר ברואודווי אל המגדל, שנראה לי נחמד ולא קשה מדי. למרות העובדה שמדובר במגדל המזדקר אל מול שטח פתוח, איכשהו הצלחנו ללכת לאיבוד. תחילה חיפשנו זמן רב את נקודת הכניסה למסלול. בהמשך לא הצלחנו למצוא את סימוני השביל על כרי הדשא, אז הלכנו בכיוון הכללי למעלה. מתנשפים עלינו במעלה הגבעות, מופתעים עד כדי קוצר נשימה מהמדרון התלול שלהם.  כשנקלענו אל תחרות מרוצי סוסים, כלומר ממש אל מסלול הדהירה שלהם – החלטנו שדי. מופתעים, שאיש לא גרש אותנו, צפינו קצת בקפיצות המרהיבות. התבוננו בהנוף המרהיב לא פחות , ושבנו על עקבותינו.

בראודוויי – מידע שימושי

מגדל ברואודווי פתוח לציבור הרחב לביקור. יש בו תערוכה קטנה, וכמובן נוף של 360 מעלות. בשטח הפארק יש שבילי הליכה ומקומות לפיקניק. בשטחו מסתתר גם בונקר תת קרקעי שריד ממלחמת העולם השניה, הפתוח לביקור בסופי שבוע.

על הציור הקסום ועל הצייר שלו

בורטון און דה ווטר

נחשב לאחד הכפרים היפים ביותר באנגליה בזכות נהר הוינדרש הזורם דרכו. תעלות המים עם בתי האבן בצידן הגשרים הקטנים שמעליהם העניקו לכפר את הכינוי " נציה של הקוטסוולדס ", מה שמבטיח הגעה של המוני תיירים ביום יפה. כמה המונים ? ובכן תראו בעצמיכם..

מצודות, גשרים וטחנות

השם ברטון כולל שתי מילים: burgh שפירושה מחנה צבאי או מצודה וton  שפירושו – ישוב או כפר. כלומר זהו הכפר שליד המצודה. המצודה היא כנראה מצודה רומית, שישבה על הצטלבות שתי דרכים רומיות עם הנהר. ההתישבות כאן התחילה הרבה קודם, לפני 6000 שנה באיזור מישורי בין שני נהרות. כיום ניתן לראות בו  בית עגול משוחזר מתקופת האבן. בארכיאולוגים מצאו חפצים שמראים על רציפות התישבותית אל תוך הכיבוש הרומי. לאחר עזיבת הרומאים ובערך ב700 עבר הכפר אל המקום שבו נמצא היום.

כבר במאה ה16 תועל הנהר אל תוך תעלות, חלקן נבנו מאבן ונשמרות עד היום. המטרה של התעלות היתה להזרים מים אל שתי טחנות של הכפר. התחנות כבר לא קיימות אבל במקום שהן עמדו ניתן לראות מים זורמים מתחת לבתים. כיום נמצא שם מוזיאון מכוניות עתיקות וביניהם המכונית brum.

מעל הנהר עומדים 5 גשרוני אבן קטנים. הראשון הוא גשר הטחנה (Mill bridge  ) שנבנה כבר באמצע המאה 17. כמאה שנה אחריו נבנה הגשר הגבוה ( High bridge ). הוא סימן ההיכר של הכפר וסביבו תמיד יש התגודדות תיירים. לא יהי פרסום תיירותי ללא תמונת הגשר הזה. הגשרים השלישי והרביעי הם קטנים וצמודים. אחריהם – גשר ההכתרה. הגשר נבנה ב1953 שנת הכרתה של מלכת אליזבת השניה, והחליף גשר עץ שעמד במקום. שימו לב לסימן E-II -R

תיירות המונים

התיירים מתגודדים לאורך הרחוב הראשי. בתי הקפה מלאים עד אפס מקום. שמיכות פיקניק מרצפות את הדשאים. החנויות המקסימום עמוסות מכדי להכנס ולכל המהומה מוסיף זמר רחוב. מיד חשבתי על הצלם הבריטי מרטין פאר, שמצלם את הפער בין שיווק אתרי התיירות למציאות.  

בורטון און דה ווטר – מידע שימושי

יש בכפר 114 בתים לשימור וכדאי בהחלט לצאת לסימטאות הקטנות, במיוחד אלה שמדרום לנהר.

יש גם מפעל בשמים, שמרבית הבשמים נעשים בהזמנה כולל בושם שהוזמן על ידי המלכה אליזבת. England Rose  אפשר לרחרח בחנות אבל המתכון נשמר בסודיות גמורה.

אפשר לבקר במודל קטן של הכפר עצמו

טטבורי

עיירת שוק היתה מפורסמת בעבר בצמר שלה וכיום – בארכיטקטורה שלה, חנויות הבוטיק והענתיקות שלה. בזכות מקומה על דרךהכניסה הדרומית של הקוטסוולדס, היא היתה תחנה חשובה למסחר ולנסיעת הכרכרות, ולכן היו בה פונדקים מרובים. בית המכס שלה שעל הכביש הראשי עדיין קיים, רק שהוא עכשיו בית פרטי.  

טטבורי וכיכר השוק הריקה

במרכז טטבורי עומד מבנה משונה מעט על עמודים רחבים. זהו בית השוק שנבנה במאה ה17, במטרה לסוכך על הדוכנים והמוכרים מפני הגשם. כאן התנהל מסחר ער באריגי צמר ובתוצרת חקלאית מכל האיזור. החדרים העליונים שמשו למליאה, ולמעין בורסה של עסקאות צמר גדולות. הצמר הקוטסוולדס נחשב לוב ביותר באירופה, וסוחרים מכל היבשת היו מגיעים כדי לבחור ולקנות. לכבוד הצמר נערכת בעיירה בחודש מאי תחרות ריצה עם שקי צמר. המשתתפים נדרשים לרוץ במעלה הרחובות התלולים ביותר של העיר כשהם נושאים שקי צמר כבדים על כתפיהם.

אנחנו מגיעים לעיירה בשעת אחר צהריים של יום אביבי חמים. למרות גובהה של השמש בשמים, הבנינים העתיקים מטילים צילם על הככרות. את האוטו שלנו אנחנו מחנים בכיכר מרכזית מול בית לבן. בדשא הירוק  פורחים נרקיסים צהובים ולבנים, ומעליהם חופה של פריחת דובדבן לבנה משגעת. סט מושלם לצילום! אני מנסה לשכנע את המתבגרת להתישב על הספסל לתמונה מקומפזת, אבל היא מנפחת לחייה במרדנות מתישבת על ספסל במיקום הכי חסר השראה בכיכר ומסרבת להצטלם.

משאני נרגעת מדרמת היופי של הבית הלבן בצל הדובדבן אנחנו יוצאים לשוטט בעיירה ומגלים שדווקא כאן אין נפש חייה. הכיכרות והרחובות הראשיים ריקים מתושבים ומתיירים, ומרבית העסקים הקטנים סגורים. אני מרגישה שאני מטיילת בתוך תפאורה של סרט, כשכל השחקנים וההפקה – לקחו הפסקה. כשאין אנשים נאחזים בסיפורים. וכמו כל עיר קטנה באנגליה טטבורי מספקת לנו בשפע.

עיירה קטנה סיפורים רבים

כך למשל מה עושים דולפינים על מבנה השוק ובסמל העיר? מספרים על אחד מסוחרי העיר העשירים, שנקלע לסערה בדרכו לאירלנד. הספינה טולטלה,פגעה בסלע שקרע את צידה. המים פרצו פנימה והחלו למלא את הספינה, שהלכה ושקעה מרגע לרגע. הצוות כבר החל להתפלל תפילות אחרונות לבורא, אבל אז צמד דולפינים נכנסו לחור וסתמו אותו.

בצידה האחר של הכיכר עומד בית כפרי נאה ומהוגן למדי הנקרא בשם מאלטהאוס, כלומר בית הבירה השחורה. בבית זה בזמן מלחמת העולם השניה קצינים אמריקאים תכננו את תוכנית הנחיתה בחוף אומהה בעת הפלישה לנורמנדי ב1944. חוף אומהה היה אחד מחמשת החופים שבעלות הברית תכננו לנחות בהם כדי לשחרר את צרפת ואירופה מהנאצים. בתוך הבית היה דגם גדול של החוף, הקשה מאוד לגישה בשל מצוקים .

שמה המוזר של גבעת גאמי ( Gummy Hill  ) נושא בחובו מנהג ימי-ביניימי. למרגלות הגבעה יש בריכה קטנה, שבה נהגו "להטביל" אנשים (ולצערינו בעיקר נשים) שנתפסו על רכילות או לשון הרע. הם נקשרו לעמוד, שהוכנס למים שוב ושוב במטרה לטהר אותם ממנהגם הרע. Gummy באנגלית עתיקה זה רכילות. מתכתב היטב עם עמודי קלון שנפוצים כל כך בעיירות במרכז אירופה .

בקצה אחד של הכיכר רחוב מדרגות מקסים עם השם המקסים לא פחות  chipping steps . בימי הביניים היה זה רחוב הכניסה הראשי לעיר שהוביל אל השוק, כלומר ל  Chipping באנגלית עתיקה.

רחוב צ'רץ היוצא מכיכר השוק מוביל כצפוי אל הכנסיה. ב1777 החריבו את הכנסיה שנבנתה בימי מלבד המגדל  ובנו כנסיה חדשה.  מהכנסיה העתיקה השאירו רק את המגדל. אחרי כ100 שנה החל המגדל לנטות על צידו בצורה מסוכנת, עד כי נדרשו לפרקו ולבנות מחדש. בהתאם למסורת של מחזור חומרי בניה, השתמשובלבנים המקוריות, ובנו אותו נאמן למקור.

חווית קניה מקומית

בין החנויות והעסקים הקטנים שברחוב לונג, ראויה לצויין חנות בשם הייגרוב. במבט ראשון היא נראית חנות ככל החנויות המיועדות לתיירים יש בה מיקס של ריבות בצנצנות יפהפיות, שמנים, סבונים אורגניים, כלי חרסינה אנגלית ותיקי בד. אבל החנות הזו היא חנות עם קשרים לרויאלטי. הייגרוב היא אחוזת הכפר ששרכש המלך צ'ארלס, כשהיה עדיין נסיך בשנות השמונים של המאה הקודמת. החנות כוללת מוצרים בהשראת הגנים וכולה – לצדקה.

ל"חווית הקניה בעיירה קטנה" שלנו דווקא במאכליה האסיתית המקומית, אליה נכנסנו להצטייד בטייק-אווי לארוחת הערב. מששילמנו וקיבלנו את המנות שלנו, נזכרה המתבגרת שהיא רוצה גם מקלות אכילה סיניים. התברר שהן בתשלום נוסף של פאונד אחד. הפכנו את כיסינו, רק כדי לגלות שמכל הפניז אנחנו לא מצליחים להגיע לפאונד הנכסף. מיד נחלצו המקומיים לעזרה לנערה במצוקה. נערכה מגבית להשלמת הסכום הנדרש (למרות כל מחאותינו ) והנערה קיבלה זוג מקלות איכותיים במיוחד.

מידע שימושי

יש גם police & court house museum