"יפן שונה מכל מקום בעולם" אומר לי מכר, שטייל ברחבי כדור הארץ. הוא צדק. מדינה שמשלבת טכנולוגיה מתקדמת, עם מסורת רבת שנים. אדיבות, נקיון, התחשבות בכלל מורגשים בכל אשר נלך. המדינה שבה הרגשנו הכי בנוח כתיירים, אע"פ שאיננו מכירים את השפה והתרבות .הטיול בה הציב אתגרים יומיים. טיול ביפן אפשר לנו לבחון תפיסות על סידרו של עולם, להנות מטבע יפהפה, להתנסות באוכל חדש, להציץ על תרבות שונה לחלוטין. הטיול שלנו היה טעימה קטנטנה מכל מה שיש ליפן להציע. אנחנו בודאי נחזור שוב. את התובנות, ההמלצות והעלויות שאספנו תוך כדי טיול ביפן אנחנו מסכמים כאן.
- תכנון טיול ביפן ומסלול הטיול שלנו
- עלויות והדרך להוזיל
- תחבורה ציבורית
- נסיעה בשינקנסן
- שכירת רכב
- אוכל
- שירותים
תכנון טיול ביפן
מה מעניין אתכם ביפן ? שאלה אותנו בתמימות קטנת הבית. היא ידעה בדיוק מה היא רוצה לראות ולחוות ביפן. אבל אנחנו – בכלל לא חשבנו להגיע ליפן. מוזיאונים ? אתרי טבע? ערים עתיקות? ארכיאולוגיה?
למרות שפע המידע ברשת ולמרות התשתית תיירותית מעולה, תכנון טיול ביפן היה אתגר גדול. אתר התיירות של יפן מספק שפע של מידע, אבל מדובר בפרטים יבשים. רבים אומרים שיפן היא הגשמה של חלום, אבל מה אם מסתכלים על יפן בעיניים מציאותיות ? התמונות של האתרים בפריחה או בשלכת נראו לי מושלמים מדי. איך יראו במציאות, ובעיקר עמוסי תיירים ? הידע שלי על התרבות היפנית הוא מאוד בסיסי, אז איך אחליט לאן כדאי ללכת? האם המקדש הזה או דווקא האחר? עד כמה אתר היסטורי מעניין מי שלא שולט ברצף המאורעות? מה תהיה חווית הביקור במוזיאון למי שלא יודעת יפנית ? לצד השאלות הפרקטיות האלה יש לי שפע של דעות (קדומות) על יפן, מה שהקשה עלי "להתחבר" לקו מנחה בתכנון הטיול.
אז החלטתנו לשחרר. להגיע ליפן ככה, כמו שאנחנו. מוכנים לספוג חוויות, מראות, טעמים. להניח את הדעות הקדומות בצד. זרמנו בתכנון על הרצונות של קטנת הבית.
הטיול שלנו היה לא שגרתי ונינוח והשאיר בנו רצון לחזור בשנית.
תכנון טיול ביפן – מקורות
- באתר הרישמי של יפן japan-guide מידע רב אבל לעיתים נדרשת קריאה שניה ושלישית.
- הבלוג המצויין היפנית הקטנה של אורית מצא, חוקרת ואוהבת תרבות יפן, שמתאר לא רק אתרים אלא גם פותח צוהר לתרבות יפן העכשווית.
- כל פרקי יומן המסע של איריס סויניק קרסו, ובו תוכלו לקרוא בין השאר מה קורה כשמטיילים ביפן בזמן טאיפון
- טיול השלכת והאומנות ביפן של זיוה רענן, ובו תוכלו לקרוא על ג'פוניזם וגם להשתכנע שלא חייבים לבקר בטוקיו בטיול ראשון
- בקבוצת הפייסבוק יפן למטיילים יש שפע של מידע ובמלצות
כדי להכיר קצת את יפן לפני שנסענו:
ביקרנו בתערוכות במוזיאון טיקוטין בחיפה, והצטרפנו להרצאות, שניתנו פעם בחודש בשגרירות יפן בתל אביב. כדאי לעקוב אחרי דף הפייסבוק המצויין שלהם. אם תגיעו לשגרירות תוכלו לאסוף גם חוברות מידע .
מסלול טיול ביפן
בשבועיים של טיול התמקדנו בשתי הערים טוקיו וקיוטו, והוספנו שבוע של טבע, ובו נסיעה בין עירות וכפרים קטנים. כדי לאפשר לעצמינו את מלוא הגמישות : בחרנו 4 מקומות לינה בלבד, ולטיול הטבע – שכרנו רכב.
- לטוקיו הקצבנו סה"כ 5 ימים מלאים: כתבתי על ההכרות הראשונה שלנו עם טוקיו ושכונת סומידה .ועל הטיול שלנו ברובעי טוקיו ע"פ תכנון המתבגרת
- איזור הפוג'י הממם אותנו ביופיו! הקדשנו לו 3 ימים. חלק גדול מהחוויה היה הלינה בריוקן (בית ארוח) מסורתי. לקריאה אגמי פוג'י והאקונה
- לאיזור האלפים היפניים הקדשנו 3 ימים . כתבתי על חווית האירוח אצל משפחה יפנית ועל האלפים היפניים בפוסט שלג, כפרים קטנים ופריחת הדובדבן. כיוון שהגענו מחוץ לעונה נאלצנו לוותר על טיולי הליכה, אבל הקדשנו זמן לשתי ערים מקסימות : מצומוטו וקנזווה.
- עוד יומיים מלאים הקדשנו לקיוטו, ויום אחד לארשימה: איזור של טבע ומקדשים ותצפית מרהיבה על קיוטו.
כמה עולה טיול ביפן ?
המרכיבים היקרים ביותר בטיול ליפן הן הטיסה אליה והנסיעות בתוך יפן. יש טווח רחב בעלויות של מקומות לינה. ( שילמנו כ 300ש"ח ללילה בגסטהאוס מסורתי, וכ 1200 ש"ח ללילה במלון דירות בשיא עונת פריחת הדובדבן). גם בנושא האוכל ישנו טווח רחב. אפשר להסתדר מצויין במסעדות עממיות, בהן ארוחה תעלה בסיבות 1000 -1500 ין ( 30 -50 ש"ח). ארוחות במסעדות יקרות יכולות לעלות כ 3000 יין ויותר. הכניסות למוזיאונים אינן יקרות במיוחד, ולרוב יש הנחה לילדים עד גיל 16 .
הופתענו עד כמה השימוש במזומן נפוץ. לפעמים זו אפשרות התשלום היחידה: לטעינת כרטיסי הנסיעה בתחב"ץ, בחלק מכניסות לאתרי התיירות, דוכני אוכל בשוק, חנויות באיזורים מוכווני נוער. סה"כ מזומן : 60,000 יין לאדם.
האפשרות העיקרית להוזיל את הטיול ביפן היא להזמין מוקדם ככל האפשר – טיסה ומלונות.
טיסה ליפן
נסענו ליפן בפסח בדיוק בעונת פריחת הדובדבן, עונת השיא בארץ וגם ביפן. הזמנו כרטיסים כ5 חודשים מראש בקתאי פסיפיק עם קונקשן בהונג-קונג. את הכרטיסים הזמנו ישירות באתר החברה, שהיה לא נוח לשימוש. (רכישה אצל סוכן תהיה באותה עלות)
חשבון בבקשה: 1200 דולר לאדם.
תחבורה ציבורית
הנסיעה בתחבורה ציבורית ביפן היא חוויה בפני עצמה. לפני הטיול ביפן שתי האסוציאציות שעברו לי בראש הן סצנות האנשים העומדים בתור מסודר לעלות לרכבת, ועובדי תחנה הדוחסים אנשים אל תוך הקרונות. אני מודה שהתמונות האלה עוררו בי גיחוך מסויים. השתדלנו ככל יכולתינו להמנע מחוויות דוחק ותורים ביפן ולכן לא נסענו בתחב"ץ בשעות השיא. אבל את התור המסודר חווינו ולמדנו להוקיר. זוהי באמת ה-דרך להבטיח ירידה ועליה יעילה מהרכבת. גם זה תורם לדיוק של הרכבות ביפן.
תחנות הרכבת וסביבתן הקרובה הן עולם ומלואו.
לנסיעה בתחבורה הציבורית השתמשנו בקיוטו ובטוקיו בכרטיס Suica שקנינו כבר בשדה התעופה. זהו כרטיס נטען בדומה לרבקו שלנו. הוא טוב לכל סוגי התחבורה הציבורית בעיר. אם בבואכם לצאת מהתחנה אין מספיק כסף על הכרטיס, השער יסגר ותוכלו להשלים את החסר במכונה המיועדת לכך וניצבת סמוך. (ואין בכך שום חוסר נעימות, או בושה). את הכרטיס ניתן לטעון מחדש אבל רק במזומן .
הדרך הכי נוחה להתנייד בתחב"ץ ביפן היא בעזרת הניווט של גוגל. בבחירת המסלול תקבלו מספר אפשרויות ותוכלו לבחור לפי זמן הנסיעה הצפוי והעלות. מסלול הנסיעה מפרט מאיזו כניסות כדאי להכנס או לצאת מהתחנה, על איזה קרונות כדאי לעלות ואפילו מאיזה דלת לרדת, כדי שההחלפות יהיו יעילות. כיוון שהכל משולט היטב, למשל מיקום קרונות על הרציפים ממוספר, וומיקום הדלתות מסומן, והרכבות אכן מגיעות בזמן – העסק אכן עובד. השיא שלנו היה מסלול שבו נדרשנו להחליף ארבעה אמצעי תחבורה , כשדקות בודדות לכל החלפה. ברור שהצלחנו!
פאסים, כרטיסים יומיים ונסיעות מוזלות ביפן
ביפן ניתן לקנות פאסים מיוחדים לאיזורים תיירותיים, שתקפים ליום או יומיים ויכולים להוזיל עלויות של נסיעה: מסלול האלפים, האקונה ואגמי פוג'י ומטוקיו לנארה. הפאסים האלה נותנים גם הנחה לכניסה לאטרקציות תיירותיות באיזור.
- יש פאס רכבות הנקרא JR pass.הוא תקף לשבוע, שבועיים או שלושה -ימים רציפים. כולל גם חלק מהרכבות בתוך טוקיו. הפאס לא מכסה נסיעה בסוגי תחבורה אחרים. כדי לבדוק את הכדאיות של הפאס.
- מידע מקיף על תחבורה ציבורית ביפן
- מכיוון שלהסתובב עם מזוודות בתחבורה ציבורית זה ממש לא נוח, התפתח במקביל שירות לשליחת מזוודות לכל חלקי יפן.
נסיעה ברכבת השינקנסן
כל אחד חייב פעם אחת לנסוע ברכבת שינקנסן בעת טיול ביפן.
רכבות השינקנסן (Shinkansen ) הן הרכבות המהירות המדוייקות והבטוחות בעולם. מהירותן עולה על 300 קמ"ש. יש להן מנגנוני בטיחות המזהות רעידות אדמה ועוצרות את הרכבת. רק פעם אחת ירדה רכבת שינקנסן הפסים, וזה בעקבות רעידת אדמה לפני כ20 שנה. איש מנוסעי הרכבת לא נפגע, ומאז שוכללו מנגנוני הבטיחות.
כמה עובדות על רכבת השינקסנסן
הפירוש המילולי של שינקסן הוא "קו ראשי חדש" והוא טומן בחובו את ההיסטוריה של הרכבות ביפן. רשת המסילות הלאומית הישנה של יפן ההררית ,שנבנתה עוד במאה ה19, התבססה על מסילה צרה. הרכבות התפתלו סביב להרים ולאגמים ונסיעתן היתה איטית וארוכה. לכן כבר בתחילת המאה ה20 החלו לחשוב על רשת של מסילות ברוחב סטנדרטי לרכבות מהירות בלבד. רכבת השינקנסן הושקה בשנת 1962 לקראת אולימפיאדת טוקיו. אז היא נסעה רק במהירות של 200 קמ"ש. כיום נוסעים בה 16 מליון נוסעים ביום.
ההשראה לצורה האווירודינמית של הרכבת היה שלדג. המהנדס המתכנן הבחין בכך שכשלדג נכנס למים כדי לתפוס את טרפו, מעט מאוד נתזים עולים סביבו. הוא חקר את מבנה גופו של השלדג והציעה את הצורה שלה.
נסענו בשינקנסן מקיוטו לטוקיו. חווית השירות מתחילה כבר בעת רכישת הכרטיס. הקופאית ציינה בפנינו מה הצד המועדף לשבת כדי לראות את הפוג'י, ושמחה לשמור לנו מקומות בכיוון המועדף עלינו. קרונות הרכבת מסומנים היטב על הרציף, מסך אלקטרוני מסמן את זמני ההגעה והמסלול ויש מספיק אנשי צוות על הרציף שיעזרו לכם להגיע אל קרון חפצכם. מיותר לציין שהרכבת יצאה בזמו והגיעה בזמן.
הנסיעה ברכבת נעימה. יש שפע מקום מרווח בשביל הרגליים. יש מספיק מקום לאחסן את המזוודות (אם בכל זאת העדפתן להגיע אליהן). הנסיעה שקטה ונעימה: איש לא חוסם את המעברים, איש לא צורח בנייד, וכמובן שהשיחות בין קבוצות הנוסעים מתנהל בשקט.
הנוף ההנשקף מהרכבת הוא טעימה של יפן כולה: טבע ואורבניות. וכמובן הפוג'י. לא פשוט לצלם מרכבת הנוסעת במהירות כ"כ גבוה ובכל זאת טעימה קטנה ממה שראינו.
נסיעה בשינקנסן – מידע שימושי
- את כרטיס הרכבת שלנו קנינו יומיים לפני הנסיעה. יש בערך כל חצי שעה רכבת, כך שאפשר גם לקנות רגע לפני העליה לרכבת. ניתן גם לרכוש באינטרנט.
- 14000 יין לנסיעה מקיוטו לטוקיו לאדם ( כ300 ש"ח) . הנסיעה בשינקנסן כלולה ב JR pass.
שכירת רכב ונהיגה בעת טיול ביפן
למרות יתרונת התחבורה הציבורית ביפן בחרנו לשכור רכב. היה לנו נוח בטיול עם מתבגרת להוריד לחץ של להגיע בזמן לאוטובוסים ולרכבות. כמו כן נחסך מאיתנוהתעסקות עם שליחת מזודות, ויכולנו לעצור בכל מקום וזמן שנחפוץ. בזכות הרכב יכולנו לבחור מקומות לינה בכפרים קטנים.
שכירת רכב ונהיגה ביפן התגלתה הרבה יותר פשוטה ממה שחשבנו. לאחר שנואשנו להבין מאתרי חברות ההשכרה היפניים פרטים בסיסיים, החלטנו לשכור רכב בזמן שהותינו בטוקיו. נכנסנו לסניף השכרת רכב של טיוטה הקרוב למלוננו וביקשנו לשכור רכב. כמובן שאיש מעובדי הסניף לא דיבר אנגלית, ובכל זאת הצלחנו לשכור בקלות ובנוחות. ככה זה כשבאמת רוצים לתת שירות.
הנהיגה ביפן היא איטית מאוד! בכבישים בינעירוניים המהירות המותרת היא 50-60 קמ"ש, באוטוסטרדה-80-100 קמ"ש, בשטח בנוי 30 -40 קמ"ש. ביפן מקפידים מאוד על מהירות ונוהגים באדיבות וסבלנות. טוב, כמעט… במנהרות, אז היפנים מאיצים מעבר ל100 קמ"ש וצופרים בעצבנות. כנראה במנהרות אין מכמונות .
כשנוסעים באוטוסטרדות, לא רואים טוב את הנוף. לאורך האוטוסטרדות יש גדרות גבוהים. תוואי הדרך עובר לעיתים קרובות במנהרות. הכבישים אומנם איטיים יותר ומפותלים, אבל לקחו אותנו דרך פינות חמד. השתדלנו לנסוע בדרכים הצדדיות אך משנקלענו לחושך או לגשם – עברנו לאוטוסטרדות. גם קטעי הנסיעה המנהלית ביציאה מטוקיו ובין נגויה לקיוטו – נסענו באוטוסטרדות.
שכירת רכב ביפן -חשוב לדעת
- לא ניתן לשכור רכב ביפן ללא רשיון נהיגה בינלאומי שתוקפו עד שנה מיום הוצאתו.
- עלות החזרת הרכב במקום שונה מהלקיחה יקרה מאוד. לנו היא עלתה כמעט שליש מעלות הרכב.
- ביפן משלמים על שכירת הרכב על הדקה. כלומר אם החזרתם את הרכב שעתיים לפני המועד שהתחייבתם להחזיר, תקבלו את ההפרש בחזרה. לכן כדאי לקחת את הרכב עד השעה המאוחרת ביותר שניתן להחזיר באותו יום. אם תגיעו קודם – תקבלו את ההפרש.
- בעת השכרת הרכב כדאי מאוד לקחת כרטיס ETC. זהו כרטיס מגנטי המאפשר לעבור דרך שערי התשלום בלי לעצור. התשלום נעשה בעת החזרת הרכב.
- הנסיעה באוטוסטרדה יקרה מאוד. למשל הנסיעה בין טוקיו לקיוטו , (מרחק של 450 ק"מ) תעלה כ 280 שקלים. יש אפשרות לקנות מנוי לאוטוסטרדות, לפי האיזורים שאתם מתכוונים לנסוע בהם.
- החניה במרכזי הערים וליד אתרים היא יקרה מאוד. כדאי לודא שיש חניון למלון.
- עוד מידע על השכרת רכב ביפן
- על זמני הנסיעה שמציין גוגל קחו עוד 20% ספייר.
חשבון בבקשה: טויוטה יאריס ל7 ימים + דלק+ דמי אוטוסטרדה + חניה – כ3000 ש"ח.
אוכל יפני, מערבי ומה שביניהם
נושא האוכל הטריד אותנו מאוד. קטנת הבית הודיעה שהיא יכולה לחיות על אוניגירי וראמן, אבל הנערה טעמה רק את הגרסאות המערביות. אנחנו לא אוהבים דגים נאים. את ארוחת הבוקר שלי אני אוהבת מערבית. המנות היפות והמעוצבות האלה – נראו לנו מוזרות, יקרות ולא משביעות. ובכלל – מה נעשה בלי סלט?
חששותינו הכבדים ביותר התבדו. אמנם ביפן הירקות והפירות שווים את משקלם בזהב, אבל אפשר לקנות סלטים טריים, מוכנים וארוזים במחירים סבירים. הופתענו לגלות שיש מבחר עשיר של מוצרי חלב, לחמים, דגני בוקר ומאפים מצויינים. ניתן לקנות כריכים טעימים וטריים וארוחות מוכנות כמעט בכל פינת רחוב. אוכל הרחוב היפני טעים וזול. מכיוון שיפן נקיה כל כך, לא חששנו לטעום. אהבנו מאוד מנות של ירקות ובשר בטמפורה, גיוזה, כל מיני האטריות – סובה, ראמן, אודון במרק או כמוקפץ. גילינו את טעמו הנפלא של בשר הווגיו היפני, ואכלנו דגים מטוגנים או בגריל. היינו אסירי תודה על כך שבתפריט יש צילומי מנות, וגילינו שהמנות המתקבלות נראות בדיוק כמו בדגמי הפלסטיק. כמובן שבכל מדינה אחרת לא היינו נכנסים למסעדה כזו.
אין לי ספק, שמנקודת מבט אניני הטעם היפניים, אכלנו רוב הזמן אוכל נחות, אבל היה לנו טעים. מפעם לפעם אזרנו אומץ להרחיב את הנסיונות הקולינריים שלנו. בפעם הבאה, כך הבטחתי לעצמי, אטעם אפילו סושי.
חנויות הנוחות
ביפן הבנתי למה חנויות הנוחות נקראות כך. הן הפכו לנקודת עצירה יומית בטיול שלנו. הן נמצאות בכל קרן רחוב ופתוחות שעות ארוכות. המחירים של המוצרים סבירים. ביפנית הן נקראות קונביני. בקונביני התחלנו את הבוקר שלנו עם כריכים אווריריים כעננים, יוגורט וסלט פירות. על הקונביני סמכנו למנת הסלט היומית או כשסתם לא היה כוח לחפש מסעדה. קונביני היה המקום שלנו לשירותים ולמשיכת כסף. אפילו פעם או פעם השארנו את האוטו בחניה והלכנו לסיבוב בעיר (ביקשנו רשות כמובן).
שירותים בעת טיול ביפן
מעיון בקבוצות טיול ביפן ברשת חברתיות מסתבר שהליכה לשירותים ביפן היא קטע. הכותבים מתפעלים מהאסלה היפנית. בלחיצת כפתור היא מחממת ומתחממת, משמיעה מוסיקת רקע, שוטפת מלפנים ומאחור בעוצמת זרם משתנה ומפנקת ביבוש ואוורור. אבל מדהים בשירותים ביפן – זה זמינותם ובחינם. תחשבו רגע איזה כיף זה לטייל בעיר בלי להתעסק עם חיפוש שירותים! בכל חנות נוחות תוכלו למצוא שירותים נקיים ובחינם , וזה לגמרי בסדר להכנס לשירותים גם בלי לקנות כלום בחנות. באיזורים הכפריים הופתענו לגלות שירותים מסורתיים (בול פגיעה). בדרך כלל גם הם היו נקיים. מעבר לנוחות שלנו כתיירים תחשבו כמה זה תורם לניקיון של העיר והטבע.
ואם בשירותים עסקינן, בימים אלה מוצגת תערוכה במוזיאון טיקוטין, ובה וידאו ארט בשם בית נוחיות ציבורי של אמנית בשם טאבאיאמו.
יש!!! יש!!! אני כל כך מתלהבת לקרוא פוסט מדינה שכל כך מסקרנת אותי כמטיילת – ממישהי שלא אוהבת סושי 🙂 אני פשוט לא מתה על דגים (במיוחד לא חיים) ועל אבוקדו… דווקא עם כל השאר אני מסתדרת לא רע.לדעת שאפשר להסתדר ולטייל במדינה בלי לאכול דגים חיים זה פשוט כיף 🙂
אני מודה שכחובבת טבע תמיד סקרן אותי לבקר בהוקאידו – האם יש סיבה ספציפית שלא ביקרתם שם, או שפשוט לא הזדמן?
חחח.. הלוואי והייתי קוראת פוסט כזה . בחיי שהייתי נוסעת קודם. כמו שכתבתי היינו מאוד סביב ההעדפות של הנערה וגם זו פחות העונה . הוקאידו צפוני יותר ושם עדיין היה חורף
בעיני יכול להיות מגניב לבקר שם בחורף, במיוחד באיורים של המעיינות החמים – אבל אני מראש מישהי שלא רגישה לקור באופן יחסי.
אני חשובת שביפן צריך לבקר בכל עונה 🙂 שומרים את זה לפעם הבאה.
פוסט מעולה, נותן לי עוד יותר אומץ לקראת הטיול העצמאי שלנו 21 יום ביפן כולל השכרת רכב. באמת תיארת את הנדרש באופן ברור וזה עושה סדר והבנה. תודה רבה על הפוסט המעולה. עוזר ביותר.
תודה איריס, שמחה לשמוע! מקווה שגם שאר הפוסטים על יפן יעזור. תהנו בטיול!