גלויות מדובאי

דובאי. לוהטת מחום. מוגזמת. נוצצת. עשירה. חדשנית. רב- תרבותית. ראוותנית. יצירתית. שמרנית. יש מי שנשבע שכף רגלו לא תדרוך שם, ואחרים מאהבים בה וחוזרים שוב ושוב. אי אפשר להשאר אדישים לדובאי. כבר כשעברתי בה בדרך למזרח, הבנתי שמדובר בעיר מסקרנת. משנפלה בחלקי הזכות להצטרף לסיור בדובאי כנציגת רשת 13, שמחתי על ההזדמנות להעמיק את ההכרות. בביקור של ארבע ימים אי אפשר "לפצח" את דובאי, אבל אפשר לספוג רשמים, לדבר עם אנשים, להקשיב למה שנאמר (וגם למה שלא) ולהמשיך ולחקור כשחוזרים הביתה. צזומנים לקרוא את הרשמים והחווית שלי,או לקפוץ הישר למידע פרקטי והמלצות לתכנון חופשה בדובאי.

עוד על דובאי :

• חופשה בדובאי עם ילדים
• חופשה בדגש על קולינריה, אדריכלות ואמנות
• המלצות לקונקשן בדובאי

רקע היסטורי על דובאי

ראשיתה של דובאי בהתישבותם של בני שבט יאס לחופי המפרץ הפרסי במאה ה18. כתושבי כפר דייגים קטן התפרנסו מדיג ושליית פנינים. מקרבתו לנתיבי המסחר מהודו הפך הכפר למרכז סחר. בשנת 1930 התגוררו בדובאי רק 20 אלף אנשים. גילוי הנפט ב1966 הביאו פיתוח מואץ לאיזור: הקמת נמל והכרזת איזור סחר חופשי. עם יציאתם של הבריטים מהאיזור ב1971, חברה דובאי לעוד שש נסיכויות כדי להקים את איחוד האמירויות. כיום דובאי האמירות הגדולה ביותר ומונה למעלה משלושה מליון תושבים, מרביתם עובדים זרים. ממדינה, שמרבית הכנסותיה היו ממכירת הנפט, הפכה דובאי למדינה עם פורטפוליו כלכלי מגוון: אנרגיה מתחדשת, סחר בזהב, מרכז פיננסי, אזורי סחר חופשי ותיירות.

דובאי מחלון המכונית

הדרך הטובה לחוש את הדופק של העיר היא לצאת לשוטט ברחובותיה. אבל בדובאי לא הולכים ברגל, בגלל החום והלחות והמרחקים העצומים במרכז העיר. חשבתם כמה זמן לוקח לחצות כביש בן 4 נתיבים לכל כיוון? בדובאי נוסעים. הדלק זול, הנתיבים רחבים והמכוניות גדולות וזולות. במרבית הקניונים והאתרים החניה בחינם.

בעת שהותנו הוסענו ממקום למקום ברכב נאה ומפנק, ונהנינו מהסבריו המענינים של הנהג שלנו. הוא הגיע לדובאי מהודו ועובד בה כבר 35 שנה. פעם בשנה הוא נוסע לבקר את משפתחתו. מחלון המכונית חלפנו על פני גשרים ומחלפים מרשימים, שעמודיהם מעוטרים במוטיבים אוריינטלים. התפעלנו מהנקיון בשולי הדרכים ומשילוט מצויין בערבית ואנגלית. כולם נוהגים כחוק. חוקי הנהיגה נאכפים באמצעות ארבע מצלמות המותקנות על עמודים, הממוקמים במרחקים קבועים באוטוסטרדה. מצלמה אחת לניטור המהירות, אחרת לצילום לוחית הזהות, השלישית לודא שהנהג חגור, והרביעית -לודא שלא אוחזים בנייד. על הפרת הכללים משלמים קנס יקר.

האדריכלות של בנינים רבים בדובאי מדהימה. נראה שלאדריכלים ולמעצבים ניתנת יד חופשית בתכנון. המראה של מגדלים העולים מהאובך המדברי, מרשים ואפילו קצת עתידני. לקריאה נוספת על החדשנות והיצירתיות ההנדסית הנדרשת לבנית הבנינים.

כשנוסעים אל מתחמי האטרקציות הרחוקות מהעיר, אפשר להבין איך נראתה דובאי לפני הפיתוח. הנוף מזכיר קצת את הערבה: חולות, צמחיה מדברית נמוכה, פה ושם אגמי מים מליחים. אפשר לבקר בשמורת טבע כזו, שגם משמשת בית לפלמינגו.

על אזרחים ותושבים

אנחנו עוברים על פני שכונות נאות של וילות ובניני יוקרה המשלבים אלמנטים מזרחיים בעיצוב שלהם. להפתעתינו מתגוררים בהם זרים, שהם מרבית תושביה של דובאי ומכונים כאן Ex- pats. הראשונים הגיעו לכן עם תחילת הפיתוח המואץ. מאז ועד היום דובאי היא אבן שואבת לאנשים המחפשים את מזלם ולשפר את מצבם הכלכלי. כשמדובר בעובדים זרים אנחנו מיד חשובים על עובדי בניין כפיים או עובדי שירות. בדובאי תוכלו לפגוש עובדים זרים הנושאים בתפקידים בכירים. כך למשל מנהלת משרד התיירות של דובאי היא מהודו. היא הגיעה לדובאי בעקבות נישואיה לתושב ממוצא הודי, שנולד בדובאי להורים הודים, גדל והתחנך בה והקים עסק מצליח. מרבית העובדים הזרים מגיעים מאסיה: הודו, בנגלדש, פיליפינים, פקיסטן, אבל יש גם לא מעט אירופאים ואמריקאים. טייס הכדור הפורח של דובאי הוא בעל אזרחות צ'כית. הוא בוגר הנדסה אווירונאוטית ובעל רשיון טיס. הגיע לדובאי לפני 11 שנה. הוא בא לעשות את הונו, ומודע לכך שביום מן הימים יצטרך לעזוב. בדובאי אזרחות יורשים מהאב. דובר רבות על תנאי העבודה של הזרים, אבל נראה שהמציאות היא מורכבת. כולם, הן המשכילים והן עובדי הכפיים, מרוויחים כאן יותר טוב מאשר בבית. המיסים מועטים וההזדמנויות רבות.

השפה הרישמית של דובאי היא ערבית, אבל אנגלית שגורה בפי כל. דובאי גאה ברב- תרבותיות בקרב תושביה. בקניונים תוכלו לפגוש נשים לבושות בגופיה ומכנסים קצרים או עוטות כיסוי ראש ואפילו בורקה שחורה. במהלך חופשה בדובאי לא תפגשו הרבה אזרחי דובאי. תוכלו לזהותם לפי הלבוש המסורתי. הנשים והבנות בדרך כלל יעטו כיסוי ראש ובגדים צנועים. הגברים והבנים לובשים גלביה לבנה וכפיה. שילוב הגלביה הלבנה עם פאר והדר הקניונים הוא הפוך על הפוך. בעוד שבמערב העשירים לובשים בגדים נוצצים ויקרים כדי להפגין את עשרם. בדובאי – הגלביה היא סמל סטטוס.

על דת ושלטון

דובאי חברה באיחוד האמירויות, שלה משטר יחודי במזרח התיכון: מונרכיה פדרטיבית חוקתית. פדרציה היא מדינה שמורכבת מאיחוד של מדינות, כשלכל מדינה יש אוטונומיה בניהול עניניה. זוהי מונרכיה מכיוון שתפקיד ראש המדינה עובר בירושה. לאיחוד האמירויות ישנה חוקה המבוססת על חוקי האיסלם. שורשי ההמשטר נעוצים בהיסטוריה של האיזור. כבר בימי האמפריה העות'מנית נהנו ראשי השבטים הגדולים מיד חופשית בניהול עניניהם. משהגיעה בריטניה לאיזור חתמו ראשי השבטים איתה על הסכמים ברוח דומה. הבריתות, ההסכמים והיחסים בין המשפחות השליטות הן תוצאה של היסטוריה משותפת של למעלה מ200 שנה. השלטון מבוסס על זהות שבטית ומשפחתית חזקה. חוקי המדינה מתבססים על חוקי השריעה, על כל המשתמע מכך, והם חלים גם על תושביה הלא מוסלמים. כתיירים כמעט ולא חשנו שמדובר במדינה מוסלמית. אומנם בשכונות ניתן לראות הרבה מסגדים, ובקניונים ובשדה התעופה הושמעו קריאות המואזין לתפילה, אבל מרבית האנשים המשיכו בעניניהם. במסעדות ובמלונות מוגש אלכוהול, אם כי לא נתקלנו במנות חזיר. בקניונים, בחופי הים וברחובות נשים יכולות ללכת בבגדים חשופים ללא חשש. עד כמה אזרחי דובאי דתיים ? יש כאלה וכאלה.

רף גבוה בתחום התיירות

"ממה הכי אהבת במלון ? " שואל אותי פקיד המלון בזמן הצ'ק אאוט. שאלה קשה. מלון אטלנטיס דה פאלם הוא הלקשרי בהתגלמותו: אוכל משובח, שירות אדיב, עיצוב פנטסטי ואטרקציות בשטחו. כל כולו נועד להעניק לנו את חווית הוואו! את חווית הוואו חווינו גם בכל אתר תיירותי שביקרנו בו, וזה לא במקרה.

ב15 השנים האחרונות ניכרת השקעה רבה בענף התיירות שהולך ותופס נתח חשוב בכלכלה של דובאי,ש מתגאה בלמעלה מ400 אתרי תיירות. בעוד שבאירופה מרבית אתרי התיירות מושכים מבקרים בשל הערך התרבותי, החשיבות ההיסטורית או היופי הטבעי של המקום, בדובאי – כל האתרים הם מעשה ידי אדם: מוקפדים, מתוכננים, בטיחותיים, מעוצבים, מוכוונים כלפי חוויה מתוזמרת, מצולמת ומתועדת עם חנות מזכרות בסופה. דובאי היא דיסנילנד יותר מדיסנילנד, לאס ווגס של המאה ה21. חשוב לא פחות – האתרים מותאמים לאקלים החם. בדובאי לא תמצאו את עצמכם ממתינים בתור בשמש הקופחת, או מזיעים את נשמתכם במוזיאון מחניק. הכל מקורה וממוזג: מוזיאונים, פארקי שעשועים, קניונים ושווקים ואפילו אתר סקי.

ההנגשה של דובאי לתיירים מעוררת השראה. שילוט מעולה בכל מקום באנגלית. המידע על האטרקציות, על המחירים ועל מגבלות הגיל והגובה ניתן בצורה ברורה וקריאה. במסעדות מודעות גדולה לרגישויות, לאלרגנים ולגלוטן, ותמיד ישמחו להציע לכם מנות מותאמות. אתרי התיירות מונגשים וידידותיים למטיילים על הספקטרום ובעלי פטור מתור. אבל מה שבאמת מרגש זו הגישה. בדובאי נכים ובעלי צרכים מיוחדים נקראים פשוט אנשים נחושים.

מה עניתי לפקיד במלון? השרות. השרות במלון היה יוצא דופן. עובדי המלון אדיבים, חייכנים, קשובים, פנויים לסמול-טוק, ובכלל נותנים תחושה כאילו אין עוד מלבדי בעולם.

דובאי מאתגרת את המערב

בעיני אזרחי המערב דובאי היא מדינה מלאה סתירות. מדינה שמרנית אך מתקדמת טכנולוגית שבראשה עומד שליט בעל חזון. מדינה המבוססת על חוקי האיסלם, אך חרטה על דגלה לקדם שוויון מגדרי בכלכלה. מדינה מזרחית שבה נשמרים החוקים, הסדר והנקיון. מדינה לא דמוקרטית שפטרה את תשוביה ממיסים ומציעה להם עושר ואיכות חיים. בעוד אירופה מתמודדת עם הגדרת זהותה אל מול שינויים דמוגרפיים, בדובאי הבעיה פתורה מראש. מדינה שבתוך 50 שנה, נכנסת לשחק במגרש של הגדולים, ולהשפיע על הפוליטיקה העולמית. דובאי מציבה מול התפישה המערבית מראה מאתגרת.

דובאי מאתגרת גם אותנו התיירים. בשנים האחרונות הולכת ועולות מגמות של תיירות חברתית, איטית ומקומית. תפישה המעודדת את התייר להתרחק ממרכזים תיירותיים הומים, ומגבילה את כמות התיירים כדי לשמור על אופי המקום. בניגוד לתפישה הזו דובאי מחבקת את ההמונים, מנתבת אותם ביעילות דרך תורי האטרקציות, מציעה להם פינוק ושירותיות השמורים במערב רק להיי סוסייטי. מפרקת תפישות אסטטיות ומרכיבה אותן מחדש, מציעה פיוז'ן קולינרי, תרבותי . האותנטיות של דובאי היא העתיד.

דובאי – מידע שימושי

כמה ימים ? לא פחות משלושה

העונה? מכיוון שדובאי ממוזגת ומותאמת לחום הקיץ הוא הזמן הנכון להגיע אליה. זה נחשב מחוץ לעונה, והמחירים יורדים.

כמה עולה? דובאי היא לא יעד זול, אבל בהשוואה לחופשה בישראל היא אטרקטיבית. דובאי ממתגת את עצמה כיעד עם מלונות יוקרתיים, אבל אפשר למצוא בה גם מלונות שלושה כוכבים במחירים אטרקטיביים. מלונות רבים מציעים לשוהים בהם כרטיסי כניסה לפארקים. בחחישוב כולל זה יוצא משתלם למשפחה.

איך מגיעים ? פליי דובאי מוציאה מספר טיסות ביום לדובאי. השעות של הטיסות מאוד נוחות, מאפשרות לטוס לדובאי בשעות הבוקר ולחזור ממנה בשעות הירב. משך הטיסה כ3 שעות. אפשר לטוס גם עם אמירייטס ואלעל.

איך מתקשרים ? בעת בדיקת הדרכונים בכניסה לדובאי תקבלו סים חינמי התקף ל24 שעות. תוכלו להוסיף לו עוד ימים בתשלום. יש וויפיי בכל מקום.

תקע ושקע? בריטי.

איך משלמים ? המטבע הוא דירהם, שווה בערך לשקל. אפשר לשלם בכרטיס אשראי בכל מקום. יש מסעדות שמקבלות ביטקוין.

איך מתניידים ? שכירת רכב בדואבי היא זולה והחניות מרובות ובחינם. מונית משדה התעופה למלונות באיזור אי הדקל 150 דירהם. יש תחבורה ציבורית יעילה, כוללת מטרו ורכבות עיליות. יש תחנות גם באיזורים תיירותים.

רוצים לדעת עוד? מידע מעניין על איחוד האמירויות קראתי באתר של גילי חסקין.