באוהאוס, יוצאי עירק וקולינריה – טיול ברמת גן

הרעיון לתכנון טיול ברמת גן הוא תוצאה חיובית של הקורונה. טל צלניקר מתגוררת ברמת גן כבר 10 שנים. היא מורת דרך והובילה קבוצות של תיירים גרמנים לפני פרוץ המגיפה. הקורונה הביאה אותה, כמו את כולנו, להתבונן בסביבה הקרובה. כך גילתה שגם ברמת גן , אחותה הצעירה והירוקה של תל אביב, יש בתי באוהאוס, רחובות מוצלים בעצים, סיפורי עליה ואנקדוטות על תושביה, ואפילו סלבריטי של פעם שהתגורר בה זמן מה. חנויות המזון הקטנות והמעדניות שבהם היא נוהגת לקנות מצטיינות בקולינריה מקומית. אני מזמינה אתכם לטעימות (תרתי משמע) ממה שחווינו וטעמנו עם טל בעת טיול ברמת גן. ליצירת קשר עם טל 052-5281973

איך הכל התחיל?

רמת גן נוסדה ב1921 במטרה להקים עיר כפרית, המבוססת על עבודה עברית הקרובה לתל אביב. כבר אז בשנות ה20 של המאה הקודמת, היו מי שחשבו שהעיר תל אביב סואנת מדי.  אגודת "עיר גנים" רכשה אדמות באיזור שהיום נתחם על ידי רחובות ארלוזורוב, ז'בוטינסקי וביאליק – הרחובות הראשיים והסואנים של העיר. העיר נבנתה על אדמות נטושות שחלקן היו שייכות לערבים וחלקן – לטמפלרים.  ברחוב ז'בוטינסקי של היום עברה פעם הדרך הראשית מיפו ת"א לשכם ולפתח תקוה. הדרך היא קטע מדרך הים שעברה במקביל לירקון. אז היה נהר פראי ורחב ידיים ומאוד קשה לחציה.

ריכרד קאופמן תכנן את התכנית הראשונית של הישוב, שהחל כמושב שיתופי, ובהתאם לחזונו תכנן בה גנים. ואכן בהתאם לתכניטו ניטכו בעיר מספר גנים על הגבעות הנמוכות הסובבות את "העמק" , כך כונה על ידי הראשונים האיזור בו התישבו. די מהר התברר שהשיתופיות אינה מתאימה לאופי התושבים. משבוטל אופיו הכפרי השיתופי של הישוב, שונה שמו לרמת גן, על שם הגנים האלה. חלק מתושבי העיר עבדו בתל אביב וחלק עסקו בפרדסנות. בתקופה זו החלו להבנות בעיר מבנים בסגנון הבינלאומי, המוכר יותר כבאוהאוס.

אימפריה (אבודה) של בתי קולנוע

קולנוע רמה

קולנוע רמה הוא נקודת מפגש טובה כשמתחילים טיול ברמת גן. לב ליבה של העיר – אז וגם עכשיו. הוא נבנה בסוף שנות ה30, והיה הקולנוע השני בעיר. היו בקולנוע 1000 מקומות ישיבה. הוא נבנה בסגנון הבאוהאוס בתכנונו של המנהדס ישראל מיכאלי. בחזית שלו יש אלמנטי עיטור  – קווים אנכיים ואופקייים היוצרים שבכה. הקמת בית הקולנוע נחשבה כאחד הפרויקטים החשובים באותה תקופה, אירוע הפתיחה נערך במעמד מושל המחוז הבריטי והשתתפה בו התזמורת הסימפונית הארץ ישראלית שלימים הפכה להתזמורת הפילהרמונית הישראלית.

בסמוך לבית הקולנוע היה קפה רמה, מוסד ידוע בתקופה ההיא ומוקד מפגש פופולרי בימים ההם.  בשנות ה40 קיים הקולנוע הקרנות של סרטים ערביים ומצרים, לטובת תושבי הכפרים הערביים באיזור.הקולנוע עבר מספר גלגולים, והתחילת שנות השמונים נסגר. לפני כ10 שנים רכשה את המבנה חברת נדל"ן במטרה להקים עליו מגדל מגורים.  מבנה קולנוע רמה נהרס, אבל חזיתו נשארה  – במנותק מהבנין. תמונות מבית הקולנוע הנטוש לפני השיפוץ ניתן לראות באתר של שרון רז : רכוש נטוש.

קולנוע אורדע

קולנוע נוסף ששנבנה ברמת גם בסגנון הבאוהאוס הוא קולנוע אורדע, שאף העניק לכיכר סביבו את השם ( אם כי באופן רישמי הכיכר נקראת רמב"ם). זה היה הקולנוע הראשון בעיר. יעקב רוזנבלום מראשוני העיר יזם את הקמתו, ומשפחת מוגרבי, בעלי קולנוע מוגרבי היו המשקיעים. בניתו החלה ב1936 וכעבור שנה נפתחו שעריו. פתיחתו לוותה בשערוריה. פרנסי העיר רמת גן בקשו מבעליו של הקולנוע להעסיק תושבי רמת גן שאינם יכולים לעבוד עבודות פיזיות . בעלי הקולנוע סירבו כיוון שיש להם בני משפחה להעסיק. פרנסי העיר קראו להחרים את הקולנוע ופתיחתו נדחתה, עד למציאת פתרון ע"י בורר.

עוד על בתי הקולנוע של רמת גן אפשר לקרוא בבלוג נטוש של שרון רז.

ביאליק ברמת גן – לא רק רחוב

פניה ועוד פניה ואנחנו מגיעים לחצר פנימית. בית קטן עם מדרגות ומעקה אבן המוביל אליו.  זה היה הפנסיון של  אדון נחמיה פלץ . בפנסיון זה בילה חיים נחמן ביאליק את שנת החיים האחרונה שלו. הוא שכר שלושה חדרים וגר בהם עם אישתו ואביה. מה הביא את ביאליק לעבור לרמת גן ? ממכתביו עלאחר מותו נקרא הרחוב ביאליק על שמו. עד אז נקרא הרחוב הכביש הלבן – כיוון שהיה כביש עפר, בניגוד לרחוב ז'בוטינסקי שהיה סלול ונקרא הכביש השחור.

על גאווה ועיריה

זר לא ידע זאת, אבל חלק מהחנויות הן מוסדות של ממש בעיר. כך למשל חנות הנעליים במבינו. חנות ותיקה, שידועה בעיר בסחורה איכותית ושירות מעולה. על שלט החנות כתוב שהיא הוקמה על ידי י. גוטמן. הוא אביו של עמוס גוטמן במאי הקולנוע. עמוס גוטמן עלה בגיל 7 מרומניה עם משפחתו, גדל והתחנך ברמת גן ואת לימודי הקולנוע עשה בבית צבי, מוסד רמת-גני . עמוס גוטמן היה הומוסקסואל מוצהר, שיצא מהארון בשנות ה70 , בתקופה שבה הנושא עדיין היה בחזקת טאבו. שלושה מתוך ארבעת סרטיו עוסקים בנושא. הוא נפטר בגיל 38 מאיידס. עד היום החנות משמשת מוקד עליה לרגל לסטודנטים לקולנוע, שבאים לראיין את אחותו על עמוס.

בימים אלה רמת גן מציינת את חודש הגאווה. רחובותיה ואפילו מדרגות העיריה מקושטים בצבעי דגל הגאווה. רמת גן מתגאה בכך שהיתה מבין הערים הראשונות שקיימה מצעד גאווה בעיר.

אתנחתא בסיור אנחנו עושים בגן הקטן הצמוד לבניין העיריה. כאן מספרת לנו טל, איך זה להיות תושבת בעיר וגם מצטטת קצת סטסטיסטיקה. מתברר שהעיר רמת גן צפופה הרבה פחות מהערים הגובלות בה ובשטחה מוסדות ידועים רבים : בי"ח שיבא, בורסת היהלומים, בית צבי, שנקר ואוניברסיטת בר אילן, וכמובן הספארי והפארק הלאומי ברמת גן . העיר ממוקמת במדד כלכלי חברתי גבוה ואינה מקבלת תקציבי פיתוח מהמדינה.

למרות היכולות הכלכליות, בתחום השימור העיר צועדת מאחור. תוכנית השימור של בניני העיר הוגשה רק לאחרונה, ומבחינת מבנים רבים – זה כבר מאוחר מדי. כשאני מתענינת בשני הפסלים המוצבים בגינה הקטנה, טל מספרת שזהות האומנים אינה ידועה. היא נסתה לברר בארכיון של העיר – אבל איש אינו יודע. אז אם אתם יודעים משהו על הפסלים – ספרו לטל!

סיפור העליה מעירק

יוצאי עירק הם העדה המזוהה ביותר עם העיר רמת גן. איך קרה שהתישבו דווקא ברמת גן ? טל מספרת לנו שיש הרבה סיפורים והשערות אבל הסבר אחד אין.

הרקע לעליתם של היהודים לארץ ישראל היה הפרהוד, פרעות ביהודים שהתרחשו בבגדד בשנת 1941 . פרעות על רקע האנטישמיות שפרחה באותם שנים בעירק, בעדודה של גרמניה הנאצית. בעת השלטון הבריטי בעירק עד 1926 היו היהודים תושבים בעלי זכויות זהים למוסלמים.  הקהילה שגשגה ופרחה הן בתחום הכלכלי והן בתחום התרבותי. היהודים זכו למושבים בפרלמנט, והיו מקושרים היטב. בעוד שהיהודים מנו 3% מאוכלוסית עירק, בבגדד הבירה הם היו 25% מתושבי העיר. שגרירות גרמניה הנאצית פעלה רבות על מנת לבסס את השפעתה על אנשי הממשל ועל האוכלוסיה. לאחר המרד הערבי בארץ ישראל התגברו פעולות האיבה כנגד היהודים. במשך יומיים במהלך חג השבועות השתוללו הפורעים : הרגו, אנסו ובזזו רכוש. למעלה מ2000 יהודים נפצעו וקרוב ל200 נהרגו. האירועים שימשו כגורם מאיץ לצמיחתה של המחתרת הציונית בעיראק לצד אירוגנים יהודיים קומוניסטיים ולתהליך שבסופו של דבר הביא לעליית יהודי עיראק לארץ ישראל במבצע עזרא ונחמיה, עשור לאחר מכן .

האגדה האורבנית מספרת שכשרמת גן הוקמה היו זקוקים לבנקאי בעיר. בנקאי שעלה מעירק נענה לצורך והתישב ברמת גן. ראה כי טוב, וסיפר על כך למשפחתו וכך השמועה פשטה שכדאי להתישב ברמת גן. תיאוריה מענינת נוספת קראתי כאן , והטענה היא שיוצאי עירק הקומוניסטים שעלו לארץ לא הרגישו צורך להגשים את החזון הציוני ולישב את הארץ. הם סירבו להגיע למעברות ונאבקו להתישב במרכז הארץ : חולון ורמת גן.

תהא הסיבה אשר תהא, יוצאי עירק התישבו ברמת גן והביאו איתם את המסורת התרבותית, הדתית וגם את המסורת הקולנרית. רגע לפני שאנחנו קופצים לטעימות אנחנו מקשיבים לקלאסיקה עירקית. השיר פוג אל נחל- "מעל לדקלים" -, שנכתב על ידי האחרים היהודיים סלאח ודאוד אל כוויתי, הנחשבים לאבות המוסיקה העירקית המודרנית. אמנם השיר מספר על אהבת נער וגעגועיו לנערה, אבל המוסיקה נושאת געגעים לעירק.

עושים שוק ברמת גן

טיול ברמת גן לא יהיה שלם ללא טעימות קולינריה. לאורך רחוב הרצל, במרחק של פחות מ300 מטר, לוקחת אותנו טל לטעום מאכלים מעדות וסגנונות שונים. הרחוב עצמו נראה כשוק ססגוני ואותנטי. עצי פיקוס גדולים מצילים על העוברים והשבים. דוכני פרי וירק צובעים את הרחוב בצבעים של קיץ. הפירות מדיפים ריח מתוק. לאחר סיבוב הטעימות אנחנו לא מתעצלים וחוזרים על עקבותינו וקונים מטעמים הביתה. זה המקום להזכיר שלטיול קולינרי כדאי להגיע עם סל קניות מתקפל, ובאוטו להשאיר צידנית. במשך הסיור טל מצביעה על עוד חנויות קטנות שוות : חנות ספרים, תבלינים וקפה, שוקולד ועוד , אז כדאי להיות עירניים.

מטעמים בטעם געגועים לפרת ולחידקל

את הטעימות שלנו אנחנו מתחילים עם מטעמים עירקיים. החנות מלאה קונים מפה לפה. כדי שלא נידחק יוצא מהחנות אחד העובדים ובידו מגש ועליו מונחות שקיות נייר ובתוכן מטעמים. טל מזמינה אותנו להתכבד ולקחת שקית. העובריםוהשבים שמבחינים בחלוקה המתרחשת מול עיניםה, ממהרים לקחת גם להם שקית. גברת מבוגרת אחת אפילו מתמרמרת, שלה לא נשאר.  ניכר שברמת גן לא מורגלים בסיורי אוכל. בשקית – סמבוסק עירקי. האחד אפוי וממולא בגבינה, והשני מטוגן וממולא בחומוס מטובל בכורכום. אחת המטיילות ממוצא עירקי מעידה שהסמבוסק עשוי היטב ו"כמו שסבתא היתה עושה" . זה כידוע המחמאה הכי גדולה.

פוג אל נח'ל- הטעם העירקי. הרצל 52, רמת גן 077-550-9335

דור שלישי למעדנייה – מיי דלי

בהמשך הרחוב אנחנו מגיעים למעדנית מיי דלי. מאור ואביו מאיר עשור הם דור שלישי ורביעי למעדניות. במעדניה ניתן למצוא מבחר גדול של גבינות מיובאות, נקניקים ודגם וגם מאפים ומאכלים שהם מכינים במו ידיהם. במסגרת הטעימות טעמנו גבינת פטה, עלי גפן ולחם שום וגינות המכונה לחם ג'וצה, על שם הסבתא שהיתה מכינה לחם כזה לנכדים. עלי הגפן היו נהדרים ממש! הביתה לקחנו קצת גבינות, נקניקים, בצל ממולא ולחם גוצ'ה. עוד נשוב , עם סל גדול יותר.

מעדניית מיידלי , הרצל 84 רמת גן, 03-5523744‏, לא כשר

אוכל גיאורגי עושים באהבה

את החנות הזו פתחו טמרזי יעקובוב ואישתו בקורונה. טמרזי עלה מגיאורגיה עם אימו כשהיה ילד בשנות ה90. טל מספרת לנו שהיא רבע גיאורגית. מאז הטיול שלה בגיאורגיה היא במסע מתמיד לאיתור החצ'פורי האמיתי במסעדות ארצנו. כאן זה הדבר האמיתי, היא אומרת ונעלמת מאחורי רצועות הוילון השקופות המסוכך על הכניסה. אני מתגנבת פנימה להציץ, ומרגישה מיד שהגעתי למקום הנכון. בוטרינת זכוכית מסודרים מיני מאפים. מעליה עומדים בקבוקי מיץ באותיות קירליות. שלט מבטיח גזוז בטעם של פעם ומיד מעלה בי זכרונות של גזוז ששתיתי בשוק של טביליסי. החצ'פורי – קליל ואורירי, והגבינה נמסה.

על מלבי ונווה מדבר – מבאלי באואזיס

אלמלא טל, לא היה עולה על דעתי להתקרב למגדל המגורים המכוער שמאפיל על רחוב הרצל, פינת ז'בוטינסקי.  מספר עסקים קטנים, המכילים את המילה "אואזיס" מרמזים על עברו של המקום. טל מספרת לנו שבקומת המסחר של המגדל הברוטליסטי (והברוטלי) שכן פעם קולנוע אואזיס. בקצה קומת המסחר מצוירים שני פלמינגו ורודים סגולים, ומהקיר הסמוך פורץ ציור קיר שמח.  כשאנחנו מתקרבים עוטף אותנו ניחוח משגע של סירופ ורדים. "שתמיד תלך בדרך השושנים" כתוב על קיר חנות המלבי הקטנה – מבאלי. 

התמזל מזלנו להגיע ברגע של הפוגה בקונים, ויהב שמח לספר לנו על המלבי. המלבי של מבאלי מגיע בשלושה טעמים שונים, שאותם רקחו,דייקו והוסיפו טאץ' יחודי יהב ושותפו בן.  המלאבי הקלאסי הוא חלבי ומגיע עם פיסטוקים שקורמלו בסירופ מי ורדים וצופו בעלי ורדים. קורטוב המלח שנבזק עליהם מדגיש את טעמם. מלבי בודהא מבושל עם תערובת מסאלה ומוגש עם חלבה ושקדים מצופים. למלבי הטבעוני יש זכות קיום משל עצמו וטעמו יחודי.

"אנחנו מקפידים על תהליך הבישול ועל המרכיבים, שיהיו הכי טובים", אומר יהב. ובמקרה של מלבי מבאלי זה לא סתם סיסמה. המלבי נשמר בקרור בצורתו הגולמית, ורק עם ההזמנה נמזג הסירופ והתוספות. כשביקשתי מיהבלטובת התמונה למזוג סירופ ורוד לתוך אחת הצלוחיות שהרגע מולאו במלבי חם, הוא ממש נזדעק.  "אבל אי אפשר כך, המלבי חייב להתקרר! " 

בבית אני מגלה שעל כרטיס הביקור כתוב "מלבי בקטע אחר" . האמת? בשביל המלבי הזה שווה לנסוע במיוחד לרמת-גן.

מבאלי – הרצל 75 רמת גן – 058-4124412

פיצוחים לשבת – פיצוחי ידידיה

טל נפרדת מאיתנו בשקית הפתעות קטנה ואדומה. אנחנו מכניסים את הפיצוחים לתיק ושוכחים מזה. אחרי שנ"ץ שישי בצהרים, כשמתחשק משהו קצת מלוח עם הקפה – אני נזכרת בשקית הקטנה והאדומה. מתברר שיש פיצוחים ויש פיצוחים. והפיצוחים של ידידיה טריים, קלויים היטב, עם מלח – בדיוק כמו שאני אוהבת.

טיול ברמת גן ולא רק – המלצות נוספות

• מסלולי הליכה נוספים ברמת גן באתר העיר רמת גן ניתן למצוא המלצות למסלולי הליכה
• חברתי רבקה קופלר בעלת הבלוג אוספת אוצרות מספרת על טיול ברמת גן לאורך הירקון.

אם גם אתם כמונו אוהבים לשלב טיול עירוני עם טעימות אז אולי יענינו אתכם

• טיול וטעימות בשוק בעיר רמלה
• טיול וטעימות שוק בנתניה