על איזה אתרים אתם חשובים כשמודבר על לונדון הקלאסית ? הפרלמנט? שעון הביג בן? ארמון באקינגהם ? המוזיאונים ? או שאולי רחובות הקניות האלגנטיים במערב לונדון ? האמת היא שבלונדון אפילו אומנות הרחוב הפכה כבר לקלאסיקה. אז ממה להתחיל ? אני מספרת כאן על מסלול מפתיע לטיול בעיר, שעובר בחלק גדול מאתריה של לונדון הקלאסית. למה מפתיע? בכיוון הזרימה שלו, במגוון הנוף העירוני והנוף האנושי שהוא מפגיש. המסלול מתחיל בגדה הדרומית של התמזה, חוצה את הנהר, וממשיך למבניים האייקונים של מערב לונדון העיר. במסלול הזה יש קצת מכל דבר: אטרקציות תיירותיות, פארקים, בנינים קלאסיים וקורטוב היסטוריה. והכי חשוב יש בו מפגש עם האטרקציה האמיתית של לונדון – הרחובות שלה והאנשים.
על מנת להקל על ההמצאות בתיאור המסלול לונדון הקלאסית אני מצרפת כאן מפה שמפרטת בקוים כללים את המסלול. לאורך הפוסט כתבתי על כל נקודה במסלול במפורט . פירוט של המסלול, האתרים ונקודות עניין נוספות תוכלו לראות ב מפה ממליצה לכם לזרום עם הפוסט ולקרוא גם אנקדוטות על האתרים וטיפים לביקור מוצלח. הקרדיט למסלול המוצלח הזה הוא לגיק המשפחתי ,ש הגשים חלום ולומד בלונדון.
תחנת ווטרלו Waterloo station
הטיול שלנו מתחיל בתחנת ווטרלו הסואנת, האב תעבורה מרכזי בלונדון, ברובע לאמבת' בגדה הדרומית של התמזה. בתחנה עוברים 58 מיליון אנשים בשנה. תחנת ווטרלו, נפתחה בשנת 1848 ונקראה על שם הגשר הסמוך לה, המנציח את קרב ווטרלו בו הביס הדוכס וולינגטון את נפוליאון. כמו בתחנות רכבת רבות בלונדון היא בנויה מקונסטרוקצית פלדה מעוצבת עם גג זכוכית גדול מרחף באוויר. יש בה מספר מפלסים ובהם כל מה שזקוק לו אדם בתנועה. הכניסה לתחנה בנויה בסגנון מאבן סגנון קלאסי.
על התחנה מספרים אנקדוטות ואגדות אורבניות. סיפור אחד עוסק במנהרות התת-קרקעיות של התחנה, במיוחד מתחת לרציף 16, שם מבקרים דיווחו ששמעו רחשי רפאים. הצלילים המפחידים הללו, שנחשבו בתחילה כעל טבעיים, יוחסו מאוחר יותר לערכת הבדיקה של מערכת הכריזה שנמצאת בקרבת מקום.סיפור נוסף הוא על רכבת "רכבת הנקרופוליס", שירות שהעביר מתים מווטרלו לבית הקברות ברוקווד בסארי. רכבת זו פעלה עד 1941 ומאז הפכה לחלק מהמסורת הרדופה של התחנה.
אבל כל העובדות ההיסטוריות והאנקדוטות האלה נופלות על אוזניים ערלות. המתבגרות מוצפות במראות המוני אנשים הממהרים ליעדיהן, בריחות המאפים מהדוכנים הסמוכים, בקולות מערכת הכריזה המכריזות על רציפים ורכבות. הן מתחילות להבין שלונדון היא באמת עיר גדולה.
טיפ קלאסי:
אם אתם מגיעים עם מתבגרים ללונדון, דעו, שתחנות רכבת גדולות הן גלגל ההצלה שלכם. בתחנות יש סניפים של רשתות מזון , סופרים, מאפיות פופלריות, וחנויות נוחות בהן תוכלו לטפל בכל מה שיכול לצוץ מהמתבגרים : החל מרכישת כבל טעינה , דרך גומיות לשיער , וכמובן השלמות קולינריות ככל שתצטרכו. השירותים בתחנות הרכבת בחינם, נקיים למדי ומומלץ להשתמש בהם.
רחוב ליק Leak lane
במרחק הליכה קצרה מתחנת ווטרלו נמצא רחוב ליק המוביל אל מנהרת גרפיטי באורך 300 מטר. המנהרה שימשה את רכבת היורוסטאר, עד שהועברה משם לתחנת סנט פנקרס. המנהרה זכתה לתהילה לאחר 'פסטיבל הפחיות' של בנקסי ב-2008. מאז, הפכה למרכז לאמנות רחוב ומושכת אליה תיירים מרחבי העולם. אל תתנו לאווירה החתרנית לכאורה להטעות אתכם, זהו קיר הגרפיטי החוקי הגדול ביותר בלונדון.
טיפ קלאסי:
- מרבית חלקי המנהרה והמבואות שלה מכוסות בכתובות של רייטרים, בעיני – פחות מעניין. יש לא מעט קבוצות מודרכותש מגיעות לכאן וחברי הקבוצה מתנסים בציורים על הקיר. יש מעט מאוד עבודות אומנות של ממש.
- כאן נמצא תאטרון the vaults.שמכנה עצמו אימרסיבי ואלטרנטיבי. רושמת לפני לבדוק לפני הנסיעה הבאה.
לונדון דאנג'ן
הצינוק של לונדון, הוא חוויה תיאטרלית המשלבת הומור ואימה, המוצגת על ידי שחקנים מצויינים. זוהי דרך מצויינת ללמד קצת היסטוריה של לונדון עם מתבגרות ומתבגרים, עם דגש על המוזר והמקאברי. דמויות היסטוריות ידועות לשמצה כמו ג'ק המרטש, לחוות את זוועות המגיפה הגדולה, ולשמוע עוד סיפורים מקבריים על לונדון.
אני לא אוהבת אטרקציות תיירותיות לשמן בביקורים שלי בערים גדולות. אבל בביקור הראשון שלי בלונדון עם הגיק, הוא מאוד ביקש שנלך. נגררתי בעל כורחי, אבל הופתעתי עד כמה נהניתי.
טיפ קלאסי:
- מחירי הכרטיסים משתנים בתלות בשעות היום.
- אם יש לכם כרטיס סטודנט תוכלו לרכושו כרטיס בהנחה גדולה ( 16 פאונד במקום 22 – 35 ) דרך אתר student beans
- לונדון דאנג'ן ממוקם סמוך ללונדון איי, חווית שרק והאקווריום של לונדון. יש אפשרות לרכוש כרטיסים משולבים. אם אתם אוהבים אקווריומים , הגיק ממליץ מאוד על הביקור באקווריום של לונדון. על חווית שרק והלונדון איי – ההמלצה היא לוותר.
גני היובל Jubilee Gardens
ממש בסמוך לאטרקציות התיירותיות פארק מקסים,שהוקם בשנת 1977 כדי להנציח 25 שנה למלכותה של המלכה אליזבת השנייה. הגנים ושופצו ועוצבו מחדש בעיקר בשנת 2012 לרגל יובל למלוכתה ואולימפיאדת לונדון. מלבד מדשאות ירוקות, ערוגות פרחים צבעוניות, ועצים יש גם גן משחקים מגניב בנוי מקורות עץ . יש כאן נוף מפתיע על התמזה, הלונדון איי והמבני הפרלמנט. בימים יפים בשעות הצהריים מתמלא המקום אנשים היושבים על הדשא ואוכלים את ארוחת הצהריים שלהם, שקנו בדוכני האוכל הסמוכים. לעיתים קרובות ליד הגן ברחבה שמול התמזה יש הופעות רחוב. מקום טוב לעשות אתנחתא בטיול.
סאת'באנק סנטר
אם לאורך הגדה מזרחה תגיעו במהרה לסאות'בנק סנטר. מבנה ענק, בסגנון ברוטליסטי ואפור אלמלא מיצגי אמנות שסביבו. זהו הוא מרכז האמנויות הגדול ביותר בבריטניה , הוא כולל אולמות מופעים, ספרית שירה, גלריית הווארד לאומנות מודרנית, שחלק מהתעורוכת בה בתשלום . הוא ביתם של שש (! ) תזמורות שונות. יש בתוכו תערוכות אמנות חינמיות ובתי קפה ומסעדות.
איפה אוכלים באיזור הסאות'בנק?
- דוכני אוכל
- שוק האוכל של רחוב lower marsh
- מסעדות ובתי קפה בסאות'בנק סנטר
גשר היובל
חוצים את נהר התמזה לאורך גשר היובל, גשר הולכי רגל,הצמוד לגשר הרכבת האנגפורד הותיק . ההליכה לאורך הגשר מזמנת מראות מפתיעים על הנהר. שימו לב שיש שני צדדים לגשר, אנחנו בחרנו בצד המשקיף מערבה כדי לראות את הפרלמנט. התמונה הפותחת את הפוסט צולמה מהגשר הזה. מעבר לעובדה שהנוף יפהפה , הגשר עמוס משמעותית פחות בתיירים.
האמבנקמנט
בסופו של הגשר מגיעים ל Embankment, שפירושה הוא סוללה. סוללת התמזה, פרויקט הנדסה אדיר מאמצע המאה ה19, עיצבה מחדש את נוף הנהר של לונדון, ונתנה לרובע הסמוך את שמו. המפעל השאפתני הזה הביא מהפכה במערכת הביוב של לונדון כדי להילחם בהתפרצויות כולרה, ויצר הגנה מפני שיטפונות. בזכותו סללו כבישים חדשים להקל על עומסי התנועה והוקמו שבילי הליכה ציבוריים לאורך הנהר. גולת הכותרת הם גני ויקטוריה אמבנקמנט, נווה מדבר שליו עם ערוגות פרחים, פסלים ואנדרטאות מתוחזקים להפליא. שלושה חלקים עיקריים לפרוייקט: סוללת ויקטוריה, סוללת אלברט וסוללת צ'לסי, שכל אחד מהם תרם לשינוי של שתי גדות התמזה. אנחנו עוברים ליד מדשאה ובו אנדרטות לחיילים הבריטים בני כל הלאומים שנהרגו במלחמות השונות. ממול אנדרטה גדולה לקרב על בריטניה. לונדון הירוקה, השלווה והאלגנטית , נראית רחוקה כ"כ ממלחמות, אבל במלחמת העולם השניה היא הופגזה קשות על ידי הנאצים בימי הבליץ.
בניין הפרלמנט והביג בן
אע"פ שארמון וסטמינסטר ומגדל השעון שלו, הם אולי האתרים המזוהים ביותר עם לונדון ואפילו בריטניה, אפקט הוואו פועל את פעולתו בודאי בפעם הראשונה. המבנים האלה שנבנו באמצע המאה ה19 הם פשוט יפים (במיוחד אחרי השיפוץ שהסתיים לאחרונה). ארמון וסטמינסטר, מקום מושבו של הפרלמנט הבריטי, מאכלס את בית הנבחרים ובית הלורדים. המבנה המקורי מתוארך למאה ה-11. המבנה הנוכחי הוא תוצאה של בניה מחדש בסגנון נאו-גותי בעקבות שריפה. הביג בן, הוא הכינוי לפעמון שעל מגדל השעון של ארמון וסטמינסטר. הפעמון שוקל כמעט 14 טון, ומאמינים שנושא את שמו של מי שפיקח על התקנתו. הצלצולים הייחודיים שלו שודרו על ידי ה-BBC מאז 1923. מגדל השעון עגב נקרא מגדל אליזבת, על שם אליזבת השניה.
מנזר וסטמינסטר נוסד במאה ה-7 ונבנה מחדש במאה ה-13 בהנחייתו של המלך הנרי השלישי. הוא כנסיית ההכתרה של מלכים אנגלים מאז ויליאם הכובש בשנת 1066 ועד ימינו. כולל הכתרתו של המלך צ'ארלס הנוכחי. בין כותלי המנזר שוכנים קבריהם של מלכים ודמויות היסטוריות בולטות.
בכיכר וסטמינסטר הסמוכה פסלים של דמויות היסטוריות הקשורות לאנגליה, בניהם תוכלו למצוא אפילו את הסופרזיסטיות. וכמובן את צרצ'יל, הצופה אל סימלה של הדמוקרטיה הבריטית.
הוייטהול ומשמר הסוסים
צ'רצ'יל עומד באחד מהצמתים הסואנים של לונדון. הצמת תמיד עמוס בתיירים, רוכלים ,כייסים ואפילו נביאי זעם. במגפונים מודרנים הם כורזים על ארמגדון שיבוא עלינו אם לא נבוא לחסות בחיק האל. אנחנו מזדרזים לחמוק מהרעש וההמולה ופונים לעבר רחוב הפרלמנט. לאורך הרחוב ממוקמים בנינים אלגנטיים ובהם משרדים ממשלתיים . אנחנו מציצים אל עבר רחוב דאונינג. בית מספר 10 הוא ביתו של ראש הממשלה. שערים כבדים ושמורים מונעים כניסה לרחוב, אבל קיוויתי שנזכה להצצה בלארי החתול הרשמי של הבית. אם תהיתם מי באמת מנהל את הממלכה, מומנים להציץ בחשבון הטוויטר שלו.
ומשם ממשיכים אל בית משמר הסוסים. Horse guards house
המבנה משמש ככניסה רישמית לפארק סנט ג'יימס וארמון בקינגהאם. לידו – המפקדה של הגדוד הרכוב של חיל הפרשים. מכאן יוצאים פרשים לטקסי חילופי המשמר היומיומיים. בכניסה למבנה עומדים פרשים בבגדים ססגוניים, ומהווים אטרקציה לתיירים. השירות במשמרות הסוסים הוא כבוד יוקרתי ומשרתים בהם כוחות העלית. אגב, גם נשים יכולות לשרת במשמרות הסוסים. הצבא הבריטי הסיר את ההגבלות על נשים לשרת בכל תפקידי הלחימה בשנת 2018.
ציר זמן מגניב לשירות הנשים בצבא הבריטי, ובתמונה אנדרטה לתרומתן של הנשים הבריטיות במלחמת העולם השניה. ניתן לראות אותה לאורך הטיול ברחוב ווייטהול.
אנחנו נכנסים בשער, חוצים את חצר החצץ ומגיעים היישר אל פארק סנט ג'יימס.
פארק סנט ג'יימס, ארמון באקינגהם
פארק סנט ג'יימס המוריק, הותיק מבין הפארקים המלכותיים, משופע בהיסטוריה מלכותית ויופי טבעי. הפרק נרכש על ידי הנרי ה8. המלך צ'ארלס השני פתח את הפארק לגישה לעם. כשמטיילים בפארק עם המדשאות הירוקות רחבות היים ועצי האלון הגבוהים, נדמה שהוא תמיד נראה כך. לאורך השנים הפארק עבר שינויים ושיפוצים. המלך ג'יימס הקים בו גן חיות כדי לאכלס את בעלי החיים האקזוטיים שו , ובכללם פיל. בתחילת המאה ה19 נבנתה בו פגודה, לציון סיום מלחמות עם הצרפתים. הלונדונאים לא זכו להנות זמן רב מהפגודה, כיוון שהזיקוקים במסגרת החגיגות הציתו בה אש והיא נשרפה כליל. אפילו לדוכני השתיה והמזון בפארק נראה שיש מסורת ארוכת שנים. בסוף המאה ה17 רעו בפארק פארות ואפשר היה לקנות חלב טרי מדוכנים שהוצבו בו.
בלב הפארק אגם מלאכותי ובו עופות מים רבים. אמנם את השקנאי הפארק , שאבותיהם נתנו במתנה במאה ה17 על ידי השגריר הרוסי לא פגשנו, אבל ברווזים, סנאים, ברבורים וואגמיות בשפע. האגם יובש במלחמת העולם השניה ועל שטחו נבנו מבני ממשל.
אנחנו הולכים בנינוחות לאורך הפארק אל ארמון בקינגהם. זהו מעונו הרשמי של מלך אנגליה וסמל למשפחת המלוכה והמורשת הבריטית. מאז 1837, כשהמלכה ויקטוריה עברה להתגורר בו לראשונה. המרפסת שלו הייתה עדה לרגעים היסטוריים רבים, מחתונות מלכותיות ועד לחגיגות יובל. 775 חדריו של הארמון מעוטרים ביצירות אמנות מהאוסף המלכותי, שערכם לא יסולא בפז. גם את טקס חילופי המשמרות הפופולרי המתקיים בחזית הארמון אפשר לזקוף לזכותה של ויקטוריה. בתחילה נהגה ויקטוריה להופיע במרפסת הארמון בכל יום, כדי לסמל לנתיניה את נוכחות שלטונה. אולם, כשאלברט בעלה נפטר,היא שקעה בדכאון עמוק וסירבה להופיע בפני הקהל. יועציה חששו, שהעם יפרש זאת כסימן של חולשה והתרופפות השלטון, החליטו לקיים את טקס חילופי המשמרות של הארמון. כיום ניתן לדעת האם המלך בארמון או לא, לפי הדגל המתנוסס.
המול והמדרגה של הדוכס וולינגטון
אנחנו חוזרים על עקבותינו, לאורך המול (The MALL ) , השדרה המובילה אל הארמון, המקבילה לפארק. בצידה האחר ישנן גלריות, ופסלים של הוריה של אליזבט השניה. סמוך לקצה הרחוב שינן מדריגות רחבות ידיים . אם תעלו לאורך המדרגות ותמשיכו בצידה המערבי של המדרכה, תעברו ליד מדרגות אבל קטנות. המדרגות האלה נמצאים ממש מול מועדון קצינים. הדוכס וולינגטון, ההוא שניצח את נפוליאון, נהג להגיע על סוסו הגדול אל מועדון הקצינים באחת הפעמים, ככל הנראה כבר היה מבוסם קלות, ולכן כשל בעת הירידה מהסוס. על מנת למנוע מבוכות נוספות הותקנו שתי מדרגות לסיוע . הדוכס וולינגטון כבר מזמן לא בין החיים, וכבר לא מגיעים למועדון על סוסים – אבל מסורת זו מסורת!
כיכר טרפלגר
כיכר טרפלגר, הממוקמת בלב מרכז לונדון, היא מרחב ציבורי שוקק, הידוע בחשיבותו ההיסטורית ובסצינת התרבות התוססת שלו. במרכזו ניצב עמוד נלסון המרשים, מחווה לניצחונו של האדמירל הורציו נלסון בקרב טרפלגר ב-1805, ולצדו ארבעה פסלי אריות מלכותיים. כיכר זו היא המרכז של בריטניה פשוטו כמשמעו . מכאן מתחילים למדוד את המרחקים בבריטניה. אדמירל נלסון מפנה את אחוריו אל בנינה של הגלריה הלאומית, וסמוך אליה גלרית הפורטרטים הלאומית. שני המוזיאונים מומלצים לביקור, אבל כדאי להגיע אליהם במיוחד. כאן מתקיימים אירועים מסורתיים רבים הפתוחים לקהל הרכב. לקראת חג המולד מוצב עץ אשוח גדול מתנת ממשלת נורווגיה. בחנוכה נערך טקס הדלקת נרות בחסות ראש העיר. בפסחא ישנה המחזה של סיפור ישו והסעודה האחרונה. ובקיץ קונצרטים פתוחים לקהל. בארבע פינות הכיכר ישנם פסלים. אחד מהם מהתחלף בהתאם לרוח התקופה. כבר זכיתי לראות כאן סוס מרשים עשוי מפסולת, מנת גלידה ענקית ועליה רחפני בתפקיד זבובים, וכיום – עומדת גמות אפריקאית שקראה תיגר על הקולוניאליזם הבריטי.
אם עייפתם – כאן אפשר לסיים את הטיול, ללכת לכיוון תחנת צ'רינג קרוס, ולחזור למשכנכם. אם בחרתם באפשרות זה אל תפספסו את האנדרטה לזכרו של אוסקר ווילד.
אפשרות שניה היא ללכת לכיוון כיכר פיקדילי , כיכר לסטר , הצ'יינה טאון ורחובות הקניות האלגנטיים של הווסט אנד בלונדון.
לא רק לונדון הקלאסית – מידע נוסף
לונדון מציעה מגוון של אטרקציות ובילויים לכל טעם. הנה למשל המלצות של חברה טובה מביקרה השלישי בלונדון .
דרך מעולה להכיר את לונדון היא להגיע למוזיאון כולשהו, ואז לצאת לשיטוט סביבו. המלצה לשלושה מוזיאונים פחות מוכרים.
דרך טובה להכיר את לונדון היא להתגורר בשכונה פחות מוכרת. כך זכינו להכיר את שכונת לאמבת'
רעיונות לטיולי יום מחוץ ללונדון:
מסלול מעולה! תודה! אמנם כבר ביקרתי מספר פעמים רב בלונדון, אבל כיף לראות את החשיבה הבהירה והברורה בבניית המסלול. אשמח לקרוא עוד (מסלולים ובכלל).
תודה רבה! מבטיחה עוד מסלולים בהמשך!
יש לי דודה שהיא אנגלופילית כי היא נשואה לבריטי, לעומתי שאני יותר בקטע של ״אמריקה״ כי גרתי שם כמה פעמים וטיילתי שם המון. ואחד הדברים שבאמת יש פחות ממנו באמריקה זו באמת המסורת וההיסטוריה הארוכה שאפשר למצוא בלונדון (למרות שגם לארה״ב יש היבטים היסטוריים מסוימים, אבל הם הרבה יותר קצרי טווח).
תודה עדי. לדעתי זה לא רק המסורת זה גם התיעוד שלה וגם ההנגשה שלה לקהל. כשמתחילים לחפש זה מדהים כמה מידע יש.